מכתב גלוי לכל קהל החרדים
http://www.crown.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=656527
ב"ה לאחרונה חלה התעוררות מהתרדמת הציבורית על המצב הנוראי המתהווה כאן לעינינו, בעקבות חדירת האינטרנט לתוך המחנה החרדי והתפשטותו בקרבו. נראה שהגיע הזמן לצלצל בקול חזק בפעמונים ולהקיץ. מפני שלדאבוננו המצב חמור מאוד. הרבה מעבר למה שנראה על פני השטח או למי אשר אינו מתמצא בנעשה. כי אנו נמצאים ממש רגע לפני סף תהום, כפסע לפני מצב שחלילה וחס פשוט יהיה מאוחר מדי, כאשר חלקים מסוימים מתוכנו ינתקו כל שייכות לעם יראי ה' פשוטו כמשמעו. ישמרנו השי"ת. והנה רבים וטובים אומרים מה באמת ניתן לעשות כאשר מדובר בכלי נחוץ כל כך ושכבר חדר כל כך בציבור. אך האמת היא שיש דרך ברורה בדבר לפעול ולהציל. אלא שהיא תלויה בידי כולנו ללא יוצא מן הכלל (בעיקר בידי אלו שאינם לוקים בו). אנו מבקשים במאמר זה להשים את הפוקוס על המצב שקיים כעת בציבור שלנו, וכן על פגעי האינטרנט הקשים, וכן על הדרך היחידה הנראית כאפשרית להלחם בזה, ואשר מחובתנו המוחלטת לעשותה. וכן לבוא בקריאת קודש לכל עם השם, להטות שכם ולפעול כאיש אחד, וברחמי השי"ת נעשה ונצליח.
על המצב ---
קיימים שני סוגים בציבור (בכל המגזרים כולם): כאלו שמגדירים עצמם כבני תורה וגם בדרך כלל נראים כאלה, וכאלו שעובדים ואינם מגדירים את עצמם כבני תורה (זהו כמובן אינו כולל את כל הציבור העובד). ובכן, המצב הקיים בפועל הינו שבקרב בני הקבוצה השנייה מדובר על רוב ואולי אפילו רוב מכריע שמחזיק אינטרנט פרוץ או אייפון וסמארטפון לסוגיהם (בעיקר אצל הדור היותר צעיר אך לא רק), וזה כולל בחורי ישיבות מבוגרים יחסית שאינם נתונים למשמעת הישיבה, בעיקר אלו שאינם לומדים או אפילו עובדים. ובקרב הנשים זה מקביל כקו משווה, כולל אפילו בנות סמינרים ובעיקר בוגרות סמינרים.
וגם בקרב הקבוצה הראשונה, קרי של בני התורה, הגם שרוב רובו אינו מחזיק אינטרנט פרוץ, לא נגזים אם נאמר שהוא גם כן קיים ברמה של 15 אחוז לפחות. כשהצידוק לזה מתחיל מצורך של עבודה של האישה, או כי היום זה כלי שאי אפשר לעבוד בלעדיו, וגם סתם יצר הרע. אמנם בדרך כלל זה קיים רק בסתר או במחשבים ביתיים אך לא במכשירי אייפון וכיוצא בזה.
החילוק המהותי בין שתי קבוצות אלו שבקרב הקבוצה הראשונה (קרי "בני תורה") ישנה בושה להחזיק אינטרנט פרוץ, ובודאי יש בושה מלהחזיק אייפון בלאקברי ואייפאד לסוגיו, ובקרב הקבוצה השנייה אין בושה מלהחזיק מכשיר כזה, כשהצידוק העיקרי מתחיל בזה שזה כלי עבודה. (ושיהיה ברור, לא מדובר על הקצה של הציבור החרדי, אלו הקרויים היום "חרדים חדשים" שהגדרתם העיקרית היא שאינם רואים עצמם כפופים אפילו לגדולי הדור שליט"א, "חרדים חלשים" יהיה יותר מדויק, אלא מדובר בקבוצה רחבה הרבה יותר של חרדים מובהקים משלנו בוגרי ישיבות לכל דבר, שעובדים ונראים קצת יותר מודרניים ויש גם רבים שנראים בני תורה לכל דבר).
