| נשלח ב-18/6/2004 18:34 |
 |
| |
הערות לספרו של שימי מלר הרב מבריסק ב'
להלן הערות שקבלתי מחבר ואשר עוסקות בספרו הפתטי והמלוקק (ולכן רב המכר) של שימי מלר .
באופן כללי ההערות הבאות הינן טכניות במהותן ואינן מבקרות את אופן תיאור דמותו של הרב מבריסק על ידי מלר. אמנם להערות טכניות יש מקום בביקורת ספרים, אך כנספח שולי ולא כדרשה בת 5 עמודים.
למרות האמור, מבין השורות עולה תיאור של מאמץ עליון לספר מה שפחות על גיבור הספר הרב מבריסק עצמו תוך התמקדות חרדית אופיינית באנדוקטות חמודות במטרה לבסס את הדימוי הציבורי הקיים של הרב מבריסק, לשפץ את ההיבטים המביכים, והעיקר בכדי למכור כמה יותר ספרים להמון הנבער המוכן לשלם ממיטב כספו על כל סדר אקדמות, ליקוטי הלכות והנהגות, ספרי טלפון, ומדריכי זוגיות ובלבד שיהא שם בריסק עליהם.
בולטת לעיין ההתמקדות היתר בסביבתו של הרב מבריסק תוך התעלמות בולטת לעיין מהאגף הבוסטוני של המשפחה.
ועדיין אנו מחכים לחוקר שיבוא ויחקור את מידת השפעתו של הרב מבריסק על עיצוב פניה של החברה החרדית המודרנית שלעניות דעתי עולה עשרות מונים על השפעתו של החזו''א.
את טביעות אצבעותיה של הנויירוטיות הבריסקאית ניתן לזהות בבירור בכל המגמות המאפיינות את החרדיות המודרנית.
תוקן על ידי - Seinfeld - 18/06/2004 18:44:45
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2004 18:04 |
|
| |
כבוד הרב מרא דאתרא כתב שיש צמאון עצום למידע על בריסק.
האם אפשר לקבל הסבר מדוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2004 12:28 |
|
| |
הנקודה שציין אליה אידך גיסא ראויה לציון. את החוברת יראה טהורה קראתי, ולמיטב זכרוני צורת העריכה וההגשה אינם משרתים את המטרה.
בענין זה ישנו תיאור נפלא של ה"תורה תמימה" בספרו מקור ברוך על ההבדל בין שני הסדרים שנכח בהם, האחד אצל הנצי"ב בו שרתה שמחה עצומה על הזכיה הנפלאה בקיום מצוות היום, והשני אצל ה"בית הלוי" בו שררה דאגה גדולה כל העת מחשש שמא לא נעשו הדברים כראוי. [וכמובן חשש חמץ]
ברצוני לציין בהקשר זה גמ' נפלאה שראיתי לאחרונה , בעירובין לט,ב מובא מעשה בצבי שניצוד והגישוהו לרב נחמן רב חסדא ורב ששת, כשהתפתח דיון על כשרותו, נמנע רב ששת מלאוכלו, לאחר זמן התברר לרב ששת ממקור אחר שהצבי כשר, ואז ביקש שהדבר יישמר בסוד ופרש"י וז"ל דמיכספי לי דלא אכלית מיניה, כלומר רב ששת היה מתבייש בחומרה יתירה שנהג בה. מי היה מאמין?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2004 12:02 |
|
| |
עושה רושם שהספר הינו מגמתי ונועד בעיקר כדי "להכריע" בשאלה - מי ממשיך את דרכו של הרב זצ"ל.
נושא התמונות,
התמונות עברו טיפול יסודי וניכרים שם זיופים ומגמתיות.
ישנה תמונה של הרב זצ"ל המופיעה פעמיים (לפי הכתם שעל מפת השולחן) פעם בביאליסטוק ופעם במקום אחר.
יש את תמונת הגרמ"ד,
הוא נראה בגובה ארון הספרים שמאחוריו, כשבפועל הוא נמוך במדף אחד לפחות...
ועוד ועוד..
זו דעתי - ואנא, אל תבלבלו אותי עם העובדות...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2004 09:57 |
|
| |
בדקתי את מספר הטלפון בחוברת הנ"ל ואם איני טועה (אם אני טועה אפרסם התנצלות ) הוא של אגודה הקשורה לבעלז.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2004 03:33 |
|
| |
בימים אלה אני עסוק בקריאת הספר המדובר. עם חלק מן ההערכות אני מסכים, עם חלק פחות.
ואולם, רציתי לציין נקודה מסויימת העולה מבין השיטין, אשר איננה בקו השגרתי של הספרות החרדית, והיא, תתפלאו, המאבק נגד ה"נערוון".
