מרגיש כבול ומכור יש תרופה

חדש באתר search מה תרצה לחפש? ondemand_videoערוץ הידברות VOD starsהרב זמיר כהן 70 שאלות קשות starsעולם הילדים androidהורדת האפליקציה thumb_upלמתחילים תרומות ושותפות question_answerשאל את הרב done_all2 הלכות ביום phonelink_ringווטסאפ photo_cameraאינסטגרם subionsהרשמה לניוזלטר shopping_cartהידברות שופס eventאירועים ondemand_videoשידור חי חיוג ישיר למחלקות access_timeכניסת שבת schoolהקמפוס היהודי touch_appאודות contact_mailצור קשר grade>> יהדות local_library>> חדשות היום filter_vintage>> נשים cloud_queue>> רוחניות library_music>> תרבות whatshot>> רץ ברשת local_activityJudaism הידברות search top image איך שומרים על העיניים ממראות אסורות? 10 עובדות איך שומרים על העיניים ממראות אסורות? 10 עובדות מצוות איך שומרים על העיניים ממראות אסורות? 10 עובדות מה שכרה של שמירת עיניים אחת, כיצד נזכה שכל מאכלינו ייחשבו כקרבן העולה על גבי המזבח? 10 עובדות מרגשות על חשיבותה של כל שמירת העיניים בודדת הידברות | ד' אלול התשע"ח |15.08.18 09:32 share שתףwhatsappווטסאפאא 1. הקב"ה שש ושמח על כל שמירת עיניים בודדת רבותינו מבארים כי כל עבודה קטנה בנושא, כל פעם שאדם מצליח לשמור על עינו, כוחו רב מאוד. דבר זה רמוז בפסוק בשיר השירים: "לבבתיני באחת מעינייך" – הקב"ה אוהב בלבו כל שמירת עיניים, ואפילו אחת. 2. שמירת העיניים – תחילת עבודת התשובה banner img הרבי מקאברין הסביר את הפסוק: ''בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה'' (צפניה ג, ב), כך: "בשובי את שבותיכם" – כאשר יהודי ניגש אל עבודת התשובה, בראשונה יקח את עצמו "לעיניכם" – לשמירת העיניים, ומשם יעלה את כל המדרגות. 3. השומר על עיניו זוכה לשמירה מיוחדת מהקב"ה על הפסוק "ינצרנהו כאישון עינו" מבאר ה'תפארת שלמה' כי בכך רמוז גודל השמירה שעל האדם לשמור על עיניו מראות ברע: כשם ששומר על אישון עינו. בעל ה'תפארת שלמה' מוסיף ומבאר כי כשם שהאדם שומר על עינו, כך הקב"ה שומר על האדם מכל צרה וצער. 4. השומר על עיניו ניצל מכל צרה וצער במסכת בבא מציעא אומרים חז"ל: "שמור לי ואשמור לך שומר שכר". רבי אלימלך בידרמן מבאר כי הקב"ה אומר ליהודי: 'בני יקירי, שמור את עיניך כפי שביקשתי, 'ואני אשמור לך', אני אשמרך מכל צרה וצער, ולבד מזאת הינך עוד 'שומר שכר', שבבואך לעולם הבא שכרך שמור לך. 5. שמירת העיניים מסייעת לזרעו של האדם בספר 'חסידים': "עוד זכות גדולה יש לו לשומר עיניו... כל דבר צער שהאדם סובל באותו ענין, עושים טובה לזרעו, שנאמר: 'יראה זרע יאריך ימים אשרי בניו אחריו'". 