| נשלח ב-23/5/2004 10:17 |
 |
| |
. המתפלל על חברו נענה תחילה
הגמרא בב"ק צ"ב. אומרת,
"כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה"
שאלה האם אדם יכול לכתחילה להתפלל על חברו, בכדי
שהוא יענה תחילה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2004 11:31 |
|
| |
.
... שאלה ממבחן סיום בקורס מבוא לתורת המשחקים:
אתה בחור צעיר המעוניין מאד בדבר מה, וגם חברך מעוניין בדבר כלשהו.
ידוע לך המאמר כי המבקש על חברו נענה תחילה, ולכן החלטת להתפלל עבור חברך, כדי שאתה תענה תחילה.
נתח את טקטיקת הפעולה הזו, תוך התייחסות ספציפית לדברים הבאים:
א: גם חברך מכיר את המאמר הנ"ל, וגם הוא שוקל מהי דרך
הפעולה האופטימלית כדי שבקשתו תענה.
ב: האם העובדה כי סיבת התפילה בעד חברך היא רצונך
להענות תחילה, אינה הופכת את תפילתך עבורו, למעשה,
לתפילה עבורך אתה?
ג: בהמשך ל-א: לעיל, דון במשמעות שימוש הדדי בטאקטיקה
הנ"ל, במיוחד בהתייחס למודל של אומן ב- Agreeing to
disagree .
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2004 11:28 |
|
| |
חבצלת 
הם נשכרים בזה עצמו ש'אינם מרוכזים רק בצרותיהם שלהם'!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2004 11:22 |
|
| |
ה' יראה ללבב, לא נראה לי שניתן לעבוד עליו בעיניים...
ברי שהגמרא באה לעודד אלטרואיזם, כך שכאשר אנשים אינם מרוכזים רק בצרותיהם שלהם ודואגים (בכנות, ועד כדי תפילה) לזולת, יוצאים הם, הזולת והחברה בכללה נשכרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2004 11:12 |
|
| |
'להתפלל על חבירך למען מטרותיך האישיות', מנהג יפה וראוי לשכר?
צביעות, העמדת פנים ומבט על התפילה כאילו זו מחלבת האלוהים, 'מנהג יפה וראוי לשכר'?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2004 14:56 |
|
| |
אלי
אדרבה!
אולם, עלי לציין כי אני סבור שהגמרא הזו, כמו במקומות אחרים, אינה באה לחלק הבטחות, אלא להרגיע חששות ולקדם אמפטיה ונתינה לזולת.
בדרך כלל, אדם שנצרך למשהו ויודע שגם חבירו נצרך לו, מרגיש שיש ביניהם איזו שהיא תחרות, וכן קנאה. נראה מי ישיג את שלו ראשון. ואולי גם: אם הוא יקבל, האם זה לא יהיה על חשבוני?
לפעמים מודעים לכך. לפעמים אלו דברים שמסתתרים בחביון הלב.
כנגד זה באה הגמרא ללמד שהקב"ה מנהל את העולם לא מתוך חשבונות קטנוניים ואנוכיים, אלא להפך. בכך שאתה מתפלל על חבירך, אל תעלה בדעתך שלקב"ה יש מלאי מוגבל של מתנות, והוא יתן לחבירך לפניך. להפך. מסתבר שהזכות שאתה דואג לחבירו ומתפלל עבורו דיה כדי להבטיח לקדם אותך במסלול הזכאות לאותו דבר שאתה מבקש.
אולם - עידוד יש כאן. הבטחה אין כאן. כל הקביעות של הגמרא בזכות הנותן צדקה, המתפלל על חבירו, ועוד ועוד, כולן הן אמת לאמיתה - אך אין הן מבטיחות תוצאה של מאה אחוזים. הקב"ה גומל לאדם לפי מה שטוב עבורו, וחשבונות שמים נסתרו מאיתנו. ראוי האדם לקבל לפי השתדלותו עבור חבירו, אך האם זה לבטח מה שיקרה? אין לדעת. על כל פנים, נזק ודאי שאין מזה.
לפיכך, אם אתה מתפלל על חבירך, אפילו כדי לקדם את מטרותיך האישיות, עדיין יש כאן מנהג יפה, וראוי לשכר.
ומעשה ידעתי, בקבוצה שמבקשים לדבר מסויים, והם מפרסמים את עצמם כדי לסדר גומלין, שיתפללו זה בעד זה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
|
