מצאתי באיזשהו אתר את הדברים הבאים:
שלום רב,
אנחנו זוג תורני. בעלי אברך בישיבה. יש לנו אינטרנט רימון בבית לצורך העבודה. אנחנו נשואים שלוש שנים, ושנינו מרגישים שיש לנו זוגיות טובה.
השבוע הגעתי הביתה, הפעלתי את המחשב וראיתי שבעלי ביקר באתר לא צנוע.
דיברנו על זה ביחד, הוא התנצל והסביר שגם הוא מתחרט מאוד, ולכן הוא עזב את הבית אחרי 4 דקות של שהייה באתר, פשוט ברח. השאיר את המחשב כמו שהוא, יצא מהבית מוקדם ממה שהיה צריך לצאת, ויצא. אציין שבשלוש השנים האחרונות זה קרה כבר פעמיים. הוא התנצל שוב ושוב, אנחנו מנסים לעבור את זה ביחד, אבל אני מרגישה לבד. אני מרגישה נבגדרת ופגועה. אני מקדישה את כל כולי לבית שלנו, בית של תורה, אבל מאוד קשה לי. הוא אומר כל הזמן שגם כשהוא ראה את התמונות הוא מיד גלגל הלאה כדי לא לראות ולא להסתכל. אני מאמינה ולא מבינה, אז בשביל מה הוא נכנס? מדובר במשהו "נורמלי", חס ושלום? הרי גם כשבעל חס ושלום אלים- הוא יכול להגיד שהדם החם עלה לו לראש ומדובר בנפילה. מדובר כאן בחציית קו אדום שדורשת טיפול? שדורשת ניתוק עד להסדרת העניין? או שרק אני לא מבינה לנפשו של גבר?
אודה לתשובה מהירה שלכם, אני מתפתלת בייסורי הנפש כבר כמה ימים.
תודה
התשובה:
מאת: מכון שילה
שלום וברכה, מדובר בשאלה נפוצה של נשים שנפגעות. הרגישות והרגשות שלך בנושא הם מובנים, אבל כדאי לקחת את הנושא בפרופורציות ולנסות יחד איתו להתמודד עם הבעייה. כל אחד יכול לסמן קו אדום אחר, וזה נושא רגשי אישי, אבל נראה שזה נמצא עדיין בגבולות שבקשר זוגי טוב תוכלו להתמודד. במידה וזה נמשך זמן רב ולא משתפר רצוי לפנות לטיפול.
בהצלחה, ד''ר צבי מוזס, מכון שילה
רשימת התגובות:
את בתור אשה - יצחק, 23/01/2011
אין לך להסיק את המסקנות אליהן הגעת. עולמם של הגברים שונה מעולמן של הנשים.
את מרגישה פגועה ונבגדת במידת מה, אולם כל זה לא נצרך ואת סתם עושה לעצמך חיים קשים. אני אסביר.
נכון מה שכתב ד''ר צבי, ואף המגיב האחרון אחרי יפה, אכן בדבריה הטילה את כל הכובד על בעלה ומתוך נקודת הסתכלותה על מהלך חייה הגיעה למסקנה הנ''ל, אולם לא נכון הדבר.
הרמב''ם מגדיר את נסיון העריות כנסיון הקשה ביותר בכל דור. בדור שלנו הדבר נכון שבעתיים, מהסיבה הפשוטה שאדם יכול להתבודד עם המחשב. ועצם הדבר הזה הוא אשר קבעו חכמים שלא יתייחד אדם עם אשה, אולם בראיה שטוחה, כאשר נשאל- והלא מחשב זה חפץ דומם! מה לנו לעשות הרחקה כזאת ממנו? האמנם ירדנו משפיות...? אולם לא כך הדבר, כשאדם נמצא לבד עם המחשב, הוא בסכנה אדירה. קשה להודות בכך, אולם זאת האמת. שורש העניין הוא שזה מגרה את האדם ביודעו מה ניתן למצוא שם, באשר הוא כביכול לבד ללא איש...
