מיוחד - /שמוסען של ראש ישיבת גור שפת אמת

כיום ראש ישיבת פני מנחם

בכל הפורומים מסתובב כעת סיפור שמקורו באדם אחד שהחליט להמציא סיפור כאילו האדמו"ר מגור שליט"א התקשר לחסידו לפני התאונה ואמר לו משהו, וכך לבנות 'מופת'. דיברתי אישית עם בעל המעשה, ר' חיים מנלה מרחוב מעון 21 ערד, הכחיש מכל וכל את המעשה שהאדמו"ר התקשר. הוא זועם מאד על השקרים בשמו. מי שרוצה יכול להתקשר אליו באופן אישי. כפי שאמרתי קודם ניסיון נואש של חסידים מתוסכלים. ואם ככה כל הסיפורים על אדמו"רי גור מצבנו קשה מאד. השיחה הוקלטה.

ודרך אגב :

עמית דור מדווח בפורום "העניין שלנו":
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=935719

דומני, שהסקופ המסעיר של השבוע הינו ללא ספק הסיפור אשר התרחש ביום שישי האחרון בין ערד לבאר שבע.
גב' מ. תושבת ערד [ובת דודתי - ומכאן התוודעתי לסיפור, פשוט ליויתי אותו מתחילתו ועד סופו] הינה רכזת פרויקט 'שולחנות השבת' שיזם הרבי מגור הרב יעקב אלתר לפני מספר שנים. פרויקט מרשים ומוכר היטב לכל המזדמן בימי חמישי ושישי באיזורי מסחר ובילוי מרכזיים בארץ, - שם מוצבים שולחנות 'שבת', לחלוקת נרות שבת, חומר עיוני ועיתונות דתית לחלוקה לכל דורש [ובלבד שאיננו דתי].
הפרויקט מופעל בידי מתנדבות, מרביתן חרדיות.
בקיצור, ביום שישי האחרון בשעה מוקדמת מאד בבוקר מצלצל הטלפון בבית משפחת מ. ןעל הקו למרבה התדהמה הרבי מגור בכבודו ובעצמו.
אבי המשפחה הנמנה עם חסידי גור איבד את לשונו מרוב תדהמה. "רעייתך עוסקת למען השבת, נכון?", שואל - אומר האדמו"ר. הנ"ל מגמגם תשובה חיובית. והאדמו"ר מגור חוזר ואומר לו: "היא עושה למען שמירת שבת, טוב, יכולה היא שתרחם" [ביטוי תלמודי אודות כוחה של השבת], ומסיים את השיחה.
האיש מבולבל לגמרי מגיע לתפילת הבוקר לבית הכנסת, ומספר לחבריו את הסיפור, - כמובן שיש מהם מי שכבר החליטו כי האיש הוזה בהקיץ או גרוע מכך, כי דבר כזה פשוט אינו קיים שם.
בשעה 9 בבוקר יוצאת רעייתו ברכב ההסעות למתנדבות לכיוון באר שבע, ליום שישי של פעילות.
בכביש באר שבע-ערד מאבד הנהג את השליטה מסיבה כלשהי, סוטה לשולי הכביש ומתהפך מספר פעמים עד שנתקל בגרוטאה של רכב כבד כלשהו.
הנהג נהרג במקום. הרכב מרוסק כולו, והגברת משתחלת החוצה לאט לאט, בריאה ושלימה, וכל הנזק מסתכם בכמה חבלות יבשות ... - מגיעה בכוחות עצמה אל הכביש ומזעיקה עזרה. כעבור כמה דקות מתלקח הדלק בפיצוץ גדול. בשעה 3 בצהרים משתחררת הגברת לביתה אחרי כל הבדיקות האפשריות.
אני, קטן אמונה שכמוני [כיפת עור קטנה ... ודי למבין ...] הייתי מעורב בענין כמעט אונליין, שכן בהיותי קשור בצורה די הדוקה לעולם הרפואה נתבקשתי להעביר צילומים וכו' למומחה באיזור המרכז, [אודה ולא אבוש שלא נרגעתי עד שנסעתי במוצאי שבת עם חברים לראות את הרכב המרוסק במו עיני, עדיין בשולי הכביש].
המדהים שבכל הסיפור, כפי שסופר לי שכאשר התקשרו לספר לאדמו"ר מגור על הנס הגדול ולהודות לו על ה"נס", היתה תגובתו היחידה: "נו, מה הענין ... הרי כתוב כך, יכולה היא שתרחם ...".

אין הכי נמי .

(מתי תכניס כבר לראש שאני לא ליטוואק?)

אני מדבר על הסגנון הזה של של דיוק מהסיפור שממנ"פ בודאי לא הפסיד מזמנו שלא לצורך אפילו רגע וכו' וכו' . האם הוא הכיר אותו ?

מציץ,

האם סגנון הוורטים מזוג זה, לא ניתן למצוא אצל הגר"א החזו"א בריסק וכיו"ב?

מיציץ הרצון וההיסתופפות בצל אדם אלוה_י יכולה להשפיע לטובה

נ.ב.

למישהו יש את הלינק לכתבה של פותח האשכול?

מציץ

לא צריך להיות אדם "א-להי" כדי להשתוקק להיות בין לומדי תורה, גם ובמיוחד בשעה שאתה אינך מסוגל לכך.

