| נשלח ב-15/4/2004 19:53 |
 |
| |
שורש המיסטיקה - אפלטון
אפלטון התייחס למציאות המורכבת כיחידה. כלומר כוס בעל צבע כחול, היה בעיניו יחידה אחת ולא הרכב של מרכיבים בודדים:חלל, חומר הכלי, הצבע וכו'.
מתוך התייחסות זו, לא זיהה באופן מודע את האחדות שבהרכבים. כלומר הכחול של הכוס ושל השולחן הם ב' דברים בעיניו ולא אחד, וזאת משום ההתייחסות לכחול כמאוחד עם הכוס והמבנה ולא כעומד לעצמו.
לכן לא יכל לראות מושג מוחלט כשל צדק, יופי, ואף לא שויון בין שתי מקלות, וזאת למרות שבראשית הידיעה כמקל שניהם שוים לחלוטין.
מתוך הבנה ויחס כזה אל המציאות, בורח אפלטון אל, כביכול, מ"חוץ למציאות" כדלהלן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 15:11 |
|
| |
זחלץ תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 13:22 |
|
| |
מישקולצר
לענ"ד נביא אמיתי מתנבא רק מה שה' מכניס לו לפה להגיד, ולא מתוך הרהורי ליבו וחכמתו,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 13:08 |
|
| |
ירוחם
מה אתה רוצה ממני. אני רק ציטטתי ותו לא.
לגבי השאלה אם ירמיהו היה מיסטיקן - אני לא כל כך מבין אותה. ירמיהו היה נביא וממילא ידע דבר או שניים שמיסטיקנים היו שמחים לחלוק איתו.
לגבי העיתוי והשתלשלות האירועים אם היו - שאלות טובות, לכן הבאתי את הדברים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 11:43 |
|
| |
מישקולצר
ירמיהו היה מיסטיקן? מתי הוא בדיוק פגש אותו, בשעת החורבן או אחריו. האם אפלטון התגנב לירושליים בשעת המצור? או שהוא הגיע מיד אחר ההגליה הראשונה, כשירמיהו היה עוד נער קטן?, אגב מי סיפר לאפלטון על ירמיהו? שמיד נסע מרחק כה רב ומסוכן?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2010 11:29 |
|
| |
לעיל באשכול מוזכר בגיחוך דבר הפגישה שהיתה בין אפלטון לירמיהו הנביא. אינני יכול לשפוט אם אכן הדבר הזוי, רק להביא מספר איזכורים של הרב הנזיר ממספר ספרים בדבר מפגשים כאלו ובכלל הקשר בין הפילוסופיה והמיסטיקה היהודית:
מעבר יבק מאמר שלישי פל"ג, "כתוב בספר תורת העולה כי אפלטון קיבל החכמה מן הנביאים, וסקרט קבל מאחיתופל ומאסף הקרחי".
ארי נוהם לר' יהודה די מודינא עמ נג - "שמעתי מפי המ"ר ישראל סרוק תלמיד מובהק להאר"י ז"ל שהיה אומר שאין בין הקבלה והפילוסופיה כלום,וכל מה שהיה מלמד מהקבלה היה מפרש על דרך הפילוסופיה וכו' וברור הוא ההידמות בין הספירות לאידאי ששם אפלטון" ומוסיף "הם אומרים שאפלטון דיבר עם ירמיהו הנביא ואריסטו עם שמעון הצדיק וכו' ומשיג על זה וטוען וחז"ל אמרו וכו' אין מוסרין סתרי תורה לגוי.
ולגבי פיתגורס אומר הרב הנזיר "ויש מקום להשערה כי פיתגורס למד וקבל מהנביאים והחסידים הראשונים בישראל. מה שמקיימים האלכסנדרונים וכל כותבי פיתגורס וביחוד יוסיפון בשם ההיסטוריונים" ומביא מקורות בהערות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2004 01:07 |
|
| |
אש"צ,
ייש"כ!
הערה: במופשט שבמופשט לא כ"כ שייך לומר: "ברגע שהגדרנו נכון... השאר היסטוריה". לא רק בגלל הסביבה המבלבלת, אלא בעיקר מפני שבהגדרה מילולית עדיין לא הוחדר הרעיון כדבר פשוט עד שיחזרו עליו ויזהו אותו במגווני תחומי החיים.
