רבי יהודה אריה ממודינא שהיה רב בונציה היה מפורסם בהתנגדותו לקבלה וחיבר את הספר "ארי נוהם" כנגד הקבלה.
החיד"א בשה"ג מספר שראה אוטוביוגרפיה בכתב ידו של רבי יהודה אריה ממודינא בשם " חיי יהודה" שבו הוא כותב שבתחילה לא האמין בגלגול אך חזר להאמין בגלגולים בעקבות מקרה שקרה לשכנתו שילדה בן ולאחר חודש ללידתו חלה במחלות שונות עד שהיה בן חצי שנה הגיע קצו והיה גוסס , ושכנתו קראה לרב הנז' שיאמר פסוקים וד"ת כמנהג המורים באיטליה והוא הלך וראה את הילד מצטמק ורע לו והוא גוסס וקרא כמה מזמורי תהילים והילד פתח עיניו ואמר שמע ישראל ה"א ה' אחד ויצאה נשמתו באחד -ומהיום ההוא האמין הרב הנ"ל בגלגול כי עין בעין ראה ילד בן 6 חדשים חולה תמיד והוא אומר כגדול בביטוי שפתים פ' שמע כולו בקול רם .
לכאורה יש לנו עדות אישית של החיד"א שראה את כתב היד וחלילה לנו לפקפק בכך.
אך מאחר וראינו כ"כ הרבה זיופים של אגרות שבכוחן רוצים להוכיח שאישים מפורסמים חזרו בהם בסוף ימיהם מכל מה שהטיפו לו, הדבר גורם לי הדבר לחשדנות יתירה בכל מקרה שכזה ולכן אף כאן יש לי חשש שכתב היד מזוייף.
ומעניין שהרב הנ"ל בהתייחסו לאיגרת הידועה כביכול של הרמב"ם בה הוא כותב שחזר להאמין בקבלה ומתחרט על כל מה שכתב והאמין בעבר בפילוסופיה, כותב ע"ז ר' אריה ממודינא שזה כאלו שאמרו על הרמב"ם שלסוף ימיו יצא מדעתו והשתגע...
ברצוני לשאול האם יש לכם תשובות לשאלות הבאות:
1. האם כתב היד המוזכר קיים כיום באיזו ספריה ?
2. האם כתב היד הוא אכן אותנטי ?
3. האם מתקבל על הדעת שהסיפור אמיתי ?
וא"כ, מה עשה הדבר לרב הנ"ל לאמונה בתורת הקבלה באופן כללי ?
הרשבא יש"כ. תשובתך מתקבלת על הדעת, על אף שהיא תשובה "גרועה" ממה שציפיתי לקבל ...
נשלח ב-30/1/2006 09:55
בשמים ראש הוא דוגמה לזיוף משכילי שהשיג את מטרתו - עד היום יש לו השפעה בספרות ההלכה.
נשלח ב-30/1/2006 05:55
בר בי רב
ריא"ם כתב בעצמו שהוא עשה דברים כאלה כלומר חיבור פיוטים וכדו' עבור כסף
ומדוע שלא יעשה פיוט ליו"כ קטן עבור תשורה נאה ?
יותר משיכול האדם להזיק בלשונו, יכול לתקן בקולמוסו.
נשלח ב-29/1/2006 15:05
אם מגילת ספר מזויף, מי זייף אותו? כנראה שהרב שיינר הולך בעקבות היעב"ץ שטען שמי שחיבר את משנה תורה לא חיבר את מורה נבוכים.
נשלח ב-29/1/2006 14:30
הערה נוספת בנושא רבי יהודה אריה ממודינא:
בתפילת יום כיפור קטן , אנו מוצאים את פיוטו הנפלא של רבי יהודה אריה ממודינא "יום זה".
על פי תכנו נראה שפיוט זה אכן חובר במיוחד ליוכ"ק ולא "הושאל" ממקום אחר.
מתעוררת השאלה, מה לרבי יהודה אריה ממודינא וליוכ"ק ?
הרי כל נושא יוכ"ק, מקורו מהרמ"ק ומהמקובלים, ומה לו לרבי יהודה אריה ממודינא המתנגד הגדול לקבלה, ליום זה שכל כולו מהמקובלים?
אמנם לפי דברי החיד"א, שבסוף ימיו נטה רי"א לקבלה, מתיישבים הדברים.
אך כבר ראינו כאן ששדי ביה נרגא בדבריו.
נשלח ב-10/10/2005 02:02
וולוז'ין
צדקו דבריך. אם כן או שאני משכיל שבא לקלקל או שאני חסיד שבא לתקן ולהעלות ניצוצות...
איו ספק שספר מגלה טמירין הוא ספר מענין... אך 'וי"א שבספר שבחי הבעש"ט (בדפוסים היותר מאוחרים) שילבו קטעים מספר הנ"ל'? מנין באה לך ידיעה זו? (שאולי באמת נכונה היא אך צריכה בדיקה. מ"ט ראה אור בוינה 1819)
ולא פחות מענין: מנין לך צילום מהדורה זו (שהיא המהדורה הראשונה ולא מצויה כ"כ בין אנ"ש)?
