מה זה רקיע?

רוח דרומית
דוקא בנושא זה יש לי ויכוח אתך. ללא ספק בעברית לכל מילה יש משמעויות רבות. הדוגמאות רבות ולמשל המילה בית היא גם hause וגם home ומעבר לזה בסמיכויות שונות היא מקבלת משמעויות רבות כגון בית יד, בית מיחוש, ועוד. כמו כן, המילה יד היא גם ידו של הקב"ה וגם להבדיל ידו של האדם, וגם יד הכלי וכן הלאה, הכל על פי המישור במציאות שעליו מדברים. לשון הקודש כשמה כן היא, ולכל מילה בה רבדים רבים של עומק מהגשמי ועד לקדוש והנבדל. גם שמים יכולים להיות שם-מים או שממה במובן הפיזי ויכולים להיות  "שם"ים עד אינסוף של מרחב בחלל או של מציאות רוחנית. __________________________ "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה ישפוך שיחו"

אישתמים, גם לי לא היה ויכוח איתך, זה רק היה נראה לי כמו אפשרות יותר סבירה (ונכונה)

לדעתי מה שאופייני ויפה בלשון הקודש הם דווקא הפשטות, העקביות, וחד המשמעיות שלה. 




תוקן על ידי - רוח_דרומית - 16/02/2006 10:16:38

לרוח-דרומית
אין לי ויכוח עם הנחותיך, שבעים פנים לתורה ורציתי להאיר פן נוסף בנידון. מה גם שהעובדה שיש משמעויות רבות למילה אחת היא דבר אופיני ללשון הקודש, הפוך בה והפוך בה דכולה בה. __________________________ "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה ישפוך שיחו"

האם ייתכן שהמילה "שמים" באה מהשורש "שממ" וענינה שממה, ריק?

אראל, באכדית שממנה התפתחו הן העברית והן הארמית שמיים הם shamu ומים זה mu. לא הצלחתי למצוא כיצד אמרו "שם" באכדית אבל נראה ברור שהארמית לקחה את "שמיא" מן האכדית, ראה בלינק טבלה עם מילים דומות באכדית וארמית. http://www.aina.org/articles/akkadianwords.html על פני כדור הארץ משרעת הטמפרטורות היא קטנה משום שכדור הארץ ממשיך לפלוט חום גם כאשר השמש אינה מקרינה עליו ישירות ומנגד האטמוספירה מסננת חלק מקרינת השמש. מחוץ לאטמוספירה המשרעת גדלה בהרבה, על הירח היא ממינוס 170 מעלות עד 111 מעלות, תלוי אם ישנה חשיפה או הסתרה מהשמש. יכול להיות שאם טבעת קרח דמיונית תסתובב ביחד עם סיבוב כדוה"א תהיה עליה טמפרטורה ממוצעת ופחות או יותר קבועה (בהנחה שמדובר בגוש קרח גדול) שתהיה מתחת לאפס בגלל שאיזור ספיציפי בטבעת יהיה מוסתר וחשוף לחילופין לקרינת השמש, אבל צריך לבדוק את זה. ירוחםשמ, לא כל כך הבנתי מה רצית.

לגבי שמיים גם אני חשבתי שזה קשור למילה "שם", אבל העיר לי מישהו (ֲנדב סלוטקי), שבשפה הארמית שמים = שמיא, ו: שם = התם; כלומר, האות ש במילה שמיים לא זהה לאות ש במילה שם, ולכן קשה לומר שיש קשר בין המילים. וצ"ע. רוח-דרומית: אז איך יש קרח-עד על האברסט?

דרום חוקר. סליחה    התכונתי לרוח-דרומית

דרום חוקר.                                                                                             

תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יד עמוד ב

אישתמים,
תסכים שסביר יותר ש"שמים" היא  פשוט הרכבה של המילים "שם מים"?

אראל,
דומני שמים קפואים אינם יכולים להשאר קפואים זמן רב בחלל החיצון שבקרבת כדוה"א בגלל קרבתו לשמש

בהמשך לנאמר לעיל (ימי ואחרים), בשם הרב יהושע צוקרמן: שמיים זו צורת רבים של המילה "שם" וא"כ
משמעותה: האינסופי והנבדל.

__________________________

"תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה ישפוך שיחו" תוקן על ידי - אישתמים - 13/02/2006 23:18:13

חשבתי על הארה מעניינת.
יתכן ושאלה זו שנידונה באשכול זה אודות השמים והמים שמעליהם, וכמוה שאלות אחרות, הביאו להתפשטות תורת הקבלה. כיון שהיום מובן לכל בר בי רב שא"א להסביר הדברים כפשוטם.
דומני שהרמח"ל באחד מכתביו האריך בענין הרקיע והמים, ועד כמה שזכרוני אינו מטעני, יש לכך התייחסות נרחבת בתורת הקבלה, בזוהר ובתיקונים.

כמדומה שהסתירה כביכול בין תורה ומדע, שהביאה לפריחתו היחסית-ביותר של פורם זה, הביאה לפריחה האדירה של תורת הקבלה שנותנת את ההסבר ההגיוני ובעצם היחיד לדברים אלו. רוב האנשים לא יקבלו טיעונים וסברות מסוג זה שהועלו כאן בפורום בידי אלו שהורגלו בפילוסופיה (חומר ורוח, דיבור לפי מושגים רווחים, "תירגום" של הנביא, וכו') - הרבה יותר קל ופשוט והגיוני להניח שהתורה מלאה סודות, וכל דבר בה הוא סוד, והפשט איננו פשט אלא רק מתחזה לפשט ומחכה שיחשפו את סודו, והכל בא על מקומו בשלום.

ועוד הערה אחת, לדברים שהושמעו כאן ובעוד אשכולות, על חפיפה בין התורה הקדושה ובין אמונות קדומות באותן תקופות. אינני מבין את הלהיטות להסביר כאילו התורה הושפעה מאותן אמונות או ניסתה לטפל באותן אמונות וכו'. הרבה יותר נכון להסביר, למי שמאמין ביהדות, שהאמונות הללו נלקחו מן התורה, ועברו קצת שינויים פה ושם.

בעל בעמיו

מה שאלתך,
אם אתה שואל אם אכן נבלעו במקומם הרי בגמרא כתוב על עשרה ניסים שהיו נעשים בקביעות בבית המקדש ואיך שתחיה עם כל ניסי התנ"ך וגם התלמוד תחיה גם עם זה.
אם אתה שואל איך אפשר להסתמך על זה שגם הפעם זה יבלע, זו אינה שאלה לחכמי הפורום, גם הגמרא יודעת שאין סומכים על הנס, וא"כ או שבית המקדש שאני או שאין איסור בכך שיש חרסים על רצפת העזרה ואם יפסיק להבלע יצטרכו לחשוב על פתרון.  מאיר

הארץ זה החומר, השמיים זה עולם הרוח שמעל לחומר, והרגיע זה מה שאנו קוראים לו 'חלל'. כלומר, זה מרחב בעולם החומר, אך ללא חומר, והוא המעבר בין העולם הגשמי לעולם הרוחני.
לדעתי , כל אזור של שמים וארץ במקרא מתייחס לשני מימדים אלו: העולם הגשמי, והעולם הרוחני.

מה היו חכמי הפורום היום אומרים על חטים שירדו בעבים?
כאן אי אפשר לומר שדברו ברמזים ובמשלים כפי שמסבירים בנושאי אגדה, כי הדיון בסוגיא הוא הלכתי לחלוטין.

דוגמא חריפה יותר היא הסוגיא בזבחים דף צו ע"א. במשנה נאמר שכלי חרס שבשלו בהם חטאת שוברים אותם בעזרה והגמרא דנה:
אלא קדירות של מקדש אמאי <אמר רחמנא> ישברו נהדרינהו לכבשונות א"ר זירא לפי שאין עושין כבשונות בירושלים אמר אביי וכי עושין אשפתות בעזרה אישתמיטתיה הא דתני שמעיה בקלנבו שברי כלי חרס נבלעין במקומן

הגמרא שואלת מדוע צריך לשוברם נחזיר אותם לכבשן של כלי חרס ויחשבו כחדשים, תרץ ר' זירא שאין עושים כבשונות בירושלים, שאל אביי כלום עושים אשפה בעזרה ותרצה ע"פ דברי שמעיה ששברי כלי חרס נבלעים במקומם. הגמרא מסתמכת על תופעה על טבעית שכלי החרס נבלעים במקומם כדי להתיר את שבירתם בעזרה.
אם חכמי הפורום היו בבית המקדש היו שוברים שם כלי חרס או לא?