| נשלח ב-25/6/2004 10:01 |
 |
| |
גמ"חי כספים - האורות והצללים
הלוואה בלי ריבית לנזקקים היא מצוה חשובה מהתורה, ובשנים האחרונות מתרבים ארגוני-חסד שעוסקים במצוה חשובה זו - גמ"חי כספים.
אך לריבוי הגמ"חים יש גם השלכות שליליות מסויימות, וראוי לדון בהם על-מנת לצמצם אותן, ולקיים את המצוה בצורה טובה יותר.
אני מביא כאן קישור למאמר של בצלאל כהן:
http://tora.us.fm/tryg/ribit0/bclel.html
שמתאר בפירוט את הבעיות, ומציע כמה הצעות מעניינות לתיקון.
בעבר הצעתי לשר העבודה והרווחה להקים בנק בלי ריבית:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=788578
שהוא למעשה כמו גמ"ח כספים, רק שהוא יהיה מנוהל בצורה מסודרת, נוחה ובטוחה יותר. הוא לא ענה; כנראה שלממשלה יש דברים יותר חשובים לעשות.
בכל אופן, אני עדיין מקווה שאיזה מולטי-מיליונר יתלהב מהרעיון ויקים בנק כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2015 15:04 |
|
| |
.
בהצעה החדשה של משרד האוצר, הקמת מוסד המפקח "השיורי" - רגולטור שיפקח על כל מה שלא נמצא תחת פיקוח בנק ישראל או אגף שוק ההון והביטוח באוצר.
במפורש מוזכרים הגמ"חים במסגרת הפיקוח.
כתבה על המפקח החדש:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 08:07 |
|
| |
יעבץ - ההנחה שלמשק החרדי אין בעיה אמיתית אלא רק מוניטרית תמוהה. צא ובדוק אם קרית ספר היתה מחזיקה מעמד כמשק סגור (כולל תשתיות, תרומות – שהן תשלום כלכלי על ת"ת – וכו').
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 01:02 |
|
| |
יעבץ, הטענה היא פשוטה. אתה משליך מסקטור לא יצרני בצורה ישירה במשק אוטרקי (לצורך העניין), לסקטור לא יצרני בצורה ישירה במשק לא אוטרקי. ההגיון לא חזק במיוחד, לטעמי. במשק אוטרקי, יש איזושהי אינדיקציה שהחברה יודעת לאזן תופעות לא יצרניות.
(מה שכן, אישית נהניתי מהמקוריות של דעתך ותחכומה, כולל בפרטים (ביטקוין שוב)).
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 11/12/2011 01:24:39
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 00:42 |
|
| |
לצערי, חלק מן הציבור החרדי, מאמין לכל מה שמתפרסם נגד החרדים בעיתונות החילונית, אלא שהוא אנוס על פי הדיבור להיות חרדי. אכן, ישנן בעיות פנימיות רבות בחברה החרדית שדורשות פיתרון, כולל פיתוח וחופש תעסוקה, אך הן אינן הבעיות שנטענות על ידי החילוניים, בהשוואה לחברה שלהם.
במבוא לדברי ציינתי, שבחברה המודרנית, העובדים היצרניים הם מעטים. גם בחברה החילונית והנכרית רוב המפרנסים אינם יצרניים[ אלא מתפרנסים מעיסוקים אחרים שהם בעלי ערך לחברה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 00:07 |
|
| |
| יעבץ כתב: |  | [תגובה להודעה שלפני פני]
כדי לייחס ערך מוניטרי לעיסוק, אין צורך בגורם חיצוני שיעשה זאת.
הטענה היתה שלמשק החרדי יש בעיה מוניטרית (הקשורה למדיניות המטבע), ולא בעיה כלכלית אמיתית הנובעת ממחסור במשאבים. הדבר דומה לדיפלציה, שבה למרות שישנם מספיק מוצרים לכולם, אין בידי הציבור אמצעי תשלום לרכישת המוצרים, ובסופו של דבר כולם (כולל היצרנים) עלולים לסבול מרעב.
גם בהנחה של משק חרדי סגור (אוטארקי), שמייצר בעצמו את מלוא התצרוכת לצריכה עצמית, אם רוב העיסוקים בחברה אינם כרוכים בחילופי מטבע, אלא נעשים בהתנדבות, הכלכלה היתה נכשלת, והן הייצרנים והן הצרכנים היו סובלים מרעב, משום שלמשק חסרה מערכת מוניטרית.
באירופה ובארה"ב הבנקים המרכזיים מציפים את המשק בנזילות מטבעית, כדי לעודד את הצריכה, היות ונוצר מחנק אשראי שנבע מאובדן אמון בשל משברים במערכת הבנקאות.
