נורת יקר
בהמות הייתי עמך
ועמך תמות חכמה
הבאת את ההצעה כי ייתכן שהמבול היה מקומי:
עוד פעם ה"ייתכן" הזה. איפה היה המבול? האם שם יש ראיות לקיומו? איך קרה שהמבול לא זלג למקומות אחרים ונוצר שיטפון מקומי?
ה"ייתכן" הוא סלע קיומינו, נכון שאנו רוצים לדעת הכל, אבל בפועל אי אפשר לדעת כמעט כלום, בודאי לא על העבר, ולכן תמיד נהיה ב"ייתכן", אין מה לעשות.
המבול ככל הנראה היה לפחות באיזור מסופטומיה, מה שאומר ערש התרבות האנושית המוכרת לנו ומרכזה, לא דיברתי על ראיות לקיום המבול, אם כי ידוע שליאונרד ואלי חשף שכבה אותה ייחס למבול באיזור מסופטומיה. איזור מסופטומיה הוא מקום נמוך ואין סבה שהמבול יזלוג ממנו למקומות אחרים (טוב, זה לא כל כך פשוט, ראה בסמוך). יש ראיות שונות לקטסטרופות כאמור וכמדובר, זה לא מוכיח את המבול, אבל זה בהחלט מסתדר אתו.
ובכלל: למען השם, פשוטו של מקרא הוא שהמבול היה "על הארץ" (ואם הכוונה רק לארץ בה ירד המבול, לשם איזה צורך תגלה לנו התורה שהגשם זרם לכיוון הארץ? את כוח המשיכה אנחנו כבר מכירים), כדי ש"כל אשר בארץ יגווע". ואחרי המבול הקב"ה מבטיח כי עונות השנה והימים לא ישבותו, מה שלא מובן כלל אם נניח שהיה שבר ענן מעל מסופוטמיה. מה בכלל המשמעות של מה שכתוב בתורה אם אנחנו ממילא צריכים לעקם את המקראות לאור הממצאים המדעיים?
לא מדובר על שבר ענן אלא על מבול, כזה שמשמיד את כל האנושות התרבותית שהיתה באיזור ההוא וגרורותיו, מבול שמטבעו גורר שרשרת של תופעות טבע שמשחיתות הכל בכל מכל. בכל המקומות האחרים היו רק שבטים פראיים או שבטים של פורשים מן הציבור מסיבות שונות ואכמ"ל. כמובן שהמים לא יכלו לעמוד רק בתחומי בבל, ובשביל ליצור תיאוריה שתסביר זאת צריך ידע נרחב בטופוגרפיה ובעוד מקצועות נלוים, אבל ייתכן שהיו שכבות סחף ובוץ שהפכו את ניקוז המים לאיטי מאד, ייתכן שזרמי לבה היו מעורבים בנושא, ייתכן שקרבה זעירה של גרם שמים משכה אליה את המים כמו שמתרחש בשעת גאות, גם אם היו למים מעברים מן האיזור. הפרשי גובה אינם משתוים בבת אחת כמו בתוך כוס מים, יש הפרש גובה בין הים התיכון לאוקינוס שנראה לעין במיצר גיברלטר ועדיין לא השתווה מעולם. ייתכן שהמים גם זרמו חזרה אל תוך האוקינוס שהיווה שקע יותר עמוק, כפי שמתרחש בצונמי שגל עצום מגיע מן הים, ונוצרת פעולת שרשרת של מים הנסחפים לכיוון אחד ושוב חוזרים לשקע שנוצר, וגלים אחרים מחליפים את פעולתם. לא כל כך מהר נוצרת השתוות, ותיתכן פעילות חוזרת על עצמה שכיסתה שליש יבשת. הכל רק יתכן וכאמור בשביל לתת תיאוריה מדוייקת צריך לעשות עבודה גדולה, אבל בודאי לא מדובר במצב בלתי אפשרי. עליית פני האוקינוסים למשל מציפה רק את המקומות הסמוכים לחופיהם (זה כולל אמנם את א"י, אבל ישנה תיאוריה שכל הים התיכון או חלקו הגדול נוצר במבול או אפילו מאוחר יותר, זה מתאים לאגדות חז"ל שונות).
