ראשי ישיבות במערכה נגד הרבנות הצבאית

איתמר מור/מקור ראשון

לפני שלושה חודשים התקיים מפגש של ראשי המכינות הדתיות עם הרב הצבאי הראשי, המפגש שהיה טעון לכל אורכו הסתיים באווירה עכורה, והביא לניתוק לא רשמי בין הצדדים, ראשי המכינות אינם ששים לדבר על מה שקרה בשיחה, אולם מהמעט שהם מוכנים לומר עולות טענות קשות כנגד הרבנות הראשית בכל הקשור בטיפול בחיילים הדתיים המרשתים ביחידות הקרביות בין השאר נטען כי רוב הרבים הצבאיים המשרתים ביחידות שדה הם נטולי רקע קרבי ולכן יכולת הראייה וההכרעה שלהם בספקטרום ההלכתי מבצעי צרה ומצומצמת, את המחיר טוענים ראשי המכינות, משלמים התלמידים שלהם.
"מדובר בשתי בעיות עיקריות", אומר אחד מראשי המכינות שהתראיין לכתבה בעילום שם, "הראשונה היא שרוב הרבנים היום בצה"ל אינם בעלי הכרה רבנית מושלמת, כך שהם אינם יכולים לפסוק, הבעיה השנייה נובעת מהעובדה שהם לא מכירים את עולם הצבאי, אין להם מושג מה זה להיות לוחם לעמוד בתנאי לחץ, או איך לקחת הכרעה מורכבת של מציאות פתאומית,\ הריי גם הם בסופו של דבר משתמשים בספרים שאנחנו כותבים, מה שמעיד שברגע שאין לרב הכשרה צבאית אלא רק תורנית אין חיבור בין שתי המערכות, זאת גם הסיבה שבגללה הפיקוד הצבאי מתייחס בביטול לרבנות הצבאית, הרבנות מדבר בשפה אחת, המפקדים בצה"ל בשפה אחרת, והם לא יודעים לדבר אחד עם השני.
"פניתי בעבר לרבנות והצעתי להם להקים קו פתוח לא רק לחיילים אלא גם לרבנים הצבאים, על מנת שיוכלו להיעזר בנו ובידע ההלכתי והצבאי שלנו, לקחתי את זה אפילו צעד נוסף כשאמרתי להם שהם יוציאו את השו"תים במקום שאנחנו נוציא ספרים, עד היום לא קיבלתי תשובות לנושא הזה, בפועל פונים אלי בכל יום חיילים, ולפעמים גם הורים לחיילים שחלקם קצינים בכירים בעצמם, שלא יודעים איך להתמודד עם מציאות בשטח, לי עצמי יש שני בנים בסיירות מובחרות, ואני אומר לך שהשאלות שהמציאות מעלה בפניהם לא מעוגנות בשום חוק מטכ"ל או פסיקה הלכתית פשוטה, הרבנות הצבאית לא עושה עם זה כלום, היא ממשיכה בתפקידה המסורתי כספקית שירותי דת בשוטף ולא יותר מזה.
"נכון להיום, רבנים צבאיים נמצאים תחת פיקודו של השליש החטיבתי, אני לא מבין איך רב, שלצורך העניין הוא קצין שמסונף לשלישות, לא מעורה בלוח הזמנים המבצעי של חטיבה וגוזר מכך משמעיות הלכתיות של בעיות שעלולות לצוץ, הרי המטרה של כולנו היא למזער את הבעיות שהחייל הדתי עלול להיתקל בהן, אבל במקום זה ה"שב ואל תעשה" שמאפיין היום את הרבנות רק מגדיל ומעצים את ההתמודדויות של חייל דתי ולא מקל עליו.
"יש לי במכינה 80 תלמידים, חוץ מהם יש בערך עוד כ300 בצבא, לא עובר יום מבלי שמתעוררות שאלות, ומדובר לפעמים במאות של שאלות שונות בחודש, כל חייל שלנו נמצא במקום אחר, בסיטואציה אחרת, ואנחנו פשוט קורסים, מי שעושה היום את העובדה בפועל זה אנחנו, ולא הרבנות הצבאית, למרות שאנחנו מקבלים משכורת מהישיבות והמכינות ולא מהצבא, אני לא בא להכחיש שהחיבור המיוחד ששורר בין הרבנים והתלמידים מביא אותם ברוב הפעמים אלינו, אבל זה יהיה פשטני מדי לתלות את הכל בכך, בתכל'ס החבר'ה בשטח מרגישים ורואים שאין עם מי לדבר"

"באופן מפתיע, למרות הטענות הקשות המועלות כנגד הרבנות, אף אחד מרבני הישיבות והמכינות לא הסכים ששמו יוזכר בכתבה, הטענה שנשמעה מפי רבים מהם הייתה כי חשיפה תקשורתית עלולה להזיק ולטרפד ניסיונות התקרבות בין המכינות והרבנות הצבאית, "חשיפה פומבית היא דבר חשוב שיכול להעלות נושאים לסדר היום" אומר אחד מהם "אבל היא גם פתח לחילולל השם, השאלה היא עם עכשיו זה הזמן הנכון והדרך הנכונה".
