| נשלח ב-7/6/2004 00:08 |
 |
| |
עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות
גמרא בבא מציעא דף לג:
כדדריש רבי יהודה ברבי אילעאי מ"ד והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם והגד לעמי פשעם אלו תלמידי חכמים ששגגות נעשות להם כזדונות ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות ע"כ
הרבה מן המפרשים נתקשו בדברים אלו, דאם כך יפטרו את עצמם כל עמי הארץ מכל המצוות, לא ילמדו ולא ידעו האסור והמותר ולית דין ולית חיוב וע' במהרש"א שפירש כל הסוגיא באופן אחר והוציא דברים מפשוטם {שלא כהרגלו}
במהר"ל בחידושי אגדות פירש כפשוטו וז"ל אבל ע"ה הוא דומה אל האדם ההולך בחושך בלא נר ונתקל, דבר זה נחשב אליו שוגג כי סכלותו גורם לו עד שנחשב שוגג בשביל סכלותו ואפילו אם אינו שוגג עכ"ל
א"כ יש לנו כאן מחלוקת מהותית לגבי אי קיום מצוות בזדון על ידי אדם שאינו מקיים את הציווי מחוסר חכמה
מדברי המהר"ל עולה שגם אדם שיודע שזה חטא ואינו שוגג על ידיעת האיסור אין נחשב לו לזדון כיוון שהגורם לאי קיום הציווי הוא מסכלות שחסר לו האור של תורה
השאלה שצריך ליתן עליה את הדעת היא: מהו הגבול שלאחריו לא נאמר שסיכלותו עושה אותו שוגג
הרי לכא' אין לדבר סוף הלא אדם שיודע הכל בדרגת "וראית את אחורי ופני לא ייראו" הוא אדם ללא בחירה, והוא בודאי מקיים כל המצוות,
והציווים שבתורה לא ניתנו אלא לאדם שאינו יודע הכל ואם כן תמיד נוכל לפוטרו ולומר שסכלותו גרמה לו לחטוא ואינו אלא שוגג,
ועל כן ברור שישנם שני מצבים של אי ידיעה ישנה אי ידיעה שהופכתו לשוגג וישנה אי ידיעה שמשאירה לו בחירה
ואם כן חכמים תנו לנו הגדרה מהו ידיעה ומהו אי ידיעה...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 12:22 |
|
| |
יוני
באמת אמר אחד התנאים (רשב"י?) שביכולתו לפטור את כל העולם מן הדין...
ובאמת כתב מחבר האיגרת המפורסמת המיוחסת לרמב"ן, כי כל מי שיודע פחות צריך להחשב צדיק יותר, כי גם כשהוא חוטא הריהו שוגג.
ומה ששאלת כי אין לדבר סוף, נראה לי שיש הבדל אם אנו עושים את החשבון הזה לאחרים - או לעצמנו.
אדם כשהוא מתבונן בתוך עצמו, האם הוא יכול להרשות לעצמו את התירוץ של "טעיתי", "לא ידעתי"?
לגבי אחרים - אולי באמת רוב העולם הם צדיקים? מפני שהם אינם יודעים והם תמיד אך ורק שוגגים?
יש סיפור עממי על הגר"א כמדומה לי, שאחד מתלמידיו טען כלפיו שבשל בעלי עבירות כגון משכילים וכדומה מתעכבת הגאולה. תשובתו של הגר"א היתה שדווקא אנו, החכמים והיודעים, הם המעכבים, כי לפי דרגתנו נתבע מאיתנו יותר. האחרים, הם בסדר. הם שוגגים, קרובים לאונס.
אדם צריך לתקן קודם כל את עצמו (ואני חושב על עצמי  )
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/6/2004 00:24 |
|
| |
נראה לי שזה יחסי , לרמת הידיעה של האדם .
שאם מבין יותר את משמעות מעשיו , הרי במה שחוטא נחשב כמזיד .
ואם מבין פחות , במה שחוטא נחשב כשוגג , שהרי נראה בעיניו כסתם מעשה , ולא מבין שחוטא .
ונראה פשוט .
הלא כן ?
|
|
|
|
|
