| נשלח ב-28/5/2004 13:26 |
 |
| |
שאלה בפרשת השבוע (נשא)
בפרשה אנו קוראים:
בַּיּוֹם, הַחֲמִישִׁי, נָשִׂיא, לִבְנֵי שִׁמְעוֹן--שְׁלֻמִיאֵל, בֶּן-צוּרִישַׁדָּי. (במדבר ז,לו)
איכשהו המילה "שלומיאל" הפכה להיות מעין מטבע לשון לציון אדם חסר מזל, "לא יוצלח" וכדו' (מעין "שלימזלניק" באידיש ?). למישהו יש מושג כיצד התרחשה תופעה לשונית זו ? האם זה קשור איכשהו לספרות ההשכלה באידיש ?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2004 13:53 |
|
| |
השכן,
אך לדברי ישרן שיטתך כשיטת החת"ס!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2004 13:45 |
|
| |
מפי אבשלום קור שמעתי:
כידוע, קוראים בימי החנוכה בענינו של כל נשיא, לפי סדרם. ואם חל אותו היום בשבת, קוראים את פרשת הנשיא ל"מפטיר". כיון שיום ה' דחנוכה לעולם אינו חל בשבת, יוצא שנשיא שמעון לעולם אינו מקבל "מפטיר". אכן, שלומיאל...
(אלא שלשיטת וטו הריהו שלימזל, וצ"ע)
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2004 13:42 |
|
| |
שמעתי השבוע ווארט על זה ששלומיאל הוא זמרי בן סלוא שבא על המדינית וכתוב במדרש שנעשו 10 ניסים לפנחס בהריגתו
ואמר החת"ס שמי שנעשים ניסים כדי להרוג אותו הוא שלומיאל אמיתי.אין לו מזל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2004 13:41 |
|
| |
וזה כלל גדול , שלומיאל הוא זה ששופך את המרק , שלימזל הוא זה שעליו נשפך המרק .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2004 13:34 |
|
| |
רב"צ,
לא ידועה לי היסטורית הביטויים, אך לפי המסורת שלי "שלאמזל" ו"שלומיאל" שני טיפוסים שונים הם! לראשון אין מזל ולשני אין מיומנות.
ממחישים את זה בסיפור על שניים שישבו בסעודה והאחד טינף את שכנו. זעק מי שטונף למטנף: "שלאמזל"! ענה המטנף: "אתה השלאמזל" אני ה"שלומיאל"!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2004 13:32 |
|
| |
אם אינני טועה הרי ש'שלי' משמעותו בפולנית או אולי ברוסית 'משוגע' , ואולי יש קשר (דרך 'שלימזל')?
|
|
|
|
|