אם נבחן לעומק את החילוק הנ"ל, יתברר שהנמנים על הקבוצה הראשונה (קרי "בני תורה") כבר לפני עידן האייפון הוציאו את הפלאפונים הלא כשרים כהוראת גדולי הדור בשעתו, ומתביישים גם היום להחזיק בהם. ולעומתם הנמנים על הקבוצה השנייה המשיכו להחזיק בהם (באמירה שעצם המכשיר אינו בעייתי ולי זה לא יזיק, וגם כי זה מכשיר שנצרך לעבודה ואי אפשר בלי מסרונים), כביכול זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. אמנם בדרך כלל יש להם גם פלאפון כשר בנוסף בשביל הפרהסיא, וגם כי הוא הכי זול. עדיין. המציאות היום הוכיחה שמי שהחזיק פלאפון לא כשר נסחף באופן כמעט אוטומטי לאייפון ולחיבור לאינטרנט פרוץ, כיון שלא היו לו גבולות ברורים. ועל כל פנים מי שעבר לכשר לא נסחף לאייפון. ולמרבה הצער מכשירי האייפון פרצו ודרדרו את הפצת האינטרנט הרבה יותר מהמחשבים כיון שכבר אין פלאפון לא כשר ללא אינטרנט, וגם מחמת שהוא זול יותר ממחשב מחובר, וגם ובעיקר נגיש יותר וזמין בכיס בכל רגע נתון.
ועד כה דיברנו רק על אלו שמחזיקים ברשותם אינטרנט פרוץ, אך לא פחות חמור מכך הוא המתרחש מחמת זאת כתוצאה משנית. והיא הנגישות שיש אל האינטרנט גם למי שאין לו ברשותו אינטרנט, אם בגלל שאין לו צורך בו או אפילו מסיבות רוחניות, ואם בגלל שאינו יכול להחזיק בו מפני גילו וכדומה. אך מחמת שהאינטרנט חדר כל כך הוא נעשה נגיש לכל, ויתירה מזאת הוא אינו נחשב כדבר אסור כמעט. הסכנה הרוחנית שטמונה כאן היא פשוט נוראה. ההרס שזה כבר פעל אצל הדור הצעיר הוא כל כך עצום, שזה פשוט פעל ירידת הדורות כאילו עברו כמה דורות. וכל זה בתוך שנים ספורות. שאלו כל בחור צעיר והוא יסביר לכם שהניסיונות שאתם התמודדתם אינם מתקרבים אפילו בדמיון אל הניסיונות שהוא ובני גילו עומדים בפניהם. שאלו כל מחנך בימינו והוא יגיד לכם שהבעיות שעומדות לפניהם היום הם לפעמים בסדר גודל של פי תשעים ותשעה ממה שהתמודדו עימם אך לפני עשור. ראו ערך של כל מיני ישיבות שהשתנו "התחדשו" או התפרקו, מחמת שלא היה אפשר להמשיך את המצב המתהווה ולטפל בו עם הכלים הישנים והמסורתיים.
כולנו יודעים כמה נזק רוחני יכולה לעשות ראיה אחת ויחידה, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר לעתים בהשתקעות חוזרת ונשנית, עד שישנם כאלה שנהיו קרובים אל מ"ט שערי טומאה. אנחנו לא יודעים מספרים מדויקים, אבל מדברים על כך שכבר כמעט אין בנמצא בחור בישיבות גדולות (ומדובר כנראה על הישיבות היותר פתוחות) שאינו יודע איך גולשים באינטרנט ואינו מכיר את הכלי הזה. ואצל המשפחות היותר מודרניות שהמכשיר מצוי ונגיש הרבה יותר, ישנה היכרות עם האינטרנט אפילו כבר בגילאי ישיבה קטנה, והנזקים הם פשוט איומים. גם מאלה שעוד לא התקלקלו יש הרבה שכבר ניטעו בקרבם נבטי באושים, ורבים הם מאוד. ויש כאלה ש"רק" ירדו כמה רמות ברוחניות. הרוחניות הכללית של הדור פשוט ירדה כמה מדרגות, ולזה התכוונו שישנה ירידת הדורות. אנו חושבים שפשוט צריך להשים את הדברים על השולחן.
