| נשלח ב-15/4/2004 15:19 |
 |
| |
החפץ חיים ואד"ם הכהן
מסופר שכשהחפץ חיים היה צעיר אדם בשם אד"ם הכהן
ניסה לשדלו למשכילות,
עד כדי כך שהח"ח אמר שהוא האדם היחיד שמותר לו לדבר עליו לשה"ר,
אני מחפש יותר אינפורמציה על מה שקרה שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2007 16:52 |
|
| |
ווטו,
הייתי מתקן לטענה שאפיקורס גם הוא סוג של אדם דתי (ואפיקורסות היא סוג של דת, כלומר של יחס לקב"ה). אפיקורס שמנותק מהקב"ה אינו אפיקורס.
ואפשר להרחיב פילוסופית: אם באמת כופרים א לא מכירים את המושג שבו כופרים. ואם מכירים אותו, אז ממילא לא כופרים בו (ע"ע 'הראיה האונטולוגית).
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2007 16:47 |
|
| |
ארנטרוי,
את שהביא לינקזצר בשם מיכי בשם אדם הכהן שיש לזעוק את האפיקורסות ליד ארון הקודש, נראה פירושו ואולי זה גם המכוון בכל האמרות, שלא רק שצריך להיות מחוכם כדי לומר "אפיקורסות" אלא צריך להאמין שהוא מבטא בזה את רצון השם האמיתי ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2007 16:11 |
|
| |
לינקזעצער,
תודה.
כל הסיפורים כללית הסתדרו לי, אבל הסיפור עם "צריך לזעוק את האפיקורסות בהתלהבות ליד ארון הקודש" לא מובן איך שהוא.
למעשה,אם אפשר לומר היום אז ישראל סגל, רצה לטפח את המשכיל מהסגנון הנ"ל תמיד דיבר על זה וחרה לו שהדור כולל בניו, רחקו מהכיון הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2007 13:11 |
|
| |
מה היה כ"כ נורא בדעותיו של אד"ם הכהן?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2007 12:20 |
|
| |
הח"ח שאמר שמותר לדבר עליו לשוה"ר התכוין שהוא אדם מאד מסוכן עקב ידיעותיו הרבות בתורה והוא יודע איך להשתמש בהן להרע ולשונו, לשון חלקלקות מלחששת.והוסיף שהוא כמעט השתכנע ללכת עימו ורק בדקה האחרונה ניצל.
מספרים כי פעם אחת בא צעיר לסופר אד"ם הכהן, שנחשב כ"רבם" של המשכילים בוילנה, ואמר: החלטתי להיות אפיקורס. שאל אד"ם הכהן את הצעיר ומה אתה עושה לשם כך? והלה השיב: אני מחלל שבת ויום טוב ואוכל טריפות. אם כך השיב לו אד"ם הכהן, אתה סתם גוי ולא אפיקורס. רצונך להיות אפיקורס, לך לישיבה תלמד כמה שנים טובות ש"ס ופוסקים ואז תוכל להיות אפיקורס.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2007 08:54 |
|
| |
ספר תולדות מנחם הוא הביוגרפיה של ר' נחום הורודנר. שם מסופר שר' נחום בצעירותו היה משחק בקלפים וכדומה. אני לא חושב שהוא פעם היה חילוני. המחבר מאריך שם בהקדמתו שחשוב לספר את ההיסטוריה האמיתית של האדם בכדי להראות שאפילו אנשים גדולים היו צריכים לילחם עם היצה"ר שלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2007 02:09 |
|
| |
בספרו של רב צעיר ישנו תיאור מאוד ייחודי (יחסית) על דמותו של אדם הכהן - מהזכרון - שמצד אחד שמר על קלה כבחמורה ומאידך גיסא היה בעל דעות משכילות נוקשות.. אני לא זוכר כרגע את הפרטים אבל כשקראתי את המאמר הבנתי למה דווקא הוא היה לו עניין בילדים כמו החפץ חיים.. עלום?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2007 09:57 |
|
| |
שאלות מעניינות.
הסיפור על המשכיל אד"ם הכהן , כמדומני נמצא בספר החפץ חיים של הרב ישר.
כך זכור לי.
רק המשפט הזה שאמר הח"ח כי הוא האדם היחיד שמותר לדבר עליו לה"ר לא מובן לי.
אולי הכוונה אדם כמוהו. חוטא ומחטיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2004 00:42 |
|
| |
הערך של הסיפור הוא
1.שגם גדולים הם אנושיים.
2.מי שנכשל יכול להתעלות.
3. שצריך להעריך אדם לפי מה שהוא ולא לפסול אותו בגלל העבר שלו.ואולי אפילו להעריכו יותר.
אל תצל מפי דבר אמת
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2004 22:56 |
|
| |
אם הסיבות למהלך היו מחושבות ועמוקות ,וכך סביר שהיה, זה מוסיף על גדולתו בעיני
ככל שהשורשים של העץ מתפשטים רחב יותר כך העץ גדל אח"כ גבוה יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2004 22:50 |
|
| |
בהנחה שהסיפור על ר' נחומקה נכון, האם זה מוריד מגדולתו, או מוסיף עליה?
הלא גם אין אנו יודעים מה היו הנסיונות שלו.
ובוודאי צריך להיזהר שלא להסיק מכאן שהדרך לגדלות היא קודם כל להיכשל, ואחר כך לעשות תשובה. זו גישה שבתאית.
והרי גם בגמרא הובאו סיפורים על כאלו שנכשלו, או כמעט נכשלו, וברגע האחרון חזרו בהם, והעפילו לגבהים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2004 22:36 |
|
| |
"אין מזכירין עונות ראשונים" זה נכון
אבל "תורה היא וללמוד אני צריך"
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2004 22:20 |
|
| |
זה כנראה נכון מה שמסופר על ר' נחומקה, ויש ספר אחד שכנראה די נדיר שנכתב עליו ושם הכל כתוב, איני זוכר איך קוראים לספר או היכן אפשר להשיגו, רק ידוע לי על קיומו.
ודרך אגב "אין מזכירין עוונות ראשונים"!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2004 20:15 |
|
| |
אפרופו החפץ חיים שמעתי על ר' נחומק'ה מהורודנא רבו שעזב את הדת בצעירותו ומחקו את זה מתולדותיו.שמעתי שהחפץ חיים מאוד העריך אותו.גם על זה אם מישהו יודע יותר מתבקש לספר.תודה.
אל תצל מפי דבר אמת
|
|
|
|
|
