| נשלח ב-25/2/2007 17:03 |
 |
| |
ספרו של מרק שפירא על י"ג העיקרים של הרמב"ם
לפי בקשת ספרן מצ"ב סקירה קצרה ובלתי ממצה על ספרו של מרק שפירא: The Limit of Orthodox Theology. אמנם הספר התפרסם כבר לפני מספר שנים, אך עדיין ניתן לדון בו.
ספרו של מרק שפירא בוחן את התקבלותם של שלושה עשר עיקרי האמונה של הרמב"ם במשך הדורות. למרות שהיום מקובל שהגדרת יהודי הוא מי שמאמין בשלושה עשר עיקרים, וי"ג עיקרים זכו גם לניסוחים פופולאריים במשך הדורות, כגון אני מאמין ויגדל, שפירא מראה של כך היה במשך הדורות עד ימינו.
שפירא מציג גם שורת תהיות על מעמדם של העיקרים ברמב"ם, מדוע הם לא הוזכרו לא במשנה תורה ולא במורה נבוכים, אם הגדרת יהודי הוא מי שמאמין בי"ג עיקרים (כלומר האמונה בי"ג עיקרים היא לא רק תנאי הכרחי ליהודי אלא גם תנאי מספיק) מדוע כשמקבלים גר אין מודיעים לו את החיוב להאמין בי"ג עיקרים? הרמב"ם כותב רק שמודיעים לו את יחוד האל ואיסור עבודה זרה ולא את שאר העיקרים, וגם זו תוספת של הרמב"ם על הגמרא ביבמות שנאמר שם רק שמודיעים לו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות.
שפירא מוכיח שלדעת הרמב"ם כופר הוא לא רק מי שמצהיר שאינו מאמין בעיקרים אלא גם מי שאינו מקבלם בלבו מאבד את חלקו בעולם הבא. למרות זאת לא נרתעו רבים וטובים לחלוק על הרמב"ם.
לאחר מכן שפירא דן בכל אחד מיג העיקרים בפרוט. לדוגמא, בעיקר הראשון של מציאות השם, ברור שאף אחד לא חלק בכך, אולם היו שחלקו על הרמב"ם מימין, כלומר אם הרמב"ם טען שגם רבונו של עולם אינו יכול לעשות את הנמנע, בפרט שגם הוא כביכול כפוף לחוקי הלוגיקה, הרי היו שטענו (כגון כתב תמים) שרבש"ע אינו משועבד למגבלות של הפילוסופים וביכולתו לעשות גם סתירות לוגיות. ברור שלפי גישה זו ההוכחות של הרמב"ם לאי גשמות הבורא אינן הכרחיות.
על העיקר של אי גשמות הבורא, כבר דנו בכך בפורום, ושפירא מביא רשימה ארוכה של חכמים במשך הדורות שלא התייחסו לכך כעיקר שמי שכופר בו אין לו חלק לעולם הבא.
על העיקר שאין לעבוד אלא רק לבורא, שוב מובאת רשימה ארוכה של מקורות חולקים, ושפירא מדגיש במיוחד שהרמב"ם עצמו בהלכות תפילה מביא את הבקשה 'התכבדו מכובדים' שהיא פניה למלאכים השומרים על האדם.
הרמב"ם קבע בין העקרים את מעלתו של משה רבנו על כל הנביאים שלפניו ולאחריו, אולם כבר במדרשים מצאנו שהמשיח יהיה גדול ממשה ובעל התניא כותב שהמקובלים הגיעו להשגות גדולות משל משה רבנו.
דיונים מעניינים ישנם גם על העיקרים שכל התורה המצויה בידינו היא זו שניתנה למשה רבנו. שפירא טוען שלפי זה יוצא שכל חכמי ישראל שהחזיקו בנוסח שונה של ספר תורה מנוסחו של הרמב"ם הם כופרים. גם על נצחיות התורה ומצוותיה קמו עוררים וביניהם ר' יוסף אלבו. פשט הגמרא שמצוות בטלות לעתיד לבוא ומדרשים רבים על היתר איסורים שונים לעתיד לבא, נראים כחולקים על עיקר זה.
