האשכול הזה מיועד בעיקר לאנשים שלא הגיעו לתחתית הבור האינטרנטי, אבל גם מי שהגיע לתחתית יפיק תועלת מהדברים שלהלן:
אתם זוכרים מתי עשיתם פעם ראשונה עבירה שלא עשיתם אף פעם אחת לפני כן? הלב שלכם הלם אז בחוזקה, והייתם נסערים מעצם העובדה שנכשלתם. בפעם הבאה היו יסורי מצפון שלכם קשים אבל נסבלים יותר. ככל שעברתם שוב ושוב על אותה עבירה היא הפכה אצלכם להרגל שפעם מטריד יותר ופעם מטריד פחות, אבל בהחלט לא מדכא אתכם לגמרי. השלמתם כבר עם ההרגל ואפילו אם הייתם רוצים חזק מאוד לא הייתם מתפטרים כל כך מהר מההרגל המגונה, כי ההרגל נעשה טבע, כמו שאומרים.
עכשיו תחשבו לרגע טוב טוב היכן אתם עומדים. נכון שיש לכם הרגלים מושרשים שקשה לכם לשנות אותם, אבל יש דבר או שניים שהם בשבילכם בכל זאת קו אדום שאותו לא תעברו באינטרנט.
גם בבור האינטרנטי יש עדיין אנשים עם גבולות אותם הם בשום אופן לא עוברים, אבל גם להם יש רגעים של חולשה שבהם הם כמעט עוברים את הקו האדום אבל נסוגים ברגע האחרון.
אם גם לכם יש עדיין קווים אדומים, היזהרו לא לעבור אותם אף פעם בשום פנים ואופן, יהיה מה שיהיה. פשוט כי אתם לא רוצים להשחית את צלם האנוש, לאבד את האמונה או לבגוד בכל היקר לכם.
אמת, אתם נמצאים בבור מלא נחשים ועקרבים על כל צעד ושעל, אבל אתם עדיין לא הכי עמוק הבור, כי גם אם נפלתם עמוק, תמיד ניתן להתדרדר עמוק יותר – ואתם עדיין לא שם. אתם עדיין צדיקים בסדום.
אל תעניקו ליצר שלכם את הפעם הראשונה, כדי שלא תכנסו למעגל קסמים שלא תוכלו להחלץ ממנו. עבירה גוררת עבירה וכן הלאה והלאה עד שמאבדים כל זיק של יהדות, ולכדי כך שום יהודי טוב אינו רוצה להגיע. גם אתם אני מקווה.