מבחינת האדם שחי בדור שלאחר המבול, זה עיקר סיפור המבול, השחתת התרבות כולה בקטסטרופה שלא נודעה כמותה. הרעיון הזה בנוי על ההנחה שפרשת נח נכתבה בידי בני אדם, כפי שכתוב במדרש שספר בראשית היה מונח לפני בני ישראל במצרים, ולכן דברה תורה כלשון בני אדם כפשוטו, כפי שראו את הדברים בני האדם שכתבו זאת. משה קידש את ספר בראשית על פי ה' וקבע אותו בתורה, משום חשיבותו. אבל הניסוח הקדום הוא ניסוח אנושי. ובעיני בני האדם לא היה חשיבות למקומות צחיחים כמו האוורסט אם היו מכוסים במים או לאו, לשבטי המאיה אם ניזוקו במבול או לאו, וכל מה שהועבר מדור לדור הוא שכל התרבות נשחתה ונכחדה ונשאר רק נח ובניו שיצרו את התרבות האנושית מחדש.
השיקול לפרשנות זו שהבאתי בשם ר"ג לא קשור כלל לממצאים מדעיים, הוא קשור להגיון של הצורך במבול גלובלי.
הבאת סימן לדבר מדברי חז"ל שהמבול לא היה בארץ ישראל:
בכל העולם אנו מוצאים ראיות ליישובים סדירים שלא מרמזים לנו על שום אסון. איזו מין שיטה זו, לקחת דברי חז"ל שגם לפיהם מבואר במפורש כי בשאר העולם פרט לארץ ישראל היה מבול, ולבאר שאם כך, ניתן כבר לומר שהיו חלקים נוספים בעולם (ולמעשה, רובו המוחלט של העולם) בהם לא היה מבול?
בדברי חז"ל יש יותר מכך, מסופר באגדה שכל מתי מבול נמצאים בקרקעה של בבל, מדוע דוקא שם נמצאים כל המתים? ברור שאין הכוונה שבא"י לא היה מבול לפי הגבולות שבספר דרך אמונה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם. אלא שבכל האיזור לא היה מבול מפני קדושת א"י אשר לא גושמה ביום זעם, כתוב שסיחון ועוג שרדו את המבול, אבל ארצם אינה בתחומי א"י ולא ידוע שגרו בא"י. התורה כלל לא מדברת בשום מקום על היבשות שמעבר למזרח הקרוב וחופי הים התיכון.
לגבי הראיות לישובים סדירים. אמנם קשה מאד ולא נח לאחוז במדת ה'אולי', אבל צריכים להבין, כי כל המדעים מהסוג הזה כולם תלויים על בלימה גדולה מאד, כולם תלויים בפרשנות אישית של קבוצות מצומצמות של אנשים, חלקם נקבעו לפני עשרות שנים ויותר ואין דרך לבדוק זאת. אם במדעים השימושיים, המפתחים טכנולוגיות, המסקנות מגיעות בשיטת ניסוי וטעיה בשטח, והעיקר הוא שהטכנולוגיה צריכה לפעול ואם לא כל אין קיום לכל המחקר. שונים הדברים במדעי העבר, המסקנות והדעות נקבעות בין השאר לפי אינטואיציה הגיון ודעות קדומות, ואין לנו ברירה אלא להאמין או לא. כשאתה בא לפרש פסוק בתנ"ך, כתובת עתיקה, שבר חרס, או שכבת ישוב, אין מדובר במשהו שכפוף ללוגיקה או למדע מדוייק, אתה פשוט מפעיל את הידע והכלים והנחות היסוד שלך ומאבחן את השטח. בדיוק כמו שכשאתה קורא ניתוח של חוקר על פרק בתנ"ך, הרבה פעמים אתה מבין שזו דעתו, הוא אמנם מביא הוכחות, מסייע את דבריו וכו', עבר ביקורת עמיתים, אבל בסופו של דבר זו רק דעתו ואף אחד לא חייב לקבל אותה. הוא יוצא מהנחות מסויימות, הוא משתמש באינטואיציה שלו, הוא מנתח מושגים לפי תפיסתו אותם, ויש עוד דרכים רבות לפרש את אותם נתונים. ניתן לגשת לדברים גם אחרת. כך בדיוק בארכיאולוגיה, כשאתה מדבר על שכבות ותקופות וכו' מדובר בדברים גמישים ולא מכריעים באבחנות המסתמכות על הנחות מאד דוגמטיות, וקרו הרבה מקרים שחוקר אחר ניגש לחומר והגיע למסקנות אחרות.
