בית פורומים עצור כאן חושבים

הרי"ד סולוביציק: הגיון אנושי בהלכה והמשך לדרכו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-23/6/2004 20:45 לינק ישיר 
הרי"ד סולוביציק: הגיון אנושי בהלכה והמשך לדרכו

לעיונכם:
מאת הגאון הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל
....לסיפור המחלוקת של קרח עם משה יש רלוונטיות גדולה לזמננו. הרבה מן התלונות, שאנו שומעים עכשיו ביחס לאורתודוקסיה, למסורת, לתורה שבעל-פה ולרבנים, הן השתקפות ובעצם אינן אלא הד של תלונות קרח...
"...לימוד ההלכה ופרשנותה, טען קרח, הן פעולות אקזוטריות, פעולות דמוקרטיות, שבהן כל אדם בר-דעת מורשה להשתתף. טענתו של משה להיותו הסמכות ההלכתית הבלעדית והפרשן הבלעדי של ההלכה, טען קרח, אין לה על מה שתסמוך. ההשלכה של פילוסופיה דמוקרטית זו ברורה. מה שקרח רצה, ורבים רוצים אפילו עכשיו ואינני מדבר רק על קבוצות מתנגדים, אני מדבר על הקהילה האורתודוקסית, בין שהם מצהירים על כך בגלוי ובין שמשתמשים בלשון המשתמעת לשתי פנים, או בלשון ערמומית בכדי לחפות על כך הוא ש'כלי הפרשנות' של התורה יהיה Common sense, הדעת האמפירית היום-יומית, לא ההגיון האזוטרי הממשיג, אשר ניתן לקנותו רק על ידי לימוד בשקדנות ובאימון ובמאמץ...
...ההלכה היא, שהבת יורשת את נכסי אביה (אם בנו מת). התוספתא ב'ידיים' מספרת לנו, שהצדוקים טענו שאם יש בעיה, אם יש התדיינות בין בת האב ובין הנכדה של האבא (בת הבן שמת), אז הבת ראויה לרשת את נכסי אביה. הפרושים אמרו שאם יש התדיינות בין בת האב שנפטר, ובין הנכדה היורשת היא הנכדה! הצדוקים התעקשו לטעון שיהיה זה בלתי צודק לקפח את זכותה הלגיטימית של בת הנפטר, כאשר היורש בעל הדין שכנגדה גם הוא בת, אך לא בת האב אלא בת הבן. מדוע תוותר הבת האמיתית על הנכסים, לטובת נכדה שאינה מיוחסת בדרגת קרבה גדולה כמוה לאב שנפטר?!
מנקודת ראות ה- Common sense, 'דעת' אמפירית אקזוטרית, הצדוקים צדקו! דבריהם הגיוניים מאד. באמת, לפי בחינת Common sense של הגישה המעשית ההדיוטית, טענתו של קרח נגד פסיקתו של משה היתה גם כן צודקת. אם פתיל-תכלת אחד מספיק, למה טלית שכולה תכלת תחויב בציצית? אם אפשר לקיים מצות מזוזה על ידי קביעת שתי פרשיות לדלת, מדוע נוכחותם של ספרים רבים לא תפטור את הבית מן הצורך במזוזה? באופן בסיסי, זוהי מגמה אופנתית שקיימת עכשיו בקהילות יהודיות, בקהילות אורתודוקסיות, להכניס Common sense ככלי פרשנות. אני יודע על מה אני מדבר, כמה מן הנוכחים חושבני, לא מבינים אותי.
מכל-מקום, תורה-שבעל-פה לא ניתנת להיות מזוהה עם Common sense, עם 'דעת'. זוהי 'חכמה'! יש לה מתודולוגיה של עצמה; יש לה גישה יחודית; יש לה צורה נבדלת של ניתוח; יש לה קטגוריות משלה, 'סכמטה' נבדלת לעצמה. ביסודה, תורה-שבעל-פה משתמשת במתודה של 'המשגה'. יודע זאת כל מי שמכיר מהי תורה-שבעל-פה, ואת המתודה של הוראת תורה-שבעל-פה. השיטה המיוחדת שעוצבה על ידי החת"ם-סופר ורבי עקיבא איגר, ה"קצות", ה"נתיבות" ורבי חיים מבריסק שבעצם פיתח שיטה זו לגבהים מסחררים היא ה'למדנות' שביסודה נעוצה היכולת להגדיר הגדרה מופשטת את ההלכה. אנחנו מגדירים 'סוכה', אנו ממשיגים 'בשר בחלב', אנו מגדירים 'תערובות' על פי דרכה של התורה עצמה אנו מגדירים כל מושג בתורה...
