הנאה שכלית והנאה גופנית , מצא את ההבדל

והנה הרמב"ם שלל את המוזיקה, תשובה סימן רכד:
<

משמע מדברי הרב מיימוני שהחלוקה בין רוח לגוף היא מהתקופה היוונית. ארשה לעצמי לחלוק על זה ולטעון שלהשקפה זו היה יחס גם בזמן התנ"ך, לחיוב או לשלילה. (לענ"ד משמע מכלל התנ"ך להינות מהחיים אבל לא להגזים, אך איני בטוח)

2 דוגמאות שאני זוכר כרגע: (יש עוד הרבה)
1. "הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מְאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם. וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם וְאֵת פֹּעַל יְה-וָה לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ."(ישעיהו) - בא לגנות את תרבות הפנאי וחיי הלילה, אם הבעיה היא רק הסיפא היה לו לומר "הוֹי אֵת פֹּעַל יְה-וָה לֹא מביטים וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רואים"
2. "אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יְה-וָה."(ירמיהו) - מוכיח את יהויקים על שאינו עושה משפט וצדקה, ואומר שיאשיהו גם נהנה מהחיים וגם היה צדיק, לאפוקי מהגישה שכדי להיות צדיק צריך להיות פרוש, ומדגיש שדעת ה' זה משפט וצדקה ולא הפרישות

כמעט כל האכול כאן דן בשאלה החשובה - האם עתיד אדם ליתן דין וחשבון על:
אפשרות א: כל מה שראת עינו ואכל

אפשרות ג (נייטראלית): עבירות בלבד

יש להעיר שפותח האשכול שאל 3 שאלות אחרות:

תתקדש כתב: ראוי לו לאדם לאכול בצנעה ... משום הפחיתות שבמעשה האכילה ... 1. מה תאמרו לחתן ביום נישואיו ... (שאלה בהדרכת חתנים. התשובה לדעתי שראוי בצנעה) 2. במה שונה הנאה שכלית מהנאה מעוגת דבש טעימה ... (מה הגדרת הנאה גופנית ורוחנית ?) 3. למה מתבייש אדם לבטאות את ההנאה שיש לו מחתיכת עוגה טעימה , משא"כ באיזה השגה שכלית הוא מתגאה (שאלה בפסיכולוגיה: למה יש בושה בהנאה גשמית, וגאוה בהנאה רוחנית ?)