נכון להיום, המכינות הדתיות הן הגורם העיקרי בגידול במספר המפקדים והקצינים הדתיים בצה"ל, כ% 60 מהקצינים בכל מחזור שמסיים את בית הספר לקצינים בהשלמה קרבית בשנים האחרונות, הם דתיים, בשונה מישיבות ההסדר, ראשי המכינות עודדו מאז ומעולם את תלמידיהם להגיע לכל היחידות בצבא ולא להתגייס ליחידות מסוימות כקבוצה הומגונית, המציאות הזו הולידה התמודדויות מורכבות של התנגשות בין צבא והלכה, שחייל המעוניין להקפיד על דתו מתקשה למצוא להן פתרונות.
במקרה אחד, לדוגמא, סיים כוח צה"ל פעילות מבצעית של לכידת מבוקשים באחד הכפרים בנפת בית לחם בשבת לפנות בוקר, מחוץ למחסום חיכו לחיילים מוניות אזרחיות.
שנשכרו על ידי צה"ל בכדי להסיעם הביתה, בכוח היו גם 3 חיילים דתיים, החיילים לא יודעו כי הם אינם חוזרים לבסיס לאחר סיום הפעילות, ולכן נסעו בשבת הביתה, לאחר מעשה הובאה בפני הרבנים שאלה האם נהגו נכון, במקרה אחר החליט מג"ד לצ'פר את חייליו והכניס למגורי החיילים מקלטי טלויזיה וממירים של חברת הלוויין YES החיילים הדתיים שדעתם לא הייתה נוחה מהטלויזיות בחדרים, יצרו חדרים חדשים שבהם שוכנים חיילים דתיים בלבד, דבר שפגע באווירה בתוך היחידה.
סגן (במיל') שלמה שדה, בוגר ישיבת ההסדר בעתניאל, שימש מ"מ בגדוד צנחנים עד לפני כשלוש שנים, שדה משוכנע שחוסר היעילות שבו נתקל מצד הרבנות במהלך שירותו הצבאי נובע מראייה צרה שבמקרה הטוב מכבה שריפות, אבל בטח לא חושבת שני צעדים קדימה, "עוד בטירונות היה לנו מקרה שבו אחד מחיילי הפלוגה נסע באוטובוס ובמקרה שמע איך אחד הטבחים שישב לפניו מתפאר בפני חייל אחר על נבלות וטרפות שהוא בישל במטבח הגדודי", הוא מספר "עוד באותו יום פנינו לקצין הדת של סנור (בסיס הטירונים של הצנחנים, א"מ) שמשך בכתפיו ואמר לנו שהוא לא יכול לעשות שום דבר בעניין, היינו צריכים לעקוף את המערכת ולהגיע למ"מ שלנו שבכלל היה איש חילוני אבל עם המון אכפתיות, שניהל חקירה בנושא ואישר לנו לגשת ולהכשיר את כל המטבח.
"גם במבצע חומת מגן הבלגן היה מוחלט, הגענו לשטח באמצע פסח, לאף אחד לא היה מושג אם הכלים שאנחנו אוכלים מהם יצאו מימ"חים ( מחסני חירום) ולא עברו הכשרה לפסח, או שמדובר בכלים שהגיעו ממטבח סדיר שהוא כשר, מנות הקרב היו מעורבבות חמץ עם כשר לפסח, וכמובן לא היה את מי לשאול, פשוט סמטוחה מושלמת".
סגן (במיל') אבישי (שם בדוי) בוגר המכינה בעצמונה ועד לפני כחושיים סמ"פ ב'גולני', טוען כי לא מדובר בכשלים או דוגמאות מקריות, "רק אכזבות נחלתי מהרבנות הצבאית מיום הגיוס שלי כחייל ועד יום השחרור כקצין, ואני מדבר על דברים טריוויאלים כמו כשרות או סיפוק צורכי דת", הוא אומר, "אני זוכר את עצמי כשעוד הייתי חייל רגיל בגדוד, עומד ימים שלמים במטבח ומכשיר כלים כי לא היה מי שיבדוק שהכל בסדר או ישגיח במה שנעשה שם, את הרבנים ראיתי תמיד לפני ביקורות, ביום שלפני הביקורת כולם התעוררו, ויום לאחר מכן הכל חזר לקדמותו.
