| נשלח ב-15/4/2004 11:01 |
 |
| |
איסור הוצאת זרע לבטלה
עד כמה שאני יודע יש שני דינים בזה-
1.הענין בגמ' בנידה יג: שהמקור הוא מ"לא תנאף" -אפילו ביד ואפילו ברגל. וזה בפשטות מובן כאיסור להתעסק במיניות שמחוץ למסגרת קבועה של נישואין, כדוגמת הענין של כל זנות.אז קודם כל - איסור זנות גם טעון הסבר -
אם זה סתם הגבלה על מיניות שיהיה בקדושה, במסגרת -אז זה מובן.אבל היום זנות נתפס יותר כבעיתי בגלל שזו קרבה גדולה בלי התחיבות.אדם מרגיש שצריך למסד את הקשר יותר לפני קרבה כזו.ואם זה הטעם- זה לא שייך בזה.
2.כל הענין שכאילו הורג ילדים - מה פתאום ההגדרה הזו?
כוח הילודה נברא כדי שיוולדו ממנו ילדים, ואם אדם הוא כמו ער ואונן זה מובן שזה בעיתי כי הטבע הוא רצון הבורא שיביא ילדים.
אך מי שרוצה להביא ילדים מתי שהוא לא ביטל את המטרה של הדבר לגמרי.והרי הזרע גם ככה לא חי יותר מתקופה מסוימת.
ולומר שזה נחשב ממש כמו אדם חי זה לא מסתבר.
אל תצל מפי דבר אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2022 11:40 |
|
| |
אנןס רחמנא פטרי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2015 20:25 |
|
| |
הילדים שלנו מתחתנים, ורק אז הם מתחילים לגדול יחד עם הילדים שלהם.
כל מה שבחור או בחורה עושים בפועל, לא צריך כל כך להדאיג אותנו, כשזה נעשה משובבות נעורים והיוצא מזה. אבל זה בתנאי שאנחנו בונים להם אישיות ומכינים אותו כראוי כך שבגיל 30-40 כשהם יתבגרו התוכן הפנימי שיצקנו בהם, ייתן בהם את אותותיו ונקבל ילד שכלי משכיל ואחראי.
הבעיה האמיתית שאנחנו כהורים מטפלים רק במעשים של הילדים ולא בתוכן הפנימי, ואז כשהם גדלים התוכן היחידי שיצוק בהם, זה אותם המעשים שאחריהם נמשכו הלבבות והפכו לתוכן הפנימי של הילד.
עזבו הכל! ותשכילו להשחיל ערכים, לא כשהילד עשה משהו רע כי אז הוא אוטם את אוזניו כלפינו. אלא על בסיס יום יומי באותם הזמנים שהקשר בינינו על תקן 'נפלא'.
אלוהים! שמענה למה שכתבתי ועזור לי גם ליישם את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2015 13:55 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  |
אנשים המתיחסים אל חיי הנישואים כאל מוסד-.מן הצפוי ומן הראוי , שהמוסד הזה יחוסל. |
|
ירוחם
אהבתי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2015 12:34 |
|
| |
מקס
האם בקרוב מוסד הנישואים יחוסל לחלוטין?
אנשים המתיחסים אל חיי הנישואים כאל מוסד-.מן הצפוי ומן הראוי , שהמוסד הזה יחוסל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2015 07:54 |
|
| |
אליקים
בעקבות התוספת של מקסמן שהקפיצה את האשכול גיליתי את המשפט שלך, והוא נפלא!
וגם מה שיש בימינו צעירים שאוהבים להשתמש במילה "מגניב" ביחס לחוויות שחוו, היא היא, כי החוויה הזו גונבת מהלב את התחושה שהיתה יכולה להיות.