על פגעי האינטרנט---
ולחומר העניין נראה לפרט על קצה המזלג את הרוע הטמון באינטרנט. וכמה עניינים בו, האחד- אתרי שחץ ומיאוס של כל הסחי בעולם, שמלבד איסור "ולא תתרו" הוא מטמא ושורף נפשות מישראל ומנתק אותם לגמרי מכל רגש של קדושה ויראת שמים הישר לתוך תהום עמוקה, כמעט ללא דרך חזור, ונוסף על זאת יוצר לעתים בעיות משפחתיות ופסיכולוגיות קשות וד"ל. והשני- של מערכת קשרים חברתיים אסורים אשר ללא ספק מכליל את השימוש באינטרנט פרוץ באיסור ייחוד של חז"ל, כאשר בעידן הטכנולוגי החדש יכול אדם בהיותו לבדו בסתר ליצור קשר ולשבור מחיצות עם כל אשר לבו חפץ. והשלישי- הוא של חיבור לכל התרבות המערבית חילונית של ימינו לכל דבר עד כדי הפיכת האדם הגולש לבעל חשיבה אוניברסלית חילונית, ומנתקו אט אט מכל רגש והבנה של עניינים שבקדושה ודעת תורה. (זאת ועוד בה- מערכת "תגובות" בכל מקום שמציפה את כל ביב השופכין של הרוע עלי אדמות, של כל זב וצרוע אשר גופו או מוחו טרם הבשילו, ושל רכילות ולשון הרע והוצאת שם רע באופן הגרוע ביותר בלא הבדלה בין טובים ורעים).
לגבי הנקודה השלישית הנ"ל ראוי להרחיב מעט את היריעה. כיון שלגבי הנקודות הראשונות אין חולק על חומרת עניינם. אלא שהאמת היא שעיקר החורבן מגיע דווקא מסיבת החיבור לתרבות החילונית דרך האינטרנט. באשר מדובר בסוג של אויב שקט, שזה גרוע הרבה יותר. שהרי לא הכל מבינים את חומרתו ונזקיו. ונשתדל להשים את הנקודה על העניין.
מי שמתבונן שם לב שבמהלך השנים האחרונות, בערך תוך עשור, התחוללה התדרדרות רוחנית הדרגתית בכלל הציבור החרדי. וח"ו אין כאן הכללה על הציבור, אלא הכוונה על הפרהסיא של הציבור, אשר דברים שהיה ברור פעם שלא ייעשו פתאום הפכו להיתר כביכול, שהרי "כולם עושים את זה". ויש בזה כמה מדדים ברורים, ואחד הבולטים שבהם למשל הוא נושא צניעות האישה.
משנה לשנה מתרחש כאן שינוי מתרחב והולך בפרהסיא החרדית בעניין הצניעות, כמו באורך הפאות ותסרוקתן, באורך הבגדים והבלטת מראה הגוף. ולא רק במודרניות להדיא עסקינן (אשר אצלן יש דרדור נורא ברמה גבולית עם החילוניות), אלא גם ובעיקר בכאלה שמגיעות מבתים טובים, נשות אברכים, ואפילו מורות ומחנכות!! מביני עניין אומרים שיש בזה מדד גבולי של שנתונים, דהיינו נשים מלפני מחזור מסוים נחשבות כמעט מן דור אחר, עם לבוש ארכאי ולא מעודכן ועם פאות קצרות וישרות. וממחזור פלוני ואילך יש שינוי גדול במראה הכללי של ציבור הנשים, כולל בנות טובים. ושוב חלילה מלעשות הכללות, אך השינוי העיקרי הוא פריצת הגבולות, שדברים שהיו בל יראו הפכו לדבר מקובל, להסתובב באופן כזה וכזה ובפאה כזו וכזו. והדרדור לא הסתיים בזאת, שממחזור מאוחר יותר הנועזות גברה וישנן רבות וטובות שמזכירות את המודרניות הגבוליות של לפני עשור. ולפעמים הן נשות אברכים שמקריבות ומוסרות את נפשן למען התורה. וכבר בסמינרים פשה הנגע, כאשר ישנן בנות בגילאי העשרה שיש להם מושגים ועניינים של איפור ולבוש ברמה שלא הייתה קיימת פעם, ואשר שקועות בזה במידה שבוגרות מלפני חמש שנים לא הכירו.
