חב"ד ודמיון

חב"ד כתנועה היא תופעה הראויה למחקר שלם. החוקר, אם יהיה אחד כזה, יצטרך להיות יהודי חרדי, שמבין טוב מאד מה חב"ד היתה אמורה להיות, ואפה היא נמצאת עכשיו.

מעלותיה, כביכול, מפורסמים לכל. תנועה זו מצטיינת כביכול בהמון "אהבת ישראל" ושמה לה למטרה לקרב כל יהודי באשר הוא להקב"ה. למה רק כביכול, יהיה נושא, אולי, לאשכול אחר.

חסרונות תנועה זו, הם רבים מאד. אלא שחסרונות אלו קשים מאד להגדיר בצורה מדויקת. זאת משום, שכל ביקורת באשר הוא מבוסס על שמועות. אין דרך לקבל מספרים או הליכי רוח מדוייקים שיעידו בצורה חד משמעית על המציאות בחב"ד. אני מתכוין, למציאות הטליויזיה בבתים, לחוסר הצניעות, בין של הנשואים ובין של הרווקים, על הקלילות בקיום המצוות ועוד ועוד.

אני מתכוין, אם יתאפשר, לכתוב כמה מאמרים שינסו להגדיר בדיוק מה היא תנועת חב"ד היום, בין לטוב בין למוטב. הפעם אכתוב על שליטת הדמיון בחב"ד.

חב"ד הם ראשי תבות חכמה בינה דעת. תנועה עם שם כזה אפשר לצפות ממנה למחשבות עמוקות, תפיסות מאתגרות ומפותחות. ואכן ספרי חב"ד מלאים וגדושים במאמרים מרתקים מבחינה אינטליקטואלית ודתית גם יחד. יחד עם זאת ואולי כריאקציה לדגש על האינטליגנציה פועל בחבד מגמה חזקה של דמיון המשפיעה ישירות על האמונות והשאיפות שלהם. נביא כמה דוגמאות.

הגניזה החרסונית:
לפני קרוב למאה שנים הציע יהודי אחד למכירה כמה מכתבים מקדמוני האדמורים. איך שהגיע הגניזה הזאת לידיו הוא סיפור ארוך ומפותל. מה שלא כל כך משנה, כי המכתבים האלו הוכחו כמזוייפים קרוב לזמן המצאם. דבר זה לא עצר מאדמורי חב"ד להתייחס עליהם ברצינות, ואף אמרו על המכתבים האלו תורה בכדי לפרש עומק כוונת מחבריהם.

זכרונות הריי"ץ:
הריי"ץ כתב זכרונותיו באריכות קודם באידיש ואח"כ בתרגום לעברית. הספר מלא וגדוש באישים ועובדות המתפרסים על תקופה של בערך שלש מאות שנה. יש שינויים בין שתי המהדורות, עקב דברים שהתגלו כבלתי אפשרים במהדורה הראשונה. כיום כבר ברור, שרוב רובו של ספר הזכרונות, עם סיפוריו על אדמורים, שדים, רוחות וגלגולים, רדיפות, ברכות וקללות, הם פרי דמיונו של המחבר. עצם זה שאדמור מפורסם כותב ספר דמיוני הוא חידוש כשלעצמו. אבל שחסידיו ימשיכו לצטט מכתביו כאילו ממקור מוסמך בעוד שכל כך ברור שדבריו אין להם שחר, זה עוד יותר מפליא.

כוחו של הרבי:
כשילד כתב מכתב לרבי, ספרו חסידיו שהרבי כבר יודע על תוכן המכתב לפני שהגיע לידו. וכהוכחה לזה יביאו סיפור מהריי"ץ שכתב מכתב לאחד החסידים ברוסיה הכולל מענה לשאלתו. מכתב זה הגיע רק יום אחרי ששלח החסיד את המכתב מרוסיה אל הרבי. הרי לך שהרבי כבר ידע מקודם על תוכן המכתב.