איקון ירוק מאד.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2015 02:31 |
|
| |
| maxmen כתב: | |
יסוד האיסור אם כן זה איסור בעקיפין, כלומר שהמתרגל להשחתת זרע לא במהרה יתחתן, |
|
מחקר קובע: פורנו גורם לכם להישאר רווקים לפי מחקר חדש, צפייה בפורנו מורידה את החשק להתחתן. האם בקרוב מוסד הנישואים יחוסל לחלוטין? אייל נבון יום חמישי, 01 בינואר 2015, 15:47 זה לא סוד שמוסד הנישואים הוא כבר לא הנורמה השולטת. על כך יעידו אחוזי הגירושים ההולכים וגדלים ומספר הרווקים האין סופי בארץ ובעולם. מחקר אמריקאי חדש שערך המכון לחקר העבודה (IZA) טוען כי האשם בכך הוא הפורנו. כן, אותם סרטוני סקס וצ'אטים מיניים (לא שאני מדבר מניסיון, אישתי היקרה) הם אלו שגורמים לכך שםחות ופחות אנשים רוצים להתחתן. "עלייתו של פורנוגרפיה באינטרנט ללא תשלום היא זו שתורמת לירידה בולטת בשיעור של זכרים בוגרים צעירים הנשואים" כך טוען המחקר. המחקר ערך סקר בקרב גברים בני 18-35 ובדק באילו אתרים הם נוהגים לגלוש באינטרנט, מה משך זמן הצפייה בפורנו ומהו מדד החשק שלהם להתחתן. התוצאה היא- ככל שגברים צפו יותר בפורנו כך פחת החשק שלהם להינשא. הסיבה לכך היא שפורנו משמש כאמצעי חלופי לחיפוש אחר סקס אמיתי. גברים המתכרים לפורנו לא מרגישים כל צורך לחוות חיי מין בנישואים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2013 13:59 |
|
| |
מה שאמרו המקובלים שע"י החטא הסטרא אחרא לוקחת את כל התורה והמצוות, הכוונה היא שהיא כביכול גונבת ממנו את החוויה של הקדושה.
ואתן דוגמא, אע"פ שיהיה אולי מי שלא יאהב אותה.
הרמב"ם מסביר שאין לשאול למה התורה ציוותה בקרבן מוסף של חג דווקא שבע כבשים, שהרי אם היה שש או שמונה היינו שואלים את אותה השאלה. והסבר כזה גורם לגנוב מהאדם את החוויה של הקרבת הקרבן, כי האדם מרגיש שאיננו עושה בדיוק את מה שראוי היה לעשות, אלא דבר שרירותי לחלוטין. והנה המהר"ל הסביר טעמים בכל המספרים המוזכרים בחז"ל ושוב אין לטעון שכל המספרים הם אותו דבר. וצריך לידע שגם מי שלא יודע את הטעמים של המהר"ל צריך לדעת שיש עניין במספר, ודווקא קתני, שבע ולא שמונה ולא שש. ואע"פ שאם לא יודעים זה לא עושה את אותו הרושם על הנפש, מ"מ חשוב שהאדם ירגיש שעשה את הדבר הנכון ולא איזה גחמה. וזה כלל גדול גם כן בחינוך, כמו למשל שאמר מי שאמר שראוי להסביר לילד משהו במונח קבוע ולא לשוטט ממונח למונח תוך כדי הסבר, וכמובן שאם רוצים להעביר חוויה של רעיון ולא של מונח אז אדרבה יש עניין להעביר זאת במונחים שונים, וגם אז תוך דיוק והקפדה על כך שהרעיון לא ישתבש ע"י שינוי המונח או ע"י שינוי הרעיון תוך כדי, אפי' גירסא שונה אשל אותו רעיון. וכמו כן בקרבן צריך לדעת שיש עניין דווקא במספר המסויים שניתן, ולעשות בדיוק ולחוות את ההרגשה שעשית את הדבר הנכון. והוא העניין בהתנגדות ללימוד פילוסופיה, שאז עלולים לטעות ולהפסיד את חווית האמת. (והנה אפי' רבי נחמן מברסלב אמר, לשם דוגמא, שהמעבר מרב לרב פוגע באמונת הייחוד, ולכן בצעבר כזה צריך להתחזק באמונה, והיא היא.)
וכל זה כתבתי לומר, שגם כאן - הרי ידוע שהשלמות היא בדוכרא ונוקבא דווקא, והמוציא זרע לבטלה הנה חווה את השלמות ללא שלמות, ונגנבת ממנו חווית השלמות, באשר הוא מרגיש וחושב שעשה את אותה הפעולה, וממילא נגנבת ממנו חווית השלמות שמאפשרת את הקדושה והטהרה יתרה.
ודרך משל חווית הרצינות היא חוויה נעימה מאוד לאדם הרציני, אבל המתלוצץ - אז הליצנות גונבת ממנו את החוויה הרצינית הנעימה ולוקחת את כל רצינותו שהיתה לו אל הסטרא אחרא, והוא מה שאמרו המקובלים על החטא הזה, שעל ידו נגנבת ממנו חווית הקדושה.
