מי עמד ולמה? מי לא עמד ולמה?

בצפירה

קישור לסרט שהוזכר על ידי מיכי, שהוקרן בערוץ הראשון בערב יום הזיכרון. מומלץ (אני לא יודע עד מתי הוא יהיה זמין):

http://switch5.castup.net/frames/20040704_IBA_Popup/iba_video.asp?ai=31&ar=11_1_2007-04-23_082000

ירוחם ואיש ציפור (התשובה אליך מובנת מתוך התשובה אליו)

אם הוא מאמין, קיים מצווה. אם חצי מאמין, מסופק וכדומה - קיים חצי מצוה, יצא יד"ח מספק וכדומה. ואם אינו מאמין - קיים מצוה, אבל לא זאת שכתובה בתורה.

וכדי שתבין זאת אשאלך שאלה: העם היוצא ממצרים - כלום רוצחים היו?  כלום נואפים היו? כלום גנבים היו? ולמה המצוות האלה מהוות 30% מהמצוות שנאמרו בהתגלות שהיא היא היסוד ל"וגם בך יאמינו לעולם"?

מיכה
זה עדיין במחלוקת הפוסקים, הפוסקים האשכנזים לא פוסקים כמוך,

והיות שפוסק אתה, שאלה אדם -המטייל לתומו ברחוב- ואין בדעתו לקיים כל מצווה שהיא, אלא ליהנות מהטיול. והנה  כדרך אגב בצורה טבעית עוזר לאדם זקן, לחצות את הכביש. הוא לא חשב על מצווה ולא חלם על מצווה. השאלה היא האם קיים מצווה???

איש ציפור
מחר אי"ה אביא לך מקור.

מיכה,
זה שצריכות כוונה לא אומר שבלא כוונה אין מצוה. (מבלי להיכנס למורכבות שיש בנושא)

לב,
והלכה כמותו?

_________________

אישציפור
ר' חסדאי קרשקש הצעה לאור ה', מקשה על הרמב"ם שמנה את האמונה למצוה, וטוען שהאמונה תנאי קודם למצוות.

ירוחם,

אף אם אישית אני חושב כדבריך אין לי די ראיות.
לכן יש עלה הספק במלחמות שהטענה הרשמית שלהן היא טענה טריטוריאלית חילונית (מלחמת סיני ויום כיפור, הסכסוך עם אש"ף הכולל את מלחמת לבנון והאינטיפאדה הראשונות) -  אם הן בכלל קיה"ש.
ועוד שגם מ"ש בסעיף 2 על מלחמת השמדה אינו אלא ק"ו שבדיתי מליבי ולא יודע לו סימוכין, ולפי"ז יצא כרגע דליכא קיה"ש ודאי אלא באופן של סעיף 1 של מלחמת לבנון האחרונה ובחיילים מודעים.  

אישציפור

ירוחם,
תודה אבל השאלה העיקרית שלי היתה על הנחת היסוד המבוססת על החידוש המופלא שמי שלא מאמין לא שייכים בו מצוות.
האם למישהו יש מקורות לדבר? למקרה שזה לא ברור אני מתכווין למקורות
מחז"ל או מפוסקי הלכה מקובלים.                             

אםשלום
אני בהחלט מסכים שלא כל אמירה של גדולי ישראל צריכים לקבל.
 אבל כשאני אומר אמרתי ואומר זאת לא, אומר שזו היא ההלכה. ואראה את דברי בתור שכאלה.

חסידה לא היתי מכנה אותך, על החסידה הרי נאמר --למה שמה חסידה? שהיא עושה חסד עם חברותיה,
 ואת לדעתי עושה חסד בכתיבתך,וכנראה עם הרבה דברים אחרים גם, לא רק לחברותיך.

לא הטחתי עלבונות אישים, לא כיניתי את דבריו דברי הבל או שטויות, כפי שהוא כינה את דברי,(מענין שאז לא יצאת להגנתי) האמת שלולאי כותבים אחרים מהפורום באישי וכאן, לא היו מפנים את תשומת ליבי לעלבון ולפגיע לא היתי נעלב. לא תמיד אני מאפשר לעצמי את התענוגות  הללו.

האם זה  נראה לך תקין שעל  אף שהרבה מהכותבים, בקשו את המקורות של דבריו, הוא חזר על עצמו שכבר- כתבתי את המקורות. -

הנושא שבו מדובר הוא נושא רגיש במיוחד, כי מדובר כאן על אנשים שיש להם קרובים ומכרים כאן
ולכן שלמרות שאין לנהל דיונים ער רגשות. אבל יש לנהלם לעיתים ברגישות.
סיפר לי חייל דתי. כי את חייו במלחמה הציל חייל רוסי-  שעוד לא הספיק להיות מהול.  והחייל הרוסי נהרג תוך כדי הצלתו.
אז אפשר להיות אדיש ולשתוק.

