|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:33 |
 |
| |
דייר
באמת פרשנות עקומה.
אני הצעתי שזה ענן עשן שמשה וכהניו אירגנו.
אגב, אני מקווה שידוע לך שהציטטה האחרונה שהבאת אכן מראה לדעת חוקרים רבים שהפסח לא נחוג קודם לכן, או למצער שהיה שם שינוי קונספט גדול מאוד או אימוץ מסורותיה של קבוצה קטנה על ידי קבוצה גדולה בהרבה (למעט שינוי מהסוג שאפולוגטיקה תטען, מסוג "קודם לכן הם היו רשעים ולא שמרו על המצוות או לא יכלו/רצו להגיע מישראל ליהודה מסיבות פוליטיות, ועכשיו יאשיהו עשה 'כופין על המצוות'").
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:34 |
|
| |
דייר
ומאיפה הרעיון שזה היה חג הסוכות? בנחמיה מופיע צום ב24 לחודש העשירי? בנך מופעים חגים לא מוכרים לנו!
מאותו מקום של פוגומישו?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:36 |
|
| |
| דייר כתב: |  | שיבולת הנה "הוכחה" שלא חגגו את הפסח עד יאשיהו
" וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים אֶת-הַפֶּסַח, בָּעֵת הַהִיא, וְאֶת-חַג הַמַּצּוֹת, שִׁבְעַת יָמִים. http://www.bhol.co.il/forums/includes/CuteEditor_Files/Images/anchor.gif); background-repeat: no-repeat no-repeat; ">יח וְלֹא-נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא; וְכָל-מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא-עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר-עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל-יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא, וְיוֹשְׁבֵי, יְרוּשָׁלִָם"
|
|
וזה מחזק את הטענה שלך כיצד בדיוק? אני רק רואה כאן משהו שמחליש אותה - קיום הרגלים היה כנראה פחות רציף וקבוע ממה שנח לך להאמין. אגב, הסתכל על טענתך המוקדמת וראה איזו גמישות מתודולוגית עשית כאן.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 13/10/2011 20:38:06
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:37 |
|
| |
טוב את תשכחו מסוכות עמוד הענן יכול להתפרש כמו שכתבתי.
בסך הכל הבאתי דוגמא לגיחוך שבשיטת ייתכן לא צריך לקחת כל דבר קשה ולפלפל ולהתעמק.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:40 |
|
| |
שיבולת אתה משגע אותי התכוונתי לזה שהתנ"ך משתמש בביטויים של "לא נעשה כמוהו מימי..."
למרות שידוע שנעשה שהרי על פסח כתוב ביהושוע ובחזקיהו אז איך הוא כתב שלא נעשה מימי שמואל
אלא הכוונה לא נעשה בכזאת צורה מרשימה וכך גם צריך להבין בספר נחמיה
שלא נעשה מימות יהושוע כמוהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:41 |
|
| |
| thepresent כתב: | | נדמה כי שני הצדדים בויכוח לוקחים את הדברים לקיצוניות.
|
|
בהנחה שאני אחד משני הצדדים, איפה בדיוק קיצוניות דעתי? ציינתי שיש הסברים אחרים לעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:41 |
|
| |
דינוזאורוס
מבחינה 'תיאולוגית' המשוואה שלך בעייתית, לטעמי.
אבל יש כאן בעיה נוספת:
אדרבה, לפי המשוואה שלך, אם לא עלו לרגל = עשו סוכות, ואם כן לא צדקו דברי נחמיה שלא עשו סוכות מימי ישוע בן נון. אדרבה, כל תקופת הממלכה המפולגת עשו סוכות בממלכה הצפונית.
וגם בימי ישוע בן נון - לפי המשוואה שלך, בדיוק להפך: עם גדול ומאוחד = עולים לרגל = פחות סוכות. איך מיליוני איש עשו סוכות סביב מקדש כלשהו?
לפי דבריך דברי נחמיה מתפרשים כך: כי לא היה עם מספיק קטן שיעשו סוכות סביב המקדש, ורק בתקופת שיבת ציון, ברוך השם, העם היה קטן דיו כדי שזה יתאפשר.
תוקן על ידי thepresent ב- 13/10/2011 21:14:42
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 20:45 |
|
| |
נוכח
למען הדיוק בימי יהושוע היו 600000 רק גברים בלי ילדים ונשים.
בימי נחמיה היו פחות מעשרת אלפים יהודים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 21:00 |
|
| |
נוכחי הפירוש שלך עוד יותר מגוחך
אז מה היה לנו עד עכשיו?