וגם מה שיש בימינו צעירים שאוהבים להשתמש במילה "מגניב" ביחס לחוויות שחוו, היא היא, כי החוויה הזו גונבת מהלב את התחושה שהיתה יכולה להיות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2012 00:16 |
|
| |
| אשאכלה כתב: | |
מקס כנראה שהפסוק הבין אחרת ממך, כתוב שאונן סיפק את אשתו אך לא ילד כמו שמדגישה התורה "ושיחת ארצה" (רש"י: דש מבפנים וזורה מבחוץ) לא "וקיפח את אשתו"
לפי רש"י ורבינו בחיי החטא היה זהה, "השחתת זרע" ללא שום קשר לעונה כי זו הם קיימו.
מקס תפשפש במעשיך, כי אתה משחק באש.
והנה לך קטע מהאבן עזרא הקדוש:
כי תצא מחנה -
זהו המחנה שיצא אל האויב ושם הארון והוא מחנה קטן ואיננו מחנה הגדול, כי שם מחיצות עשויות ובצאתם אל המלחמה הם קרובים סביבות הארון, וברור כי טמא מקרה משחית, ונסמכה זו הפרשה, בעבור מלחמת מדין שהזכיר דבר בלעם, כי צוררים הם בעבור אחותם, והארון היה עם המחנה שיצא על מדין.
מכל דבר """"רע""""" -
לנפש ולגוף כמו הקרי.
שים לב שהמלה רע חוזר על עצמו בער אונן וכאן ומקבל פירוש שווה.
תעשה חשבון לבד ותבין מה האבנ"ע סובר שזה נעשה במזיד..
|
|
התורה מספרת מה היה, ששיחת ארצה, היא לא אמרת שזה החטא אחרת היינו שומעים בעשרת הדברות עליו או בהמשך,
יש שני אפשרות לפרש את הפסוק, או שלא עסק בפרו ורבו או שלא סיפק (זורע בחוץ פירושו שפרש בעבר חיי שאסור משום זה דווקא = סיפוק) את אשתו,
אין אפשרות לומר שהתורה אסרה את עצם הלבטלה והסברתי כבר עשרות פעמים באשכול הזה למה,
חוץ מיזה הפכנו את העוון הזה לעיקר תורה שנשאר לשאול אייך האלוקים שכח לכתוב זאת מפורש בתורה,
לגבי משחק באש:
מקובלני מר' חייא שזעק, (בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יט)
"אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת, תני ר' חייא שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר שלא יפול ויקצץ הנטיעות"
כלומר כל גדר שגורם לבחורינו שיקצצו בנטיעות כמו שקרה בכל הדורות ?! צריך פשוט להשמיד את הגדר,
לפחות להסביר את הגדר שאף בחור לא יפול ברוחו,
עד ימינו לדעבוניינו ר' חייא צדק, בכל דור ודור אנו מפסידים מעל 90% מהאומה וכל זה אך ורק בגלל שעשינו את הגדרים כעיקר, למשל הגדר שלא לנגן בכלי זמר בשבת שהיא גדר, עדיף שבחור ינגן בשבת עם כלי זמר מלגרום לו לקצץ בנטיעות,
אז ידידי היקר, אתה משחק עם אש, אתה משחק על חשבון בניו של האלוקים,
תוקן על ידי maxmen ב- 04/09/2012 00:16:50
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 22:54 |
|
| |
גם לעשות צרכיו בתוך המחנה שבו הארון נחשב דבר "רע" ו"ערוות דבר", זה לא אומר שבזמן אחר ובמקום אחר זה דבר רע...
ברור שכשנמצאים בקרבת הארון צריך משנה זהירות, הן על הנפש (הרהורים - קרי) והן על הגוף (צרכים - צואה)...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 21:42 |
|
| |
מקסמן אתה לא מפחד מהמכשלה הזו? הוא חושב שיש כאן ילדים מהחיידר שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 21:25 |
|
| |
| maxmen כתב: | |
שום אדם לא יכול להוסיף איסור תורה חדש, רק נביא לשעתה וכן סנהדרין לשעתה,
בכל אופן הדרש היא הסמכתא, העוון של ער ואונן היית עצם שלא סיפקו את האישה ולא בגלל שהשחיתו, עובדה שההלכה מתירה להשחית באופנים שונים, ואם עוון ער ואונן היית ממש ההשחתה ועל זה נענש אז לא היית שום דרך להתיר כנ"ל |
|
מקס כנראה שהפסוק הבין אחרת ממך, כתוב שאונן סיפק את אשתו אך לא ילד כמו שמדגישה התורה "ושיחת ארצה" (רש"י: דש מבפנים וזורה מבחוץ) לא "וקיפח את אשתו"
לפי רש"י ורבינו בחיי החטא היה זהה, "השחתת זרע" ללא שום קשר לעונה כי זו הם קיימו.