שוטנג
הרב שיינר אמר שמגילת ספר מזוייף הרב שיינר אמר האם זה אותו רב שיינר שאמר שמי שמאמין רח"ל בדינאזורים הוא אפיקורס גמור ?
מגלה טמירין
יש ספר ששמו כניקך מגלה טמירין והוא ספר בבא מיישעס ומטרתו להכפיש וללעוג לתנועת החסידות וי"א שבספר שבחי הבעש"ט (בדפוסים היותר מאוחרים) שילבו קטעים מספר הנ"ל
תוקן על ידי - vhalozin - 09/10/2005 22:57:51
נשלח ב-9/10/2005 18:22
למעלים השערות,
אין כאן כתב חידה . יש כאן בקשה ללמוד ממי שיודע , ידע מבוסס .
נשלח ב-9/10/2005 14:56
ספרן,
האם הוא היה שבתאי?
(אגב,דורשי רשומות כבר אמרו "קבלה בגימטריא ניאוף")
נשלח ב-9/10/2005 14:32
אולי משה קוניץ?
אבל נראה שלא...
הכוונה למקובל ממש...
תוקן על ידי - מגלהטמירין - 09/10/2005 14:40:00
נשלח ב-9/10/2005 14:17
ולמי התכוון ר' צדוק מלובלין בדברים הבאים ?
"וכן ידענו בבירור מרב אחד בדורות שלפני פנינו שהי' מוחזק לחכם ומקובל והדפיס ספר בענייני קבלה בהסכמת חכמי הדור ההוא ואח"כ נכשל בענין ניאוף ר"ל , ובלי ספק גרם לו ג"כ עסקו בחכמה ההוא והגשימו בה הרבה כניכר מתוך ספרו ד' יכפר בעדו" [ספר הזכרונות עמ' 64]
נשלח ב-9/10/2005 13:47
מענין לאיזה ספרים נתכוון ר' צדוק כשאמר כי משכילים היו מזייפים וכו'.ודאי שזו טענה משנים קדמוניות ומעין המרה של הטענה כי השבתאים שינו בספרים.
אתן שתי דוגמאות לטענת זיוף מצד משכילים, שדווקא משכילים אחרים "חשפו".
[א]
על אחת ממהדורות עץ חיים יצאו עוררין בגלל המלבה"ד, הוא יצחק סאטנוב הידוע. הרבה אנשים טענו כי הוא זיייף בטקסט דברים, ראש להם המשכילים ר' יצחק בער לווינזון ואלעזר צווייפל.
[ב]
טענה יותר מענינית (וקצת הזויה) היא שמשכיל לץ חיבר את ספר שבחי הבעש"ט בכדי לשים ללעג את החסידים. ראש ממציאי שמועה זו הוא אפרים דיינארד.
יש דוגמאות נוספות? או רמיזות אחרות בכתבי ר' צדוק לאותו ענין?
נשלח ב-8/10/2005 21:54
פרשיה דומה ידועה ממחבר קדום יותר, אך מאותו איזור גיאוגרפי.
הכוונה לגדליה ן' יחייא, מחבר 'שלשלת הקבלה' שנדפס לראשונה בשנת שמ"ו - 1586 בויניציאה. בספרו יצא חוצץ נגד מחשבי הקץ למיניהם. אחרי שמסר את אזהרותיו של הרמב"ם באגרותיו, סקר את הופעת 'המשיחים' השונים תוך שהוא מזהיר: 'למען תראה שאין להאמין לכל דברי הפתאים [!]'. יחד עם זאת, לא נמנע באותו ספר לספר שבשנת שט"ו - 1555 בליל שביעי של פסח, נדדה שנתו ונכנס גם הוא 'להתבודדות עד מתי קץ הפלאות'. בבוקר הבין את סוד חישוב הקץ. גימטריאות של פסוקים שונים הצביעו על שנת שנ"ח שתהיה שנת הגאולה!
הוא מציין גם עדות עתיקה אודות הילד 'נחמן קטופא'. נחמן נולד בראש השנה ד'רמ"ה (473) ומת כבן י"ב שנה 'ובסוף ימיו התנבא נבואות גדולות על הישועה, והדברים ההם נכתבו, והם סתומים נסתרים ועמוקים... ונלאו המפרשים להבין חלק קטן מהם'.
חכמי איטליה של תקופת הרנסנס ואילך, אף הם קשים לפיענוח.
נשלח ב-7/10/2005 12:33
צ'וטונג
בזה התקיים ביעב"ץ "מדויל ידיה משתלים" וכפי שהוא החליט על המו"נ שאינו יכול להיות מהרמב"ם, כך אמרו גם על המגילת ספר.
אך כמובן דברי הרב שיינר לגבי המגילת ספר , נכונים בדיוק כפי שנכונים דברי היעב"ץ על המו"נ.