בישראל הבנק המרכזי תומך בקיצוץ קיצבאות, שיוצר מחנק מוניטרי פי כמה מסכום הקיצבה. משום שכל שקל שקוצץ היה מניע מספר עסקאות פנים-חרדיות (מקבל הקיצבה -> מטפלת -> פאנית -> מטפלת -> מכולת -> שכר דירה -> מטפלת וכן הלאה).
לכן הוצע מודל למטבע פנים-חרדי. ההצעה כללה שוק חליפין בין המטבע הפנימי למטבע חוץ (ש"ח), באמצעות הערך הפירסומי של המטבע. ובהתאם לערך הכלכלי הגבוה שיש כיום לפירסום. |
|
זה נאמר ברצינות או שזה אקונומיק פורים תוירע?
החרדים משלמים מעט מיסים ומקבלים הרבה קצבאות יחסית לחלקם באוכלוסיה, כלומר רמת החיים שלהם ממומנת באמצעות משאבים שהחילונים מזרימים אליהם. אין כאן שום בעיה מוניטרית אלא בעיה פשוטה של חוסר נכונות להשלים עם הקללה של בזעת אפיך תאכל לחם, החרדים מעדיפים לאכול לחם שהחילוני הזיע עליו וגם אם יהפכו את כל שטרות המונופול שבעולם להילך חוקי בחברה החרדית לא יהיה בכך שןם פתרון לבעיית האבטלה מרצון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 23:55 |
|
| |
| יעבץ כתב: | | | בין התאגידים הגדולים בעולם, מצויים כאלה שאינם מייצרים דבר ממשי, מלבד רוחב פס אנושי לצורכי פירסום, דוגמת גוגל ופייסבוק. |
|
יעבץ, הטענה מעניינת, אבל לטעמי הגיונה מוזר. ישנה חברה אוטרקית, לצורך העניין, בה החלו לפעול חברות שאינן מייצרות דבר ממשי. חלקן שגשגו וחלקן כשלו. אתה מתבונן על חברה לחלוטין לא אוטרקית, בה יש זרימת משאבים תמידית פנימה (אולי על זה אתה חולק), וטוען שאולי הדבר נכון לגבי חלקיה הלא יצרניים ג"כ. אולי.
נ.ב. סחתיין (ברצינות) על ביטקוין. רציתי לציין זאת עד שראיתי שעשית זאת הודעה או שתיים לפני כן.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 10/12/2011 23:57:29
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 23:39 |
|
| |
[תגובה להודעה שלפני פני]
כדי לייחס ערך מוניטרי לעיסוק, אין צורך בגורם חיצוני שיעשה זאת.
הטענה היתה שלמשק החרדי יש בעיה מוניטרית (הקשורה למדיניות המטבע), ולא בעיה כלכלית אמיתית הנובעת ממחסור במשאבים. הדבר דומה לדיפלציה, שבה למרות שישנם מספיק מוצרים לכולם, אין בידי הציבור אמצעי תשלום לרכישת המוצרים, ובסופו של דבר כולם (כולל היצרנים) עלולים לסבול מרעב.
גם בהנחה של משק חרדי סגור (אוטארקי), שמייצר בעצמו את מלוא התצרוכת לצריכה עצמית, אם רוב העיסוקים בחברה אינם כרוכים בחילופי מטבע, אלא נעשים בהתנדבות, הכלכלה היתה נכשלת, והן הייצרנים והן הצרכנים היו סובלים מרעב, משום שלמשק חסרה מערכת מוניטרית.
באירופה ובארה"ב הבנקים המרכזיים מציפים את המשק בנזילות מטבעית, כדי לעודד את הצריכה, היות ונוצר מחנק אשראי שנבע מאובדן אמון בשל משברים במערכת הבנקאות.
בישראל הבנק המרכזי תומך בקיצוץ קיצבאות, שיוצר מחנק מוניטרי פי כמה מסכום הקיצבה. משום שכל שקל שקוצץ היה מניע מספר עסקאות פנים-חרדיות (מקבל הקיצבה -> מטפלת -> פאנית -> מטפלת -> מכולת -> שכר דירה -> מטפלת וכן הלאה).
לכן הוצע מודל למטבע פנים-חרדי. ההצעה כללה שוק חליפין בין המטבע הפנימי למטבע חוץ (ש"ח), באמצעות הערך הפירסומי של המטבע. ובהתאם לערך הכלכלי הגבוה שיש כיום לפירסום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 12:13 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | .בנק גראמין כבר נדון כאן, ובניגוד להתלהבות - הוא כן מלווה בריבית. |
|
אתה צודק. העליתי זאת מפני שהיה נראה לי שהוא ממלא מהות דומה למה שאראל סגל רוצה, לאו דווקא עפ"י מנגנון דומה. אם כבר התייחסת לתגובה לגבי גראמין באשכול כאן: - בניגוד למה שכתבתי בט"ק, המיזם זכה בפרס נובל לשלום, לא לכלכלה (לא רציתי לייחד הודעה שלמה לתיקון).