וזה כמובן אינו רק אצל הנשים ולא רק בנושא הצניעות. נזכיר רק על קצה המזלג ובראשי תיבות, כמו ריבוי המודרניים באחוזים שלא היו, לימודי תואר אקדמי (לא היה!), הליכה לצבא (פי שלושים!), תרבות המסעדות והמלונות, הנהנתנות ורדיפת מותרות שפשו בקרב רבים בציבור ואימוץ אורח חיים חילוני עד הגבול הבלתי אפשרי. והשאלה כמו נזעקת מאליה, מה השתנה? מה הביא אותנו לכל זה?
והאמת היא שהתשובה לזה פשוטה ביותר. נתאר לעצמנו יהודי חרדי מן השורה שמסיבות כלשהן מחליט לגור בסביבה חילונית מובהקת ללא שום חברה חרדית, ואט אט הוא מתחיל להתחבר אל תושבי המקום ולהתערות בהם. מה שיקרה הוא, שאם אין לאותו יהודי מטען רוחני חזק במיוחד, אזי כל הרוחניות שלו תתחיל להתקרר בהדרגה בעקבות קשריו עם חבריו החילוניים (אלא אם כן הוא הגיע אל המקום על מנת להפיץ רוחניות, שאז הקונטרה שלו להקרין את הרוחניות תגן עליו מפני הידרדרות הפוכה, וגם סייעתא דשמיא).
הנ"ל יתקשה לשמור על רמתו הרוחנית מפני שטבעו של אדם להמשך בדעתו אחר הבריות כמו שכתב הרמב"ם בהלכות דעות, ובכל אדם עסקינן, קל וחומר אם אינו יצוק בעקרונותיו. ובנוסף, יש חוק יסוד ברוחניות שכאשר באה לאדם התמודדות חדשה והוא לא מוכן אליה מראש ומעמיד את נפשו כנגדה, אזי בודאי שייכשל. כמו בכל מאבק שכאשר צד אחד אינו מתמודד הוא מפסיד את המערכה מלכתחילה. כן לענייננו אם היהודי הלז אינו מחוזק רוחנית ומכין עצמו לקראת ניסיונות רוחניים של שמיעת דברי כפירה וזלזול בקיום התורה, ושל תרבות חילונית בכל הסובב אותו, של רדיפה אחרי המותרות והנאות העוה"ז, וסגידה לכסף ולכוח עם כיעור ולכלוך הנפש, ושל מידות מושחתות של אנוכיות ודריסת השני וכיו"ב, הוא יישאב אוטומאטית לכל זה בלי להרגיש כמעט.
איך כל זה קשור לכאן? התשובה היא שכל מי שמחובר לאינטרנט פשוט חי בתוך החברה החילונית לכל דבר ועניין, כשהוא חווה אותם כל הזמן על כל אורחות חייהם והווייתם. וכל זה קורה בעוצמות כפולות ומכופלות, מאחר שמדובר בתעמולה חילונית בלתי פוסקת, שאין איש שיכול לעמוד בפניה. ותוך גירויים אדירים בלתי פוסקים מכל כיוון, של כל השפלות האנושית שרק מלאך יכול להם. ותוך כדי הוא קולט את דעותיהם והשקפת עולמם אל קרבו, ובמשך הזמן הוא מזדהה עם כל מיני אנשים ודעות ונחלש בדעותיו שלו. ואט אט הוא מתחיל מושפע מכל זה ומתחיל להיות טשטוש בין השקפת עולמו לבין מה שהוא שומע בלי הפסקה מכל הכיוונים, עד שזה נהיה לתבליל סמיך אחד, אחר לגמרי מלפני כן. ואז הוא כבר לא משלנו. לגמרי.