מגיפה, סופת טורנדו ,גאות ושפל ,ענני חול, מעיינות במדבר, מדורות מעלות עשן, ואחרון חביב
שאני הכי אוהב הר געש מתפרץ.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 21:06 |
|
| |
| דייר כתב: | | שיבולת אתה משגע אותי התכוונתי לזה שהתנ"ך משתמש בביטויים של "לא נעשה כמוהו מימי..."
למרות שידוע שנעשה שהרי על פסח כתוב ביהושוע ובחזקיהו אז איך הוא כתב שלא נעשה מימי שמואל
אלא הכוונה לא נעשה בכזאת צורה מרשימה וכך גם צריך להבין בספר נחמיה
שלא נעשה מימות יהושוע כמוהו.
|
|
דייר, שים לב. הטענה איננה שפסח וסוכות לא נחגגו כלל, וגם לא שהמעשים הכתובים בתורה לא קרו כלל, וכו' וכו' - אלא שהם עברו שינויים ולא גובשו כולם בו זמנית. לא ברור מה שימח אותך כ"כ בפסוק לגבי פסח.
את הפירוש(ים) לנחמיה, כפי שציינתי מראש, הכרתי לפני שכתבת. שוב, בהנתן שהדב כבר ידוע, הפסוק לגבי פסח אינו מחזק את טענתך במאום.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 13/10/2011 21:16:06
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 21:18 |
|
| |
פרזנט, בזמן שעשו סוכות לא שמחו לפני ה' במקדש, וכן להיפך. רק בימי יהושע ובימי עזרא היו העם מרוכזים סביב מקדש אחד וגם עשו סוכות. הכיבוש היה בחיתוליו ובני ישראל הרגישו קשורים למשכן עדיין, כך לפחות סבר עזרא. וכך היה בזמן עזרא. מה השאלה איך עשו סוכות סביב שילה? עשו הרבה סוכות, וישבו בהם הרבה אנשים. גם במדבר היה מחנה של כל העם סביב המשכן.
אגב, אתה משתמש בלי שום הצדקה לאורך כל דבריך בביטויים 'תיאולוגי' ו'אפולוגטי', זה לא לא מקדם את הדיון, ורק מעמיק את השימוש בסטיגמות סטריאוטיפים הכללות וכל מה שלא תורם לדיון העניני.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 21:19 |
|
| |
סתם כך אפשר גם שמצוות סוכות זולזלה, מה שהתחיל כאילוץ של עליה לרגל, לימד את העם שכאילו אין חובה, והציבור לא החזיק בענין כל כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 21:28 |
|
| |
אפולוגטי = גישה שמלכתחילה לא מוכנה לקבל טענה מסוימת ועושה כל טצדקי (יתכן שלפעמים בהצלחה מרובה) כדי להמנע ממנה. לצורך הענין, אם הייתה גישה שמלכתחילה לא מוכנה לקבל שמנהג הפסח הוא מנהג עתיק אצל הישראלים ומוכנה להסביר (בהצלחה מרובה או מועטת או בכלל לא) דברים רק במסגרת זו, היה אפשר לקרוא גם לה אפולוגטיקה.
מה רע בתיאולוגי?
תוקן על ידי thepresent ב- 13/10/2011 21:36:55
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 21:29 |
|
| |
דינו
אתה מתעלם כי האילוץ לעליה לרגל החלה רק בימי שלמה.חמש מאות שנה לאחר יהושוע
עד אז הביקורים במשכן היו מתוך רצון חופשי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2011 23:24 |
|
| |
ירוחם
ירוחם, משכן שילה היה מקדש של כל העם והיה חובה לעלות אליו לרגל, כך לפי ההלכה לפחות. הוא נחרב בימי שאול המלך, ולאחר כמה עשרות שנים נבנה בית המקדש בימי שלמה.
פרזנט
כל דעה שאדם מאמץ הוא מגן עליה, גם אם התזה שלו היא שהשנת 2000 לפני הספירה זבוב צה צה רקד טנגו לצלילי חמת חלילים בראש הפירמידה של חפרע. כל דעה שאדם מייצג בין אם היא מחייבת משהו או שוללת משהו, קובעת או מטילה ספק, היא מתכון לאפולוגטיקה כשהוא מגן על דעתו. זה טבעי והגיוני שאדם יגן על המסקנות שלו, אף שלפעמים יהיה מדובר בתירוצי סרק, יש מן הצורך להסביר מדוע הם תירוצי סרק, אבל אין תועלת בלציין שהוא מגן על דעתו, כל צד וכל דעה מגינים על דעתם.
|
|
|
|
|