(הדגמתי זאת לגבי הדנדכרולוגיה בהודעה קודמת, לפני מספר שנים מישהו התאים גזעי עצים במבצע בלשי אחד לשני, הוא דמיין שישנה התאמה מסויימת בין קטע בעץ זה לקטע בגדם שנמצא אי שם באיזור באופן יחסי (בל נשכח שהגדם הוא מאובן בן שמונת אלפי שנים), שים לב למשל לדיון כאן הנסיון לעמוד על הטמפרטורות והעונות מכח גזעי עצים, הוא טוען שישנם עוד גורמים רבים שמשפיעים על עובי הטבעות, והם יכולים להיות אישיים לעץ או לסביבתו הקרובה מאד, כמות דשנים באדמה, חשיפה ליובש, מזיקים. מישהו בקישור הנ"ל מספר על הבדלים גדולים בין שני עצים שנשתלו במרחק 7 מטר, אלא שאחד קיבל את מי המרזב של הגג. לתלמידים מציגים את הדברים באידיאליזציה נפלאה. ראה כאן וכאן על בקורת בשימוש בטבעות עצים עתיקים לגבי הוכחות 'מדעיות' להתחממות גלובלית)
לא כל טיעון שהוא בתחום הנתונים, הוא עובדה, או נתונים. חלק גדול מאד מהממצאים תלוי בפרשנות האישית של המוצא ושל החוקר. אין רצף של ישובים סדירים בן ששת אלפים שנה שיש עליו תיעוד היסטורי, ואין דרך להוכיח על שכבת ישוב מאיזו תקופה היא או כמה זמן גרו בה, מדובר על פרשנויות הנובעות מהנחות דוגמטיות מאד. כאן דיברתי קצת על תקופות האבן והברזל וכו'.
כאמור זה מאד קשה לקום ולהטיל ספק בכל מה שמקובל, אבל בכל דור ודור היה קשה להטיל ספק במה שמקובל, ועובדה היא שחשיבת כל דור מיוסדת על האקסיומות שלו, שבאותו דור הן נראות אלמנטריות, ואילו בתקופה אחרת הן נראות לפעמים מגוחכות. המציאות הראתה שכשבאו חובבנים כמו עציון והציעו תיאוריות חילופיות לכל מה שמקובל לפרש ולתארך את השכבות, לא קרה שום דבר, אף אחד לא מצא שום פירכא מיוחדת על הנושא, פרופ' נגב קרא את הדברים ולא ראה שהם מופרכים. זה לא מוכיח שעציון צודק, אלא שהארכיאולוגיה ותיארוך השכבות ופרשנותן הם פזל גדול ומורכב שעם קצת מאמץ אפשר להרכיב אותו בעוד צורות, ייתכנו עוד הרבה דרכים (ויש עוד תיאורית חילופיות בעלות אותו ערך), והעיקר שאת רוב הממצאים אפשר לפרש בדרכים רבות ושונות עד שאי אפשר באמת להגיע למסקנה, האמת היא סלט גדול ובלתי נסבל. לדורינו הרגיל שהוא יודע כל דבר ושכל נושא מסוכם יפה באנציקלופדיה זה מאד קשה, רוצים וודאות. אבל אין ולא תהיה.
לגבי המסורות: יש הרבה הסברים אחרים לעובדה הזאת, ולא צריך להניח שהיה מבול נגד הראיות בשטח. אני מודה כי אילו לא היו לנו ראיות נגד המבול, ההסבר כי אכן התרחש מאורע עולמי כזה (או לפחות שהיה משהו שגרם למזג אוויר משוגע בכל העולם) הוא המסתבר ביותר. אבל כאשר המדע המודרני קובע באופן חד משמעי כי לא היה מבול בתקופה הזאת, אני נאלץ להסתמך על אחד ההסברים האחרים: או שכל העמים מצאו הסבר דומה לכך שהם מצאו שרידי חיים ימיים על ההרים, או שכולם תיארו מאורעות נפרדים של הצפות מקומיות שקורות מפעם לפעם, אולי גל צונאמי שטף את המזרח התיכון. חלק מהספקולציות אפשר למצוא כאן.