נוצרה כאן תופעה חדשה של חרדים חילוניים! רבים מהמחוברים לחילוניות התחלנו מבפנים, מבלי לשנות את החיצוניות ואת הסביבה והתרבות. (לא כולם חלילה, תלוי בכמות החיבור ובגודל המטען הרוחני של כל אחד ואחד, אבל כמעט אין מי שיכול להעיד שהוא לא ניזוק כי זה פשוט גדול על בן אנוש). לא יאומן כוחו של השטן. אם פעם מי שהתקלקל רצה לטעום מחיים החילוניים, הוא היה צריך לפרוץ מחיצות חרדיות שהוקמו בעמל של שנים. הוא היה צריך לעזוב את הסביבה שלו, ולהחליף את הלבוש ואת השפה והתרבות. אבל כמו בעידן המלחמה המודרני, שאין שום ערך הגנתי לחומות גבוהות ובצורות ככל שיהיו, כאשר אפשר לכבוש דרך האוויר עם מטוסים ומסוקים וצנחנים, כך בדיוק במאבק על הצביון הרוחני. אפשר היום "להתחלן" מבלי לשבור מחיצות, ולטעום מכל גן העדן החילוני ומכל דבר אסור ולהישאר בתוך החממה החרדית. ולכל זה יש הגדרה אחת ברורה "החיבור לתרבות החילונית". במילה אחת- "אינטרנט".
כך נוצר מצב בו מסתובבים בינותינו אנשים הנראים כחרדים לכל דבר, אבל בינם לחרדיות אין ולא כלום. אמנם התרבות והשפה שלהם עדיין חרדית (אם כי גם בזה נוצרים בקיעים), אבל מבפנים הם רקובים לגמרי, נידחים מעל השם ו"אין להם אלוקים", ומסוגלים לכל התועבות שבעולם. ויש רבים שהתקלקלו רק "קצת", בדרגא כזו או אחרת. זה ההסבר לכל תופעת הפריצות האיומה ולתרבות החדשה בקרבנו של רדיפת תאוות ובילויים וכל המודרניזציה וכיוצא בה. ומה שגרוע מכל הוא ההשפעה על הפרהסיא החרדית ושינוי פניה, שגם אלו שאינם מחוברים לטמא מושפעים ממנה ומתקררים ברוחניותם, כי אם כולם עושים כך וכך אז זה בטח מותר. (אם יורשה לומר, אזי נראה שזה ההסבר החיצוני לרדיפה החילונית בהקשר להליכה לצבא ועוד, מה שלא העזו עד כה, שהרי אם בקרבנו מסתובבים רבים שלא מבינים עוד את ערך לימוד התורה, ושמדברים על חימום הספסלים של האברכים שאינם יוצאים לעבוד ו"מאי אהנו לן רבנן", אזי החילונים ששומעים את זה מכל מיני ארחי פרחי בוודאי חושבים שאנחנו פרזיטים, שהרי "היום גם החרדים מבינים את זה", עפ"ל).
הדרך להלחם בו – קביעת התודעה הציבורית
מדהים הדבר שלמרות שהאינטרנט הוא כלי הרס ומשחית של הדת שלא קם כמוהו, הוא הצליח לחדור ולהיכנס אצל כל כך הרבה רבים וטובים, ולמרות שכולם בלא יוצא מן הכלל מודים בעוצמת ההשחתה שלו ושלא היה כמוהו לרוע. ולזה יש שני סיבות עיקריות, האחד כי האינטרנט בעצמותו אינו רק כלי הרס אלא גם כלי נצרך ונחוץ להרבה שימושים וזה ראש המורה היתר בדבר. והשני הוא שזה כלי שיכול להסתתר בתוך מחשב תמים, כהיום אשר אין בית (כמעט) אשר אין בו מחשב, ואיש במסתרים הישר בעיניו יעשה. ובגלל זה נפרצו הסכרים.