"המכ"ש (משגיח הכשרות) היה למעשה אחד מהטבחים שלא הייתה לו שום בקיאות בסימני הכשרות בשולחן ערוך, כך שהמדובר בדברים הכי טריוויאליים, זה המשיך גם כשחזרתי לפלוגה כקצין, באחד המקרים החיילים שלי קיבלו מבנה מגורים שכל החדרים שבו היו ללא מזוזות, פניתי לרב הגדודי שיספק לי מזוזות, התשובה שקיבלתי הייתה 'אין מזוזות ולא ידוע מתי יהיה', בסוכות האחרון המ"פ החליט שכל הארוחות של הפלוגה יוגשו בסוכה, הרבנות מספקת לכל פלוגה בצה"ל סוכת נחלים בגודל של 2 מטר של 2 מטר דבר מגוחך, בהנחה שפלוגה שלמה רוצה לאכול בסוכה, משימת ארגון הסוכה הוטלה עלי, פניתי לרב החטיבתי, שהפנה אותי לפיקוד, שהפנו אותי לקו המטכ"לי (הקו הפתוח) של הרבנות הצבאית, הרב שענה לי בטלפון אמנם הצטער שהוא לא יכול לעזור לי אבל פטר אותי ב' זה מה יש', בסופו של דבר, החיילים יצאו ליערות בסביבה ומהעצים שאספנו בנינו סוכה בעצמנו".
הריטואל המתואר הוליד בשנים האחרונות ספרות שו"ת ענפה בנושאים צבאיים, שמכסה בקלות כמה מדפים בספרייה, המפורסמים באותם ספרים שייכים לסדרת 'כחיצים ביד גיבור' של הרב אבי רונצקי מהישיבה באיתמר, רונצקי, מיוצאי סיירת שקד וסמח"ט מתנדב במילואים בחטיבת שכם, נחשב לאורים ותומים של לא מעט חיילים בסדיר ובמילואים , שמעדיפים להפנות אליו שאלות כמי שמכיר גם את המערכה המבצעית וגם את זו ההלכתית, דמות נוספת ומפורסמת לא פחות היא הרב אייל קרים, שבעבר לימד במכינה ב'עטרת כהנים', קרים, יוצא סיירת מטכ"ל, חיבר את שו"ת 'קשרי מלחמה', שהגרסה הווירטואלית שלו מככבת באתר דעת באינטרנט, עליהם נוספים רבים אחרים, כמו הרב רא"ם הכהן מהישיבה בעתניאל והרב אליעזר שנוולד מישיבת הגולן בחיספין, המשמש סמח"ט שיריון במיל', הרבנים המשיבים נחלקים לפי סוג ה'מומחיות' המבצעית שלהם, בעוד שקרים ורונצקי נחשבים לבני סמכא בנושא חי"ר, שנוולד נחשב לאוטוריטה המובילה בתחום השריון, ואילו הרב ינון מדר מהמכינה בחמד"ת נחשב כמומחה לנושא חיל הים (סטלי"ם, צוללות וכדומה).
קשר השתיקה ההולך ונסדק בנוגע ליחסים השבריריים שבין המכינות והרבנות הצבאית מעיד כי גם במכינות הולכת הסבלנות ואוזלת, הסיבה העיקרית היא המהפכה שעוברת על הצבא בשלוש השנים האחרונות בנושא שילוב הבנות ביחידות הקרביות, כזכור, במהלך שנת 2001 החליט שר הביטחון דאז, בנימין בן אליעזר, יחד עם הרמטכ"ל דאז שאול מופז, על ביטול חיל הנשים ושילוב החיילות בכל היחידות הקרביות בצה"ל, ההחלטה עוררה סערה בעולם הדתי, וראשי ישיבות ההסדר, יחד עם ראשי המכינות הודיעו על מאבק בלתי מתפשר שתכליתו ביטול הגזירה, בעקבות הפגנה של אנשי מילואים יוצאי ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות ואיום על הקפאת גיוסם של בני ישיבות ההסדר לצה"ל, נעתר מופז ונפגש עם הרבנים בפגישה הבהירו הרבנים למופז כי אם צה"ל לא יחזור בו מהחלטותיו, הרבנים יעשו שימוש בהשפעה שיש להם על החיילים הדתיים ויורו להם לארוז את הפקלאות וללכת הביתה, מופז הקשיב אבל לא התרשם במיוחד, מכאן והלאה החל מסע של מזעור נזקים והגדרה מפורטת של ההשלכות האפשריות במצב החדש שנוצר, בעיקר בנושאים של צניעות, כמו לבוש אזרחי אחרי שעות הפעילות, מדריכות כושר ונושא ההפרדה במגורים.