...אתם מודעים ל'תנועה לשחרור האשה'? ולתלונות נגד תורה-שבעל-פה נגד ההלכה שלנו, שהיא מקפחת את האשה, שהאשה אינה שווה לאיש בהלכה? זה מה שאני שומע. ואז יש רבנים המוכנים להיכנע בכדי לפייס כמה גבירות של 'שחרור האשה'. באופן בסיסי כל מי שלמד חומש, ויודע חומש היטב, כל מי שלמד גמרא, יודע שהאשמה זו הינה הוצאת-דיבה מוחלטת. כיון שהחומש ב'בראשית' אומר שאלוקים יצר אדם "בצלם אלוקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם", אז השוויון הוא נתון, זה מובן מאליו. אם שתי דמויות נבראו בצלם אלוקים אינכם יכולים לומר שאחד עולה על השני.
אנשים תמיד באים ואומרים: 'ולמה אשה פסולה לעדות? אם מדובר במונחים של קרח, של Common sense אז זו טענה טובה. בחתונות אני מחפש עוד 'עד' שכשר לעדות, לעתים קרובות לא אוכל למצוא עוד עד שהינו שומר מצוות, ואינני מזמין אישה להעיד על הקידושין וכנראה שהיא מתרגזת עלי על שלא קראתי לה. אבל אם מלך המשיח היה נוכח בחתונה גם אותו לא הייתי מזמין כי גם הוא נפסל מלהעיד עדות! האם תאמרו שכל היהודים עולים הם על מלך המשיח?! מלך פסול לעדות כמו אשה מדאורייתא ובור כשר לעדות מדאורייתא, אם הוא שומר מצוות. מלך המשיח, או דוד המלך או שלמה המלך או משה רבנו בעצמו, הם פסולים להעיד עדות מה אפשר לעשות?! האם הייתם גוזרים מכך מסקנה, שדוד ומשה פחותים מחוטב עצים ועם הארץ?! האם תאמרו ש'פסול עדות' יכול להיות מתורגם למונחים אקסיולוגיים, והמסקנה תהיה באמת ובצדק שמלך המשיח נחות הוא לעומת איזה יהודי עם-הארץ? אם אתה פועל בקטגוריות של Common sense ודאי שכן!!
קרח פעל בקטגוריות של Common sense, והוא לשיטתו צדק במסקנתו שטלית שכולה תכלת בודאי צריכה להיות פטורה מחובת ציצית. אך מנקודת ראות של הקטגוריות המדויקות, הברורות והמיוחדות של ההלכה, מנקודת מבט כזו של תצורה הלכתית, הכושר להעיד אינו מצביע כלל על מעמדה של האשה בחברה, בקהילה ההלכתית. הדבר הזה נכון גם בקשר ל'מנין': איננו סופרים אשה, האם זה אומר שהאשה נחותה? הרי זה מוזר מאד שכן המורה הגדולה ביותר בכל הנוגע לתפילה היא אשה. הגמרא אומרת שאלמלא חנה לא יכולנו להתפלל. אם-כן, חנה היא המורה הגדולה מכל בנושא התפילה, אך חנה עצמה לא יכולה להצטרף למנין. האם זה אומר שחנה נחותה לעומת איזשהו עם-הארץ שנמנה בין העשרה? בכלל לא! בקטגוריות של Common sense כן. אך בקטגוריות הלכתיות מקוריות מדויקות העובדה שהאשה אינה יכולה להמנות כעשירי או כתשיעי, כחלק מן העדה, בהחלט אין לה שום קשר לשאלה האקסיולוגית של שוויון בין איש ואשה...
...כאשר אני שומע אנשים מדברים על 'הלכה בעלת משמעות', 'הפשרת קפאון ההלכה', 'הלכה אמפירית', אני יודע למה הם מתכוונים בכל הז'רגון שלהם. יש להם במוחם בדיוק מה שהיה בדעתם של קרח וחסידיו כאשר הם נגשו אל משה עם בעיית הטלית שכולה תכלת. הם רצו גישת פרשנות של 'הגיון-בריא' להלכה. פשוט לא היתה להם סבלנות ללמוד, לקבל הכשרה נכונה ולהתמחות במתודולוגיה ובהגיון המיוחדים של ההלכה. הם מרדו נגד מוסד הלמדנות. הם רצו לעולל להלכה, מה שאריסטו עשה לפיזיקה הפיכתה ללימוד שטחי, גדוש אמירות נדושות ודעות פשוטות יומיומיות. כמובן משה ניצח, ועדת קרח הודתה לבסוף: "משה אמת ותורתו אמת". אנו עודנו לומדים הלכה לאור הגיונו הממשיג האזוטרי של משה. המסורה של מתודות ומבני חשיבה הלכתיים, וקונסטרוקציה אפריורית תימשך לעולם..."