ניתן לומר, ואיני זוכר אם שפירא עצמו העלה טענה זו, שהרמב"ם מבסס את טיעונו על נצחיות התורה על כך שהתורה היא החוקה המאוזנת השלמה, ואם העולם הוא נצחי, וחוקיו הם נצחיים ממילא גם התורה חייבת להיות נצחית (מו"נ ח"ב פרק ל), אולם אם ההנחות אינן מקובלות, גם המסקנה אינה הכרחית.
שפירא מספר בסיום שספרו הוא הרחבה של מאמר שנכתב כתגובה למאמר שהתפרסם ב'תורה ומדע' שטען שהיהדות האורתודוכסית מאז ומעולם היתה בנויה סביב י"ג העיקרים, המאמר עבר בישיבה מסוימת (שאינו מפרט את שמה) בין התלמידים, כמו ספר השכלה בוולוז'ין של המאה התשע עשרה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 17:11 |
|
| |
בשו"ת ר' אביגדור קרא מביא מרמב"ם ספר המוגה שליתא לתפילת התכבדו מכובדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 17:33 |
|
| |
האם ידוע לנו מה הנוסח בכתבי יד?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 18:52 |
|
| |
אני מתאר לעצמי שבכת"י יש את שתי הנוסחאות. אבל מכיון שספר המוגה הוא הספר שהרמב"ם הגיה בעצמו, נראה שעליו ראוי לסמוך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 19:47 |
|
| |
בעלבעמיו ,
תודה על הדברים . וראה במאמרו המעניין של מנחם קלנר [ מחבר "תורת העיקרים" ] "אמונה דתית בימי הביינים ובימינו" שבקובץ "על האמונה" ירושלים תשס"ה . בימים אלה יצא "דעת אמונה" על העקרים עם הסכמה נלהבת של ר' משה שפירא , שהמחבר הוא תלמידו המובהק , ומעיד שרבו עבר על כל הספר . מי שהנושא חדש עבורו , ימצא בו חומר מגוון . אולם המקדים להכיר את דבריו של קלנר בספרו ובמאמרו , יראה כיצד הספר "דעת אמונה" מגמתי ותפור במובאות באופן מלאכותי .
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 19:53 |
|
| |
האם מסתבר שר' אביגדור קרא באשכנז ראה ספר מוגה ע"י הרמב"ם בעצמו?
אבל גם אם ההלכה אינה מובאת ברמב"ם, עדיין הרמב"ם אמור לתרץ את הגמרא.
ספרן,
ההגדרה של קלנר שהאורתודוכסיה של היום סומכת על הרב אריסטו היא יפה מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 19:59 |
|
| |
ספרן
לא הבנתי. הספר החדש "דעת אמונה" אינו של קלנר, אלא משתמש בחומר שבספרו של קלנר באופן מגמתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 20:11 |
|
| |
לומד ,
הספר החדש נכתב ע"י הרב אהוד רקובסקי (אביצדק) שכתב גם את "דעת תפילה" ו"דעת שבת" המכילים בד"כ את תורת רבו רמ"ש . כנראה שאינו מכיר , את מחקרי קלנר בנושא , וחבל על כך .
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 23:26 |
|
| |
על העיקר שאין לעבוד אלא רק לבורא, שוב מובאת רשימה ארוכה של מקורות חולקים, ושפירא מדגיש במיוחד שהרמב"ם עצמו בהלכות תפילה מביא את הבקשה 'התכבדו מכובדים' שהיא פניה למלאכים השומרים על האדם. -
מה פירוש רשימה ארוכה של חולקים? חולקים נחשבים מי שמכירים במציאותם של מלאכים בעלי כנפיים? מציאותם של מלאכים מוכיחה שיש לעבוד גם אותם מלבד הבורא? שלא נדבר על הראיה העלובה, כביכול הרמב"ם סותר את עצמו בזה שהוא מביא את הבקשה בהלכות תפילה למלאכים השומרים על האדם, כאילו שכשקבע את עיקר יסוד האמונה שאין לעבוד רק לבורא, התעלם ממציאותם של המלאכים, שהרי הוא בעצמו מבאר במו"נ חלק שלישי פכ"ב את מאמרי חז"ל ב'ברכות' 'נדרים' ו'שבת' "בשני יצריך ..כי כל אדם נצמדו לו שני מלאכים אחד מימינו ואחד משמאלו..בשני המלאכים האלה אמרו אחד טוב ואחד רע...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 08:16 |
|
| |
בעל בעמיו ,
כדי שאשכולך לא יגלוש לשוליים , רצוי לכוונו לשתי שאלות:
א . האם חובה בימינו לאמץ דווקא את עיקרי הרמב"ם?