לב העברי
האם אתה חושב שאם ח"ו הערבים יצליחו במזימותם ישאר פה בארץ שריד ופליט??? ראה מה שהם עשו ועושים לאחיהם בעירק באלגיריה בסודן . האם יש לך אפילו ספק ספיקא? שזו מלחמת מצווה של קיום עם ישראל ממש._________________

מיכי התיחס רק לעניין הכוונה, אך יש לדון גם בפן האובייקטיבי.
כבר כתב הציץ אליעזר שחייל שקפץ על רימון להציל את חבריו אינו מתחייב בנפשו אף לדעת הרמב"ם שאסור למסור את הנפש על דבר מלבד ג' עברות. הסיבה לכך שמסירות הנפש במלחמה אינה קשורה לקידוש השם ופטור ד"וחי בהם". אנו נלחמים על א"י מפני שאין הדעת נותנת שפטור "וחי בהם" מחייב אותנו לברוח מכל יריה של אויבנו.  כך היא דרכו של עולם מאז, שעם שולח חיילים לחרף נפשם למען קיומו, וכל חייל מסכן נפשו למען העם ומסכן אותה למען חברו כשם שחברו מסכן את עצמו למענו.
לכן רשאי חייל לסכן עצמו למען חברו, שכן "וחי בהם" הוא פטור פרטי לחיוב מסירת הנפש של קידוש השם ולא מסירת נפש מחיוב אנושי או הלכתי אחר.
עכת"ד לעניות זיכרוני.

נמצא ששוב אין לחלק בין החייל הדתי והחילוני לעניין זה. אידי ואידי לא מסרו נפשייהו על קדושת השם כי אם על שלום האומה (שהוא דבר גדול בפ"ע, אך עדיין עניין אחר). אגב, לפי"ז גם גיבורי דוד לא מסרו נפשם על קדושת השם.

ומ"ש בכל מקום שמי שנהרג על היותו יהודי, לא מיירי במאבק טריטוריאלי, אלא באופן השכיח שהגוי שב מאידו והתנפל על מי שבחזותו נראה מעדת רוצחי ישו. (ה' אל תכסה דמם!)

לפיכך הריגה על קידוש השם במאבק טריטוריאלי יהיה רק באופנים הבאים:
1. הגוי רוצה לבטל את מצוות ישוב א"י שלא להנאת עצמו אלא לשם עקירת דת ישראל או רוממות דתו. היהודי יוצא לקרב מודע לכך ומוכן למסור נפשו על כך. 
2. יתכן שמלחמה כנגד השמדה פיזית של כל [שונאיהם של] ישראל שפיר מיקרי מלחמה על קידוש השם, שכן הכחדת עם ה' חלילה לא גרע משמד. 

א"כ מאבק בתנועה לאומית כאש"ף או סכסוך טריטוריאלי עם מדינה שכנה וכיו"ב להנאת עצמם מיקרי.
משא"כ במלחמה האחרונה בה החיזבאללה בא לשחרר "אדמה מוסלמית" דהיינו לעקור את יסוד הזיקה היהודית לא"י שלא להנאת עצמו אלא לנצחון דתו, אותם חיילים שבאו להגן על א"י משום מצוות ישובה - נהרגו על קידוש השם הנורא ית' וית'.  
כמו"כ י"ל במלחמת השחרור וששת הימים שהיתה כנגד השמדה פיזית ולא רק עצמאות מדינית, י"ל כסעיף 2.
 

_________________

[ירוחם,

דוקא ממך הייתי מצפה להבין את מי שטוען שיש אמירה שאינה הגיונית או נכונה בעיניו, גם אם אמרו אותה גדולי ישראל...
(אבל מה אני מבינה, הרי הוכרזתי כבר כחסידה. אז אמשיך לעמוד לי פה על רגל אחת ולתהות על השיטה המעניינת לדיון כאן - הטחת עלבונות אישיים, במקום שיחה ולימוד...)]

אם אין אני לי  לא אני  לי   כלומר נישט  איך לי.

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1835966

איש ציפור איז זה אין לך? הרי שם זה המקור והאמת לכל.
השאלה המעניית אם תקרא שם גם בהמשך, אם לא היו שם כמה קלי דעת שעררו על המקור  ?
זה  ממש מענין
גם מענינת הכתיבה הפרוידיאנית- אפילו יאמר זאת יהושע בן נון לא ציית ליה.-
יהושע בן נון הלוחם  הגדול הראשון אשר ניהל  את המלחמות הראשונות  של עם ישראל לוחם ומשחרר וכובש את ארץ כנען לבני ישראל. במיוחד  לו לא ציית ליה

מיכי, מה זה קיום מצוות קידוש השם? כל נופל גם אם הוא מאמין  אינו מקיים (הרי הוא נרצח ) בפועל את "מצוות קידוש השם" אלא מתקיים בו קידוש השם. אני איני בקי בהלכות אלו ואיני יודע מדוע נקבע שכל מי שנופל כיהודי,או בגלל היותו יהודי, נקרא קדוש שנפל על קידוש השם. אבל אם  זו ההנחה הרי כל מי שנפל כך גם אם לא היתה לו כוונה כזו הרי הוא בכלל.

 ומצינו  בכמה מקומות שיש קיום מצוה גם בלא עשייה.