תוקן על ידי - עצכח - 21/09/2006 12:00:39



דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-8/12/2014 11:55 לינק ישיר 

בעל
עזרת לי להבין את איסורו הגדול של רבי יהודה חסיד,
אסור באיסור חמור לסגור ולאטום חלון או דלת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2014 11:36 לינק ישיר 

תודה
צטטת שהתנזרות ממדע היא תריס בפני הפורעניות. שיניתי קמעא את המובן של התריס, וטענתי שכל סגירת פתח עשויה להוביל לפתיחת פתח אחר. לא תמיד התעלמות או הדחקה מועילים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2014 11:21 לינק ישיר 

באשכול זה עמוד 1.

ומה כוונתך בענין התריסים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2014 11:16 לינק ישיר 

אפרים
תוכל להפנות בבקשה לאשכול שבו כתב רב צעיר?

וכפי שקורה לא פעם, מעמידים תריס אחד ומהצד נפתח תריס אחר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2014 10:51 לינק ישיר 

והנה מה שאומר רב צעיר (חבל על דאבדין) על התפיסה של הרי"ד  את ההלכה


"התנגדותו של הרי"ד למדעי היהדות היא מן המפורסמות, ולא היה צורך כלל לציין זאת. השאלה היא לא במה הרי"ד דגל באופן פומבי, אלא האם דבריו אכן תואמים את המציאות הריאלית של עולם ההלכה.
דוד הרטמן, שהיה מתלמידיו של הרי"ד, אמר שאחד הדברים שבגללם הוא התרחק בסופו של דבר מדרכו של הרי"ד (למרות הערכתו הגדולה אליו), הוא העובדה שהרי"ד התעלם לחלוטין מהמציאות הריאלית וממדעי היהדות. הרי"ד ניסה להפוך את עולם היהדות, ובעיקר את תחום ההלכה, למין מדע מופשט שמנותק לחלוטין מהמציאות הפיזית. דבר זה מושך אולי מאוד סוג מסויים של אנשים בעלי נטיה אינטלקטואלית מפותחת. וכמו כן הוא משמש כתריס בפני הפורענות (וד"ל) - ברם הוא מנותק לחלוטין מן המציאות.
אולם, מה שקובע בסופו של דבר הוא האם הגישה הינה אמיתית או לא, ולא עד כמה היא נראית לנו מתוחכמת ואינטלקטואלית. הרי"ד אכן כתב דברים יפים מאוד. אולם גישתו אינה מתקבלת בקרב מי שחפץ באמת ולא בפילפולים אפולוגטיים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2014 10:11 לינק ישיר 

אברם
קבל אייקון ירוק כמקובל

צ"ל "ועדיין היתה שיינע אידענע" ומקוה שכתבתי נכון



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2014 09:50 לינק ישיר 

ספרן כתב:

   מחשבת ההלכה של הרב סולובייצ'יק

   http://asif.co.il/?wpfb_dl=4593


תודה על ההפנייה!
מצ"ב מתוך המאמר (עמ' 276), ההגדרה הבהירה ביותר של ההלכה שראיתי אי פעם :)

האובייקטיפיקציה מגיעה לביטויה הגבוה ביותר בהלכה.
ההלכה היא המעשה של אחיזת הזרם הסובייקטיבי והמרתו אל גדלים מוחשיים ומתמידים. היא הגיבוש של החוויה האינדיבידואלית אל עקרונות קבועים ונורמות אוניברסליות.
בקיצור, ההלכה היא הכלי של האובייקטיפיקציה של תודעתנו הדתית, עקרון- הצורה של המעשה הטרנצנדנטי, המטריצה בה ההיולי הדתי האמורפי מוטל. 