6. השומר על עיניו אינו מרגיש צער המיתה ה'חת"ם סופר" היה אומר בשם רבו רבי נתן אדלר, שהיה כתוב בגמרא שמלאך המוות, הממונה ליטול את נשמתו של האדם בבוא יומו, נראה אז בדמות מלאך מלא עיניים. רבי נתן אדלר מבאר כי כל צער המיתה בא לו לאדם ממה שלא שמר את עיניו, ולכך השומר את עיניו בשמירה יתירה אינו מרגיש צער המיתה כלל, כי לאותו מלאך אין שליטה לצערו. (כן כתב החיד"א ב'נחל קדומים', פרשת בראשית) 7. כל מאכליו נחשבים כקרבן אשה לה' ב'מסילת ישרים' פרק כ"ו מבאר הרמח"ל על האיש המתקדש ביותר, ש'הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש וכמזבח', ומעתה המאכלים שהוא אוכל נחשבים כקרבן שעולה על גבי האישים. 8. השומר על עיניו מקדש שם שמים ב'ברוך שאמר' נאמר: "ברוך משלם שכר טוב ליראיו". הסטיפלר כתב ב'קריינא דאגרתא' אגרת כ"ט כך: "גם צריך לדעת, כי בהתגברו ועומד בניסיון, מתקדש שם שמים מאוד, וזכותו נורא ועצום". עוד מוסיף הסטייפלר: "וגם בעולם הזה יראה נועם ברוב הימים, כי כל ההנאות שהאדם נמנע מהם מפני כבוד שמים, משתלם לו ממקום אחר בהיתר בהמשך הזמן". דור זה נקרא 'עקבתא דמשיחא'. הרב בידרמן מבאר כי כשם שכל הגוף - כולל האיברים החשובים ביותר – נשען על העקב, כך גם כל בית ישראל נשען על מעשינו בדור זה. עוד אומר הרב בידרמן כי "דווקא מפני שאנו ב'מקום נמוך' וחשוך, הרי כל פעולה שאדם עושה לגרש את החושך ולהתגבר על יצרו - עושה רעש גדול בשמי מרומים". 9. גם אם אדם נכשל - אל ייפול בייאוש עיקר עבודתנו בדור זה הוא להאיר את חשכת הלילה. כלומר, להאיר את החשכות שמביא עלינו היצר הרע בדור אפל זה. אמנם, אם כבר הצליח היצר הרע להפילו בדבר עבירה, חלילה לו מלהרים את ידיו בייאוש, אלא ימשיך ויתחזק. רבי שלמה מקארלין היה אומר כי במקומות רבים מאוד בזוהר הפליגו במעלת הקם בחצות הלילה. "גם מי ששובר את החשכות שבלבו ומתגבר מעל קשיי הייאוש – הרי זה נחשב לו כגדולה שבעבודות". 10. נכשלת? כסה את העבר והתחל מהתחלה צדיקים הסבירו את דברי הגמרא "פורס מפה ומקדש" כך: חשיבות רבה יש כשאדם 'פורס מפה' – כלומר, משכיח מעצמו ומכסה במפה את כל העבר שלא היה טוב, ופורס מפה חדשה בהתחדשות, וכך הוא מתקדש בקדושת חי העולמים. הרצאה מומלצת: מרבית האנשים בעולם לא רגילים להקפיד על שמירת העיניים, ולכאורה נראה שזה כמעט בלתי אפשרי - הרי העולם מלא בגירויים. הרב זמיר כהן מסביר מדוע דווקא בימינו שמירת העיניים היא ערך חשוב, ועד כמה היא יכולה להועיל. בצד זה, הוא מעניק עצות מועילות שמסייעות להתחזק בעניין חשוב זה: 0:00 whatsappווטסאפfb שתף תגיות שמירת העינייםניסיוןשכר רוצה לקבל התראה במייל על כל תוכן חדש של הידברות? הזן את כתובת המייל שלח תגובות הוסיפו תגובה 11 זכית תגובה 5, אשרייך | 14/06/22 12:50 10 העבר עיניי מראות (ל"ת) אביחי | 16/10/19 00:58 9 שמירת העיניים היא גם לנשים!!! כך אומר המהר''ל ולא רק הוא (ל"ת) בעלת תשובה | 29/10/18 09:31 8 ע.