| נשלח ב-21/5/2004 03:26 |
 |
| |
האם דטרמינזם הוא מתודה מדעית המשקפת ....
לכאו' מבחי' הגיונית ( ואולי מדעית ) נראה שכל היקום והאדם בתוכו הוא דטרמיניסטי ,
התינוק נולד , מבלי לבחור את עצם לידתו , מבלי לבחור את סוג הוריו , מבלי לבחור את הגנים שהם מעבירים לו , מבלי לבחור את חברת האחים והאחיות , מבלי לבחור את סוג החינוך שהוריו מעניקים לו ,,,
וכשגדל והוא בן 6 איננו בוחר את הבית ספר , את חבריו לכתה , ואת חבריו לספסל שאיתם עליו לשחק , את מורו ,
והתנהגותו עד כה היא תוצאה של גנים+ חינוך+ חברים בכתה ובשכונה +תזונה .
וכפי שכל הדברים דלעיל כפויים אזי גם התנהגותו שהם תוצאה של הדברים דלעיל כפוייה עליו , ובהגיעו לגיל 7,8 שהוא מתחיל לבחור, אזי הבוחר הוא גוף עם דיסקט צרוב וכל פעולה שנעשית כתוצאה של הדיסקט הצרוב שוב נצרב וכך חוזר חלילה.
וגם אם אנו רואים שאדם משתנה מקצה אל קצה זה אול' גם כתוצאה מכך שבדיסקט הצרוב יש תוכנה של גמישות או בהפגשה עם אדם או תורה כלשהיא יש רק ריאקציה המביאה את האדם לכיון שונה לגמרי , אבל גם הפגישה עם האדם או השיטה זה לא מבחירתו , ולאחר הפגישה הריאקציה היא גם לא מבחירתו , ולכן לכאו' אף שאדם חווה בחירה הרי אין זה אלא דמיון . אני יודע שהשאלה הזאת נדונה בעבר מכל צדדיה ואף אני חושב על כך שנים רבות ומסקנתי לאחר השנים שהאדם הוא מכונה דטרמיניסטית הנעולה בטבעיה כחלק מטבע היקום
ואם כי אני חי בבעיה מבחי' דתית , הרי שאני מאמין מבלי להבין האיך
כי במצוות = עבירות ישנו בחירה כי זה חלק מהאמונה אך כל שאינו נוגע ,למצווה ,עבירה,אינני מבין או מקבל בחירה כלשהיא כי זה לדעתי נגד ההגיון הצרוף ,
וכל שדעתו שונה אשמח אם ישתתף באשכול אך לא מנקודת מבט אפלגוטית אלא מתוך מסקנה שהגיע אליו משכלו והגיונו גם אילולא היה דתי .
אגוטן חודש
תוקן על ידי - הללצייטלין - 21/05/2004 3:36:02
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 09:35 |
|
| |
רב"צ,
לפי מונח שהניח קוני באשכול המולנק למעלה: "דטרמיניזם של אחדות", מיושבת הערתך על "הרגשי התודעה" המצביעים על בחירה חופשית!