והנה הלא גלוי וידוע לכל יהודי דתי חומר האיסור של גלישה באינטרנט פרוץ, כולל כל הגולשים שם ובעיקר להם. ואעפ"כ הוכח שעצם ידיעת האיסור אינה מצילה מפניו, מפני גודל היצר הרע שיש בזה אשר גורם לכל מיני הוראות היתר למיניהם. המסקנא הברורה והמוחלטת מכל הנ"ל היא שכל חיבור לאינטרנט פרוץ באשר הוא מביא באופן כמעט ודאי לאיסורים רבים וחמורים כל כך, הגורמים לשריפת הנשמה ולניתוק מכל מקור של קדושה. ובמקרים רבים מאוד מדובר בדרך של אל-חזור כשכבר אי אפשר להתרומם מן הנפילה. וממילא המשמעות הברורה היא, שכל גלישה באינטרנט פרוץ אפילו לצורך תמים ואפילו חד פעמי, הוא דבר אסור מן התורה. דבר זה פשוט וברור, והוסכם על ידי כל גדולי הדור בימינו. ובדברי חז"ל מבואר בכמה מקומות שהמביא את עצמו לידי יצר הרע נקרא רשע (אי איכא דרכא אחרינא רשע הוא– ב"ב נז:, שכך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו וכו' וכל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה וכו'– נדה יג:). וצא וראה היאך ירדו חז"ל לשורש נפשו של אדם שאינו יכול לעמוד בפני עבירה ולכך קבעו מערכת שלימה של איסורי ייחוד כדי שלא יעמוד האדם בניסיון.
ברור לכל בר דעת שכל מי שבידו להציל מוטלת עליו חובה בכל התוקף לעשות זאת, ובכל כוחו. והנה יש קולות נשמעים במחנה שכבר מאוחר מידי מפני שזה כבר נטוע בחלקים מסוימים בציבור. וזו טעות מוחלטת, ודאי ובודאי שיש מה לעשות ועל ידי זה להציל נפשות רבות מרדת שחת. אך עלינו לדעת שזה תלוי בידי כולנו (כולל מי שאין לו שייכות לזה), משום שמכאן יוצאת הקריאה של "מי להשם אלי" שכל מי שאיתנו שיצטרף. ומי אשר לא ירצה להשתתף בזה, כי אז בו יהיה תלוי הקולר. ועל כל אחד לדעת שהוא מחליט בזה לאן הוא שייך !! ובעזרת השם נוכל לפעול בכוחות משותפים מכוח רצון של קדושה ולהחליש את כוח הסטרא אחרא הגדול ביותר בימינו.
במה דברים אמורים ?! כבר אמרנו קודם שעצם ידיעת חומר האיסור של גלישה באינטרנט פרוץ אינה מצילה מפניו. אבל יש כאן אלמנט נוסף שיכול לפעול בנפש של כל אחד מאיתנו. והוא, שמכיוון שהאינטרנט הוא כלי חדש והתפשטותו היא עניין של שנים ספורות, טרם נתנו עליו את הדעת מלקבוע בו עמדה ציבורית ברורה, ובפרט גדולי ישראל שרחוקים ממנו מרחק שמים וארץ. ומה שהתרחש בינתיים בשטח הוא שזה חדר לאט לאט ובשקט. ומכיוון שהוא הפך לכלי שימושי ונחוץ לציבור גדול, ומה עוד שבאמת יש בו חלקים שאין בהם פסול, הרי שהוא אינו מוגדר אצל אדם מן השורה כבל יראה ובל ימצא ואינו מחוץ לתחום. וגרוע מזאת נוצרה עליו מין הסכמה שבשתיקה שכאילו הותר הדבר, שלא למשל כדין מכשיר הטלוויזיה.