מקס תפשפש במעשיך, כי אתה משחק באש.
והנה לך קטע מהאבן עזרא הקדוש:
כי תצא מחנה -
זהו המחנה שיצא אל האויב ושם הארון והוא מחנה קטן ואיננו מחנה הגדול, כי שם מחיצות עשויות ובצאתם אל המלחמה הם קרובים סביבות הארון, וברור כי טמא מקרה משחית, ונסמכה זו הפרשה, בעבור מלחמת מדין שהזכיר דבר בלעם, כי צוררים הם בעבור אחותם, והארון היה עם המחנה שיצא על מדין.
מכל דבר """"רע""""" -
לנפש ולגוף כמו הקרי.
שים לב שהמלה רע חוזר על עצמו בער אונן וכאן ומקבל פירוש שווה.
תעשה חשבון לבד ותבין מה האבנ"ע סובר שזה נעשה במזיד..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 18:15 |
|
| |
| עציוני כתב: | |
, הרי שברובד ההלכתי מה שמחייב הוא דרשתם ולא פשט המקרא.
|
|
מחייב את מי ? מה זה השטויות האלה ?
ההלכה היא ספר הדרכה לההמון,
כל תלמיד חכם שיש לו סמכות פסיקה. לא מחוייב לשום הלכה, הוא מחוייב לתורה (סנהדרין או נביא גם לזה לא) ובקושי לתקנות סנהדרין, (ולא חסר אלפי דוגמאות של הלכות שלא מקיימים כי ההשקפה (דת ההשקפה) היום היא אחרת,)
במילא כל רב ופוסק יכול להתיר ולאסור אך ורק לקהילתו ולדורו, בכל דור וכל קהילה עם הפוסקים שלו,
גם הלכתית כבר נפסק שמותר באופנים שונים ראה לעיל מה שצטטי מההלכה,
(ואם היה אסור מדאורייתא אין מקום להתיר בשום אופן ואופן כמו אמנון ותמר)
עכשיו הנידון באשכול הארוך הזה היא האם יש עוון או לא ואם כן מהי העוון הזה,
ולכן זה לא שאלה הלכתית רק שאלה עקרונית האם יש עוון או לא,
דעתי אמרתי כבר הרבה פעמים שאין עוון בעיקר המעשה (אחרת היו אוסרים עונה בהיריון ושהיא מניקה ובכלל עדיף היה לבדוק מתי הביעוץ ורק אז להתיר, והשאר הם לבטלה) רק עוון מוסרי,
כלומר אם יספק את עצמו הוא לא במהרה ירצה את אשתו,
ואם הוא רווק ?! לא במהרה יתחתן !!
שום אדם לא יכול להוסיף איסור תורה חדש, רק נביא לשעתה וכן סנהדרין לשעתה,
בכל אופן הדרש היא הסמכתא, העוון של ער ואונן היית עצם שלא סיפקו את האישה ולא בגלל שהשחיתו, עובדה שההלכה מתירה להשחית באופנים שונים, ואם עוון ער ואונן היית ממש ההשחתה ועל זה נענש אז לא היית שום דרך להתיר כנ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 13:57 |
|
| |
[עציוני,
אתה צודק לחלוטין, כמובן, באמירתך שההלכה (לא רק כאן) אינה זקוקה לפסוקים ואינה מסתמכת בהכרח על פשטם.
בכל הנוגע להלכה (שגם בעניין זה יש לה פרשנויות שונות, ובעיקר - דגשים שונים), לא אמרתי דבר כאן. הערתי הייתה על הבנת הפסוקים בלבד.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2012 10:11 |
|
| |
עד כמה רחוק מבחינה אבסורדית יכולים ללכת הפרשנים.
בנות לוט שכבו עם אביהם- התורה לא כותבת שזה היה רע בעיני ה'
יעקב אבינו נשא 2 אחיות- זה לא היה רע בעיני ה'
יהודה שכב עם כלתו- תמר שכבה עם חמיה- זה לא רע בעיני ה'
אבל אבל אונן!- אונן, זה הרע בעיני ה' זה שיא הרוע, כמה דיו נשפך לפרש את חוסר ההגיון בהבנת המקרא- רק לשרת מטרה.
|
|
|
|
|