אני מודה ומתוודה כי על פניו (ללא הראיות נגד המבול), המבול הוא ההסבר הסביר ביותר שזוכה במבחן אוקאם, אבל עם הראיות נגד - אין על מה לדבר.
אין לי אלא להסכים עם דבריך כאן, (בתוספת אי אלו ביקורות על הספקולוציות הנ"ל שאינן מספיקות ואין "הרבה הסברים אחרים" שיכולים להיחשב כמספיקים). אבל איני מסכים עם קביעתך שיש ראיות חד משמעיות בשטח נגד המבול. ובודאי לא נגד המבול ככלל מבלי קשר לתיארוך, ז"א אין שום קביעה חד משמעית נגד מבול גלובלי בשלב כל שהוא לאו דוקא בשנת אלף ותרנו לפ"ג.
הבאת (כנראה כאנקדוטה) את העובדה כי לכנען אין מסורות על המבול, וזו ראיה (אליבא דגרינץ) כי לא היה מבול בארץ ישראל.
אבל מה זה כנען? האם האמוריים והחתיים חיו רק בארץ ישראל? הרי הסיפור על המבול היה אמור לעבור מהם גם לגבולות ארץ ישראל כאשר הם התפשטו לתוכה? אם כבר, זו ראיה לסתור.
יש הבדל בין סיפור לבין מיתולוגיה, אנחנו הרי לא יודעים כל מה שאמר כנעני בבית מדרשו, אלא נשאר לנו חלק מהמיתוסים הכנעניים, סיפורי הראשית, כיצד נברא העולם מי היו האבות, ואצל כל עם בד"כ המבול היה חלק מסיפורי הראשית, מהמיתוס המקודש שהיה ענין מרכזי מאד בעם (סבורים שהעתקים הרבים יחסים של עלילות גלגמש שימשו כ.. סגולה ללידה קלה, אין חדש תחת השמש וע"ע בסה"ק נעם גלגמש). ברור שייתכן שהכירו את הסיפור ואולי גם שמעו אותו מהעברים, אבל בספר היסוד שלהם לא היה כזה סיפור לפי מה שהגיע אלינו.
הרעיון לפיו השינויים בגבהי ההרים שאנו רואים היום או הימצאות שרידי חיים ימיים בראשי ההרים נגרמו כתוצאה מהמבול (ואתה הרחקת לכת וטענת כי ניתן להסביר זאת רק בעזרת המבול) נסתר כבר לפי הידע המדעי שהיה בימי הנצי"ב (אבל אני לא חושד בו שהוא התעסק עם שטויות כאלו), והבאתי כאן את הראיות שהיו כבר ללאונרדו דה-וינצ'י כדי לסתור את הסברה הזאת.
לא זכור לי שטענתי שהימצאות שרידים של בע"ח ימיים ניתן להסבר רק בעזרת המבול. ושוב בדבריך שם אתה מניח שכל המאובנים הימיים נמצאו עם סימנים ששהו שם זמן רב. יש ממצאים אחרים של שרידי בע"ח ימיים שלא שהו זמן רב אלא נמצאו מרוסקים ומכוסחים, כמדומני שציטטתי קטע אחד לעיל.
ואני בכלל לא בטוח כי כל מה שזיהה ליאונרדו כסימן כזה אכן מחייב, גם ממצאים ימיים שנמצאים בין שתי שכבות, יכולים להיווצר במהירות, בהנחה שהשכבות עצמן נוצרו במהירות, חום וסחף גדול יכולים לגרום למשקע מהיר שיוצר שכבה בתקופה קצרה יחסית. ולפעולת שרשרת כמו מבול יכולים להיות שלבים רבים ושונים. וכן יש להדגיש, שגם אם במשך שנה מאז המבול ראו את הקרקע, ברור שעדיין נשארו מקוי מים בכל מקום אפשרי. כשהאדמה ספוגה ממים ואינה בולעת, בכל מישור, וגם בראשי ההרים נשארו כמויות עצומות של מים שייתכן והיו שם שנים רבות מאד. ולכן מתאים בהחלט למצוא בחלק מהמקומות ואולי אפילו ברוב המישורים בהן נמצאו, גם שרידי צדפות ותולעים, שעדיין נשארו בחיים תקופות ארוכות.