אקדים כמה מילים: רק לאחרונה הגיע לידי קונטרס מעניין בשם "יראה טהורה", בעילום שם המחבר, עם תחליף-הסכמה של ר"ח קנייבסקי (הוצאת ספריית בני תורה). הגר"ג סיינפעלד, עשה כל מאמץ להשיג את זה, כי זה יפרנס לך עשרה אשכולות ולא תפסיק לדבר על זה שבועיים. הקונטרס מבקש - לא פחות ולא יותר - להרגיע את בעלי הנערוון. הוא מוכיח כי בכל מיני מצוות אפשר לצאת ידי חובה בקלות יחסית, ולא כל חומרה היא עיקר הדין וכו'. (כמובן, הוא מקדים ואומר כי מי שאיננו מבעלי הנערוון מוזמן אחר כבוד לסגור את הקונטרס ולא להמשיך בו, וכו' וכו' - אבל במחכ"ת המשכתי). מבין כל האחרונים שהוא מביא שם בולטים בהעדרם גאוני בריסק.
לדעתי, באופן מפתיע גם ספרו של מלר מצטרף למגמה זו, אלא שהוא בא להוכיח כי הנערוון - שהבריסקער רב נחשב לאבטיפוס שלהם - איננה מחלה בריסקאית. כך, למשל, בתחילת הספר הוא מוצא איזה ציטוט מסכן של שורה אחת על השמחה ששרתה בבית הבריסקער רב ומנפח אותה לכמה וכמה פסקאות של השתפכות על אותה שמחה מופלאה. בפרק הדן בחומרות הוא מדגיש, לצד דקדוקו של הגרי"ז במצוות, גם את העובדה שלא החמיר מעבר לנדרש. בסיפור-בתוך-סיפור-בתוך-סיפור שהוא מביא בסוף פרק זה מפי הרב שלמה לורנץ הוא אף מעלה על נס את שלוותו של הבריסקער רב כאשר לא הצליח להשיג אתרוג לפי דרישתו ההלכתית.
אין לי ספק כי מגמה זו זכתה לעידוד של גדוילים. השאלה היא, האם מישהו שם התחיל להתעורר ולראות שיש כאן תופעה מדאיגה, במישור הפתולוגי.
א"ג
הגר"ג סיינפעלד, זרקת משפט, בדבר השפעתו הרבה של הבריסקער רב, ואני מצפה לפירוטו ולהוכחתו.
אידך גיסא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 10:33 |
|
| |
יוריקס
תודה על ההערה. אני סברתי שזה כבר כלול במתודולוגיה. 
ואולי אתה צודק ממני. אפשר שכללים כה פשוטים כמו אי העלמת מידע והבדלה בין פרשנות לעובדה אינם ענין למתודולוגיה אלא להבנה פשוטה של בני אדם...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 10:19 |
|
| |
מיימוני
אין העניין רק במתדולוגיה. 2 נדבכים נוספים מהווים הבדל חשוב:
א. מראה מקום - כל עובדה נטענת מחייבת מראה מקום. במקרים רבים אף ציטוט מדויק. בלי חלקים ובלי פרשנויות. דהיינו יש קו ברור בין סברא לעובדה. ואת העובדה ניתן לבדוק על פי המקור המצוטט ולהגיע למסקנות אישיות/אחרות, להבדיל מאיסוף שמועות, שימוש במקורות אקלקטים בלא הפניה למקור.
ב. צינזור - לרב ניתן לצפות שחוקר לא יעלים אינפורציה לא רצויה או לא מתאימה. הוא במדרך כלל יתן לה משמעות מינורית וכד' (בסוף כולנו בני אדם) אבל בכל אופן לא יוכל להתעלם כליל מלהביאו לידיעת הקורא. ברור שאין הדבר כן בביוגרפיות האמורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 10:11 |
|
| |
סיינפלד
חלק מההערות שהבאת - ואני שמח לגלות שלא יצאו מתחת ידך - באמת נראות קטנוניות.
אך אם ההערות נועדו להוכיח שה"מחקרים" וה"ביוגרפיות" שנכתבות בידי חרדים עבור הקהל הרחב הם מפוקפקים, אפשר שזו ראיה חשובה.
אמנם יש מקום עיון אם יש בכלל השוואה בין השניים. אולי הנכון הוא לחלק בין ביוגרפיות עממיות מכאן לבין מחקרים מכאן. ואז יש לשים בקטגוריה אחת ספרים מסוג ספרי הרב מלר, סדרת הספרים שיצאה על החפץ חיים ועוד, יחד עם ביוגרפיות פופולריות שיוצאות על דמויות מפורסמות גם בציבור החילוני - ובקטגוריה אחרת מחקרים של ממש, שנעשו בידי אנשי אקדמיה, בין חרדים ובין לאו.
אין בדברי אלו הסכמה שמחקרים אקדמיים הם מדוייקים לגמרי. אני משער שכוונת כולנו היא לעובדה הפשוטה שלמחקרים אקדמיים יש יתרון אחד על הביוגרפיות העממיות - איזו שהיא מתודולוגיה שמאפשרת לברור חלק מהתבן מתוך הבר, גם אם היא עדיין מתירה לעשות ספקולציות שונות שלא כולן יהיו קבילות עלינו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2004 08:50 |
|
| |
לברור בלבד,
האם נכון שחלק מבניו של הנצי"ב הושמטו מהספר.