אגב, תזוזות המוח אמורות להיות תוצאה מתלוה לבחירה, כך שלא חקר המוח הפיזי הוא שיגלה את המדויק בנקודת הבחירה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 08:36 |
|
| |
ה"צ
אינני יודע אם כבר הזכירו את זה בפורום, אבל בכל זאת. ר' יהודה הלוי מתייחס לשאלה זו בספר הכוזרי, והוא כותב שם דבר מאוד מעניין. הוא אומר שכמובן שמדובר על שאלה מאוד קשה מבחינה פילוסופית, כלומר האם יש לאדם בחירה חופשית, או לא. ולמעשה אין לנו שום דרך להכריע בה כי תמיד אפשר לומר מצד אחד שלפי מה שאנו חווים יש לנו בחירה חופשית, אולם מאידך גיסא ניתן תמיד לומר שמדובר רק על אשליה, היינו שאנחנו רק חושבים שיש לנו בחירה חופשית, אבל למעשה הכל כפוי עלינו. כך שמדובר על שאלה שלא ניתן לפתור אותה. (וגם כיום חקר המוח האנושי עוד רחוק מלהגיע למסקנה בנושא, הואיל ואנחנו עדיין יודעים מעט מאוד על מבנה המוח ועל תהליכי החשיבה)
אבל, וזוהי הנקודה החשובה, לאמיתו של דבר היושר האינטלקטואלי שלנו מחייב להאמין שאכן יש לנו בחירה חופשית. וזאת משום שמכיוון שהחוויה של הבחירה החופשית היא כל כך עזה ואמיתית, אזי מי שיבוא ויטען שהוא מאמין בדטרמניזם למעשה משקר לנו ולעצמו, משום שבעצם הוא לא חי את חייו לפי התפיסה הדטרמניסטית, שהרי לפי התודעה שלו הוא מרגיש שיש לו בחירה חופשית.
לדוגמה, נניח שישנו אדם שטוען שהוא מאמין בדטרמניזם ושלפיכך אין שום משמעות לבחירה המוסרית - או לחילופין הדתית - שלו, שהרי ממה נפשך הכל צפוי מראש, ולכן למה לו להתאמץ ולבחור תמיד בטוב כאשר כאמור הסוף כבר ידוע מראש ?
אולם למעשה זהו שקר גמור לטעון כך, הואיל ואם אותו אדם עצמו למשל יעמוד באמצע הכביש ויראה מכונית שדוהרת לכיוון שלו, האם גם אז הוא לא ינסה להציל את עצמו אלא יטען שהואיל ולפי ההשקפה הדטרמניסטית שלו הכל צפוי מראש, אין שום טעם לנסות ולהציל את עצמו, אלא "מה שיקרה -יקרה" ?
או אם אותו אדם יהיה חולה מאוד, והוא ידע שיש תרופה מסויימת שיכולה להציל את חייו רק שהיא מאוד מאוד יקרה. האם גם אז הוא יטען שאין טעם להשתדל ולהשיג תרופה זאת הואיל והכל צפוי מראש, או שמא הוא יעשה ככל יכולתו להשיג אותה ולהתרפא ?
בהנחה שבאדם שפוי עסקינן, התשובה לשאלות הנ"ל היא שאותו אדם, חרף השקפתו הדטרמניסטית, תמיד יעשה ככל יכולתו להציל את עצמו. ולפיכך אם במישור המוסרי\דתי הוא לא יעשה כך, הרי זוהי סתירה עצמית גמורה, וברור שמדובר על אדם חי שחי בשקר.
וממש כמו שאם אדם יטען שאין שום מציאות אלא הכל דמיון, הרי זו שטות גמורה. לא משום שלא ייתכן שהוא צודק, אדרבה הדבר בהחלט אפשרי, אלא שמכיוון שה"הדמיון" הזה כל כך מציאותי לגבינו איננו יכולים באמת ובתמים לטעון שהוא לא קיים, שהרי אנחנו סותרים בפינו את מה שאנחנו חושבים בליבנו. הרי גם אם אדם יטען שמבחינתו כל העולם הוא דמיון, ברור שהוא מאוד ישתדל להזהר מכל מיני סכנות "דמיוניות" כגון נמרים, אריות, שודדים ושאר מרעין בישין; וכמו כן הוא ירדוף אחרי כל מיני הנאות "דמיוניות" כגון כסף, כבוד, נשים וכו'. כך שברור שלגביו ה"דמיון" הזה הוא מאוד "מציאותי".
תוקן על ידי - רב_צעיר - 21/05/2004 8:40:07
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2004 03:33 |
|
| |
הלל צייטלין
הגדר לי מה היא " בחירה ". ואז אוכל אולי להתחיל לחשוב על שאלתך .
|
|
|
|
|