במיוחד מצחיק המשפט של גולד "באיזורים או במשקעים שלא היו מכוסים בעבר בים לא התגלו מאובנים ימיים". מי בדיוק קובע איפה היו בעבר ימים? כמובן שיש מקומות שיודעים שהיו שם בעבר ימים, אבל לגבי המקומות שלא ידוע לנו, מה היא משמעותה של הקביעה שבמקום שלא היה ים לא נמצאו צדפות, הרי הקביעה שלא היה ים לא נסמכת על כלום מלבד שלא נמצאו צדפות?? או אולי שלא נמצאו גם סימנים אחרים? או שכן או שלא, סתם קביעה. וכי מישהו מיפה את כל שאריות הצדפות בכדוה"א? אני באופן אישי ראיתי כאלו במקומות רבים (למשל בראש הכרמל, או בפארק סקויה ביוסמיטי) ולא נראה לי שגולד עמד שם ובדק גם את זה.
הצורה בה מתרחשים תהליכים טקטוניים שגורמים את השינויים ברור לנו היום, והעידנים בהם הם התרחשו רחוקים מאוד מאוד מזמן המבול. (זאת אומרת, ברור שגם ברגע זה מתרחשים שינויים גיאולוגיים, אבל לא צומחים לנו הרים מול האף (ולא מדברים על צמיחה פיזית לגובה, כמו ההר בשדה האיכר, או באיים געשים הנוצרים בין לילה, אלא על שכבות גיאולוגיות מתועדות היטב)).
לא כל מה ש'ברור היום' מיוסד על הוכחות חד משמעיות, אלא על השיטה הנוחה והקלה. ייתכן שדברים התרחשו לאט וייתכן גם שהתרחשו מהר. ברור לנו שיש הסברים, השאלה היא אם הם היחידים האפשריים?
לגבי אגדות אטלנטיס: כל השמועות השונות כנראה אינן אלא שמועה אחת, וכל היסטוריון העתיק מחברו (ללמדך שאין חדש תחת השמש). אין צורך לציין שאין שום בדל ראיה לקיומה, פרט לסיפורי האגדות החביבים הללו.
אני לא למד מכאן על קיום של יבשת אבודה אלא על התרחקות יבשת קיימת, וכמובן שאין למדין מן האגדות, מה שציינתי הוא ההצלבה ולא האגדה עצמה. במקורות שהבאתי לא מדובר על העתקות זה מזה אלא על מקורות שונים, זה שמע מכהני מצרים וזה ראה בעצמו את העמודים החקוקים וכו'. לא שזה משנה הרבה.. לא כדאי להתלהב יותר מדי ולקבוע מסמרות, אבל עובדה שהם דברו על יבשת אבודה ממערב ונמצאה כזו. אם נקבל את כל התזה של המסורת האנושית כולל "כי בימיו נפלגה הארץ" וכולל המבול, זה אפשרי. (דובר גם על התאמה אופקית בתרבויות, כשתרבות הפירמידות נמצאת במצרים ובאותו קו האופק הדרום אמריקה, אבל זה כבר מסתדר עם תיאוריות אחרות שאכ"מ).
טענת כי באופן טבעי מייחסים היווצרות מקומות כמו הגרנד קניון לתהליכים איטיים ולא לקטסטרופות. אך דומני כי ישנם הבדלים בין נהר הנוצר באיטיות לבין כזה הנולד מקטסטרופה, למשל, המסלול המפותל והצר שנוצר עושה יכול ללמד על זרימה איטית יחסית, כך שהתיאורייה הנוכחית אינה רק מצב של העדפה עיוורת.
אני שומע לראשונה טענה זו, ולא משתכנע בהחלטיותה. זרימה מושפעת מיחס בין כח המים לתנאי השטח במקום המגע עם המים, המים לא יודעים מה יהיה הלאה ולא מתכננים את המסלול, איני בקי בטופוגרפיה של המקום עצמו ומסופקני אם זה יעזור לי, אבל באופן טבעי קו שבר נעשה עם 'שיניים' לכאן ולכאן והמים זורמים בקו השבר ומרחיבים אותו.
