אלצהיימר: המחלה שמכבה באיטיות את המוח

70 אלף איש בישראל סובלים ממחלת האלצהיימר, המתוארת בספרות המקצועית כמחלה ש"מכבה באיטיות את האורות במוח". בעקבות מותו של רונלד רייגן מהמחלה, כמה דברים שלא ידעתם על אלצהיימר
עופר מאיר - ווינט


עשר שנים עברו מאז הודיע אחד הנשיאים הנערצים על האמריקאים, רונלד רייגן, שהוא חולה במחלת האלצהיימר . רייגן, נשיאה ה-40 של ארה"ב בין השנים 1980 ל-1988, שהלך לעולמו אמש (שבת), שרד זמן כפול מהממוצע עם המחלה האיומה, שעד היום, למרות אין ספור מחקרים שנערכו בנושא ולמרות הכספים הרבים שהושקעו באותם מחקרים, לא נמצאה לה תרופה, וגם גורמיה אינם ברורים כלל.


חמישית מהקשישים בישראל סובלים מהמחלה

מחלת האלצהיימר היא הצורה הנפוצה ביותר של דמנציה (הידרדרות מנטלית), והיא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, כאשר תאי מוח מתים ואינם מתחדשים. המחלה הורסת את תאי המוח בהדרגה וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז והלמידה. לעתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומחוסר שינה. רובם של החולים נפטרים בתוך חמש שנים מפרוץ המחלה.


כ-4 מיליון אמריקאים וכ-70 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, שהיא גורם המוות השמיני בארה"ב. בישראל צופים כי עד 2020 יהיו במדינה 120 אלף חולים. ככל שעולה תוחלת החיים גדלה שכיחותה של המחלה. 10% מהאוכלוסייה הישראלית מעל גיל 65 וכמעט מחצית מהקשישים מעל גיל 85 חולים במחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ונשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציואקונומיות. במחקר שנערך על ידי מכון ברוקדייל נתגלה כי אחד מכל חמישה קשישים בישראל (17%) סובל מדמנציה ברמות שונות.


"כיבוי איטי של המוח"

אבחנה מוחלטת של מחלת אלצהיימר אפשרית רק בניתוח לאחר המוות, שבו אפשר לפתוח את הגולגולת ולצפות בהרס תאי המוח. אולם ישנה התקדמות במבחני אבחון שונים בשנים האחרונות, המאפשרים אחוזי דיוק גבוהים של כ-80%-90%. אין עדיין בדיקה אחת בודדת המאפשרת לאבחן את המחלה בוודאות.


המחלה מתוארת כ"כיבוי איטי של האורות במוח", והיא גורמת סבל גבוה מאוד ללוקים בה, כמו גם למשפחותיהם, שמתארים כל 24 שעות עם החולה כ-36 שעות.


המחלה כוללת שלושה שלבים. השלב הראשון, שנמשך בין שנתיים לארבע שנים, כולל שיכחה הולכת וגוברת, גם של שמות פריטים פשוטים כמו "לחם" או "חמאה"; איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים וירידה ביכולת השיפוט.


השלב השני נמשך בין שנתיים ל-8 שנים, וכולל: אי יכולת לזהות חברים ובני משפחה קרובים; שיטוט ללא מטרה; בלבול ודאגה הולכים וגוברים; אי יכולת לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו צחצוח שיניים; הזיות; ונדודי שינה.


בשלב השלישי (בין שנה לשלוש שנים) החולה אינו יכול לזכור או לעבד מידע חדש; החולה אינו מזהה את בני משפחתו; יש לו קושי באכילה; הוא אינו מבין מילים ומגיב רק למוסיקה, מגע או קשר עין; הוא אינו יכול להתלבש, להתרחץ או לשלוט על תפקודי שלפוחית השתן והמעיים. סיומה הטרגי של המחלה כולל ניתוק כללי מהסביבה, שיתוק ולבסוף מוות.


מבחינה ביוכימית המחלה מאופיינת במשקעי חומר חלבוני מסוג עמילואיד הנאגר בקליפת המוח. הליך זה הורס את יכולתם של תאי המוח להעביר מידע נחוץ לתהליכי לימוד ובקרה, וגורם לאיבוד כללי של תאים ורקמת מוח. את תוצאת התהליך ההרסני הזה ניתן לזהות בנקל בניתוח שלאחר המוות.


מחלה ללא תרופה

הטיפול באלצהיימר מתחלק לשניים - טיפול המנסה למנוע, לעצור ולהאט את התהליכים ההרסניים הפוגעים במוח וטיפול בסימניה הקליניים של המחלה, הפרעות הזיכרון וההתנהגות. הגישה המקובלת והמוצלחת ביותר לטיפול במחלה היא בתרופות המעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין, שבמוח. עד היום, פרט לתרופות המעלות את רמתו, אין תרופה למחלה הקשה.


הסיבה למחלה עדיין אינה ידועה וטרם נמצאה לה תרופה. במעבדות המחקר המובילות בעולם מתנהלים כל העת מחקרים רבים בתחום, בניסיון למצוא את הגורמים לפריצתה ואת התרופות לבלימתה. למחלה עדיין אין מרפא. בישראל ובעולם קיימת תרופה המטפלת בהידרדרות הזיכרון והחשיבה המאפיינים את המחלה.


מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על מציאותם של גנים מסוימים כגורם המגביר את הסיכון לפתח את מחלת אלצהיימר אך מניחים שחשיבות הגורם הגנטי מתגברת בשילוב עם גורמים סביבתיים. בין הגורמים שזוהו: יתר לחץ דם ומחלות לב כליליות, רמות גבוהות של כולסטרול ועישון.