מצו"נ,
הנך שב בשניה על טענתך בעמוד הראשון שהמוסריות "קיימת" בדמיון האפלטוני. אכן לו כדבריך היתה המוסריות הבל [ונדמה שכך דגלת באיזה שהוא אשכול בשם ישעיהו ברלין]. אך למי שהמוסריות היא התאמת האדם לשאר הווה בצורה המתאימה ביותר, הרי כולה ניתנת למדידה אם כי זו עבודה קשה ומתמשכת.
תוקן על ידי עצכח ב- 23/03/2007 8:04:58
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 22:03 |
|
| |
אם כבר הזכירו הזוהר אז כך
הזוהר אמור להיות ספק שממחיש עקרונות כלליים ומופשטים. השפה היא מיסטית להמחשת העניין, ויש בזה פעמים רבות שימוש לתועלת ההמחשה, אך כשההמחשה נתפסת כפי שהיא הרי זה היפוך צינורות אמיתי והפיכת הקערה על פיה.
אם תורה שבכתב הייתה אסורה להיכתב כדי שתישאר גמישה, כ"ש הזוהר. והסברא נוטה שאין זה אלא רשימות שלא היו אמורות להתפרסם כפי שהם... אך אין לנו אלא להמתין שיאיר רשב"י או מחבר אחר של הזוהר... כי היום אבדה הכמיהה אל החיים עם המציאות שלפנינו, וצחא וראה כמה תפס הזוהר אצל אלו שאינם אמונים בענייני הויות דאביי ורבא שבהם ישנה תקשורת בריאה עם המציאות הישירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 18:31 |
|
| |
רב"צי
ששש... אתה רוצה לתת להלבן עוד חומר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 18:07 |
|
| |
כמדומני שיש הפרש זמנים של כמאה חמשים שנה בין ירמיה לאפלטון . אבל אולי כשם שירמיה יכול היה להיות אביו של בן סירא כך גם סיפור זה יתכן .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 17:57 |
|
| |
עצור ! כאן חושבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 17:42 |
|
| |
קראתי על אפלטון שהוא ראה את ירמיהו הנביא בוכה על בית המקדש שאל אותו למה אתה בוכה על עצים ואבנים?
ענה לו ירמיהו יש לך שאלות אמר לו כן!
אז התחיל אפלטון לשאול כל מיני שאלות וירמיהו ענה לו בטוב טעם, עד שבסוף אמר לו אפלטון אתה ילוד אישה? השיב לו ירמיהו שכל חוכמתו באו מעצים ואבנים שבכה עליהם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2004 17:23 |
|
| |
ווטו ,
אם הגדרת ה"יהלום" במשל שלך , נעשתה כשורה , אני לא חושב שיש מניעה מלהשתמש אחר כך , ב"צבט" כחלק מהיהלום עצמו .
אם נעשה כך , נשאיר את ההמשגה שלנו ברמה נמוכה מאד .
לימוד נעשה תמיד באופן הדרגתי , שכבה על גבי שכבה , ברגע שהגדרנו נכון את המושג הראשון (כלומר הבנו באמת מה הם "כנפי המלאך" בדוגמא שלך נניח .) יהיה זה אך מיותר לחזור בכל פעם על האמירה (האפולגטית משהו) שאין למלאך כנפים ב"אמת" .
למלאך יש כנפים באמת , כי אנחנו קראנו למשהו שקיים באמת , בשם "מלאך" , ולמשהו אחר שקיים באותו "מלאך" בשם "כנפים" , וממילא השאר הסטוריה ...
צריך לזכור שלשפה אין קיום מכח עצמם , אלא מכח זה שאנחנו קבענו את משמעותה . (מענין בהקשר הזה להזכיר , את הסיפור על אדם הראשון שקרא לכל גורם במציאות בשם מסוים .)
אינוס הדואליות בין המשל והנמשל , אינו הכרחי כלל ועיקר , לנו כבני אדם יש יכולת וזכות להמציא שפה , ובלבד שהשפה הזו אמנם תתאים למציאות מסוימת .
הפילוסופיה נוטה להתבלבל בזה , ולפלפל הרבה
הבל , למצער . 
יום נעים.
|
|
|
|
|
])
