סמארטפון

*שאלה 112:* 6; "שלום. בתי בת 14 מסיימת כיתה ח. משנה שעברה על רקע הקורונה קנינו לה טלפון חכם כדי שתוכל להתחבר ללמידה מרחוק ולשמור על קשרים חברתיים. התקנו סינון ויש הגבלה בזמן הגלישה. שוחחנו איתה על הסכנות וסיכמנו על כמה כללים. מאז שהיא קיבלה את הטלפון היא מתנגדות בתוקף שניכנס ונעקוב אחריה. מאוד חשובה לה הפרטיות. לאחרונה נכנסתי למחשב שלי שמחובר גם לווצאפ שלה וראיתי שהיא מתכתבת עם כל מיני בנים שאנחנו לא מכירים ושהיא נמצאת גם בכל מיני קבוצות עניין שונות. חלקן בסדר כמו אומנות וחלקן לדעתנו סתמיות לחלוטין. ברור לנו שעלינו לשבת לשוחח איתה והייתי שמחה לקבל טיפים איך לעודד עצמאות ואחריות ואיך לשמור עליה בכל זאת. בתודה רבה מראש." רקע דתי ⏱ᥧ 3 דקות *תשובה:* שלום אמא יקרה! שאלת את שאלת מליון הדולר בהורות - איך נוכל כהורים לתת מרחב לילד ובו בעת להציב גבולות; לאפשר מרחב של גדילה ובירור מבלי לוותר על החינוך.. השאלה הזאת קשורה לאינסוף נושאים ודילמות חינוכיות וברור לי שכאמא פיתחת מיומנויות בנושא במהלך גידול הילדה (והילדים) שתוכלי להשתמש בהם גם כעת. הפלאפון והמרחב הוירטואלי הוא אמנם דילמה חדשה יחסית אך העקרונות של השיח אודותיו אינם שונים מכל דילמה אחרת איתה התמודדנו או איתה התמודדו הדורות הקודמים בחינוך. לענייננו, נקודת המוצא היא שפלאפון בגיל הזה בשום מקרה הוא לא "רכושו הפרטי" של הילד, וודאי לא משהו שנמצא רק ברשותו ואנחנו ממודרים מכל קשר אליו. ברגע שקנינו לו את המכשיר או שהוא קיבל אותו ואפילו אם הוא רכש אותו בכספו שלו, חלק מחובתנו ואחריותנו החינוכית להיות ערניים למה שמתרחש בו, להגדיר יחד כללים וגבולות ובכל מקרה להתייחס אליו כחלק מהמגרש החינוכי בו אנו פועלים. חשוב שנהיה מודעים לכך שהפלאפון אמנם לא דומה לשום דבר אחר איתו התמודדנו כחברה במהלך ההיסטוריה, אך הוא שילוב של הרבה מאוד מרכיבים יחד: לימודים והעשרה, חברים ותרבות, עולמות תוכן ומשחקים, מפגשים עם אנשים מכל רחבי הגלובוס כולל אנשים מסוכנים, מידע זמין, וכן הלאה. תנסי לבודד כל אחד מהמרכיבים האלה ותגלי שעל אף שהפלאפון עצמו הוא אתגר חדש, עם כל אחד מהמרכיבים לכשעצמו גם ההורים שלנו התמודדו.. הם אמרו לנו עם מי אנחנו יכולים לשחק ועם מי לא, לאיזה בית אפשר ללכת בלי בעיה ומאיזה בתים להימנע, באיזה רחובות אפשר להסתובב חופשי בלילות ובאיזה מסוכן, איזה משחקים וספרים יהיו בבית ואיזה מהם לא מתאימים למרחב החינוכי של הבית שהם ביקשו ליצור, מתי חוזרים הביתה והולכים לישון וכן הלאה. זאת היתה חובתם החינוכית והם אכן עשו זאת. *ההבדל המרכזי בין ההורים שלנו לביננו זה שכל אחד ממרחבי החינוך הללו – התנהל בנפרד, ואילו בעידן המכשירים החכמים הכל הכל מרוכז באותו המסך.