ב . גם אם יסבור מישהו שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית , בגלל שעיקרי הרמב"ם נפוצו ואומצו יותר מהאחרים ונכללו כידוע בסידור התפילה , השאלה היא אם ניתן להעניק להם , כיום , מובן אחר ממה שפירש הרמב"ם עצמו ?
הערות:
א. כבר פסק החת"ס בתשובתו האחרונה בחלק יו"ד שאין שום משמעות מעשית לעיקרים ושקיים רק עיקר אחד "תורה מן השמיים" [ על מה שחשב שם שהשלושה עשר הוא מספר עיקרים מקובל מהקדמונים , מרב טביומי , כבר העיר ב"אוצר הגדולים אלופי יעקב" שרב טביומי הוא כינויו של ר' יו"ט ליפמאן מילהויזן , דבר שנעלם מהחת"ס ובעקבותיו ממחבר "דעת אמונה" וכן מהגרז"נ גולדברג בהסכמתו לספר "אבן שתיה" על העקרים להרי"מ בקהופר ]
ב.גם קלנר , כאשר הוא מביא בספרו את דעת המלמדים זכות על ה"טועים בעיונם" כהראב"ד , הרשב"ץ , הרדב"ז ועוד , משאיר כשאלה פתוחה עמדות קיצוניות ומעיר [ עמ' 216 הער' 14 ] בסמוך לדעת הרשב"ץ "אילו היה דבק בה בעימות עם דמות מסוגו של התיאולוג בן זמננו , מרדכי קפלן - זו שאלה אחרת ! "
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 08:18 |
|
| |
ספרן,
א. מדוע?
ב. האם הרמ"ם היה פוסט מודרניסט?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 08:26 |
|
| |
בעל בעמיו ,
א. פוק חזי מאי עמא דבר .
ב . הרי גם בין תלמידי הרמב"ם עצמו ומפרשיו מצויים כאלה המציגים את משנתו באופן המתאים לחשיבה מודרנית , מאבן כספי ונרבוני ועד ליעקב לוינגר בימינו . האם לא ניתן לסמוך עליהם בשעת הדחק הרוחני ?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 08:40 |
|
| |
ספרן,
ואם עם ישראל כולו יעבוד עבודה זרה ישתנה העיקר בנידון?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 08:54 |
|
| |
לא ישתנה , אבל , אולי יקבל פנים חדשות . במקרה שיצליחו לעגן את שיטתם , בכנות ובכובד ראש ראוי , ויסברו שאין במעשיהם דברים הנוגדים את סעיפי הלכות עבודה זרה , אפילו שפירושם יהיה מחודש . כל זמן שהוא נעשה ע"י מוסמכים לכך וברוח בית המדרש .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 10:04 |
|
| |
וברוח מודרניסטית.
האם עיקרים שלדעת הרמב"ם הם לוגיים (מפי הגבורה) יכולים להשתנות על פי דעת בעלי בתים?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/02/2007 10:04:56
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 10:33 |
|
| |
ספרן, לשאלותיך למעלה..
א) - אתה ודאי מכיר את החלוקה לשלושה סוגים שעושה רי"ל בספרו "תורת הנבואה של הרמב"ם" ע' 217-222
א) אחדותו ושלילת התארים
ב) חיזוק נבואת משה כתורה מן השמיים, עיקרים שנקבעו אד הוק למניעת השתמדות היהודים לנוכח מציאות הופעתם של המשיחים שהביאו להשלטת הנצרות והאיסלם (כמו שבעל עבמיו הביא משמו של שפירא שיש זרמים ביהדות שמשיח יהיה יותר גדול ממשה, כך חשבו אלה שהתנצרו או התאסלמו שהגיע זמן שבא המשיח שהוא יותר גדול ממשה
ג) האמונות המושרשות עמוק במסורת
ב)למה לא לקרוא לילד בשמו? הנוסח שמופיע בסידורי התפילה הוא פרפרזה על שלוש עשר היסודות של הרמב"ם, ולא זו בלבד שנתנו להם מובן אחר, הביטוי "באמונה שלמה", אינו מופיע במקור -
_________________
|
|
|
|
|