- גראמין כמדומני אפילו גובה ריבית גבוהה יחסית לבנקים מסורתיים, וייחודו הוא בעצם הענקת ההלוואה לאנשים נטולי קווי אשראי באופן מסורתי. אמנם נכון שהוא מעניק הלוואות בריבית 0 לקבצנים, אלא שקלוש להסיק מזה שזה המודל העסקי שלו (מתאים יותר לפרו-בונו של עסקים אחרים, כדוגמת משרדי עו"ד גדולים, כנראה)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2011 11:52 |
|
| |
יעבץ.כתב – "החברה החרדית הגיעה למאסה קריטית שבה אחוז העובדים היצרניים מספיק לצרכי החברה. הנקודה היא שהעיסוקים הנחשבים בחברה, אינם נערכים בכסף, ואינם מדידים כלכלית.
בעקבות הדיונים בכלכלה העולמית על האופן שבו מיוצר הכסף (אמצעי התשלום), והדרך בה הוא שולט בכלכלה העולמית ובאנושות, נראה שהבעיה המרכזית של המשק החרדי היא חוסר יכולתו להנפיק כסף, ובחוסר התחשבות של המנפיק הלאומי (בנק ישראל) בערך הפנימי המיוחס לעיסוקים החרדיים, כדי לייחס להם ערך כספי." הבעיה אינה חוסר יכולת להנפיק כסף. הבעיה היא שפעילות שאנשים אינם מוכנים לשלם עבורה אינה פעילות כלכלית. אין חוסר התחשבות של הבנק המרכזי ב"ערך הפנימי". הוא מנפיק כסף והאנשים יעשו בו כרצונם. באבות (אם אם יודעים שהם שרלטנים) נותנים שירות כלכלי ומקבלים בתמורה כסף. אברכים לא כי אינם נותנים שירות. אין לזה כל קשר לערך המיוחס ע"י האברך/באבא לפעילותו. ברגע שאנשים ייחסו ערך ללימודי אברכים (מכל טעם שהוא) ויהיו מוכנים לשלם על כך הפעילות תיהפך לכלכלית. האם אנו מוכנים לממן בעצמנו משום החשיבות שאנו טוענים שאנו מייחסים לזה או שאנו מעדיפים מימון ממשלתי שהוא גלגול הכרתנו על האחרים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 00:14 |
|
| |
| אראלסגל כתב: | | | בעבר הצעתי לשר העבודה והרווחה להקים בנק בלי ריבית: |
|
אולי יעניין אותך לקרוא על בנק גראמין (אם כבר לא עשית זאת), בפרט לגבי מודל הבעלות שלו.
(זכה בפרנס נובל לכלכלה שנתיים אחרי פתיחת האשכל שלך, אז פספסת.)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2011 00:10 |
|
| |
לחלק גדול מן הבעיות שמטרידות את הפורום, יש גורם משותף: כלכלי. העיסוקים המקובלים בחברה החרדית, אינם מתוגמלים בהתאם, וכך ההכנסה השקלית של החברה החרדית, נמוכה. הגידול בחלקה היחסי של החברה החרדית, מעורר דאגה גם אצל קברניטי המשק.
רוב העיסוקים בחברה הפוסט תעשייתית אינם יצרניים, והם קשורים לניהול, מידע, פירסום ושיווק, שעשועים, וביטחון. המקצועות הללו נחשבים לכלכליים מאחר ויש מי שמשלם עבורם כסף. בין התאגידים הגדולים בעולם, מצויים כאלה שאינם מייצרים דבר ממשי, מלבד רוחב פס אנושי לצורכי פירסום, דוגמת גוגל ופייסבוק.
החברה החרדית הגיעה למאסה קריטית שבה אחוז העובדים היצרניים מספיק לצרכי החברה. הנקודה היא שהעיסוקים הנחשבים בחברה, אינם נערכים בכסף, ואינם מדידים כלכלית.
בעקבות הדיונים בכלכלה העולמית על האופן שבו מיוצר הכסף (אמצעי התשלום), והדרך בה הוא שולט בכלכלה העולמית ובאנושות, נראה שהבעיה המרכזית של המשק החרדי היא חוסר יכולתו להנפיק כסף, ובחוסר התחשבות של המנפיק הלאומי (בנק ישראל) בערך הפנימי המיוחס לעיסוקים החרדיים, כדי לייחס להם ערך כספי.