ומצד שני- נלך אחרונית בעוד כל העולם צועד קדימה...? היום כבר כמעט בכל דבר מעורב המחשב, והוא נהפך לצורך קיומי ממש עם הזמן. לעניות דעתי נכון לעבוד על פי מספר כללים:
-המחשב ממוקם במרכז הבית- בסלון.
-הוא דולק רק כששניכם (או אנשים אחרים) נמצאים בבית (לא כולל במקלחת/שירותים/סופר וכדומה..)
-הוא נדלק ונכבה בשעה קבועה- לדוגמה- 19:00-22:00..
כל אלו הינם דברים הכרחיים על מנת שלא לגרות את היצר, ואכן לזה זה גורם ללא קשר לטיב היחסים ביניכם- קחי זאת בחשבון! מי שכבר היה שם, המשיכה לשם תמיד תשאר אצלו, ולכן תמיד! יהיה צורך לנטרל אותה. כל פעם מחדש.
יש עוד דבר שבאפשרותך לעשות, ויותר נכון- חובה עליך לעשות, וזה לשפר את היחסים ביניכם- גם מצידך! הוא חייב לקבל את התמיכה שלך, אם את לא תתני בו אמון- אז אין לו בכלל סיכוי, הוא כבר ימצא את הדרך שלו לשוב לאותם מקומות נמוכים ושפלים (אינטרנט במקום אחר/מגזינים וכדומה- לצערנו לא חסר) אסור לך לתת לו הרגשה של עצבות, של אכזבה, שכביכול הוא נפל, והוא לא בסדר, וכו' זה לא, אל תתני לו להרגיש כך, אלא תני לו הרגשה טובה- תמיד! בחיים עצמם קורה שנופלים, כן, גם גדולי עולם נופלים, זה לא אני אומר, שלא יהיו טעויות, זה החכם באדם אומר- ''כי שבע יפול צדיק וקם'' ''כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא''
זה דרכו של עולם. גם תינוק הבא לעולם, משלב מסויים אנחנו מאפשרים לו ללכת לבד, למרות שאנו יודעים בוודאות שהוא יפול, זה בסדר, ניתן לו ליפול והוא ילמד ללכת בכוחות עצמו, הוא יתחשל מעצמו, נראה לו שאנחנו בוטחים בו. ככה אותו דבר ממש גם אצלך עם בעלך, הוא קצת מועד? בסדר, מתמודדים, זה דבר טבעי. (אפשר לראות פרק חמישי ברמב''ם, בשמונה פרקים לרמב''ם)
אל תבהלי שהוא לומד תורה וככה קורה, זה בסדר, זה קורה, חשוב פשוט לשמור על שיפוט חיובי, מגמה חיובית, ולעשות את הדברים נכון, לאט לאט, לא להיבהל, קורה כמעט לכולם.
האדם הדתי ראוי לו לדעת שאינו מלאך, ככאלה אנחנו שואפים לשפר את מעשינו תמיד, ולהשאר קרובים אל השם, אולם קורה כשנופלים, ולא צריך לאבד את הראש מכך. מתקנים למקום טוב יותר.
בעז''ה שנזכה להגיע למקומות גבוהים ולהשאר שם..
גם אני נפלתי לצערי - אני, 06/01/2011
גם אני נפלתי באינטרנט, לצערי. אך בניגוד אליה, שמפילה את כל כובד האשמה על הבעל בלבד, מתנערת מאחריות ושופטת מהצד. היחסים בין *שני* בני הזוג מאוד מכריעים.
דבר נוסף הוא שזה יצר טבעי מאוד, טבעי מדי, וחזק ביותר, וכאן נכון שהגבר
צריך לעשות את מירב העבודה. אני רק יוצא נגד הטון של התגובה כאילו
''שיסתדר לבד, זה בעיה שלו''. שמירת עריות מעולם לא היה פשוטה,
והיום מסובכת מתמיד.
בכל אופן אצלנו זה נפתר ברוך ה' ע''י הרבה הרבה דיבורים בינינו, פתחנו
הכל, מה אני מרגיש ולמה. חפרתי וחפרתי בתוך עצמי פנימה והחוצה.
