| נשלח ב-6/6/2004 14:36 |
|
| |
רחובות "מהדרין".
ב"קול העיר" בני ברק, האחרון, פורסם פסק הדין של בד"ץ ויז'ניץ, שהורה על הפיכת מדרכות רחוב האדמו"ר מוישיוא שבעיר, למדרכות "מהדרין", צידו האחד של הרחוב לגברים וצידו השני לנשים.
לא ברור מהכתבה אם הנשים תעבורנה לצידו השני של הרחוב דרך מן מנהרה, כדי שהגברים יוכלו לצעוד מעל לראשן.
זבוב שהיה על קיר הבד"ץ בעת הדיונים, סיפר לי, שבתוכניתם גם להוציא פסק דין, שיאסור על רכב שבתוכו גברים ונשים, לעבור על "פסי ההאטה" בכבישי השכונה, מחשש לריקודים מעורבים.
תוקן על ידי - נישטאיך - 06/06/2004 14:40:07
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 08:00 |
|
| |
<המקרה הקיצוני היחיד שאירע בעקבות האווירה, היה של ר' שילם קוראטין שנפטר בגיל צעיר לאחר ששקל כל כף מרק האם היא חיונית לגופו או שמא סתם תאווה>
נדמה לי שהתנהגותו מוגדרת היום כ"אנורקסיה דתית".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/01/2012 08:01:06
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 07:32 |
|
| |
[יעקובקוב,
כ"כ הרבה אהבת ישראל, פשוט תענוג לקרוא (ויותר משזה מלמד על גור, זה מלמד על חב"ד...)]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2012 18:02 |
|
| |
לא חדש לי השגעונות של גור. אני רק מציבה תהייה איך נעשה הקשר בין ריחוק מהאישה לקדושה. בחב"ד של פעם, לדוגמא, ההתגברות על גשמיות התרכזה בתאוות האכילה לאכול רק מה שצריך ולא מה שטעים, ובקיצור להוציא את הטעם מהצלחת. בהתגברות זו אין סכנה של עבירות אחרות, והיא בהחלט מעדנת את האדם. המקרה הקיצוני היחיד שאירע בעקבות האווירה, היה של ר' שילם קוראטין שנפטר בגיל צעיר לאחר ששקל כל כף מרק האם היא חיונית לגופו או שמא סתם תאווה. ומלבד זאת, העניין היה מבחירה של אלו שרצו להתעלות, כמו שהיה בקוצק עם היחס לאישה. בגור גם אוכלים כמו בהמות, מרביצים עד זוב דם, וחיים בסרט שהם קדושים רק בגלל שהיחסי אישות בצורה של אונס בלי אהבה. כולי נפעמת מעוצמת הקדושה. וזאת מלבד העבירות שנגרמות מזה באופן ישיר כמו נשים בוגדות, גברים הומואים וזונות שעושות על זה כסף. קדושה בהתגלמותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2012 17:19 |
|
| |

|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2012 16:07 |
|
| |
לנער הייתי, לא כל גרעפס של רב הוא פסק הלכה, ולא כל תקנה שעסקן/רב סוטה רואה לנכון אפשר לכפות על הציבור. מעיניך ומעיני הרבנים הנ"ל נעלמו כללי הפסיקה הבאים: גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" כשם שיש מצווה לומר דבר הנשמע כך יש מצווה לא לומר דבר שאינו נשמע" "והנח להם לישראל מוטב יהיו שוגגין" (אמירה זו נפוצה מאוד בכתבי שו"ת של פעם ונעדרה לחלוטין כיום) ועוד כמה מיסודי היהדות כמו "ואהבת לרעך כמוך" נוח לו לאדם שישליך עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" כל הכללים היום לא קיימים היום, ונשות ישראל הכשרות נהפכו למרמס בפני כל חמור חמורותיים שתולש פיאה באמצע הרחוב, או מרביץ מכות לאישה הרה שתעבור אחורה באוטובוס, או צועק עליה מילים לא יפות ומשפיל אותה לעיני כולם.
ובנוגע למראות האסורים הממלאים את רחובות בני ברק וגאולה, כדאי שתעבור לגור בעיר מעורבת כמו רחובות או פתח תקווה, ואז תיכנס לפרופורציה על מראות אסורים. חצאית קצרה ופיאה ארוכה זה לא מראה אסור אלא אישה נאה שמתקשטת בתכשיטים ובגדים יפים בגדרי הצניעות, וזו זכותה על פי תורה. לך אין זכות לגרש אותה מהרחוב או מקדמת האוטובוס רק משום שאתה בוהה סדרתי. ראיה בעלמא לא אסרו, אלא הסתכלות. ועל זה יש לך שליטה.