הפיתרון המוצע הוא להיעזר במטבע אלקטרוני שיונפק בחו"ל (משיקולי חוק), דוגמת ביטקוין (ע"ע) או כוכבים של כרטיסי האשראי, שיונפק תחילה חינם בשיעור מסוים, לבתי האב החרדיים, דרך תוספת למלגות הכולל, וישמש לסחר חליפין של חברותות, שיעורי תורה, שיעורי עזר, החלפת מצרכי אוכל ביתיים, כמו בקהילות מחרוזת (ע"ע).
בשלב הבא תתבצע פעילות שיווק, שתאפשר הכרה במטבע כבעל ערך פירסומי, שתאפשר המרה של המטבע לש"ח, כהנחה נומינלית בבתי עסק ונותני שירותים הפונים לציבור החרדי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2011 23:46 |
|
| |
תשובה מאוחרת במקצת.
הבדלי המינוח "מפקיד" בבנק או "מלווה" לגמ"ח, לא צריכים לבלבל. מדובר באותו הדבר.
למפקיד יש כעת עושר פיננסי (הפיקדון בגמ"ח) שהוא סומך עליו לצורך ביצוע עסקאות (למשל: רכישת דירה בתשלומים), וכך גם הנושאים ונותנים עימו. גם הלווה מן הגמ"ח עושה שימוש בכסף לצורך ביצוע עסקאות. מכאן שכמות הכסף במחזור החרדי גדלה.
התפקיד של הגמ"ח כמנפיק כסף, הוא חשוב לכלכלה החרדית, ומהווה מבוא לשלב הבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2011 00:55 |
|
| |
| יעבץ כתב: | | | קופת גמ"ח איננה מחוייבת ליחס רזרבה, ולכן תיאורטית יחס הרזרבה הוא 0%. גם אם הגמ"ח זהיר, עדיין באמצעות מיחזור הפקדונות, הוא מייצר יותר כסף ממה שהופקד אצלו. |
|
כיצד פקדונות בבנק "מייצרים כסף"?
דוגמא פשטנית:
בכפר אשר-אינה-קדושית חיים 100 אנשים, ולכל אחד מהם 10 ש"ח.
סך כמות הכסף בכפר = 1,000.
מחצית מהאנשים הגיעו למסקנה שהם אינם צריכים לשמור את כל הכסף במזרון, והפקידו מחצית מכספם בבנק. כלומר - 250 הופקדו בבנק.
סך כמות הכסף שבשימוש בכפר לא השתנתה, עדיין 1,000.
לאחר זמן, מנהל הבנק הגיע למסקנה כי אף פעם לא יבואו לדרוש ממנו את כל ה-250 במזומן, ולכן הוא משתמש בחלק מהכסף הזה. נניח, למשל, שהוא נתן אשראי לכמה בעלי עסקים בכפר, בסך הכל של 200.
כעת, סכומי הכסף המסתובבים בכפר הם הבאים:
750 במזומן - מה שהותירו בידיהם במקור התושבים.
250 - פקדונות של אנשים בבנק.
200 - אשראי שנטלו אנשים/הלוואות מהבנק.
סה"כ הכסף הפועל במערכת הכלכלית של הכפר - 1,200.
כך, בדוגמא פשטנית, "נוצר כסף" במערכת הבנקאית. יחס הרזרבה הוא היחס שנדרש בנק לקיים בין סך הפקדונות שהוא מחזיק לבין סך האשראי שהוא נותן.
הסיבה לכך שאנחנו יכולים "לספור פעמיים" את הכסף שהבנק הילווה, נובעת מכך שבכל רגע נתון, המפקידים יכולים לבוא למשוך את כספם. אם לא קורית קטסטרופה מהסוג שהיה במרי פופינס, הכל עובד היטב. במערכת האמיתית, בנק ישראל נותן גיבוי למניעת קטרסטרופות כאלו.
מה ההבדל בין הגמ"ח לבין הבנק?
כפי שכתב יעבץ למעלה, יחס הרזרבה בגמ"ח הוא 0%. הגמ"ח מלווה את כל הכסף שהופקד אצלו. מנהל הגמ"ח יכול לעשות זאת, משום שהמפקיד לא יכול בכל רגע לבוא ולתבוע את כספו.
הואיל והמפקיד מלווה את כספו לגמ"ח, ואינו מפקיד אותו - ולכן אינו יכול למשוך את הכסף בכל עת בה יחפוץ - אין כאן שום מכפיל כסף. הגמ"ח אינו "מייצר כסף". מדובר בסך הכל במערכת בה ראובן מלווה כסף לשמעון באמצעות גורם מתווך. מערכת הגמ"חים אינה מערכת בנקאית, על היתרונות שבכך, אך גם אי אפשר לתלות בה את היתרונות המודרניים המאקרו כלכליים של מערכת בנקאית מודרנית.
הגמ"חים אינם מייצרים עוד כסף.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2011 00:37 |
|
| |
ראה ערך: הכסף בראייה מקרו כלכלית - ויקיפדיה
|
|
|
|
|