כשהבנתי שאין לי מה לחפש שם (ועברו הרבה הרבה מים בנהר עד שזה הגיע) אני הרבה יותר רגוע, ונראה שהבעיה חלפה.
בעיה - יפה, 15/12/2010
ברצוני להגיב לגבי תשובת הרב לשואלת. אני סבלתי 10 ש' ויותר מבעל שגלש באתרים לא צנועים, ובסוף התגרשתי ממנו. הבעיה של הבעל אינו יצר טבעי, זהו בריחה מהמציאות, וכולה בעיה שנובעת ממנו.האישה לא גורם פה בכלל. אני מניחה שהבעל התנסה בדברים כאלה גם לפני שהתחתנו. הנישואין לא פותרים בעיות של ריקנות נפשית,ובריחה לדמיון. נשואין היא מערכת יחסים שצריך לעבוד קשה כדי שיצליחו, וההתנהגות שלו צריכה טיפול אישי עבורו, לגבר. שיגש מיד לטיפול אם איכפת לו ממנה.
נזקי האינטרנט - אביהו איתן, 08/12/2010
קראתי את מכתבך, ראי "יצר לב האדם רע מנעוריו" - ומה עוד שמובא בגמרא כי ''אין אפוטרופוס על העריות'' - הטוב ביותר שבבית של תורה לא יהיה אינטרנט - אך במידה ולא ניתן תוסיפו חסימות - שלא ניתן לפותחם ברמה של ספק!!! כמו אינטרנט רימון וכד'
בכול אופן מצ''ב מכתב אשר נשלח לחברי הכנסת - שווה לראות
08/12/2010
לכבוד: חברי הכנסת
מכובדי,
שלום רב,
הנדון:בקשה למזעור נזקי האינטרנט
ברצוני לבקש את עזרתכם בתופעה הקיימת מזה מספר שנים, אשר הולכת וגדלה וגורמת לנזקים בלתי הפכים. כידוע לכם האינטרנט מכיל בתוכו תכנים רבים ומגוונים, אתרים רבים אשר תוכנם מבהיל כגון: אתרים המעודדים התאבדויות, סטיות, עידוד השימוש באלכוהול ובסמים וכו', אשר אינם חסומים ופתוחים לכל ילד וילדה בישראל.
כישראלי ממוצע אשמח באם חברי הכנסת יחסמו אתרים היכולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים, זאת מכוון שלא ניתן למנוע מהילדים ומבני הנוער שלא לגלוש, שהרי בבתי הספר, בספריות ומרכזי העשרה – האינטרנט אינו חסום ובכך למעשה אין שליטה על עולמות התוכן, להם הילד נחשף וידוע שככול שסף הגירוי עולה סף התגובה קטן ועימו הרצון לשינוי גדל.
נציין כי בשיחות סלון עם חברים, ישראלים רבים אינם יודעים כיצד להתמודד עם התכנים להם הילדים חשופים, לעתים קרובות, בגלישה רגילה לכאורה, הילדים מגיעים למקומות שונים ומשונים המעוותים את דרכי החשיבה שלהם.
הישראלי הממוצע המשתמש באינטרנט והחפץ לגדל את ילדיו באווירה בריאה יכיר תודה באם תתבצע חסימה לאתרים המכילים תוכן שאינו מתאים לילדים, מה עוד כי הורים רבים אינם מודעים כלל היכן ילדיהם גולשים וספַק האינטרנט אינו מסביר זאת, כתוצאה מכך ההורים אינם עורכים שיחות הסבר עם ילדיהם לבעיתיות הקיימת והנזק הנגרם לילדים הינו בלתי הפיך.
נוסיף כי מדינתנו שונה ממדינות המערב זאת מפאת גודלה הקטן וצבאנו הקטן המושתת על ישראלים איכותיים, מצב המחייב גידול ילדים בריאים בנפשם.
אשר על כן, נבקש את התערבותכם הדחופה לטיפול בבעיה כאובה זו.
