זה קרה לי / וידוי של אברך משי
עבדתי קשה בבחרותי על שמירת עיניים וכו'. גם כשנהייתי אברך המשכתי לשמור מרחק מכל כיעור.
ואז זה קרה.
חבר הזמין אותי לביתו והראה לי בדרך אגב את המחשב שלו. הוא נכנס אתי לאתר חרדי וזה הקסים אותי.
מן הון להון, באתי אליו עוד פעם, והוא הראה לי עוד אתרים יפים. טעמתי כי טוב, וקניתי לי מחשב נייד שיבדר אותי קצת.
וכאן התחיל הברוך. קראתי דברים שלא קראתי בחיי. בהתחלה קיבלתי הלם מהדברים, אבל לאט לאט התרגלתי.
עדיין דילגתי על תמונות לא צנועות. אבל משהו מכל הדברים 'היפים' נקלט בלבי כל פעם והשאיר רושם עמוק.
עם הזמן התרגלתי לפרסומות המרצדות שהופיעו בצידי האתרים, גם אם הם היו רחוקים מאד מצניעות.
יום אחד, ברגע של שיעמום נורא, הוצע לי באימייל סרט על רבי חיים קנייבסקי. הסרט הוביל אותי ליוטיוב. שם ראיתי עוד סרטים נפלאים. וכך בלי להרגיש התחלתי לפזול לעבר סרטים אחרים. עדיין לא נוראים.
התחלתי להרגיש שאני מידרדר והולך אבל לא יכולתי לעצור במדרון וכל השאר היסטוריה.
היום אני מקולקל ומקולל, אין לי שום מנוחה מכל מה שראיתי וקראתי. שלום הבית שלי נהרס לגמרי, כל העדינות הטבעית שלי הושחתה, ואני כבר בכלל לא אותו אברך משי שהיה ואיננו עוד.
אני בוכה במסתרים, הכרית שלי מתרטבת לילה לילה, אבל ה' כאילו מסתיר פניו ממני והכל אצלי על הפנים. אין לי נחת ואין לי שמחה, טוב מותי מחיי.
רק בגלל האינטרנט.
כעת אני שואל אתכם? למה אתם חושבים שלכם זה לא יקרה? אני אומר לכם עם יד על הלב: עצרו בעוד מועד!
תוקן על ידי חיגילעבט ב- 20/07/2011 19:51:49
 |
|
|