ב ע.ש | 29/09/18 22:18 7 צריך לזכור . | 28/09/18 09:37 צפה בכל התגובות כתבות שאולי פספסת כיצד ניתן לזכור את לימוד התורה? 13 עצות לשיפור הזיכרון למה יש כל כך הרבה מצוות ביהדות? אי אפשר לוותר על חלק? למה צריך לשים ציצית, ומה מרוויחים ממצווה זו? 10 דברים ש(אולי) לא ידעתם מרגש: זו בקשתו של הישיש בן ה-90, שלא יצא מביתו 5 שנים "גם בניתוח הכי קטן, היא עליי. אני לא לבד" הקברן נדהם: האדם שנפטר לפני ימים ספורים - הופיע בבית הכנסת. מצמרר keyboard_arrow_left keyboard_arrow_right starsעולם הילדים החדש phone_androidלהורדת האפליקציה schoolתרומות ושותפות access_alarmsכניסת שבת photo_cameraאינסטגרם chatווטסאפ הידברות exposure_plus_22 הלכות בווטסאפ emailניוזלטר free_breakfastרץ ברשת view_headlineחדשות היום live_helpשאל את הרב schoolהקמפוס היהודי restaurantברכת המזון exploreJudaism exploreJudaïsme ESCESC סגירה ביטול הבהובים +B מונוכרום +C ספיה +D ניגודיות גבוהה +E שחור צהוב +F היפוך צבעים +G הדגשת כותרות +H הדגשת קישורים +I תיאור קבוע +K גופן קריא +L הגדלת גופן +M הקטנת גופן +N הגדלת מסך ++ הקטנת מסך +P מצב קריאה +W אתר האינטרנט אינו זמין בפרוטוקול IPv6 קרא עוד חיבור האינטרנט תומך בפרוטוקול IPv6 קרא עוד איפוס הגדרותAlt+Pהצהרת נגישותAlt+Qדיווח הפרהAlt+R

הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלָם שֶׁל נִסְּיוֹנוֹת וְלַכֵן הָרְחוֹב מָלֵא פִּיתּוּיִים וְקָשֶׁה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, אָנוּ חַיָּיבִים לַעֲמוֹד בְּנִסָּיוֹן, לְהִתְמוֹדֵד. וְלֹא לְהִשָּׁבֵר מִנְּפִילוֹת. עַל מְנַת לְנַצֵּחַ וְלֹא לְהִכָּשֵׁל צָרִיךְ לָדַעַת שהַקּוֹשִׁי הוּא בָּרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַמִּפְגָּשׁ עִם הַמַּרְאֶה בִּרְגָעִים שמִתְקַיֶּמֶת מִלְחָמָה פְּנִימִית לְהִסְתַּכֵּל אוֹ לֹא לְהִסְתַּכֵּל לַחְטוֹא אוֹ לְהִשָּׁמֵר, דַרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לְפַתּוֹת רַק לְהָצִיץ, לַחֲטֹא מְעַט וְאַחַר כָּךְ מְפַתֶּה לַחֲטֹא הַרְבֵּה מְאֹד וְאִם מַצְלִיחִים לְהִתְאַפֵּק וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אָז הַהֶמְשֵׁךְ קַל יוֹתֵר. אֲבָל כְּשֶׁלֹּא מִתְּאַפְּקִים וּמִסְתַּכְּלִים אֲפִלּוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת, הַיֵּצֶר תּוֹפֵס כֹּחוֹת וּמוֹשֵׁךְ לְהִסְתַּכֵּל עוֹד וְעוֹד מִבְּלִי רָצוֹן לְהַפְסִיק.. וּכְשֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַטֶּכְנִיקָה שֶׁל הַיֵּצֶר אֶפְשָׁר לְהִלָּחֶם כְּנֶגְדּוֹ וּלְנָצֵחַ כְּבָר בָּרֶגַע הַרִאשׁוֹן וְכָךְ אֵין אֶת הָרָצוֹן לְהַמְשִׁיךְ לַחְטוֹא. זה מענין