משחק בקוביא - הייטק

לב העמק,

משחק בקוביה לא מפיק מעבודתו מוצר שיש לו שוק.

לשיטתך, המשנה הייתה צריכה לפסול לעדות גם ליצנים או סוחרי מותרות שהיו קיימים גם בתקופת כתיבתה (גם אם לא עשו כן).

אני שוב חוזר לטענתי ומנסה להבהירה: בעולם של חז"ל, המשמעות היחידה של סחר הייתה הרווח שהוא מספק לבעליו והמוצר עצמו.

בעולם המודרני, יש לכל פעילות כלכלית השלכות אחרות שהן 'ישובו של עולם' ויותר מכך: תשלומי מסים, הכנסת מט"ח למדינה באמצעות יצוא, תוספת מקומות עבודה במשק ועוד כהנה וכהנה. אינך יכול להתעלם מכל המרכיבים הללו.

ראוי לזכור בנידון דידן גם את מחלוקת רבי יהודה ותנא קמא בברייתא של מצוות הבן על האב (מובאת בקדושין כט ע"א) ובתוספתא.
ר' יהודה סבור כי כל שאינו מלמד את בנו אמנות כאילו מלמדו ליסטות ומבארת הגמ' (שם ל ע"ב) שהם חולקים ב"אגמריה עסקא"
ומבאר רש"י:
אם למדו סחורה לתנא קמא הרי למדו חיים לרבי יהודה דאתי לטעמא אומנות דוקא. דכמה פעמים שאין לו במה לעשות סחורה ועומד ומלסטם

נראה כי דווקא הייטקיסטים שמייצרים יש מאין הם בעלי אמנות , לעומתם סוחרי סחורה כמו גם סוחרי בורסה אינם משתמשים באמנות.

לב העמק,
מה לגבי עורכי דין? רואי חשבון? מנתחים פלסטיים? קיימים שלל מקצועות שבמובן הצר, "היצרני", אינם תורמים, ובכל זאת העובדה שקיימים אנשים המוכנים לשלם תמורת עבודתם מראה שהם עונים על צורך של החברה - שגם הוא סוג של ישובו של עולם.

אגב, דווקא דוגמת הווידאו האלחוטי שהובאה באשכול היא ראיה לסתור, שכן לווידאו אלחוטי יש יישומים מועילים ואף חיוניים. למשל, נניח שאתה מפקד על כוח חי"ר הנע בסמטאות מחנה הפליטים רפיח. האם לא ישמח אותך אם המזל"ט החג מעליך יוכל לשדר למחשב כף יד שאתה מחזיק תמונה בזמן אמת של המחבל הממתין מעבר לפינה? לא פעם, הפיתוחים האזרחיים של טכנולוגיות כאלה מאפשרים את השימוש לצרכים צבאיים, או הופכים את הפיתוח לצרכים צבאיים לכדאי מבחינה כלכלית.

.


לב העמק:

במובן הרעיוני העמוק של המונח "עוסק בישובו של עולם" , אולי נמצא אחוז מועט בלבד מהאוכלוסיה.

ובודאי שאין תמימות דעים על כך. שמא המכלה זמנו בדיונים בפורומים באינטרנט גילה את דעתו כי אינו עוסק בישובו של עולם (חריש? זריעה? ) אלא מבלה זמנו?

ממללא

זה שהעובדים בהייטק משךמים הרבה מסים זה יפה וזה חשוב אבל זה לא קשור לעצם הבעיה

הנקודה של הדיון כאן היא בשאלה האם אדם שלא מאמין ולא חושב שיש חשיבות כלל למוצר שאותו הוא עוזר לפתח האם רק בגלל שהוא מרוויח כסף זה נותן חשיבות לעבודה עצמה

אני מסכים שהלכתית זה לא נכנס תחת ההגדרות של משחק בקוביא אבל לדעתי בעבודה כזו יש לפחות פסול רעיוני וא"א לקרוא לזה עוסק בישובו של עולם במובן העמוק של המושג...

שבוע טוב
הערה לגבי שוק ההון. לגבי אותו אחוז של ספוקלנטים וכדו'. לענ"ד גם אותם ניתן לחלק לשני סוגים:
הראשון - העוסקים בזה כמקצוע, ובסופו של דבר כפי שהוזכר לעיל, הרי הם משלמים מיסים ובכך כן עוסקים בישובו של עולם, על אף אופי דרך פרנסתם.
השני, וכאן נראה שהבעיה, הוא האנשים הרואים בסחר זה הימור נטו. לא מזמן הופיע באתר 'דה מרקר' (ואולי גם ב'הארץ') מאמר על כך שכיום אין צורך בהימורים חוקיים - הם כבר כאן - בחדרי עסקאות המט"ח של איזי פורקס וכדו'. אנשים מכל הסוגים מהמרים (וכל המכיר קצת את התחום יודע שסחר מט"ח מתקרב להימור - במיוחד לא מוכשרים בכך - וורן באפט האגדי הפסיד לאחרונה 600 מליון $ במסחר מט"ח) בסכומים לא קטנים בכלל - לעיתים על כל כספם בחדרי מט"ח אלו. מהמרים אלו, באיצטלה של סוחרי מט"ח, הם המשחקי קוביה של ימינו. ורובם, אגב, כדרכם של מהמרים, מסכנים...