"אם אני אומר שמדובר בפריצות זה יהיה אנדרסטייטמנט חיוור לעומת המצב בשטח" אומר אחד מרבני המכינות, "אני מדבר על מצבים יומיום של 'ייהרג ובל יעבור', במיוחד ביחידות מסוימות כמו חיל הים, כשלפעמים הדבר היחיד שמפריד בין המקלחות של הבנים והבנות בתוך הסטי"ל זה וילון דק מפלסטיק", המצב המתואר הוליד לא מעט הרהורי חרטה בקרב חלק מראשי המכינות על הדרך שבה בחרו להוליך את תלמידיהם, רבים מהם מודים כי היום אין ברירה אלא להתגייס ליחידות הומוגניות של יוצאי מכינות בדומה ליחידות של חיילי ההסדר, ההצעה הזו מהווה, מבחינתם של ראשי המכינות, סטירת לחי, בהתחשב בגאווה שהם חשים על שילובם בכל זרועות צה"ל, ביום עיון שעסק בעניין ונערך במכינה במעלה אפרים לפני כשלושה שבועות הועלתה אפילו יוזמה קיצונית יותר ניסוח מכתב שעליו יחסום הרב שלמה אבינר מישיבת 'עטרת כהנים' ואשר יקבע כי הדרך היחידה לכתחילה שבה אפשר להתגייס היום לצה"ל היא באמצעות הנח"ל החרדי.
למרות שביקורת לא הושמעה בראש חוצות, דעתם של הרבנים מהישיבות והמכינות לא הייתה נוחה, בלשון המעטה, מהשתיקה הרועמת שבאה מכיוונה של הרבנות הראשית בנושא הנשים בצבא, הרב הראשי הקפיד שלא להתבטא בנושא, ונציגי הרבנות שהשתתפו בדיונים שמרו על חזות מאופקת ושפתיים חשוקות.
"שני הנציגים של הרב הראשי שהיו איתנו בדיון עם הרמטכ"ל פשוט ישבו ושתקו כל הזמן" משחזר אחד הרבנים שהיו אז בחדר, "זה היה כל כך מקומם, הנה אנחנו , אנשים מחוץ למערכת שאכפת להם, צריכים לנהל את מלחמות העולם בשביל מי שאחראי במקור על כל נושא הדת והמורשת בצבא, אז ירד לנו בפעם הראשונה האסימון שהרבנות זאת אוטוריטה בפני עצמה שרואה את עצמה נפרדת מהצבא, והצבא גם לא מתייחס אליה כחלק ממנו, הם רשות נפרדת שמה שהיא מסוגלת זה לחלק סידורים, ארבעת המינים ושופרות ולעשות מצבע פסח, זה שהם לא מסוגלים לתת מענה לבעיות בשטח כי הם לא מכירים את השטח, זה לא חדש, אבל חמורה מזה העובדה שאין למערכת הרבנית היום שום משקל בקבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות המבצעית של הצבא.