אגב, הדיון על הגדרת האישה כיצר הרע מחליא. כחסידת חב"ד הלומדת תניא, אני מוחה נחרצות נגד כל אלו המכנים יהודיה כשרה בעלת נפש אלוקית כ"יצר הרע" ח"ו. ואכן תמיהה גדולה לי אל כל חסידי גור ודומיהם, שאצלם ככל שאתה יותר רחוק מנשים- קדושתך רבה יותר: מדוע נישואין עם היצר הרע הטמא הקרוי אישה, שמטרתם לשכב עימה במיטה אחת ר"ל, קרויים "קידושין"? ראוי היה לקרוא לחתונה "טומאה". ועוד יותר: מדוע כאשר בני הזוג מותרים להיות יחד (כלומר, גועל נפש וטומאה) האישה נקראת "טהורה" ודווקא כאשר הם פורשים זה מזו (לכאורה שיא הקדושה) היא נקראת "טמאה"? עולם הפוך!! ועיין בשירו המרגש של בעל תשובה, עדי רן, "עוד מעט תרד שבת המלכה, ואת תהיי לי טהורה וקדושה" הוא תופס את העניין בפשטות של בעל תשובה ברסלבר, שהמצווה היא לא אקט בהמי כמו בימי החילוניות, אלא דבר קדוש וטוב כשנעשה אחרי מקווה וציפייה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 09:57 |
|
| |
וכפי שכתבתי יותר מפעם בפורום הסמוך, מי שבישל דייסה שיאכל אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 08:55 |
|
| |
כאחת שנסעה בחג הסוכות הזה בקו 402 התרשמותי כי החסידים שדוחפים פיזית את הנשים לעבר הדלת האחורית, עוברים על איסור עתיק ומוסמך יותר מאשר האיסור החדש לשבת ליד נשותיהם. מה גם שאם ישבו לידן לא יצטרכו כל רגע ללכת לאחורי האוטובוס כדי לשאול משהו דחוף ולעבור על ראיות אסורות רחמנא ליצלן. האם אני טועה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 15:32 |
|
| |
ציטוט מהמקור שהביא לינקזעצער:
"שיהיה ברור: אף אחד, ואני הקטן בתוכם, אינו נגד צניעות. אבל יש לצאת נגד "צניעות" שעוברת את הגבול ובוודאי מכשילה יותר משמתקנת. ואם נאמר אין אפוטרופוס לעריות? יש לצטט את דברי הגמרא הק'. "עשרה קבין של זנות ירדו לעולם". לכולנו ידוע מי היא האומה שנטלה תשעה מהן, נכון? אותה אומה שמקפידה על רעלה ועל גלאביה. אותה אומה שאוסרת לאישה לצאת לרחובה של עיר בלי שכל גופה יעטה שחורים ורק עיניה מציצות מחרך מחוספס.
ולכאורה, איך מתיישבות שתי הסתירות הללו? הרי הנשים של אומה זו הן הכי צנועות לכאורה. איך יתכן שדווקא הם נטלו את תשעה הקבין. הנה לנו, כי דווקא הצניעות המעושה, מאוסה ומזוייפת כשהיא הופכת לפומבית ומוחצנת, היא כולה שקרית ומטעה. הנה כי כן, מבחוץ הם לכאורה צנועים מאוד, אך מבפנים יש להם תשעה קבין!
אנחנו, בני האומה היהודית, חייבים כמובן לשמור על צניעות, להקפיד עליה כבבת עינינו, אך גם הצניעות צריכה להיות צניעות בעצמה. מבלי שתהיה המונית, פומבית וזולה, מבלי שתיהפך רחובית ופוגענית. "
כך כתב הרב נקש.
גם הלבוש של הנשים החרדיות נראה בעיני הרבה אנשים ונשים כצניעות מאוסה ומזויפת,פומבית ומוחצנת.(שלא לדבר על לבוש הגברים..)אז אולי גם הצניעות המקובלת אצל החרדים היא שקרית ומטעה?
הצניעות של הנשים הערביות היא מוקצנת רק בעיני המתבונן הסובייקטיבי.
ואין לה כל קשר לטענת חז"ל על האומה הישמעאלית.
תוקן על ידי צענערענע ב- 25/08/2009 15:33:13
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 15:09 |
|
| |
לנדב,
דברי החת"ס (שהביא הגר"מ שטרנבוך שליט"א) כפה"נ מתייחסים לנוהג הצניעות המקובל בימים הקדמונים, כמבואר ברמב"ם פפי"ג מהל' אישות הי"א (ויעו"ש ג"כ בהמשך).
~~~~~
לגבי השאלה ששאלת את 'נער_הייתי'. לדעתי, אין גבול אדום תיאורתי, אלא הדברים תלויים בנוהג ובאוירה הכלל-עולמית. לכן, לדעתי, לא שייך להגדיר בהם גבולות חד-משמעיים.
לדעתי, בזה ניתן להסביר כמה מנהגים מימי חז"ל, שנראים לנו כבלתי צנועים, כמנהגי ט"ו באב, וכן כמה ממנהגי הנישואין (ר' כתובות יב. - העמדת שושבינין; חכמת שלמה למהרש"ל כתובות ה: - סעודה לבעילת מצוה; ועוד). כמובן, הדברים אינם אמורים ביחס לדברים שיש בהם איסור גמור.
אגב, בדומה לזה, גם היום ישנם דברים שאיש איננו רואה אותם לבלתי-צנועים, כגון שחברי החתן מלווים את החתן והכלה לחדר ייחוד בפרהסיא ומוציאים אותם משם (עי' ילקוט יוסף, שובע שמחות א, ירושלים תשס"ה, עמ' רנ; וכעי"ז נמצא גם http://my.ynet.co.il/pic/judisem/13.2.08/link.pdf).
מסקנה: בדברים אלו, הכל לפי ראות עיני הפוסק והציבור.
וביחס לזמנינו, לדעתי, כדאי לסדר הפרדה בדברים הבאים:
א) בדבר שיש בו ראיה 'בעיתית' של נשים (ראיה ממושכת או נשים בלתי צנועות או בשעת ריקוד וכדו').
ב) במקומות שיש צפיפות גדולה ועלולים להגיע לנגיעה.
כמובן, צריך לסדר זאת באופן שאיננו מפריע, כגון: לאפשר לרוצים לשבת יחדיו (זוגות, קרובי משפחה, ושאר מי שלא נוח לו בהפרדה זו) לשבת במרכז האוטובוס (בתנאי שמקומות אלו אינם פחות נוחים.
 |
|
|
|
|
|