גזענות אנטי דתית - כן או לא.

עבודה בחסות שמיים


איך אתם מעדיפים את העובדים שלכם, עם כיפה או בלי?
מעסיקים רבים עדיין מעדיפים אותם בלי. המגזר הדתי
והחרדי סובלים יותר מכל ממצבו הקשה של שוק התעסוקה.
המקורבים לתחום טוענים כי מדובר דווקא בעובדים
יעילים וחרוצים. יהיה בסדר, בעזרת השם

אייל מרקוס


בינות למספרים המדכאים הנוגעים לשיעורי האבטלה הגואים, מספרם הרב של דורשי העבודה וכותרות העוני המזעזעות, חבוי לו מגזר אשר סופג אש תקשורתית כבדה השכם וערב אולם הוא בין הנפגעים העיקריים של מצוקת העבודה. חוליו העמוק של שוק התעסוקה פוגע בחובשי הכיפה לצורותיה וגווניה, יותר מאחרים. אחת הביקורות העיקריות על המגזר החרדי היא ההתחמקות מהעבודה וההישענות על הקופה הציבורית.
לא ב"נשענים" או ב"מנצלים" עוסקת כתבה זו. פרטים רבים מהמגזר הדתי והחרדי, אשר חפצים לכלכל את משפחתם בכבוד, מתקשים היום למצוא תעסוקה אפילו יותר מעמיתיהם החילוניים. עולם העסקים נשלט על-ידי מעסיקים חילונים, שנטייתם להעסיק אנשים חובשי כיפה, בארצנו המקוטבת, היא פחות מנלהבת, אם נאמר זאת בעדינות.

לא אוהבים לעבוד עם זרים

הופעתם של החרדים אינה תואמת את ההופעה בעולם העסקים המערבי, אינה שגרתית ונוטה לעורר רתיעה. המעסיקים חוששים - "מי יודע איזה בעיות הוא יעשה", הם שואלים עצמם, "בטח ירצה אוכל כשר ויגרום לבעיות שונות". אם יגיעו שני מועמדים לראיון עבודה - האחד דתי והשני לא, הדתי יתקל ביחס צונן יותר מעמיתו החילוני ולו רק בשל ההבדל התרבותי, שלעיתים אינו מעוגן במציאות. "מנהלים בחברה יעדיפו
אנשים שקרובים אליהם, הם לא יאהבו לעבוד עם זרים", אומר רוני איילון (מגר),מנכ"ל חברת "הון אנוש", העוסקת בתחום משאבי האנוש, "זה לא מוצדק, אבל זה טבעי". "מנהלים רבים יגידו - "הוא לא משלנו" ולא יקבלו מועמדים חרדים לעבודה,כתוצאה מכך החרדים מרגישים דחויים ונסגרים בתוך עצמם", מסביר איילון, חובש כיפה בעצמו. גם המצב מצדו השני של המתרס - מצד דורשי העבודה, אינו פשוט כלל וכלל. בעולם החרדי בישראל, בו העבודה אינה מושרשת, יציאה לעבודה מלווה בחוסר בטחון, חרדה וחששות מרובים. "מי יודע מה יהיה", אומרים העובדים החרדים, "איך יקבלו אותי, אולי אפילו יצחקו עלי". הפחד והרתיעה קיימים אצל הנשים החרדיות יותר מאשר בקרב הגברים - תעסוקת נשים נתקלת לעיתים בבעיות הלכתיות של ממש, החברה החרדית מצידה אינה מתבוננת בעין יפה על נשים עובדות. "לנשים יש בעיה לעבוד במקום עבודה חילוני בגלל המתירנות-הלבוש, השימוש במילים גסות, ובאופן כללי בעיית הצניעות, אומר איילון, "לנשים פשוט לא נעים להיות באווירה שהיא לא של דתיים". הרב יחזקאל פוגל, מנכ"ל המרכז החרדי להכשרה מקצועית, המכשיר עובדים חרדיים במקצועות ההיי-טק, מינהל עסקים, חשבונאות, אדריכלות, בניין ועוד, טוען כי כיום חלה התפתחות די מרשימה. "לפני 7-6 שנים כמעט ואי אפשר היה להכניס חרדים להיי-טק ולמקצועות אחרים משום שהגישה של המעסיקים היתה מושפעת מהתהודה הלא כל-כך מחמיאה ומיחסי הציבור הלא מחמיאים שיש לחרדים בתקשורת. "הצלחנו לשכנע הרבה חברות לנסות ולקבל עובדים חרדיים. בשבע השנים מאז הוקם המרכז, הוצאנו לשוק כ-1500 בוגרים, מתוכם למעלה מ-1000 עדיין עובדים". גלעד רבינוביץ, מנכ"ל חברת מל"מ מערכות, שהעסיקה עד כה עשרות בוגרים של המרכז החרדי להכשרה מקצועית, מספר: "כשנוצר המגע עם המרכז ראיתי בזה שילוב של שני דברים - ציונות וביזנס. "היו חששות משני הצדדים, מצד החברה חששנו מאחר שמדובר באוכלוסייה שונה מבחינות מסוימות, אנשים שבחיים לא עבדו לפני כן. גם מצד הנקלטים היה חשש - חלקם לא נחשפו לעולם לציבור החילוני בארץ, ישנם כאלה שלא דיברו עם אדם חילוני. דעות קדומות היו בשני הצדדים". המגזר הדתי,
לעומת החרדי, הוא הרבה יותר פתוח: הניסיון הקודם – מבחינת הלימודים בתיכון והשירות בצבא הופכים את עולם התעסוקה לנגיש הרבה יותר בעבור הדתיים. הם עושים בגרויות, הולכים לישיבות הסדר, משרתים בצבא ולאחר מכן משתלבים בשוק העבודה, במסלול זהה פחות או יותר לחילונים. והמעסיקים – הם מסתכלים על הדתיים בעין סלחנית יותר. "יש הבדל עקרוני בין דתיים לאומיים לבין חרדים", מציין רוני איילון, "חובשי כיפה סרוגה, למשל, ניתן למצוא בכל מקום, פרט אולי למקומות בהם העובדים נאלצים לעבוד בשבת".

