מבט חדש ישן על מלקות (תיאוריות בענישה)

בנדודי הגעתי אל הידיעה הבאה:

כן, מלקות עכשו!

Malaysia has started demonstrating punishment floggings to schoolchildren, to discourage them from lives of crime.
Students in the northern city of Taiping watched as prison guard Jigeira Singh beat an effigy. The children were then shown pictures of flogging injuries.

Officials said the programme was aimed at stamping out rising juvenile delinquency.

Flogging is widely used as a form of punishment in Malaysia, and punishing offenders in public is also being considered.


Pupils told the New Straits Times that they would stay away from crime after watching the demonstration on Wednesday.

"I never thought (flogging) was this bad," said 11-year-old Siti Arbaiyah Hussin.

Jigeira Singh told the children he had been trained to swing his cane at 160km/h (100mph).

Graphic photos

Prison warders also displayed photos of buttocks bleeding as a result of flogging, The Star newspaper reported.

"People can see for themselves how the punishment is meted out and this is enough to deter these young children from being involved in crime, Taiping Prison director Narander Singh was quoted as saying by the New Straits Times.

But the government-backed Human Rights Commission in Malaysia, Suhakam, expressed concern over the programme.

"[We are] concerned that demonstration of whipping would be legitimizing cruelty, inhuman or degrading treatment. We would be teaching our children that it is legitimate to use force on their peers, either in the form of retaliation or punishment," it said in a statement.

Flogging can be used to punish more than 40 crimes in Malaysia, including under-age sex.

The government is also considering introducing public flogging before execution as a punishment for child rape, after the rape and murder of two 10-year-old girls in the space of a week earlier this year.

והשאלות שאני מבקש להציג הן:

האם באמת מלקות הן עונש פסול?

למשל, האם מלקות - במידה ובמשורה - אינן עונש עדיף על מאסר בכלא?

האם הן אינן מביאות לאותן תוצאות - הרתעה, בעיקר - מפני פשעים, לא פחות ואולי יותר מאשר העונשים המקובלים בינינו? במיוחד באשר עונשים אלו הם יקרים מבחינת צריכת המשאבים החברתיים ולא תמיד יעילים, לפי השמועה?

אני משער שהדיון יכול להתפצל לתחומים הבאים:

א. כדאיות. האם באמת עונש מלקות הוא יעיל.
ב. מוסריות. גם אם העונש הוא כדאי, האם הוא ראוי.




שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

צענע
'לשאול את עצמינו האם אנחנו רוצים לחיות בחברה שבה אנשים יספרו לנו שנתנו מכות לילדיהם ואנחנו נגיב באדישות או בהסכמה.(בידיעה שכל מכה שלנו גוררת אחריה מכה בבית הספר ובעתיד מכה לבן/בת הזוג).האם אנחנו רוצים לחיות בחברה שבה יתהלכו בינינו אנשים כרותי יד בידיעה שמישהו,יהיה מי שיהיה ,קטע את ידם באופן חוקי בהחלט.'
היות שכבר היו דברים מעולם, ואנשים אכן חיו תקופות ארוכות בחברות שהתנהלו בדיוק באופן שאת מתארת ואפילו לא חשבו שיש כאן משהו לא בסדר, שומה עלינו לבחון מדוע בימינו רוב בני האדם שינו את דעתם בעניין, וכיום זה יחשב לבלתי נסבל לחיות תחת חוקים כאלו.
דעתי היא שהיות ש'אדם קרוב אצל עצמו', אילו הגניבה היתה תופעה שכיחה מאד וכמעט כל אזרח שני היה נפגע מגניבה באין החוק יכול להרתיע, היו תומכים רבים לחוקים אכזריים נגד גניבה.
הסיבה שחוקים אלו התבטלו הינה א. עליה בכח ההרתעה של החוק גם בלי צורך באמצעים אכזריים, עם התקדמות השיטות לתפיסת פושעים הנובעת מהתקדמות טכנולוגית כללית. ב. העובדה שכל אדם יכול להצביע ולהשפיע על החקיקה, כולל אנשים מפשוטי העם שקרוביהם מועדים להיתפס בגניבה, מטה את החקיקה לכיוון של רחמים וענישה הומנית יותר כלפי הפושעים. באופן טבעי כאשר זכות החקיקה היתה שמורה לאריסטוקרטים שמעולם לא ידעו מחסור, לא היתה להם בעיה לחוקק חוקים שיפגעו מאד באוכלוסיות חלשות, שמתוכם יוצאים רוב הפושעים.

סנשו
אני סבורה כי יש הבדל מהותי בין כליאה (בתנאים סבירים) לבין הכאה/עינוי/הרעבה/התעללות.
אני גם סבורה שהבדל זה אינו תלוי תרבות אלא מובנה בכל יצור חי.

-אםשלום

כל מה שאדם זוכר מהעבר נוגע בנוסטאלגיה, כנראה שגם אני לא קיבלתי חינוך נכון בכתיבה מובנת של הנכתב.

התיחסותי  היתה אך ורק   לשימוש בהכאה מבוקרת,  כאמצעי לחינוך, לדעתי אין זו אלימות במשפחה.ולא בבית הספר.

 כשם כשהרופא מנתח , אין הדבר נקרא אלימות קשה מאד. למרות שזה נראה כך בעייני מתבונן מזדמן ובור.