הדנדרוכרונולוגיה מדויקת ככל מדע אחר, ואם יש למישהו תיאוריה אחרת (מעבר ל"אפשר אולי לפרש אחרת") מוזמן להציג אותה. שמעתי שפינקלשטיין עשה משהו דומה בארכיאולוגיה.
הסברתי לעיל מדוע אינה מדוייקת ככל מדע אחר, ואם כוונתך ככל מדעי העבר כדוגמת ארכיאולוגיה וכדו' אתה צודק, כל המדעים האלו תלויים בסמיכה על שיקול דעתם וטביעת עינם של קבוצות מצומצמות של בני אדם היוצאים מהנחות ידועות. אני מתאר לעצמי שאתה יודע שתחומים אלו אינם עונים בשום אופן לקריטריון של 'מדע'.
אתה מעלה את השאלה האם ייתכן שהיבשות נפרדו לאחר היכחדות הדינוזאורים. אך האמת היא כי השערת הזמן בו נפרדו היבשות אינה סתם העלאת השערה לפי הקצב הנוכחי של תזוזת היבשות, אלא יש ראיות נוספות. למשל: אפשר למדוד את המגנטיות של הסלעים בקרקעית האוקיינוס ולראות מה היה כיוונו ועוצמתו של השדה המגנטי בכדור הארץ כאשר הם התגבשו. רואים בבירור שכאשר נוצרו הסלעים בקרקעית האוקיינוס, התהפך השדה המגנטי של כדור הארץ כמה פעמים, וכאשר יוצרים מפה המתארת את השינויים הללו, יש סימטריה יחסית לגבול שבין שני הלוחות הנעים, מה שמוכיח כי אכן שני הלוחות מתרחקים זה מזה לאורך עידנים, והסלע נוצר מהלבה שזורמת מהגבול שבין שני הלוחות ומתגבש בהתאם לנתוני השדה המגנטי.
איני מבין כיצד סימטריה קובעת את הקצב, כל מה שתיארת כאן יכל לקרות בכל קצב אפשרי.
ייתכן שכאשר התגבשה התיאורייה היו עדיין ספקות בנוגע לאופן בו התרחשה תנועת הלוחות, אבל יש סיבות מצויינות לכך שהספקות הללו התפזרו, וזה לא בגלל שלמרצים באוניברסיטה נמאס ללמד שתי תיאוריות במקביל.
לא מדובר על ללמד שתי תיאוריות, אלא מדובר על ללמד תיאוריות, הבעיה בקטסטרופיזם הוא שהוא מייתר את הצורך בלימודים ומונע מאיתנו להסיק מסקנות לתאר ולהסביר, כי קטסטרופה יכולה לעשות הכל, וברור שלא רק קטסטרופות פעלו כאן. משתמשים בקטסטרופה כשצריך אותה כדי להסביר, כגון את היכחדות הדינוזאורים. וכשלא צריך פשוט מניחים שאם אין הוכחה נניח שהדברים קרו לאט.
טענותיי בדבר האבות והאמהות הקדמוניים התייחסו כמובן לעובדה שנמצאו מספר אבות ואמהות קדמוניים מלפני 6,000 שנה, ואם במבול נותרה רק שושלת אחת, ניתן היה למצוא רק אב קדמון ואם קדמונית אחת מהתקופה ההיא.
נתוני הגנים הללו נאספו מאנשים שהיו חיים בזמן שנעשה המחקר, כך שלא ברורים לי דברי המלומד איתו דיברת על כך שהפיצולים שנמצאו הם פיצולים מתים.
אם כוונתך לדנ"א מיטוכונדרי, יש לציין שקצב השנים הוא לפי ההשערה של ההתפתחות האיטית מאדם לקוף, ואת ההצטברות של המיטוכונדרי מחלקים בכל התקופה הזו כולה. זה כמובן מיוסד על ההשערה עצמה. בד"כ המיטוכונדרי גם נבדק בגנים נשיים, והרי בתיבה היו גם אשת נח ונשות בניו. מלבד זאת הרי ברור שגם לפי המסורת היו אנשים נוספים ששרדו את המבול כמו שאמרו חז"ל על סיחון ועוג וכל הנפילים, והנציב על עבדי נח, ועוד ועוד. זה באמת לא נושא עיקרי.