אַחַת הַטֵכְנִיקוֹת הַמִּתְקַדְּמוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר לְהַכְנִיס בְּלֵב סַּקְרָנוּת כְּלוֹמַר אָדָם לֹא מִתְכַּוֵּן לַחְטוֹא וְלֹא לַעֲבוֹר עֲבֵרָה. אֲבָל הוּא מִסְתַקְרֵן לָדַעַת כֵּיצַד, אֵיךְ, כַּמָּה, וְלָמָּה הַיֵּצֶר יוֹדֵעַ כְּשֶׁרוֹצִים לָדָעַת הַכֹּל, אָז הַסִּכּוּי לַחְטוֹא הוּא גָּבוֹהַּ וְזוֹהִי אַחַת הַסִּבּוֹת הַגּוֹרְמוֹת לָנוּ לִרְצוֹת לְהִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב לְלֹא כַּוָּנָה רָעָה, בִּתְמִימוּת מִבְּלִי שׁוּם רָצוֹן לַחֲטוֹא, רַק כְּדֵי לְהַחְכִּים וּלְסַפֵּק אֵת יֵצֶר הַסַּקְרָנוּת. מְעַנְיֵין אוֹתָנוּ מָה יֵשׁ שַׁם, אֵיךְ זֶה בָּנוּי, וְכֵיצַד זֶה נוֹסֵעַ... כָּל עוֹד הִיא מְנוּתֵּבֵת לִדְבָרִים הַנְּכוֹנִים בַּמִּינּוּן הַנָּכוֹן. הַסַּקְרָנוּת מִדָּה טוֹבָה, הַחָכְמָה הִיא לֹא לְהַנִּיחַ לְהֶרְגֵּל הַהִסְתַּכְּלוּת לְהַטְעוֹת אוֹתָנוּ, לִהְיוֹת מְרֻכָּזִים וְלַחְשׁוֹב רֶגַע לִפְנֵי, כְּדֵי שֶׁלֹּא נָבוֹא לִידֵי מַעֲשֶׂה שֶׁנִּתְחָרֵט עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁלֹּא כָּל דָּבָר צָרִיךְ לָדַעַת וְלֹא כָּל דָּבָר מֻתָּר לִרְאוֹת. אָדָם סַקְרָן מוּעָד לִפְגֹם בְעֵינָיו יּוֹתֵר מִכֹּל אָדָם אַחֵר כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ חוֹסֵך בְּמַבָּטִים לַצְּדָדִים וְגַם רוֹצֶה לָדַעַת הַכֹּל. מָה שֶׁגּוֹרֵם לִפְגִימַת עֵינַיִם לְּלֹא כָּל צֹרֶךְ. נִכְשָׁלִים בְּקַלּוּת, בַּחֲדָשׁוֹת, בְּעִתּוֹנִים, מַתְחִילִים בַּהֵיתֵר וְעוֹבְרִים לְאִסּוּר כְּכֹל שֶׁמִּסְתַּכְּלִים יּוֹתֵר כָּךְ נִכְשָׁלִים יּוֹתֵר כְּשֶׁעוֹבֶרֶת אִשָּׁה, אוֹ מַשָּׁאִית הָעוֹבֶרֶת עִם תְּמוּנַת פִּרְסֹמֶת, בְּרֶגַע קָטָן שֶׁל בְּלִימַת הַסַּקְרָנוּת אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִנֵּזֶק גָּדוֹל. פָּשׁוּט לֹא לְהִתְעַנְיֵן מָה מְצֻלָּם עַל הַמַּשָּׁאִית, מָה בְּלוּחַ מוֹדָעוֹת וְמִי אֵלּוּ שֶׁעוֹבְרִים בְּמִדְרָכָה מִמּוּל. מבחן גורלי כַּאַשֶׁר אָדָם נִתְקַל בְּאִשָּׁה בָּרְחוֹב וּמִתּוֹךְ סַקְרָנוּת מִסְתַּכֵּל הֲרֵי זוֹ הוֹכָחָה בְּרוּרָה שֶׁהוּא נָגוּעַ בַּחוֹלִי הַזֶּה שֶׁל "לִרְאוֹת". אִם הוּא לֹא חוֹשֵׁב לְהוֹרִיד אֵת הַמַּבָּט מִיָּד, סִימָן שֶׁהוּא לֹא מֵבִין אֵת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל רְאִיָּה אֲסוּרָה. אִם הוּא עוֹבֵר בִּרְחוֹב, וְעוֹבֶרֶת לְפָנָיו אִשָּׁה וְאֲפִילּוּ הַצְנוּעָה בְּיוֹתֵר וּמִתּוֹךְ סַקְרָנוּת מִסְתַּכֵּל, זֶה סִימָן שֶׁהוּא לֹא שׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם וּכְשֶׁהַמַּצָּב כָּךְ זֶה אוֹמֶר שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּאֹפֶן מִיָּדִי, לְהַפְסִיק לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל דְּמוּת שֶׁמֵּעֵבֶר לַכְּבִישׁ, לִהְיוֹת אָדָם הַשּׁוֹמֵר עַל הָעֵינַיִם ולֹא מִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים כְּלָל כְּפִי שֶׁנִּפְסַק בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל. הַגָּאוֹן הָרָב זילברשטיין שְׁלִיטָ"א מְסַפֵּר,שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹעַ פַּעַם מִדְּבָרַיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בעל"שומר אמונים"זצוק"ל שֶׁאָמַר,הֱיוֹת וְאָמְרוּ חֲזַ"ל כָּל הָרוֹאֶה דָּבָר עֶרְוָה לְפָנָיו וְאֵינוֹ זַן אֶת עֵינָיו מִמֶּנוּ זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה,אִם כֵּן,כֵּיוָן שֶׁבְּרֶגַע זֶה נִמְשַׁךְ עָלָיו אוֹר הַשְּׁכִינָה,מְסֻגָּל זְמַן זֶה לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ בַּקָּשׁוֹתָיו הַנִּצְרָכִים לוֹ בְּעוֹד עֵינָיו לְמָטַה וְגוֹבֵר הוּא עַל יִצְרוֹ. רֶגַע זֶה מְסֻגָּל לְקַבָּלַת כָּל בַּקָּשָׁה. היתרים אסורים בָּרֶגַע שֶׁאָדָם נִכְנָס לַמָּקוֹם שֶׁיּוֹשְׁבִים מְעֹרָב הוּא נִכְשָׁל בְּכָל רֶגַע שֶׁל הֲנָאָה מִמַּרְאָה אִשָּׁה, הוּא עוֹבֵר עַל אִסּוּר מֵהַתּוֹרָה. אֵין הֵיתֵר לַחְטוֹא בִּשְׁבִיל לְשַׁמֵחַ חָתָן וְכַלָּה אֲפִלּוּ שֵׂכַּוָנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם זֶהוּ מָקוֹם סַכָּנָה שֶׁבָּטוּחַ שֶׁהוּא יֶחֱטָא בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת לֹא יִתָּכֵן שֶׁאָדָם יִהְיֶה נוֹכֵחַ בַּחֲתֻנָּה מְעֹרֶבֶת מִבְּלִי לִפְגֹם בְּעֵינַיִם הֲרֵי נָשִׁים מַגִּיעוֹת לְאֵרוּעִים בִּלְבוּשׁ שֶׁנּוֹעַד לִמְשֹׁךְ אֶת הָעֵינַיִם וְעֻבְדָּה שֶׁכָּל אִשָּׁה לִפְנֵי שֶׁהִיא יוֹצֵאת, מִתְעַכֶּבֶת מוּל הַמַּרְאָה עַל מְנַת שֶׁתֵּרָאָה בְּשִׂיא יוֹפְיַה. אֵין שׂוּם הֵיתֵר לִרְקֹד רִקּוּדִים מְעֹרָבִים וְאֵין שׂוּם הֵיתֵר לְהִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים רוֹקְדוֹת יֵשׁ כְּאֵלֶּה שֶׁרוֹצִים לְהִשָּׁעֵן עַל הֵיתֵר יְשִׁיבָה מְעֹרֶבֶת וְצָרִיךְ לָדַעַת שֶׁמִּי שֶׁכְּתָב לְהָקֵל בְּזֶה, לֹא הִתְכַּוֵּן לְאֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב לְיַד נָשִׁים וּמִסְתַּכֵּל וְנֶהֱנָה מֵהַמַּרְאֶה שֶׁלַּהֵן בִּמְיֻחָד בַּחֲתוּנוֹת הֲרֵי זֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי שֶׁלֹּא לִפְגֹם בְּעֵינַיִם מִי יָכֹל לוֹמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא לֹא יִכָּשֶׁל כְּשֶׁיֵּשְׁבוּ מוּלוֹ כָּל מִינֵי נָשִׁים.

https://gye.org.il/landing?type=hidabroot

יפה מאוד