* ועל כן אחריותנו כהורים להיות מודעים וערניים למה חווה הילד שלנו בתוך המכשיר בכל אחד ממרחבי החיים המתקיימים בו ולהנחות אותו בהתאם. אני מעריכה שעד כה לא חידשתי דבר, ובכל זאת הקדמתי כל זאת כיוון *שהרבה פעמים אוחז בנו כהורים שיתוק לנוכח הפלאפון ותחושה שהפלאפון הוא ה"מרחב הפרטי" של הילד ולכן לגיטימי שנהיה ממודרים ממנו..* טענה זאת כמובן מוטעית ובכל זאת עלינו להיות מודעים אליה ולחדד את האתגר ואת חובתנו לפעול בו קודם כל לעצמנו. ומכאן, לשאלה הגדולה איך עושים זאת.. צדקת כשאמרת כי המשימה הראשונה היא לשוחח עם הילדה. כדאי מאוד שתהיה זאת שיחה בזמן נינוח ורגוע ולא בזמן אמת כאשר קרה משהו. בשיחה חשוב להגדיר את המצב – הפלאפון הוא שלך, אבל אנחנו כהורים מופקדים על חינוכך וממילא על המתרחש בו ולכן עלינו לקבוע כללים של שימוש נבון במכשיר ושל האופן בו אנו יכולים להיות שותפים או לכל הפחות מיודעים באופן מלא על המתרחש בתוכו. חשוב לתת דוגמא אישית. למשל מומלץ מאוד שבין בני זוג תהיה שקיפות מלאה בכל הנוגע למתרחש בפלאפונים. שקיפות כזאת אינה נובעת מחוסר אמון חלילה אלא מהבנה שהפלאפון מכיל בתוכו הרבה ממרחבי החיים של כל אחד ועל כן חשובה מאוד השקיפות במתרחש במכשיר (יש לכך ערך גדול מבחינה זוגית ואפילו הלכתית אך נרחיב בעז"ה בהזדמנות אחרת), במידה ואכן אתם כזוג נוהגים כך בביתכם, זה המקום להגיד לילדה – גם בין אבא ואמא יש שקיפות ביחס למתרחש בפלאפון שלהם ואנו שואפים לכך שזה יהיה השיח בבית שלנו. במקביל יש לכבד את הפרטיות של הילדה! באופן טבעי יש דברים שהיא לא רוצה לשתף, התכתבויות אישיות עם חברות וכד' מה שכמובן מצריך זהירות ביחס לפעילות חודרנית בפלאפון שלה (לקחת את המכשיר ולעבור על כל מה שיש בו וכד') ולכן כאן מגיע המרכיב המרכזי ביותר בשיח שהוא האמון. *חשוב לדבר על אמון כערך.* אנחנו רוצים להאמין לילדים שלנו ולסמוך עליהם, לדעת שאם יש משהו לא מתאים – הם יודעים לעצור ולשתף, שהם מתנהלים כלפי חוץ לפי ערכי הבית שלנו וכן הלאה. גם לאמון צריך לקבוע כללים, איך יוצרים אמון ואיך דואגים לכך שהאמון לא יופר. למשל – מגדירים יחד באיזה קבוצות הילדה נמצאת ומחליטים כי לכל קבוצה נוספת (שאינה בחוג החברות המצומצם) מצטרפים רק בשיתוף של ההורים. או אם כבר המצב קיים כפי שתיארת בשאלתך, עורכים יחד רשימה של הקבוצות ומחליטים – היכן מתאים שהיא תשתתף והיכן לא. ושוב, זו הזדמנות מעולה לשיח – מה בדיוק קורה בכל קבוצה, מה המטרה שלה, מי השותפים שם, האם את מכירה את כל החברים בקבוצה? האם בטוח / מתאים להיות בקבוצות שאת לא מכריה את כל השותפים וכו וכו. כך גם לגבי אפליקציות או כל מוקדי תוכן אחרים במכשיר. מקווה שנתתי קריאת כיוון ומאחלת לך הצלחה רבה מאוד במשימת החינוך! וכמו תמיד – תפילה גדולה לבורא עולם לפני השיח ולאחריו, שיעלו הדברים לרצון. *הרבנית ד"ר שולמית בן שעיה*