בכלל לא ברור לי כל הענין של אבות קדמונים ומדת המהימנות של הבדיקה הזו, אבל לא אספיק להיכנס לזה כעת. אפשר אפע'ס בחנוכה.
דבריי בנוגע לאתרים ארכיאולוגים נגעו בעובדה שנמצא רצף של יישוב שלא נקטע בזמן המבול. המבול היה אמור לגרום למצב בו אנו רואים שהיישוב בכל העולם נקטע למשך הזמן שהיה נחוץ כדי שבני אדם יתפזרו שוב אל אותם המקומות.
על זה אמרתי שאין שום מידע על ישוב שהיה גם לאורך המבול, אין שום דרך רצינית להוכיח דבר כזה. מלבד להאמין למסורות אנושיות המספרות על כך. ואכן רוב המסורות האנושיות מקדימות את המבול בכמה אלפי שנים, ומספרים מאז על רצף ישובי.
דברי הגיאולוג שאמר שקטסטרופות יכולות לעשות תוך זמן קצר מה שאורך תחת תנאים רגילים אלפי שנים - דברים אלו נכונים לחלוטין: יש דברים שהן יכולות לעשות, אבל מצד שני, יש דברים שלא. למשל, קטסטרופה לא יכולה ליצור שכבות מתקופות גיאולוגיות שונות. קטסטרופה לא יכולה להפריד יבשות באופן כזה שנראה שתוך כדי ההפרדה שינה כדור הארץ את הקוטב המגנטי שלו עשרות פעמים. וכן על זו הדרך.
קטסטרופה לא יכולה ליצור שכבות מתקופות שונות, אבל יכולה ליצור שכבות שנראות לSJG מתקופות גיאולוגיות שונות, קח בחשבון פעולות שרשרת, כמו גל עצום שסוחף עמו קרקע מסוג מסויים, רתיחה שמאדה את המים ומשאירה אחריה משקע עמוס ממצאים. גל נוסף המביא סחף ממקום אחר, סופות עזות ולחץ עצום הגורמים לכל זה לקרוס באלכסון, וגל נוסף המביא שכבה אחרת. רעידה של לוח טקטוני היוצרת בקע בכל הגוש הזה. וכיוצא בזה כיד הדמיון הטובה עלינו.
רציתי לומר לסיום הענין הזה (אני בכל אופן לצערי \ שמחתי מסיים כאן כרגע), שלא תהיה טעות בכוונתי, אני ממש לא מוטרד מכל ההתרחשויות האלו איך היו וכיצד היו, כפי שרמזתי בהרבה מקומות. איני משליך את יהבי על בריאתן פלוני או אלמוני ועל מסקנות של כל מיני מחקרים קיקיוניים. אני בטוח שהאמת הרבה יותר מסובכת ויותר מורכבת מכל זה ושלעולם לא נגיע אליה.
הנקודה שלי היא רק להדליק נורת אזהרה מול כל הבלבולי מח הרווחים היום, אני מרחם על המאמין שאין לו את הזכות הבסיסית להחליט לבד אם להאמין או לאו. מרוב תעמולת שוא של פסבדו מדע ופסבדו נתונים. התמונה האמיתית לא מוצגת בפני הציבור, והוא מקבל מצג שקרי העמוס בדיס אינפורמציה כאילו המדע הוכיח והמדע הוכיח וכו'. יכלתי לנהוג כמו רדף השיג ולהסביר שכל הויכוחים האלו לא רלבנטיים ולא מוכיחים באמת משהו, או לשלוח את הקורא אל ספריו של הרב מיכי. אבל המציאות היא שאנשים מושפעים מפסבדו מדע אקדמי, שהוא הרבה יותר מסוכן מפסבדו מדע חובבני, לפיכך אני משתדל מדי פעם להבליט את הצד הספקני. אבל לא במחיר איבוד שפיות, השלכת יהבי על מחקר בריאתני, או יצירת פסבדו עצמאי. העיקר הוא הטלת ספק בריאה, גם במה שנראה כאילו כולם יודעים וכולם הוכיחו, זה פשוט לא כך. בכל מדעי העבר אין באמת דרך להוכיח דברים, מלבד מה שקשור בנתונים גרידא, בעיקר גילאים, או התאמות חד משמעיות כדוגמת דנ"א.
