הרמב"ם פ"א מהלכות שקלים הלכה א':
מצות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה.
ר"ח קנייבסקי בקונטרס "בארה של מרים (והוא מקורות הרמב"ם)" (מעין "באר הגולה" בסוף "שקל הקודש"): "זוה"ק תשא קפ"ז ב' פקודא ליתן מחצית השקל".
הרמב"ם ציטט זוהר?
בעניין הרב מרגליות ששמו עלה באשכול דידן, אכן השקיע הנ"ל מאמצים כבירים
בחיבור בשם "הרמב"ם והזוהר" להוכיח את הקשר בין השניים, וכן בהערותיו
למהדורתו של "מלחמות השם" לר"א בן הרמב"ם. בתקווה שלא לעבור על חוקת
הפורום בעניין זלזול בת"חים, אסתפק בהפניה לחלק האחרון של הספר "מחקרי
שבתאות" של גרשם שלום, שם יוכל המעיין להתרשם מהיושר האינטלקטואלי של הרב
מרגליות (בלשון סגי נהור).
בטרם יתרשם מאן דהו מהדוגמאות הרבות
בספר "הרמב"ם והזוהר" שלעומתם הדוגמאות שהועלו באשכול הזה הם כמר מדלי,
כדאי להיזכר במעשה הירושלמי על סדר קדשים. המו"ל של אותו ירושלמי, שהוא גם
הזייפן שכתב אותו מתחילתו ועד סופו, חיבר הקדמה ארוכה עם דוגמאות רבות לכך
שהרמב"ם נשען על הירושלמי שבהוצאתו. וסגנונו כסגנון הרב מרגליות: בהלכות X פרק Y הלכה Z כתב רבינו [ציטוט]. ונתקשו המפרשים לבאר מקור דברי רבינו. והנה המקור [בזוהר \ בירושלמי] ...
'**********
אחד מחברי הפורום פתח הודעה ובה שאל בתמיה 'האמנם? האם בנו של הרמב"ם התאסלם?'
ואני עניתי לו בשאלת נגד - 'האמנם? האם הרמב"ם קיבל בסוף ימיו את הזוהר?'
מישהו, שכפי הנראה 'קיבל אישור' לכתוב בשם הנהלת הפורום (כלומר: הינו אחד מהמנהלים), ופעל דרך תיבת 'עצכח' בחר להפריד בין שני השאלות, כך שהשאלה הראשונה עברה לאשכול שני, והשאלה השניה (כלומר השאלה שלי, שאיננה אלא תשובה לשאלה הראשונה) הועברה לאשכול שלישי (האשכול הזה), באופן שמופקעת המשמעות המקורית של שאלתי - דהיינו שאלה שהיא תשובה, ויוצאת שאלה כביכול של אדם תמים, המגשש את דרכו בבירור אמונת הזוהר ע"פ הרמב"ם. למותר לציין שמי שקרא את עיוות הציטוט של עצכ"ח כביכול בשמי - חושב שאכן זו שאלתי, ואילו אכתוב שאלה זו באשכול המקביל היא לא תובן כבאופן המקורי.
'עצכח' הגיב בזלזול לקובלנה שקבלתי. (סביר שהאינטרסים שלו אינם מתאימים לדעותי בענייני אמונה.)
הלכך אני מודיע בזאת שכך היו פני הדברים, וכל החושב אחרת אינו אלא טועה, וכל הרוצה בכך שהדברים יוצגו אחרת מכוונתי המקורית אינו אלא מעוות דין.
******
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 14/08/2009 11:30:59
נשלח ב-14/8/2009 02:36
ישקני
ראה "ספר השטרות לרב האי גאון" ראש סימן יז-ראש עמוד 39 (גט חליצה):
" ... ומן הענין לציין הלכה אחת שבה מביא הגר"א את הזוהר, כמקור לדברי הרמב"ם וכן לשיטת סידור ההלכות על ידו, בהלכות יבום (פ"ד ה"ו) מפרט הרמב"ם את סדר החליצה "וחולצת המנעל ומשלכת אותו לארץ". הטור המביא את דבריו מוסיף "ואיני יודע - - - למה הצריכה להשליכה לארץ? ונושאי הכלים מסבירים בדרכים שונות את טעמו. בעל "בית יוסף" סבור שהרמב"ם אורחא דמילתא נקט, ולא משום דבעינן השלכה לארץ" ובעל "בית חדש" מציין את הטעם, שכבר הובא ע"י מהר"י מברונא, שהשלכה נועדה להראות כי לא חלצה אותו אלא לשם מצות חליצה, אולם אין הם מציינים את מקורו של הרמב"ם, עד שבא הגר"א ובביאורו לסדר חליצה (שו"ע אהע"ז קס"ט) הוא מציין כי "הוא מנהג קדמונים, ומביא מקור לכך מספר הזוהר (ריש חוקת ק"פ ע"א) להראות שנפש המת נרגעת, והיא מותרת להקים בית חדש".
, לפי המקורות וציונים של פרנקל, הרמב"ם שואב מהזוהר גם בהלכות יסודי התורה. עי"ש בעניין הגלגלים, שהם "כגלדי בצלים".