על כולנו להגדיר ציבורית באופן חד וברור ושאינו משתמע לשני פנים, שכל אינטרנט פרוץ ללא שום חסימה הוא פשוט מחוץ לתחום לחלוטין, לכל שימוש באשר הוא. שחרדי הוא מי שאינו מחזיק אינטרנט פרוץ לסוגיו כליל. וכן להפיץ ברבים משער לשער ואיש באחיו ואיש ברעהו ואיש בקרובו שעצם השימוש בו לא יעשה כן במקומנו. (ובאשר לשאלה על פרנסה וכיוצא בה יעשה כל אחד שאלת רב לגופו על אופנים המותרים ע"י חסימה בלבד, אך בודאי אין לעשות מאינטרנט חסום ראוי לבוא בקהל). וכשיבוא מי שיטען- אני באמת יודע להישמר ואיני משתמש אלא לצורך של היתר, טענתו בטילה בששים מפני שהאינטרנט הפרוץ "לא יבוא בקהל" ואין דין היחידים שונה, וכמו שיטען שרוצה להכניס טלוויזיה בשביל מזג האוויר או בשביל שיעורי התורה שבו. והרי הוא משול למי שיקום ויאמר אינני כלול באיסור ייחוד של חז"ל, מפני שאני אינני נכשל בנשים ואני יכול להישמר מהם.
ואם ישאל השואל כיצד יפעל הדבר. תשובתנו- הבה נשים לב שאף אחד מן הציבור כולל משתמשי האינטרנט לא יחזיק טלוויזיה, אפילו לא בחדרי חדרים. מפני שבזה יש משוואה מוסכמת בציבור החרדי כולו: "חרדי"- זה ללא טלוויזיה. "טלוויזיה"- זה לא חרדי. ובזה יש נקודה שאולי מפתיעה, גם מי שלוקה בעניין האינטרנט ברגע שהוא עומד בפני שאלה של בירור עצמי "האם אני חרדי?", הוא עונה אפילו בינו לבין עצמו- "כן, אני חרדי". וממילא כל דבר שהוא טאבו ציבורי מוסכם, שנחשב נקודת סף בציבור החרדי- הוא לא יעבור אותו. חד משמעית. וזו המטרה העליונה שלפנינו, להביא את האינטרנט הפרוץ למקום שיהיה ברור לכולם שחרדי ואינטרנט אינם הולכים ביחד. שחרדי מן השורה ירגיש שזה לא חרדי להחזיק אינטרנט פרוץ, ולהחזיק אייפון תהיה בושה. בדיוק כמו במכשיר טלוויזיה.
המטרה שלנו בזה אינה להוציא את האינטרנט מכל בית, דבר שממילא אינו אפשרי ובפרט כשמדובר בחדרי חדרים. המטרה שלנו היא לשנות את הפרהסיא הציבורית! דהיינו להביא למצב שבו תהיה בושה להחזיק אינטרנט פרוץ בריש גלי על שלל צורותיו ושמותיו, בלתי מקובל. מפני שזה יהפוך להיות דבר ברור ומוסכם על הכל ש"חרדי" לא מחזיק אינטרנט פרוץ או אייפון וכיוצא בו. וזה יביא בסופו של דבר הצלחה של למעלה מ-80 אחוז, מפני שזה ימנע ויעצור רבים שלא שם מנפילה, וגם אלה שנמצאים שם יעשו חושבים מה הם באמת. וגם אלו ששקועים מדי, יבוא יום שהם יצטרכו להסתיר זאת מילדיהם.
חובתנו בשעה זו ---
על כולנו מוטל עתה לקום ולהגדיר באמירה ברורה וחד משמעית ואשר אינה מותירה כלל מקום לספיקות:
א- החזקת אינטרנט פרוץ אסורה לחלוטין והוא בל יראה ובל ימצא במקומנו, שהרי לגלוש באינטרנט פרוץ זה דבר אסור מן התורה..
ב- "חרדי" הוא מי שאינו מחזיק אינטרנט פרוץ או חמור מזאת- אייפון לסוגיו. "אינטרנט פרוץ"- זה לא חרדי. לא משלנו.