ואולי, אם תעדיף, היא היא המלאכיות והאלקיות!



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

האם אין בוארטים וסיפורים שכאלה משום האלהת דמותו של הרבי ? מאדם אלוהי אי אפשר גם ללמוד הרבה מוסר השכל שכן מדריגתו נמצאת מעבר להשגת של בני אנוש רגילים .

יישר כח על הווארט מהראש ישיבה בענין שינת האמרי אמת. פעם שמעתי זאת מפיו והוא הטעים איך שהאמרי אמת היה עסוק בערב שבועות בלקבל קהל אלפים והוא היה חייב את המנוחה, ולמרות זאת ביקש שיהיה חלקו באותם רגעים עם יושבי בית המדרש.

נדמה לי שהמקור לווארט הזה הוא הפני מנחם, שעבר פעם בשעה מאוחרת בלילה ליד איזו ישיבה ושמע קול תורה מהדהד. הוא נעצר והתענג לשמוע כיצד לומדים בהתלהבות ואח"כ הביע את אהבתו לתורה וכמה הוא מקנא באלה שיושבים עכשיו ולומדים. אם אינני טועה, הוא סיפר אז את האפיזודה מאביו האמרי אמת. שמעתי עובדה זו מהאדמו"ר מטאלנא שליט"א.

שינפלד ועומרמן,

האם זה נכון כי בישיבות גור לא לומדים עיון?

אם כן, מהם סדרי הלימוד וכיצד לומדים? (בקיאות? הלכה?).

האם משקיעים זמן וסדרים בלימוד ספרי חסידות של קוצק-גור?

מן הענין להביא כאן מה שפורסם בעיתון משפחה בגליון פסח:

בראיון עם הגרז"נ גולדברג, חתנו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל, סיפר הרב גולדברג ששמע מחמיו שכאשר האמרי אמת הגיע לירושלים נוצרה בעיה בירושלים.

האמרי אמת היה לומד כל הזמן, וכשהיו באים לבקר אותו היה מיד שואל קושיה בלימוד או בתוספות וכו', ומחמת חריפותו לא ידעו הרבנים לענות על קושיותיו.

וממילא כאשר רב מסוים היה צריך לבקר את האמרי אמת ממש חשש ללכת.

והנה מצאו עצה. כי בירושלים היה הרב שמשון פולנסקי מטפליק שהיה ת"ח גאוני וידע את כל התורה כולה (כך התבטא שם הרב גולדברג), ומי שהיה הולך לאמרי אמת היה לוקח עימו את הרב מטפליק שידע לענות לקושיותיו של האמרי אמת.

וימשיכו כאן לגדל דור שיחשוב שהתורה היא נחלת חוג מסוים בלבד, וממש מוקבע בליבו שמי שהולך עם ספודיק או שטריימל מסתמא אינו יודע ללמוד "באמת"...

קיבלתי באישי:


סיפר לי אתמול חסיד אחד:
פעם הלך הפני מנחם לשבע ברכות של אחד העסקנים שלא נמנה מאנשיו בלשון המעטה, ואפילו שם לו רגליים בתקופה מסויימת.
לפני שיצא מהבית, פישפש וחיפש יין מובחר ביותר ישן ומיוחד, ולקחו לתת שם בשבע ברכות. תוך שהוא ממלמל "כל חלב לה'".
כנראה התכוין שרוצה לכוף את יצרו עם היין הכי טוב. אולי זה גם הפשט בסיפור של האמרי אמת.







הראש ישיבה מתאפיין במבטו העמקני על כל דבר, ושיטת הלימוד שלו שהוא מעתיק אותה לכל חלקי החיים. יש בו אמת פנימית מחייבת והוא אינו עושה הנחות לשום דבר, לכן כל סיפור שהוא מספר או רואה, מוציא ממנו את המוסר השכל הנכון.
כך למשל אביא דוגמא נוספת:
בראש גולת אריאל יש סיפור על סדר יומו המוקפד של האמרי אמת, כידוע שהיה מאד זריז וזהיר בזמנים, וביום רגיל היו לו כ70 שיעורים בלימודים שונים. כמו כן שאר לוח הזמנים שלו היה מדוייק ומחושב עד לשניות.
פעם התעורר האמרי אמת בלילה מקולות לימוד בבית המדרש. מיד ננער וקם ואמר "הם לומדים ואני נם לי"?
שאל הראש ישיבה: ממה נפשך, הרי אם לא היה זה זמן נחוץ לשינתו בוודאי לא היה ישן בזמן זה. הלא כל דקה ודקה מזמנו היו מחושבים, ואם היה לו צורך לישון בכל לילה כך וכך שעות, מדוע זה ננער לשמע הלימוד.
אלא ללמדך, שגם אם יש לך צורך גשמי, לפחות לא תעשה זאת לכתחילה, לפחות יכאב לבך מדוע אינך יכול להתעלות עוד. (הוא אמר זאת לגבי זמן שינה, שאמנם חייבים לשמור על הזמנים שתיקנו רבותינו, כדי לקום רענן בבוקר. אך לפחות כשאתה עובר ליד ישיבה בשעה מאוחרת בלילה, ורואה סדר שלישי סוער, יצא לבך...).

מירר, אתה שם לב שמתוך דבריך נשמע שאז ידך היתה במעל?

עוד שאלה, איך אתה מזהה דברים כאפיקורסות?