ביקורת על הישיבות לפני 100 שנה, מי כתב?
קטע 1:
אישיות תורנית נודעת כתבה לפני 100 שנה את הדברים הבאים:
ובעו"ה מיום שנסגרה וואלאזין ונפתחו לערך ט' ישיבות המה לא עשו חיל כלל וכלל כי אין זה ישיבה אלא קבוץ בעלמא, כי רובם אין להם ראש ישיבה. מלפנים היו הישיבות העיקר בשביל הראש ישיבה, התלמידים נסעו ליקח לקח בישיבת הגאון רע"א ז"ל ועוד גאונים ז"ל הנו"ב והתומים ומהרש"א מהר"ם מהרש"ל והפנ"י זכר כלם לברכה, וקבלו דרך הלמוד וסדר הלמוד ולמדו מדות ישרות ורבן ואח"כ בשובם מבית רבן לביתם למדו לאחרים, אבל בעו"ה בעת ההיא ללא כהן מורה אלא ישיבה בלא ראש ישיבה, לימוד בלא מלמד סברת הכרס אשר לא ידעו רבותינו ז"ל מזה, ואני מכיר ראש ישיבה אחד אשר הוא אברך פשוט, הר"ז בא ללמד ונמצא שלא למד, ואך השגה קלה יש לו, והבחורים מצוינים שהיו אז שאלו ממני היאך הוא ראש ישיבה כיון שאנחנו לומדים גדולים הרבה יותר ממנו, השבתי להם, כי ראש ישיבה הוא אשר רק כסף הקדשים הוא על ידו ונגד ראש ישיבה שלומד כימיאה הלא טוב יותר בלא ראש ישיבה, ואך בשביל כסף הקדשים בשם ראש ישיבה יקרא, בשביל שיהא הקבוץ על מקומו כי גם זה דבר גדול הוא בעת ההוא.
קטע 2:
אישיות תורנית אחרת, לפני כ-70 שנה כתבה את הדברים הבאים:
דרך המחשבה ושטת הלמוד – לפנים שאלה כזו היתה מוזרה ולא היה לה מקום… הרגיל אצל ספרי הגאונים רואה ומרגיש כי רוח אחת שוררת בכולם למרות הפצולים הרבים וכל זה שוה במשוה אחד – דרך ורוח התורה. לא הבליטו בספריה שיטה זו או אחרת, כי רק אמת התורה היתה לנגד עיניהם… ומעולם לא אמר איש כי הוא פותח דרך חדשה, הוא היוצר הראשון של שיטה זו או אחרת… אולם נשתנו העתים ויציצו 'שיטות' שונות בעולם לומדי התורה ואין הלכה כשיטה, אומרים כי המה הראשונים, עולם ההגיון בלמוד התורה מתחיל מהם, מהפכנים ממש. נגד זה יש למחות בחזקה. השיטות האלו שינו את פני הלימוד בהלכה ויגלו בו פנים אחרים. מה שקוראים שיטה 'טלשאית' [טלז] ו'שיטת ר''ח' הנפוצות עתה בעולם הישיבות קלקלו הרבה יותר ממה שתקנו… יתנו נא הגאונים אל לבם עד כמה פועלים הצעצועים שבשיטה זו, הבימוי ואחיזת העינים שיש למצא בשמושה הרחב אצל כל תלמיד שלא הגיע להוראה בהלכה וידיעת התורה, ויראו נא את הריקניות (אם לא עם-הארציות) בידיעת התורה אצל התלמידים, שהיא תולדה משיטה זו. הנסיגה מדרך הלמוד המקובל מדור דור אצל צדיקי עולם לא זו היא דרך ההגיון בתורה. ישנם תלמידים המרחיקים לכת ותחת לנתח ניתוח הגיוני חותכים את החי ומפרידים בין הדבקים בחזקה גם נגד ההגיון, ואם לא די להם ההסברה במלים משתמשים לסייע בתנועות ידיהם... זו היא הרגשה עדינה שרק בעלי כשרונות גאוניים מחוננים בה, ובחושם הגאוני יודעים מה להפריד ומה לחבר, אבל אין זו שיטה להפיצה בחוגים רחבים של הלומדים, שאם אין להם דעה כזו – הבדלה מנין? כל דבר גאוני מיוחד רק לבני-עליה ואין הכל מסוגלים לו, והוא נקלט במוחם של הבינונים באספקלריא הפוכה, ואני אומר לפני עור לא תתן מכשול.
...נוהגים עכשיו בישיבות וראשי הישיבות מחנכיהם שרק דברי הרמב"ם והראב"ד נקודת מוצאם ומבואם של ההגיון ועיון בלמוד התורה והמשא ומתן בהם, כאילו אם אין רמב"ם אין חידוש בתורה, ואין צריך להסביר ולבאר את סברות התלמוד בעצמו והסתירות שקשה להבינם. ראשי הישיבות בישראל, מחנכי הרוח של הדור העתיד שלנו, האם אינכם מרגישים עד כמה השפעתה של הדרכה כזאת על התלמידים בהחלט שלילית. זה נעשה כעין ספורט ולא למוד התורה הקדוש לנו כשהוא לעצמו.
 |
|
|