משיח:
אחרון אחרון חביב, הרומן בין חבד לתנועה המשיחית. כבר בימי הצמח צדק, כותב אפרים דיינרד, אמרו החסידים שהרבי הוא המשיח. אין טעם ליכנס פה לשאלות פילוסופיות. האמונה שהרבי הוא המשיח ו/או שהוא חי וקיים, הוא דמיון - נקודה. היכולת של החסידים, שרובם ככולם מאמינים בהנ"ל או כולו או למחצה לשליש ולרביע, מעורר השתאות.

לסיכום רבות מאמונות חב"ד מבוססות על דמיון גרידא שאין להם שום שייכות למציאות. האם תופעה זו חיובית, אני חושב חד משמעית, שלא. מה בדיוק כל כך רע שהאמונה מבוססת על דמיון, על זה איני יכול להשיב בצורה מדעית.

שטונג,

הקהל קורא ושופט. נכנסתי לאיצקוביץ וראיתי אותם
"דיבורים בשעת התפילה", רק הפעם בלי תפילין דר"ת. גם בכל הבתי מדרשיות של החסידים בירושלים ראיתי שמדברים. בתי הכנסת היחידים ששוררת אווירת תפילה אמיתית היא של הספרדים (ברובם לא חרדים).

לגבי שאר ההשמצות שהעלית, אין טעם להגיב.

רב_סיינפלד:
אני כשלעצמי איני רואה צורך בתקון ההודעה, עתה אתה עשה כחכמתך.

ווטו:
איני דוברו המוסמך של רג"נ. דעתו על הצבור הליטאי הרחב ועל מנהיגיה ידוע.

המדפיס:
הקלילות בקיום המצוות לעומת החומרות הרבות השוררות בחב"ד, הם שוב מצביעים על ניגוד מסוים. איני רוצה להאריך בנושא זה כרגע, אבל אצביע על כמה דברים. תיכנס לכל ביתכנ"ס של חב"ד תמצא שם צבור ניכר שמדבר דברים בטלים לאורך כל התפילה. בטלנים אלו הם גם מניחים ב' זוגות תפילין ומקפידים על מקווה לפני התפילה וכדומה. דהיינו מצד אחד מקפידים ומצד אחד מקילים. ועוד דוגמא, בחורים חבדניקים עשו מסיבת גיוס והגיעו לשם עם החברות שלהם. סיפור שהרעיש את חב"ד בשעתו. התלבושת של נשות חב"ד בו בזמן שהם גם מקפידות על אמירת חת"ת. וכו' וכו' ושוב אין זה מענייני כרגע. הרוצה לעיין ילך לפורומים המוקדשים לענייני חב"ד אם יוכל להכנס. רובם חסומים מטעם הכמוס אתם ומטעם המובן למעיין.

קעלמער:
אני מסכים שחב"ד ספגה מכה קשה בהצטרפות כל מיני ח"ב אליה. אבל, למה בחרו להצטרף דוקא לחב"ד? האם זה רק בגלל שחב"ד קירב אותם, או שזה בגלל שכל מיני תמהונים מצאו את מקומם בתנועה שהיא לרוחם? חוץ מזה, שבחב"ד עצמו המקורי קיים בעיות מהותיות. כבר לפני 50 שנה סיפרו בהצנע שהרבי הוא המשיח. את זה שמעתי מאחד שלמד שמה בבית הספר שלהם בקראון הייטס.

המתכון הבני-ברקי אינו בידי, אך שלא למנוע טוב מבעליו הנה לינק למתכון אלטרנטיבי, שסגולותיו מפורסמות אף הן, ואף אני הקטן בדקתיו וניסיתיו בהצלחה:

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=586357

לרב_סיינפלד
טעיתי, צדקת ממני.
אהבתי את המשפט " ואני מודע לכך שהטחת טענות לא תביא לי את התשובה שאני מצפה ומיחל לה."