ותקנו אותי אם אני טועה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 21:17 |
|
| |
להלן דוגמא לדרך עבודת המחבר:
בעובדות והנהגות לבית בריסק מביא סיפור כי זאב דב בגין (אביו של מנחם) מראשי הקהל בבריסק ערך ברית לבנו. ר' חיים הוזמן כבובן.
כשקרא המקריא ויקרא שמו בישראל בנימין זאב ברח ר' חיים כאחוז נחש מבית הכנסת.
והינה הפוך בה והפוך בה דכולא בה:
שמות אחיו של מנחם בגין הינם מהדברים הקלים ביותר לברור. אך המחבר לא טרח אפילו טירחא קלה זו. אך למה לי קרא - סברא הוא - גם רוויזיוניבט כוועלוועל בגין לא יקרא לבנו בנימין זאב כשמו!
האמת היא שלמנחם היה אח אחד שנהרג בשואה - ושמו...
הרצל. והכל מחוור כשלמה - האב לא יכל לקרוא לבן בנימין זאב מאחר וזה שמו ולכן קרא לו הרצל. ברור שר' חיים לא היה בורח מבית כנסת מקריאת שם בנימין זאב שהינו שם יהודי כשר למהדרין מן המהדרין, וזה שגם מי שאינו שומר שבת נקרא כך אינו פוגע בכהוא זה בשם. לעומת זאת שם הרצל אינו שם יהודי, ונקרא אך ורק על שם אדם שר' חיים אינו מסכים עם דעותיו ועל כן כבריסקר ידוע יש להחרים את האירוע.
ככה - לא בודקים כלום - לא חושבים כלל - ובסוף גם הורסים את הסיפור
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2004 21:09 |
|
| |
עיקר העניין כעת נסוב על חלק ג' שבו אמור להופיע מאבקו האובססיבי של הרב מבריסק נגד היכל שלמה.
המחבר שימי/הרב מלר מתכוון להשמיט חלק זה שיכול לגרום אי נעימויות מסוימות לגדולים מסויימים בימינו, ולאנשי חצרו.
מאבקו של הרב מבריסק בהיכל שלמה ודאי שאינו מכבד את בעליו, אבל אנחנו כידוע בעד אמת היסטורית (ככל האפשר בחוגים ידועים) ואסור לצנזר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 20:01 |
|
| |
אכן טעיתי בכנותי אותו בתואר הרב
בסך הכל סופר חביב הכותב באיכות עיתונאית בינונית ותו לא.
בניגוד ליומרות החינוכיות של סורסקי אני מאפיין את כתיבתו כמסחרית מהסוג המקביל לרומני טיסה.
יתר על כן, אין אני מתרעם על חוסר המקצועיות המאפיינת את כתיבתו, אלא על היותו סוכן שינוי חברתי המנצל בציניות את גל הצמאון ההיסטרי לכל פיסת אינפרומציה על בריסק.
האיזכורים להיבטים השיווקים של כתיבתו לא נכתבו באשכול האמור כהתייחסות רכילותית למצבו של המחבר אלא בהקשר טענה כי הם מהווים את הההסבר היחיד להשמטתותיו התמוהות של המחבר.
בכל מקרה אני מצטער על כך שנגררתי לשימוש בכינויו הרווח שכן הוא הסיט את הדיון העניני לפסים אישים ומבקש אני מחילה ממעלתכם (כמו את התייחסותכם הענינית).
תוקן על ידי - Seinfeld - 18/06/2004 20:23:14
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 19:47 |
|
| |
סיינפלד
עברתי על האשכול של בריסק ושם הסכמת משום מה לכנות את הסופר שמעון מלר בשם רב,
ואילן כאן הוא כבר "שימי" 'יעני' חברך מהחיידר.
לא ברור מדוע ביקורת ככל שתיהיה מוצדקת,חייבת לכלול לעג אישי מוסווה, וענין המסחרי לא נוגע לטיב הספר
בנוגע לספר אני בהחלט מסכים אתך,לא ציפיתי ליותר מזה ולכן גם לא התאכזבתי,
התרשמות אישית שלי: השתעממתי בקלות ולכן דווקא התמונות, השאירו אותי ער
אבל זה אני חובב תמונות מושבע.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2004 19:22 |
|
| |
למרות העובדה שהמחבר ידוע לכל מכיריו מימות לימודיו בישיבה עד עצם היום הזה (למעט הגר''ד סולובייציק וקוראי יתד) בשם הזה ולא בשום כינוי או תואר אחר, אני מקבל את דבריו של מסתברא ומקבל על עצמי להתייחס אליו בשמו הפרטי ללא לכינויו.
תוקן על ידי - Seinfeld - 18/06/2004 19:23:03
|
|
|
|
|