הכל כתוב בגמרא
החרדים מוצאים את מקומם במגוון תחומים בשוק התעסוקה, בהיי-טק, בחינוך ובעיקר בעסקים קטנים העוסקים במסחר. במבט ראשון נראה העיסוק במסחר של החרדים כסותר - כיצד מתיישבת שמירת המסורת עם ה'פלפל' המסחרי? רוני איילון מסביר: "תלמיד חכם שאינו יודע להסתדר בשוק אינו תלמיד חכם, זה מהגמרא, תלמיד חכם צריך לדעת שלא ירמו אותו". "האנשים שעובדים בפרוייקט ה'חץ' בתעשיה האווירית הם ברובם
חרדים", מגלה איילון ומציין כי ניתן למצוא עובדים חרדים במקומות מפתח רגישים ביותר. מצב השוק פגע מאוד במועסקים החרדיים. לדברי הרב פוגל, מבחינה מסוימת יותר קשה היום לחרדים, יש להם פחות אופציות. הוא מציין כי מחפשי העבודה שאינם חרדים אומרים לרוב שהם עבדו במשך שנים ומאפשרים לעצמם לקבל דמי אבטלה ולפתח את עצמם, להתרחב לתחומים נוספים, לגשת ללימודי המשך. "החרדי נשאר בלי כלום - הוא לא ילך לתואר שני כי אין לו תואר ראשון, יש לו הרבה פחות אופציות, יש לו הרבה פחות "שומנים" לחתוך". העובדים החרדים, מציינים המעורים בתחום, מגלים אחריות ורצינות רבה בעבודתם. "מבחינה דתית אדם מחויב להיות נאמן למקום העבודה", מסביר איילון, "יעקב אבינו, שעבד אצל לבן לא היה ישן לילות שלמים כדי לשמור על הכבשים, יש בזה עניין הלכתי". יתרון נוסף של העובדים החרדיים, כך לפי איילון, הוא העובדה כי הם "בליינים" קטנים הרבה יותר מעמיתיהם החילוניים, הם פשוט נוהגים לבלות הרבה פחות בלילות מעמיתיהם החילונים.

"הצלחה פנומינלית"

"אני יכול לסכם את הניסיון להעסקת החרדים כהצלחה פנומנלית", אומר בגאווה גלעד רבינוביץ, שהיה למעשה הראשון שנתן סיכוי לבוגרי המרכז החרדי להכשרה מקצועית, "ההשתלבות שלהם היתה מהירה, מדובר באנשים עם כוח רצון גבוה ביותר, יכולת למידה וגם נכונות להשתלב בחברה תוך שמירה על העקרונות האישיים שלהם. למעשה העובדים החרדים שנקלטו פרוסים בכל מגזרי החברה. "לא הפכנו אף אחד לפחות חרדי או פחות דתי. העובדים החרדיים למדו שהחילוניים הם לא אנשים רעים אלא רגילים והעובדים החילוניים למדו שמדובר באנשים כמותם עם אמונה קצת שונה". "גם בעתיד נמשיך לקלוט עובדים חרדים", מצהיר רבינוביץ, "אני מקווה שזה לא רק ישמש דוגמא לחברות אחרות אלא גם יהווה זרז לחברה החרדית להשתלב בשוק העבודה ובתוך כך להשתלב בחברה כולה תוך שמירת הזהות הייחודית שלהם".