[ירוחם,

עם כל הכבוד (ויש לי הרבה), דבריך באמת נגועים בנוסטלגיה, שכידוע מסנוורת את העינים מראות נכוחה.
למשל, כתבת - "אפילו האלימות במשפחה משום מה היה פחות מהיום".
נו, באמת! הרי אתה עצמך אומר שפעם היה מותר להכות את הילדים, אז איך בדיוק האלימות היתה פחותה? אולי אתה מתכוון, האלימות האסורה היתה פחותה, אבל זה קצת טאוטולוגיה, לא? שהרי כלל שמתירים יותר, כך פוחתים האיסורים וכן להיפך...
(אני כבר לא מדברת על אלימות מינית במשפחה, ששומעים עליה יותר היום, אבל זה לדעתי זה בגלל שאנשים ונשים התחילו לדבר - וכן להקשיב - יותר, וכנראה לא בגלל שהתחילו לעשות יותר וד"ל).]

אם אתה מרוצה ממצב החינוך בארץ. ובמערכת היסים שבין אדם לחברו.  אתה צעיר ליברלי מתקדם ולא נרגן. סחתיין.


ביחס אלי אתה טועה בגדול מילא, אבל חבל שאתה טועה ביחס לחשיבות שאתה מיחס לעצמך. אין דבר זה עובר עם הזמן, לא תמיד.

ירוחם,

הקשר מיקרי בלבד- אז כשהחינוך הצליח יותר, לא היה פסול בהכאה כמכשיר חינוכי- אבל זה רק מקרה אולי? הרי אז גם   יופלה לא היה, ואפילו חיסון פוליו- אוף שכחתי דווקא החיסון הזה כן היה, אבל ילדות בנות 13 לא קיבלו גלולות נגד הריון מאמותיהם או מהמחנכת  בבית ספרם.

כן אפילו האלימות במשפחה משום מה היה פחות מהיום, ולא תאמין גם רציחות  של האשה והבעל לא היה כה נפוץ,

 כל אדם בעיקר ילד- זקוק שתהיה לו יראה, הוא צריך לדעת שיש  חובות ולא רק זכויות- כפי שהוא יודע.
 כ יאם הוא יכניס את ידו לאש -יכוה, ואם  יעשה מעשה לא ראוי- יענש,----- תתפלא לא תמיד מכות.

אבל היום אין עונש, הכל הפקר, רק זכויות, זכויות האזרח. זכויות התלמיד- ומה עם זכויות המורה?- זכויות החולה- ומה עם הרופא? רק זכויות- ומה עם קצת חובות! קצת?! 

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 11/06/2009 23:52:58

והקשר בין כל זה לבין מכות כמכשיר חינוכי הוא...?

דפל.
 
ראה נא התפלספות שבה אתה  שוחה יפה, אינו צד חזק ואהוב עלי. אני חושב בצורה מאד ישרה ומרובעת., בנושאים חשובים.

כשאני רואה ילדים לא מחונכים- אני יודע כי לא חינכו אותם נכון

כשאני רואה ושומע על הבנת הנקרא של הנוער- שוב אני יודע כי פשוט לא לימדו אותם נכון.

כשמתגלה הידע במתמתיקה  של נוער ישראל לעומת עמים אחרים בעולם- אני מבין ששיטת הלימוד לקויה.

בדיוק כפי כשאני רואה אדם שמן. אני מבין שהוא מפריז באכילתו, לעומת הרזה.

כך אני מבין שמשהו רקוב במערכת החינוך, כי לפני כמה עשורים המצב במדינה היה שונה,  בתחרויות בין לאומיות ישראל היתה בין הראשונות בבמתמתיקה ולא האחרונה, הנוער  הבין את הנקרא, והבין עברית,

בלי סבבא -בלי- כאילו- סתם, בבתי ספר יסודיים הילדים לא באו עם סכינים לבית הספר, ואפילו לא בתיכוניים.
ילדים לא הרביצו למורים להורים לילדים אחרים, ולא לאנשים מבוגרים כמו היום, כשאני רואה את ההבדל אני מחפש את הסיבה לשינוי,

נכון התחילו לקבל חיסוני נגד פוליו,   סוגי הלחמים התרבו, ובמקום לבן ולבניה- אוכלים היום יופלה, ויש כמובן פרמטרים אחרים.

ירוחם,

סנשו
לא מצינו בחז"ל את המאמר רצונו של אדם כבודו, זו היא אמרה ממהפכה הצרפתית, שמאז גם רבנים החלו להשתמש בה.

כבוד- הוא  מושג הנקבע על ידי הסביבה. וציבור האנשים,  הכבוד משתנה- עם הזמן ובזמן..

לפני מספר שנים נעצר אדם במסעדה כחשוד במכירת סמים. השוטרים בקשו את רשותו לערוך חיפוש על גופו במקום.

החשוד הסכים- לפי החוק אסור לערוך חיפוש בפומבי-, נמצא הסם-, ונגד האדם הוגש כתב אישום.

בית המשפט ביטל את התביע, כי החיפוש נערך  בפומבי, וכתב בנימוקו- כבוד האדם אינו רכושו של האדם, ולכן ויתורו על כבודו- כשהתיר לערוך חיפוש על גופו- דבר שביזה את כבודו- אינו משנה את העובדה, כי כבוד האדם הופר, וההוכחות הושגו שלא כדין.

כבוד האדם- בפר' השבוע מסופר על מריים ואהרון שדברו לשון הרע על משה- בחדר היו כנראה רק הם. חוץ מהם רק ה' שמע.

משה בכלל לא ידע שריכלו עליו, וכנראה, גם אף אחד אחר, אבל הם פגעו בכבודו של משה !!

כליאה היא פעולה אלימה- אבל אינה פוגעת בכבוד האדם כמו מלקות- כפי שהוא מקובל היום-

_________________

מודה ועוזב