חייב כל בן תורה וירא אלוקים שנגע יראת השם בלבבו להשיח בכל מפגש עם רעיו ומבני משפחתו ולהצהיר- "אני לא נוגע באינטרנט פרוץ, אצלי זה מחוץ לתחום" ! ולהבהיר שמבחינתו חרדי ואינטרנט פרוץ זה תרתי דסתרי ! ועל ידי זה יעשה כל אחד פעולה בקביעת הגדר וביצירת תודעה ציבורית שאינטרנט פרוץ הוא מחוץ למחנה. ועל ידי שיתוף פעולה וכוחות משותפים נוכל לקבוע ולעצב את פני הפרהסיא של הציבור החרדי, שיהיה בו היחס אל אינטרנט פרוץ כמו ההתייחסות לטלוויזיה בעזרת השם.
ההשלכות המעשיות שחייבות להיות אצל כל אחד מאיתנו בעקבות ויחד עם קביעה זו, הינם של הוצאה של האינטרנט הפרוץ אל מחוץ לתחום באופן גורף וחד משמעי, בעיקר אצל אלו המחוזקים רוחנית. שהרי איננו מדברים כעת על פעולה אצל הנגועים בדבר אלא אדרבא דווקא אצל ציבור היראים האמיתי, שהרי הם אלו שקובעים ומובילים את הקו החרדי. ובעקבות זאת ייווצר גל התחזקות של קביעה ברורה מה נחשב מחוץ לתחום אצל עם השם, וזה ישפיע בגלים על הפחות מחוזקים כאשר זה יהפוך לתו תקן של מה הוא "חרדי". ויידע כל אחד ברורות– כל מעידה וסטייה קלה מן הגדר אצל הציבור המחוזק רוחנית תגרור בהכרח נפילה מוחלטת אצל החלשים יותר, וממילא זה יגרור שבירה של כל חומת הגדר אשר מחובתנו המוחלטת לעשותה. שהרי אם עסקן רציני או איש עסקים חשוב יחזיק ברשותו אינטרנט פרוץ או אפילו אייפון ח"ו (לצרכים אמיתיים וחשובים ביותר), אזי גם בחור ישיבה ירשה לעצמו להחזיק את זה. ואם אברך בן תורה יחזיק ברשותו לצורך כתיבת חידושי תורה מחשב נייד שאינו חסום, אזי יגיד העובד המודרני "אם כן אז לכולם יש אינטרנט"! ונמצא חטאם של אלו מונח על כתפם של אלו. אין לנו שום דרך אחרת.
בעזרת השם נעשה ונצליח---
וכאן יצויין ברורות, כלל לא מדובר במהלך של הוקעה או ניתוק מציבור גדול וחשוב. כלל וכלל לא! בדיוק ההיפך המוחלט, זה אינו על דרך השלילה אלא על דרך החיוב. איננו מרחקים אלא מקרבים. ומי שהבין בזאת שצריך להוקיע את מחזיקי האייפון מהציבור, לא הבין את הנאמר. איננו מוקיעים בני אדם אלא מוקיעים מעשים, אשר ביד כל יחיד ויחיד להחליט על עצמו. ואין המטרה כלל ליצור בידול והפרדה בציבור אלא רק לקבוע גדר רוחני, ואת זה כל אחד ייצר בעצמו ע"י הצהרה מילולית ומעשית בריש גלי שאני לא מתקרב לזה. וחלילה חלילה מלהוקיע או להרחיק אף יהודי. מה גם שפעולות מסוג זה יפעלו תוצאה הפוכה בדיוק. ובעזרת השם ציבור גדול מאוד שרוצה לאמתו של דבר חומות הגנה רוחניות חזקות ירגיש בעצמו "שייך" למהלך ציבורי זה. למרות המחיר הכלכלי שרבים יצטרכו לשלם או להתגבר על כל מיני קשיים בזאת, ואשר אין להתעלם מכך, אך בעז"ה נתגבר על זה. חשוב להעיר כאן שכאשר ציבור גדול יזדקק לאינטרנט חסום כהלכה, אזי בוודאי יתפתחו תוכנות מתאימות ונוחות לשימוש.