אין ספרי בפני כעת, ואולם דומני שמסקנת הגמרא בעניין פסול משחק בקוביה לעדות היא מהטעם שהרווח נובע מאסמכתא ויש בכך גזל, וכשאר פסולי עדות שהם משום 'אל תשת רשע עד', ומי שדבק בו גזל הוא בבחינת רשע דעדות.

אגב, מסיבה זו אוסר הר"ע יוסף להשתתף בהגרלות פיס (אם כי בשנים האחרונות ראיתי שמוסדות תורה רבים עורכים הגרלות ואני מניח שיש להם על מה שיסמוכו).

ואם כבר עסקינן בסוגית אסמכתא, כדאי לציין את ספרו הארוך והממצה של פרופ' ברכיהו ליפשיץ מהמכון לחקר המשפט העברי שע"י האונ' העברית על סוגיא זו.

העשירון העליון (המורכב בין היתר ממתעשרי היי טק וספקולנטים בשוק ההון) נושא בתשלום רוב של סכומי המסים שנגבים בפועל במדינת ישראל.

מאידך, כמחצית מתושבי ישראל (העשירונים 5 - 1) משלמים יחד אחוזים בודדים (ולמעשה עשירונים 1 - 7 כ - 10% בלבד).

כלומר, אותם מתעשרים למעשה מממנים בכספם את השירותים המסובסדים שהמדינה מספקת לכל אזרחיה בשווה: צבא, בריאות, תרבות, חינוך וכיו"ב.

מתעשר היי טק שמשלם 49% מס הכנסה, מממן בכך שירותים בסיסיים לאחרים שאין ביכלתם לממן זאת, מרצון (למשל, לומדי תורה) או מחוסר מזל. אדם שיכול להרשות לעצמו להקדיש את חייון ללימוד, עושה זאת מתוך ידיעה ששירותים בסיסיים מסובסדים במדינה וזאת בזכות העובדה שיש אחרים שמשלמים עליהם במקומו (ולכן במדינות אחרות המצב שונה).

זה מאוד קל לנפנף בסיסמאות ובקוביות, השאלה היא איך בדיוק המדינה יכולה לממן את עצמה אלמלא אותם אנשים?

http://www.adva.org/ivrit/taxes/TaxesIsrael2001.htm

קאלמר

מתי נתקלת באדם שהצליח ואח"כ התאבד

רק בהייטק יכול לקרות מצב שעל אף שאדם הצליח מפטרים אותו {בברוטליות} רק בגלל שלדעת בעלי המניות הוא אינו מתאים לתנודות המהירות שקורות בשוק הזה

ידוע לך כמה חקלאים וקבלנים התאבדו לאחרונה?

ידיעה על מקרה עצוב שיכול ללמד על אופי העבודה בתחום ההייטק

מנכ"ל דיגיטל פיול התאבד לאחר שפוטר מתפקידו

לפני 4 שנים ייסד בני להמן (32) את הסטארט-אפ "דיגיטל פיול"; בסוף השבוע, אחרי שמועצת המנהלים הדיחה אותו מתפקיד המנכ"ל, הוא שם קץ לחייו; המשטרה מעריכה: הסיבה להתאבדות - הפיטורים;

המשך הכתבה אפשר למצוא בלינק
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2942911,00.html

איש ציפור יקירי

הבחנתך נכונה, עזור לנו לגלות את המסתתר...

מואדיב

לגבי גיוון אימג'ינג היא נסחרת גם בנאסדק וגם בתל אביב
ומניתה עשתה חייל לאחרונה

לא באתי כלל לבקר את תעשיית המחשוב והתקשורת בכללותה,אני נמנה על אחד מהאנשים שמשתמש רבות בהמצאות הנהדרות שייצרו בתחום

כל טענתי היא לגבי חלק קטן בתעשיה הזו , עוד דוגמא ישנם כיום מאות !!! חברות שמתעסקות יומם ולילה ומושקעים בהם מיליארדי דולרים בשביל לאפשר העברת וידיאו בתקשורת אלחוטית ,

גם על חברות אלו אין לי ענות ובחלקם אני רואה עיסוק תרבותי, אבל הכל תלוי בפורפורציות כשמשקיעים המון כסף והרבה שנות עבודה רק בשביל לאפשר למשל אפליקציה של העברת קליפ של גול ממשחק כדורגל בצורה שתאפשר החלפת הבגדים בבגדיו של שחקן זה או אחר זה נראה קצת מוגזם לעסק של מבוגרים

כמה אנשים בתחום שדיברתי איתם ע"ז הודו שהתוכן עצמו של מה שהם מייצרים מצחיק אותם ונראה בעיניהם כדבר מיותר לחלוטין אבל הם אומרים שאינם מתיחסים למה שהם עושים אלא לתוצאות הכספיות של מה שהם עושים

ולדעתי א"א לנתק את הדברים ורווח כספי מתחום כזה בעיני התורה צריך להיות כרווח ממשחק בקוביא


לגבי שוק ההון

מואדיב

מה שכתבת ותיארת תואם לסיבות שבשילם מקימים בורסה אבל תדע לך שלמעלה מ20% מהמסחר בשוק הוא של מהמרים וספקולנטים שהם בעיני קרובים להימורים ולהחשב בגדר משחק בקוביא.