גם בפורום זה נעשו ע"י הדוברים של חב"ד נסיונות כיבוס ,
בנושא המשיחיות וכו'

זר לא יבין זאת אבל בשביל באמת לדעת מה חושב החבדני"ק צריך להיות כזה,

לטעמי עד לכמויות החוזרים בתשובה שנכנסו לחב"ד,
היתה חב"ד חסידות כמעט כמו כולם(,כמובן בהבדלים הנדרשים )
ותופעות מעין אלו שהזכיר שוטנג לא היו בה יתר על חסידויות אחרות,

ומכיון שהח"ב מדרך הטבע לא למדו מה עיקר ומה טפל,
נוצר השיבוש שעליו אנו גם חלק מחסידי חב"ד בוכים עליו

מסתברא
על הריבה של הרעבעצען קנייבסקי לא שמעתי .
אני צריך דחוף מתכון.

מסתברא,

בקראי את ההודעה הפותחת עלה בדעתי את שכתבת בפיסקתך השניה, דהיינו: "נהרא נהרא ודמיונא דידיה" ולרוב עדיפה זו המלווה באהבת ישראל מאשר הפכה. אדרבה יואיל נא שוטנג הרואה עצמו כדובר מוסמך של מהגרג"נ ז"ל להביא משמו את הדרך משתיהן אותה הוקיר יותר. לפי שמועות מהימנות שלא אביאן נראה שלא חיבב יותר את דרך ההמון הליטאי על אף היותו ליטאי.

"קלילות בקיום המצוות". לא פחות ולא יותר.

אתה מדבר על החב"דניקים שמניחים 2 זוגות תפילין, מקפידים על אתרוג מהודר, חובשים שני "מקיפים" על הראש בתפילה ועסוקים מבוקר עד ערב ב'עשרת המבצעים'?

או שמא הבעיה בהם היא שהם לא מצביעים למפלגה הנכונה?

למנהל אין ביקורת אלא הצעות

שאני שופך אש וגופרית על צפודי המוח של בני ברק, איני מנהל עמם דיאלוג אלא מונולוג. במידה ומתקיים דיאלוג, הרי שהוא מתרחש כאן בפורומונו אשר ב''ה כל משתתפיו אינם נכללים בקטגורית עלובי החיים הנ''ל.

אין אני חס על כבוד חב''ד ואיני מחזיק שם מניות. ולא זו בלבד, כאחד המעורב בעניני כספים של ארגון יהודי אני מכיר היטב את תנועת חב''ד ובעיקר שליחיה ומודע למעלותיה ומוטרד ביותר מחסרונותיה. ככלל חסרונותיה מטרידים אותי עד מאוד ואף מנעו ממני לשתף אתם פעולה במספר תחומים. למרות האמור, בחרתי שלא לנהל דיון בנושא שכן דיון עניני מנוטרל מכל רגשות ידרוש ממני מאמץ רב, ואני מודע לכך שהטחת טענות לא תביא לי את התשובה שאני מצפה ומיחל לה.

האמור נכון במיוחד לאור מה שנתפס כרגישות היתר של חסידי חב''ד לדיון בתנועתם.

יתר על כן, דברי הכותב לא חרגו יתר על המידה ואינם מפירים את חוקת הפורום ועל כן השארתים על כנם.

הבעתי הצעה לקידום שיח פורה בהנחה שהכותב גם מעונין בכך.

הצעתי הובעה כמשתתף ולא כמנהל - למעט הצעת שיתוף פעולה בתיקון.

מדברי הכותב השתמע כי הוא מעוניין בהשתתפותם הפעילה של חברי הפורום ובמיוחד אלו היודעים דבר או שנים על נושא הדיון. אני סבור כי היה ניתן לנסח את השאלה באופן שהיה מבטיח את השתתפותם הפעילה של כל המשתתפים.

