ראיתי בספר " עמוד העבודה " לר' ברוך מקאסוב ,שראוי לו לאדם לאכול בצנעה חוץ מסעודת מצווה משום הפחיתות שבמעשה האכילה ,
ובכן מה תאמרו לחתן ביום נישואיו , שהמעשה ההוא עוד יותר פחות בעיני בני אדם איך יתגבר הוא על רגש הבושה ,,,
ולמעשה הכל בהמי אצל האדם גם השכל הוא דבר בהמי , שגם הוא הנאה , כמו שאר ההנאות , ובמה שונה הנאה שכלית מהנאה מעוגת דבש טעימה , רבותי מה השוני ביניהם
עוד שאלה לי אליכם , למה מתבייש אדם לבטאות את ההנאה שיש לו מחתיכת עוגה טעימה , משא"כ באיזה השגה שכלית הוא מתגאה הרי גם כאן הוא מבטא את תאוות ההשכלה שבו
נשלח ב-20/11/2011 22:43
האמנם?
תלמוד ירושלמי מסכת שקלים פרק ה דף מח טור ד /ה"א
בן בבי על הפקיע ומה אם זה שנתמנה על הפתילות זכה להימנות עם גדולי הדור אתם שאתם מתמנין על חיי נפשות לא כל שכן בן ארזה על הצלצל כהיא דתנינן תמן הניף הסגן בסודרין והקיש בן ארזא בצלצל הוגדס בן לוי על השיר אמר רבי אחא נעימה יתירה היה יודע ואמרו עליו על הוגדס בן לוי שהיה מנעים את קולו בזמר וכשהיה נועץ גודלו לתוך פיו היה מוציא כמה מיני זמר והיו אחיו הכהנים נזקרין לו בת ראש
נשלח ב-20/11/2011 21:39
והנה הרמב"ם שלל את המוזיקה, תשובה סימן רכד: <
התשובה ידוע, שעצם הזמר והניגונים כלם אסורים, אפילו אין אומרים עליהם מלים כלל, לאומרם +סוטה מ"ח א'+ ז"ל אודנא דשמעא זמרא תעקר. וכבר באר התלמוד +גיטין ז' א'+ שאין הבדל בין שמיעת הזמר או ניגון על מיתרים או השמעת הנעימות בלא [מלים], אלא כל מה שמביא לידי שמחת הנפש והתרגשותה, (הוא) אסור, כמו שאמרו, וסמכו דבריהם אל איסור הנביא, (שאמר) +הושע ט' א', ועי' גיטין שם ע"ב+ אל תשמח ישראל אל גיל כעמים. וטעם זה (הדבר) ברור מאד, לפי שכוח תאוה זה צריך לכובשו ולמונעו ולמשוך ברסנו, ולא שיפעל ויחיה מתו +עי' מורה נבוכים ח"א פ"ה, פ"ן.+ ואין משגיחים באחד היוצא מן הכלל שמעטים כמותו, אשר (זה) מביאו לידי שמירת הנפש ומהירות התפעלות להשגת מושכל או כניעה לדברים האלהיים, לפי שדיני התורה לא נכתבו אלא לפי הרוב והרגיל, שדברו חכמים בהווה
> מפרויקט השו"ת.
נשלח ב-20/11/2011 19:46
משמע מדברי הרב מיימוני שהחלוקה בין רוח לגוף היא מהתקופה היוונית. ארשה לעצמי לחלוק על זה ולטעון שלהשקפה זו היה יחס גם בזמן התנ"ך, לחיוב או לשלילה. (לענ"ד משמע מכלל התנ"ך להינות מהחיים אבל לא להגזים, אך איני בטוח)
2 דוגמאות שאני זוכר כרגע: (יש עוד הרבה) 1. "הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם. וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל יְה-וָה לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ."(ישעיהו) - בא לגנות את תרבות הפנאי וחיי הלילה, אם הבעיה היא רק הסיפא היה לו לומר "הוֹי אֵת פֹּעַל יְה-וָה לֹא מביטים וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רואים" 2. "אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יְה-וָה."(ירמיהו) - מוכיח את יהויקים על שאינו עושה משפט וצדקה, ואומר שיאשיהו גם נהנה מהחיים וגם היה צדיק, לאפוקי מהגישה שכדי להיות צדיק צריך להיות פרוש, ומדגיש שדעת ה' זה משפט וצדקה ולא הפרישות
כמעט כל האכול כאן דן בשאלה החשובה - האם עתיד אדם ליתן דין וחשבון על: אפשרות א: כל מה שראת עינו ואכל
אפשרות ב: כל מה שראת עינו ולא אכל
אפשרות ג (נייטראלית): עבירות בלבד
יש להעיר שפותח האשכול שאל 3 שאלות אחרות:
תתקדש כתב:
ראוי לו לאדם לאכול בצנעה ... משום הפחיתות שבמעשה האכילה ... 1. מה תאמרו לחתן ביום נישואיו ... (שאלה בהדרכת חתנים. התשובה לדעתי שראוי בצנעה) 2. במה שונה הנאה שכלית מהנאה מעוגת דבש טעימה ... (מה הגדרת הנאה גופנית ורוחנית ?) 3. למה מתבייש אדם לבטאות את ההנאה שיש לו מחתיכת עוגה טעימה , משא"כ באיזה השגה שכלית הוא מתגאה (שאלה בפסיכולוגיה: למה יש בושה בהנאה גשמית, וגאוה בהנאה רוחנית ?)