ועל זה אולי היה הגרש"ז אויערבך אומר: "סבתא שלי לא ידעה על כל זה, ועדיין היתה א גיטער ייד"...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/12/2014 01:48 לינק ישיר 


   מחשבת ההלכה של הרב סולובייצ'יק

   http://asif.co.il/?wpfb_dl=4593



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/12/2014 00:20 לינק ישיר 

בעקבות דיון סוער כאן על אודות טבילת גיורות בפני בי"ד של גברים ו"מאובנות" ההלכה בנושא, הפנה אחד המגיבים לאשכול הזה, תוך רמיזה לכך שדעת הגרי"ד היא מעין "תריס בפני הפורענות" בנושאים כאלו.
בעקבות ההערה גיליתי שני ציטוטים חשובים -

הראשון מסביר את עמדתו בצורה הטובה ביותר שאפשר ע"י הצגת דעתו של ר' חיים מבריסק:

מה שנעשה למשל במסכת כלים, המופיעה למשקיף השטחי כגדושת רהיטי בית וכלי המטבח: טבלא ונר, כיסא ושולחן, מיחם וחבית, תנור וכירה, וכו' כאילו לא בא אלא לתאר את כלי המשק הביתי של בני ארץ ישראל בתקופת המשנה – אי אפשר לשער . ר' חיים גילה את המאור שבמסכת זו, הפשיטה מלבושה המעשי, והכניס את המושג במקום העובדה, את היחס ההגיוני במקום הקשר המציאותי, תכנים אידיאליים במקום חפצים ממשייים. כולה ניתקה מן המציאות המוחשית ונדחקה אל עולם רוחני מחשבתי הנוצר על ידי החשיבה ההלכית הצרופה.
כשם שהכניס אינטרפרטציה חדשה למקצועות אלה, כך חיקר ואיזן ופירש על פי מידתו, מידת הקונצפטואליזציה, את כל עניני התורה – דיני מחיצות שבת, סוכה, אוהל המת, וכלאים, הלכות יבום וחליצה, קידושין וגרושין, טוען ונטען, חובל ומזיק, וכן כל כיוצא בהן. כל מקום שנתן את עיניו בו וכל עניין שנגע בו נהפך לתוכן הלכי, אידיאה שכלית ועצם מופשט. דם הקדשים וקטורת יום הכיפורים, כותלי הסוכה, ונר חנוכה, הבאת שליש ומירוח, קצירת העומר והבאתו, כזית חלב נבלה וטרפה, שטרי קניין ושעבוד, מלך וכהן גדול, בגדי כהונה ועולת ראיה, נתלשו מעולם העובדתיות היום יומית, מן החושניות, ונשתלו בעולם אידיאלי שבו התבונה ההלכית הטהורה שולטת שלטון בלי מיצרים, ובו נתפשים ענינים אלה לארכיטקטורה רעיונית - הגיונית מרהיבת עין וצודה נפשות. ההלכה נהפכה למיתודה דידוקטיבית שלמה, שחֶרֶג ודחף לה, המסתערת על חפצים ממשיים מצרפת אותם מן המוחשיות ויוצרת בהם מערכת מחשבתית נעלה, בהקבלה להנחותיה ולמושכלותיה הראשוניים, המעורים בפעולת פוסטוליזציה שנמסרה לנו מדור דור עד משה רבינו שקיבל תורה מסיני.
(צוריאל סגל, 'איש התרבות האבודה')

והשני מתרץ למעשה את הקושיה העצומה שחוזרת כל הזמן באשכול הזה - והלא ההלכה בפועל באלפיים-שנות מתעלמת לחלוטין מהקונסטרוקציות התיאורטיות שבנה ר' חיים:

נמצא, ישנה שניות בעולם היהדות המסורתית. שתי פעולות מרכזיות ממצות את מהותה של יהדות זו: אחת, פעולת החשיבה ההלכתית הטהורה (מדרש), והשנייה, פעולת הריאליזציה ההלכיית. שתי פעולות אלו נמצאות בשני עולמות נפרדים: הראשונה - מקומה בעולם אידיאלי המאוכלס תוכני רוח מחשבתיים, תורה צרופה המקופלת כולה בחשיבה דייקנית, שעומק ומעוף לה, נוקבת ויורדת עד התהום וחוזרת ועולה עד לרקיע. תורה זו אינה צמודה למאורעות, לשינויי עתים וחילופי גורל... השנייה נמצאת בעולם ריאלי, סוער וגועש, לובש צורה ופושט צורה. היא עומדת פנים אל פנים מול המאורע, מול הגורל, ופניה
מופנות כלפי חוץ. אבל גם היא אינה נכנעת לחשרת התמורות. תעודתה להכין מעמד לאדם הנישא כקיסם בנחשול הזמן ולהגן עליו שלא תישמט הקרקע מתחת רגליו ולא יפול בתהום האין. שומרת היא על ההקבלה השלמה בין העולם האידיאלי והעולם הריאלי. גם כאן, ברשות קיום המצוות והגשמתן ישנו התמד ויציבות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/10/2010 20:25 לינק ישיר 

http://www.katif.net/art.php?table=jew1&id=838

תוקן על ידי avrahammu ב- 26/10/2010 20:27:56




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/10/2010 20:24 לינק ישיר 

http://www.katif.net/art.php?table=jew1&id=838



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/10/2010 12:22 לינק ישיר 

לגבי הדוגמא שהוא מזכיר מבת הבן שקודמת לבת,אני לא מבין למה צריך מכח זה  להניח שיש כן משהו שלא מסתדר עם ההגיון,זה נכון שיש הגיון בטענת הצדוקים,אבל בהסתכלות מעמיקה יותר,אפשר להבין גם את הדעה השניה,והוא,שהנכדה לא יורשת את הסב,כי באמת ודאי שהבת קשורה יותר לאב מאשר הנכדה,אלא הנכדה יורשת את אביה,שהוא הבן של האב. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/10/2010 21:40 לינק ישיר 

http://books.google.co.il/books?id=_b8DQOQ7IOQC&pg=PA38&lpg=PA38&dq=%D7%93%D7%AA+%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&source=bl&ots=78UM_VyIq6&sig=32MSSsOsEZ8e6LBEsk5axQk8BLg&hl=iw&ei=Iov
ETKHQFI7MswbjsvXpCA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CAgQ6AEwAA#v=onepage&q=%D7%93%D7%AA%20%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A6%27%D7%99%D7%A7&f=false

צומצמו השורות של הלינק

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 25/10/2010 06:15:03




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/10/2010 21:28 לינק ישיר 

רב_צעיר כתב:
ברור שדברי הרב הם אפולוגטיקה (אם כי במיטבה), והם אינם משקפים כלל את המציאות ההיסטורית של עולם ההלכה. נקח לדוגמה את יחס ההלכה לנשים. הרב טוען שחזקות שמופיעות בתלמוד לגבי נשים, כגון 'טב למיטב טן דו מלמיטב ארמלו' [=עדיף (לאשה) להיות נשואה לכל אדם, מאשר להיות אלמנה] הן 'נצחיות', מעין חוק מטאפיזי שלא ניתן לעולם לשינוי. אולם לאמיתו של דבר, יש הרבה מקרים בהם דינים שמופיעים בתלמוד, שהינם מבוססים על 'חזקות' - משתנים במהלך הדורות. כך למשל יש את החזקה ש'אשה לא מעזת פניה בפני בעלה', ולכן היא תמיד נאמנת להעיד לפניו. אולם כבר בראשונים אנו מוצאים את הדעה שבימינו אין הדבר כן, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך. כמו כן הרבה הלכות אחרות שקשורות לנשים השתנו במהלך הדורות, די להזכיר את חרם רבינו גרשום שלא לישא יותר מאשה אחת, שלא לגרש אשה בעל כרחה, ההיתר של ימינו ללמד תורה שבעל פה לנשים ועוד ועוד. תוקן על ידי - רב_צעיר - 24/06/2004 9:33:30


מדין תורה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ואלו מדרבנן הוא חייב שבועת היסת?
האם רבנן שינו את המטאפיזיקה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/10/2010 18:48 לינק ישיר 

חלמישצור: שיטת הרב סולביצ'יק בשיעורים

לצורך לימודי האם מישהו יכול להסביר שיטת הרב בנושא השיעורים באיש ההלכה וכן ההנגדה לשיטתו בין דת אוביקטיבית לדת סוביקטיבית.
תודה






דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הרי"ד סולוביציק: הגיון אנושי בהלכה והמשך לדרכו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 5 לדף הבא סך הכל 5 דפים.

bholext