"הדוגמא הבולטת ביותר קרתה בדיוק שנה אחרי הסיפור עם הבנות, כשחוות גלעד פונתה בשבת על ידי חיילים דתיים תחת אצטלה של 'צורך מבצעי' שראוי לחלל עליו את השבת, ועדת החקירה שמינה הרמטכ"ל אחרי שהמקרה מצאה שפקודת הפינוי, שיועד למוצא"ש, יצאה מהמטכ"ל מבלי שהרב הצבאי הראשי יודע עליה, אם הרב הצבאי הראשי היה שומע על הפקודה מבעוד מועד הוא ללא ספק היה מבין שאחת ההשלכות של פינוי במוצ"ש זה הכנות בשבת והוא היה מונע את זה, אבל במטכ"ל אף אחד לא חשב שצריך להראות פקודה מבצעית לרב, ככה הפקודה התגלגלה לפיקוד מרכז, שגם בו לא חשבו שכדאי לשתף את הרב והמשיכה לחטיבה המרחבית, שגם בה דילגו על הרב, והגיעה עד לאותו גדוד צנחנים שביצע את הפינוי, האיוולת היא שרק כשהפקודה הגיעה לחיילים הפשוטים הם התחילו לשאול את השאלות הנכונות, אבל אז זה היה מאוחר מדי, המפקדים הזוטרים בשטח מכרו לכולם לוקשים על כך שהעניין באישור הרבנות הצבאית, כשלמעשה אפילו הרב הצבאי הראשי לא ידע מכלום"
בלי קשר לסוגיה העקרונית עד כמה הצבא ידידותי לחייל הדתי, הנושא המככב כרגע בראש סדר היום של המכינות ניסוב סביב נושא גדר ההפרדה, מי שהעלה את העניין לכותרות היה הרב ישראל רוזן, מעורכי העלון השבועי 'שבת בשבתו' המופץ בבתי הכנסת ומזוהה עם המפד"ל והנהגת הפועל המזרחי, רוזן, העומד גם בראש מכון 'צומת' ארגון המתמחה בשכלול ובפיתוח פתרונות הלכתיים טכנולוגיים, זיהה במהלך סיור לאורך תוואי הגדר אין ספור בעיות הלכתיות הקשורות בתפעול הגדר בשבת, בין השאר הוא מציין את השערים המשמשים למעבר הולכי רגל ורכב, שפתיחתם וסגירתם כרוכה בשורה של פעולות חשמליות הכוללת הדלקת נורות, חיישנים ומחשבים הקשורים לשערים.
"ישנם כ200 שערים כאלו לאורך כל תוואי הגדר" אומר רוזן, "וכולם מופעלים בידי חיילים בסדיר או במילואים, היות שמדובר בגדר אזרחית ולא צבאית, שהרי היא איננה קו גבול והיא משמשת למעבר אזרחים, יש פה בעיה ברורה של חילול שבת, ישנם היום פתרונות טובים של השהיות ומעקפים שיכולים לתת מענה הלכתי טוב לסוגיה הזאת, אולם כל המכתבים ששלחתי בנושא לרב הצבאי ולנציגים ברבנות בכלל לא זכו למענה, כשראיתי שמתעלמים ממני במשך חודשים לא הייתה לי ברירה והוצאתי מכתב המפרט את הבעיות הקיימות בגדר ושלחתי אותו לכל ראשי ישיבות ההסדר ולכל ראשי המכינות בכדי שידעו בפני מה התלמידים שלהם עומדים".
ברבנות הצבאית לא ממש אהבו את הצעד שיזם רוזן, רוזן נתפס ברבנות הצבאית כאלמנט לא ידידותי, עוד לפני פרשיית הגדר, לאחר שתקף את הרב הצבאי הראשי לפני כשנה וחצי מעל דפי 'שבת בשבתו' על החלטתו להתייעץ עם רבנים חרדיים כמו הרב עובדיה והרב אלישב בנוגע להכרזת שלושת חיילי צה"ל החטופים כחללים, "לא ייתכן", כתב אז רוזן, "שנתרפס בפני אלו שאפילו את תלמידיהם אינם שולחים למערכה", והוסיף עוד כהנה וכהנה על עצם השאלה ההלכתית.
בכל הקשור לנושא הגדר טענה הרבנות כי רוזן העלה את הנושא משיקולים מסחרים בלבד, "טענו שאני אינטרסנט ושהצפתי את הנושא רק בכדי שאוכל לשווק את המוצרים של 'צומת' לצבא כפתרון לאותן בעיות שהעליתי", מספר רוזן, "אני לא מכחיש שמפריע לי מאוד שבעוד בבתי חולים, במשטרה ובמד"א אפשר לראות את המוצרים שלנו, הרי שבצא הם פשוט לא קיימים, אבל עניין הגדר הוא סוגיה עקרוני, דעתי הייתה נוחה מכל פתרון הלכתי אופרטיבי, בפועל לא נעשה כלום, תליתי המון תקוות ברב וייס, חשבתי שאולי דווקא הוא יהיה זה שישנה את הגישה המסורתית של הרבנות, אבל התאכזבתי מאוד כשמצאתי דלת סגורה, בסופו של דבר, בערב פורים האחרון נפגשתי עם הרב הצבאי לשיחת הבהרה והדברים נגמרו בהבנה שברגע שהגדר תושלם יוקם גוף פסיקה מרכזי בתוך הצבא בנושא הגדר ואז גם יוזמנו הגורמים הרלוונטיים לדיון, למרום מה שהיה בעבר אני חוזר ומדגיש שכיום לא שורר מתח ביני ובין הרב הראשי לצה"ל".