אך כאמור, אשכולו של אדם רכושו ואין לי ענין לקדם דיון לא לי.



תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 21/06/2004 15:47:53

מסתברא:

איני שונא את חב"ד כי הוא זה. לומד אני את ספריהם, משתתף בהתוועדות מפעם לפעם. אני בקשרים טובים מאד עם הרבה חבדניקים. אחד מהם בקש שאחזור על דברי ר' יואל כהן על יחודא עילאה ויחודא תתאה. ויחד עם זאת, יש לי ביקורת קשה מה שאני מכיר ורואה מקרוב. לא אתייחס שוב, לשנאה או אהבה שלי לאנשי חב"ד. אשיב רק לביקורת שמושמעת כלפי טיעוני.

מה שכתבת שכל כלל ישראל שוגים בדמיון. יש להבדיל בין דמיון שמקורה באי ידיעה, ודמיון מרצון, ובזו תשובה גם לקעלמער. אכן יש הרבה מאחינו שטועים הם בהבלי הדמיון, אבל בכגון דא הם תינוקות שנשבו. משא"כ בחב"ד יודעים את האמת ומתכוונים למרוד בו. הרמ"ש כתב מאמר שלם להוכיח את אמיתות הגניזה החרסונית, בעוד שאין צל של ספק בעולם שמזויף הוא.

אתייחס לטענותך אחד אחד.

אמונה בזהר - איני מאמין בקדמות ספר הזוהר.

אמונה במדע חז"ל - איני מאמין שחז"ל היה להם ידיעות מדעיות מעבר למה שהיה ידוע בימיהם.

אמונה בסגולות - רק בכאלה שהוכיחו את עצמם דוגמת ההומיאופתיה.

אמונה בסיפורי חז"ל - תלוי איזה.

אמונה בסיפורי המקרא (שמלבדך, רובם חושבים כאן שזה דמיון בעלמא). - שנים מחברי הפורום אומרים שסיפורי התורה לא היה ולא נברא אלא משל היה. אי אפשר להקיש משני אלו על הכלל כולו. רובנו מאמינים שסיפורי התורה כאמת היסטורית.

אמונה במופתי החזון איש, במופתי הסטייפלער, במיתוסי הישיבות, בדעת תורה של הרב שך, על הריבה של הרבנית קנייבסקי, על פליאות הגר"א בסיפורי ר' חיים וולוזנר, והרשימה ארוכה - רשימה זו לא פרטנית ועל כן אי אפשר להגיב.

בסיפורי הדיבוק ועוד דמיונות של החפץ חיים מר אלחנן - איני מאמין.

עד כאן בקשר לטיעונך. בכל מקרה אחזור ואומר, שבחב"ד אין שום נסיון להציג את האמת באשר הוא, בדברים שידועים ומפורסמים לכל שאינם נכונים. ועוד יותר מזה יש עידוד לשליטת הדמיון בתוך חב"ד. אפה עוד מצינו שראש התנועה יכתוב ספר ענק שרוב רובו דמיון בעלמא? האמונה במשיח וחיות הרבי, הרי זה דמיון. אתה לא יכול להצביע על שום תנועה יהודית באשר הוא, שהדמיון כל כך שולט במערכת הערכים שלה.

בכל שבת מחוץ לחלון ביתי באים שני חבדניקים ואוספים את ילדי השכונה, ואומרים אתם את הי"ב פסוקים (כל פסוק פעם אחת). אח"כ מסבירים לילדים שצריך לקרב את ביאת המשיח, ואומרים שלשה פעמים יחי אדוננו כו' ועד מתי. אי אפשר שלא להצטער על ההחמצה, שסוף סוף ישנם כאלו שמוכנים להשקיע מהזמן ומהכח שלהם, ומבזבזים את זה בחינוך לאמונות טפלות. ועל דא ודאי קא בכינא.