אבחון אוטם בשריר הלב
אבחון אוטם ע"י כונן עומד בבעיה מפעם לפעם אך הבדיקה הפזיקלית וההתרשמות הקלינית קודמת לכל.
כמה מילים על האבחנה בבתי החולים במצבי של אוטם בשריר הלב .
מן האמור לעיל עולה שלרופא העומד מול פציינט המתלונן על "כאבים בחזה" צריכה להיות מידה גדולה של גמישות אבחנתית. לצורך העלאת דרגת הדיוק באבחנה נעזרים במספר נתונים נוספים, ביניהם:
1. הסיפור הקליני שלפני התלונות - האם מדובר בחולה לב ידוע, האם היו תסמינים קודמים התומכים בהתפתחות מחלת לב לאחרונה (בלי הגדרת זמן מדויקת), או האם מדובר בחולה עם גורמי סיכון משמעותיים למחלת לב.
2. הסתכלות על החולה בזמן התלונות - נתון מרכזי ביותר (לנו הכוננים), העוזר לקלינאי לאבחן את המחלה.
3. בדיקה פיזיקלית, בעיקר של הלב והראות.
4. בדיקת אקג בזמן התלונות, והשוואת התוצאות לתרשימים קודמים.
5. צילום החזה.
6. בדיקות דם שונות.
7. זמן הסתכלות - לפעמים התלונות בהתחלה קלות ונחלשות או נעלמות עם הזמן ולפעמים הפוך, מתגברות עם הזמן (סדר גודל של שעות) ולפעמים הכאב "בא והולך", נחלש או מתגבר.
למרות כל הבדיקות שצויינו, לעיתים לא ניתן להחליט בוודאות האם באמת מדובר באוטם חריף (או במצב שיוביל במהרה לאוטם) או בכאב שמקורו מסיבה אחרת. לכל רופא זהו מצב קשה ביותר, ולכן רוב החולים המתלוננים מאושפזים "להשגחה" על מנת לאפשר חלוף זמן מה ואבחון במהלך האשפוז.
לכן אל לכם להתבעס מתגובת הנט"ן בזמן בו אתם מדווחים כי החולה נראה רע ומחשיד בעייה קרדיאלית, גם להם כושר האבחנה שלא במסגרת בית חולים לוקה בחסר.
שלכם,
אייל בן עטר
א.הדרכה - אזור ירושלים
 |
|
|