נשלח ב-20/11/2011 19:30
בעל היא הנאה רוחנית. אבל היא מורגשת גם כגופנית. מוסיקה טובה- היא הנאה רוחנית אבל הנפש מקרינה אותה לגוף שנהנה.
וכן לימוד ו אמירה טובה שיר יפה נוף יפה כל דבר יפה כמו אשה יפה- שעליה מברכים -כי כך בירך רבנן גמליאל -מה רבו מעשיך ה'
נשלח ב-20/11/2011 18:01
בעל,אכן הכימיקלים משפיעים על נפש האדם.גוף ונפש גם במובן המטראליסטי הם שמות נפרדים.
מאקס יא יא
נשלח ב-20/11/2011 17:52
ביליצר כתב:
עיקר ההנאה של האדם היא בנפשו ,והראיה שאנשים במצבים נפשיים מסוימים ובמצב של צער לא מסוגלים לאכול.
הרב דסלר יש לו אריכות בעניין הנאה שכולה השלמת חסרון.
זה עובד גם בהפוך, כלומר שאדם רעב\חולה אין לו חשק לכלום,
נשלח ב-20/11/2011 17:51
ביליצר ואם תתן להפ פרוזק, הרי תחזור הנאתם הרגילה, ופרוזק הוא פיזיקלי לחלוטין.
נשלח ב-20/11/2011 17:43
עיקר ההנאה של האדם היא בנפשו ,והראיה שאנשים במצבים נפשיים מסוימים ובמצב של צער לא מסוגלים לאכול. הרב דסלר יש לו אריכות בעניין הנאה שכולה השלמת חסרון.
נשלח ב-20/11/2011 17:32
ירוחם מהידע של ימינו האם הריח אינו הנאה גופנית?
נשלח ב-20/11/2011 17:09
הנאה זו הנאה גופנית
תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד דף סו טור ב /הי"ב
חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראת עינו ולא אכל רבי לעזר חשש להדא שמועתא ומצמית ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא
אבל מצד שני יש גם הנאות אחרות, כל אדם והנאותיו
ברכות דף מג: אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח - שנאמר: +תהלים ק"נ+ כל הנשמה תהלל יה, איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו - הוי אומר זה הריח.
נשלח ב-20/11/2011 16:47
בעלבעמיו כתב:
תרצת או האלמת את הקושיה?
(היה לי בקבוק טוב השבת)
אני מחמיר, וחושש לשיטתו של רבינו הקפר.
נשלח ב-20/11/2011 14:38
בזמנו נכתב ואיניזוכר היכן שייתכן שאצל חז"ל מושג הנאה אינו הנאה במובן שלנו אלא שימוש.
נשלח ב-20/11/2011 14:32
אפשר לדון בעניין מצד תפיסות שונות של גן העדן: 1. יש גמרא בע"ז דף סה ע"א שלפי פשוטה נראה כי בגן העדן יזכו (גם) להנאות שהם אסורות בעולם הזה ואדרבה ההנאה תהיה גדולה יותר. 2. יש אמירה על "שור הבר ויין המשומר" שלכאורה נראה שנזכה להנאות העולם הזה שגם כעת אנחנו יכולים לזכות בהם אלא שזה יהיה בעוצמה הרבה יותר גבוהה. 1 ו2 מבטיחים הנאות גשמיות, 1 מבטיח הנאות אסורות ו2 הנאות מותרות. 3. "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשם ונהנים מזיו השכינה", זה לכאורה מבטיח הנאה רוחנית. 1, 2 ו3 מבטיחים הנאה ויש לדון האם יש חילוק מהותי בין הנאה להנאה ובין הנאה גשמית לרוחנית. 4. מהרמב"ם נראה לכאורה שגן עדן אינו הנאה אלא מקום שבו פשוט יגיעו (מי שראוי לכך) לשלמות, להכרת השם במדרגה העליונה וכל מה שהופך את האדם לשלם (לפי הרמב"ם).
"...דתניא ר' אלעזר הקפר ברבי אומר מה ת"ל (במדבר ו) וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין וק"ו ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה"