| נשלח ב-13/11/2011 16:31 |
 |
| |
ניסי יציאת מצרים: העמדה השוללת (שם זמני)
חלק 1 מתוך 5 - הקדמה
בתקופה האחרונה נפתחו מספר אשכולות פעילים, שנושאו המוצהר של כ"א מהם הוא חיזוק / החלשת ניסי יציאת מצריים בפרשנותם המילולית. לענ"ד, לפחות בזמן כתיבת שורות אלו, אף אחד מהם אינו ממש עוסק בנושא המוצהר (לפחות במובן המקובל של המילים), למרות שאצל חלקם התפתחו דיונים אחרים שיש בהם עניין.
האשכולות
הכשל בטיעון התיעוד והמוטיב המרכזי
,
הוכחות לכתיבת התורה בזמן המאורעות [בגרסה שלפנינו],
וסיפורי המקרא - פרשנות אלטרנטיבית,
לפחות בזמן כתיבת שורות אלו, כמעט שאינם עוסקים בהחלשת / חיזוק הכתוב המילולי במקרא ע"י ממצאים חיצוניים / תצפיות חיצוניות. הם דנים בעיקר במה שאפשר להסיק פנימית מתוך המקרא לגבי המקרא (לדוגמה, האם המקרא עצמו טוען שהתורה היתה נפוצה בעם או לא, האם התורה עצמה טוענת שכל בנ"י השתתפו בבניית המשכן, וכו') - בהחלט שאלות מעניינות בפני עצמן.
באשכול
דרכי הסקת מסקנות מתיעוד למציאות מנסה דינו להוכיח את נכונותה המילולית של התורה (כולל הניסים) מתוך נקודת המוצא שאין צורך להראות ישירות שהסתברות הניסים המתוארים גדולה מההסתברות שהתיעוד אינו נכון, שכן בעיקרון אפשר לבסס תיעוד אנושי כתצפית שאמינותה מוחלטת לחלוטין, ובנוסף אין בסיס להניח שהסתברות אירועים פיזיקליים (למעט האירוע הפיזיקלי של קבוצת אנשים מעידה על משהו) היא בכלל דבר קבוע ובעל משמעות (ארחיב על כך מעט בחלק 2). מי שחושב שיש משמעות למסקנות הנובעות מנקודות מוצא אלו (אינני נמנה עמהם), מוזמן להתרשם באשכול האם דינו אכן הצליח לבסס את אמינות ספר התורה כמשהו מוחלט לחלוטין.
לדעתי, ישנה אבחנה הנדסית פשוטה, טריוויאלית אפילו, לפיה נובע שמכל התצפיות הידועות לנו היום, סביר שניסי התורה לא ארעו מילולית. אין כאן הנחת מוצא לאי קיומו של ה', וזו אינה גם המסקנה - אדם בהחלט מסוגל לחשוב שירוק הוא הצבע היפה ביותר ולהיות מודע לכך שאין לו שום נימוק רציונאלי לכך. אין גם שום הנחת מוצא או מסקנה שכעקרון אי אפשר לבסס תופעות שהמדע אינו יודע כלל להסבירן (ואולי לעולם לא ידע).
ההסבר כה פשוט, שלדעתי רבים חשבו עליו לפני, למרות שלא זכור לי שראיתיו מקודם. למעשה, עצם פשטותו מעלה את השאלה האם לא פספסתי משהו. פילוסופיה מעולם לא עניינה אותי (בפרט, רק לאחר תחילת כתיבת האשכול רפרפתי על ערך הויקי של טענות יום לגבי ניסים - בעיקר כדי לראות האם הביקורות עליו בכלל רלוונטיות להסבר כאן), ואולי התגובות באשכול פשוט יחדדו מה הנחות המוצא המובלעות בהסבר זה.
הטיעון באשכול מורכב מחמש הודעות קצרות (כולל זו). החלק השני עוסק בהגדרות. החלק השלישי הוא הסבר קצר מאד על הסתברויות ודיוקן. החלק הרביעי טוען שדיוק אי-סבירותם של ניסי יציאת מצריים מאד גבוה (ולמעשה נתן להעלותו ללא הגבלה), אך אין כן לגבי אי-סבירותה של אי-נכונות התיעוד להן. החלק החמישי עונה על מספר שאלות על הנובע מהמסקנה (תשובות שעלו אצלי לשאלות שראיתי בעצכ"ח, חוסר הרלוונטיות של השאלות על יום).
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 13/11/2011 17:20:20
השם המקורי של האשכול היה "מדוע לא מסתבר שארעו ניסי יציאת מצרים". השם הוחלף בידי אחד המנהלים. בעל האשכול טען ששינוי השם משנה את הכוונה. אני עצמי (מ') סבור שיש זכות לאדם לבחור לו כותרת לאשכולו וראוי שהכותרת תשקף את כוונתו, אך יש גם להתחשב בכך שהפורום אמור להיות חרדי (ובכך אין תמימות דעים בין כל חברי הטריאומוירט השולט כאן, בדרך כלל עם מדיניות סובלנות מירבית). לפי זה שיניתי את הכותרת כדי שתהיה קצרה וגם השארתי מקום לכך שאולי השם יוחלף שוב. אני מקוה שהפעם נחה דעת שיבולאיו. ומצד שני, הכותרת אינה עושה רושם שהעמדה השוללת צודקת אלא רק שהיא נושא לדיון. מה אפשר לרצות יותר מכך? - הכותב וחותם בשם עצכח, הק' מ'
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 14/11/2011 08:32:22
תוקן על ידי עצכח ב- 14/11/2011 19:19:50
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 18:57 |
|
| |
שיבולי,
מה קורה, איפה ההמשך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 19:02 |
|
| |
כנראה ששיבולי הספיק לשנות את דעתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 19:24 |
|
| |
טיפ טיפה סבלנות, אם אפשר. נותרתי לבד עם התינוקת (תיכף בת שנה).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 19:46 |
|
| |
אני מבין שכשהיא תגדל היא לא תשיר מה נשתנה.
אולי מה נשתנה בין פריורי לאפריורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 20:22 |
|
| |
דייר
למה לא? יש גם אורתופרקסיה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 20:47 |
|
| |
?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 21:04 |
|
| |
הגדרת אורתופרקסיה - קיום המעשי הדתי ללא מחויבות לערכים שעומדים מאחריו (לא בדיוק אבל בערך).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 22:12 |
|
| |
http://en.wikipedia.org/wiki/Orthopraxy
בעל בעמיו
האם יש ביסוס לוגי לקבלת- (להבדיל מנורמה חברתית הכופָה-) אורתופרקסיה ללא מערכת אמונות?
אם אני מבין נכון, אורתופרקסיה שייכת יותר לדגש שנותנת דת כלשהי על החלק הריטואלי לעומת החלק האמוני, ולא לקיומן או אי קיומן של אמונות כלשהן. חלק מהאמונות הן פשוט מוכרחות. גם ביהדות יש כמה אמונות קריטיות, וחז"ל אפילו גזרו דין מוות על מי שלא מאמין בהן ללא קשר לפרקטיקה (לתשומת לב מתחכמי ימינו), אבל ככלל העיסוק הוא יותר בפרקטיקה ולא באמונות ובתיאולוגיה. השאלה אם חשמל הוא איסור בשבת מעסיקה את המנהיגים האורתודוקסיים (... אירוני משהו), כמו את האדם הפשוט, הרבה יותר מבעיית הרוע. הדמויות הגדולות של היהדות נחשבות לכאלו בעקבות חיבורי הפרקטיקה שלהם ולא התיאולוגים (לעומת הנצרות שיש בה חשיבות משנית לפרקטיקה והרבה עיסוק בתיאולוגיה). באופן כמעט אבסורדי, הפרקטיקה שקבעו אנשים שהתיאולוגיה שלהם נעה מאי קיום, עבור דרך גיחוך וכלה בכפירה, נחשבת למחייבת את האורתודוקסיה (...) בימינו. זה מה שהופך את היהדות לאורתופרקסיה.
טוב, חבל לפתוח כאן דיון בזה, זה מסיט את הדיון מנושאו המקורי.
אם תרצה אולי נעביר את זה לאשכול אחר, באמת רציתי מזמן לפתוח אשכול כזה.
תוקן על ידי thepresent ב- 13/11/2011 22:32:33
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 23:01 |
|
| |
חלק 2 מתוך 5 - הגדרות, ומתי צריך לנופף בשלט
ב"ניסי מצריים ארעו" אני מתכוון לכך שהם ארעו לפי הפרשנות המסורתית. בקריעת ים סוף, לדוגמה, משה הניף את מטהו, הים נבקע לשני חלקים, ובני ישראל עברו בתווך בין שתי חומות מים. בנס המן, לדוגמה, שני מיליון איש ניזונו במשך תקופה ארוכה ממזון פלאי שנפל משמים, ליקוטו הניב בדיוק אותה כמות מדי יום (בלי קשר לכמות המלוקטת) ובימי שישי כמות כפולה, מחומר שנרקב למחרת כל יום למעט יום שישי, וכו'. ב"ניסי מצריים לא ארעו" אני מתכוון כמובן לשלילה של זה, אך רוצה להדגיש שמדובר בארועים טבעיים למדי (אם כי אולי נדירים), שאדם שמאמין בניסי מצריים, לו הוא היה רואם במציאות קוראים לבני דת אחרת - לא היה מתרשם שמדובר במשהו מחייב. בקריעת ים סוף, לדוגמה, הנס היה "נס הרוח האנושית": בנ"י דשדשו/שחו אולי עם מספר הרוגים שלהם, וצבא מצריים על כלי המלחמה שלו לא הצליח לעבור, אולי עם מספר הרוגים שלהם. לחלופין, תעלה בשולי ים סוף שהיתה מתמלאת ומתרוקנת באופן בלתי סדיר אפשרה לבנ"י לעבור אך לא למצרים. בנס המן, לדוגמה, בנ"י עברו באזור בו היו מקורות מזון (אולי מאד בלתי סדירים) מתוך מסחר, ביזה, חקלאות חצי-מדברית וכו', כולל מקור חדש לבנ"י כמו הפרשות כנימות וכו' שנקרא מן. כמובן שבמקרה השני יש תופעה מעניינת: כיצד התקבל כקאנוני ספר המתאר גרסה מוגזמת/מופרכת של המאורעות, לצורך הדיון כאן, בהנחה המחמירה ש התורה נכתבה בגרסה הנוכחית בזמן שנטען. כעת למתודולוגיה. כשיש שני הסברים לאותו מאורע, יש לשקול את הסתברות כל אחד מההסברים לפי מה שידוע עליו מחוץ למאורע, ולבחור בסביר מביניהם. לדוגמה, אם משה טוען שהוא הטיל 100 פעמים ברצף מטבע בתוצאה ראש, יש לשקול את ההסתברות שמשה טועה/משקר לפי הידוע לנו מחוץ למאורע, ולהשוות זאת להסתברות שהמטבע תצא ראש ב100 הטלות לפי הידוע לנו מחוץ למאורע, ולהשוות. בחלק 3 אני אדון מעט איך עושים זאת. המשך ההודעה מטפל בהגדרות אחרות - מאד לא מקובלות. מי שאינו מתעניין בהן מוזמן לדלג עד סוף ההודעה. ----------------------------------------------------------------------------------------------- נראה לי שרבים מאתנו מכירים את הסיטואציה בה שיחקנו כילדים בדמקה, ולקראת סוף המשחק, המשתתף השני פתאום הודיע שהוא משחק לפי החוקים שמי שנותר עם פחות כלים ניצח. קצת מעצבן לעקוב אחר וויכוח רק כדי לגלות בשלב מאוחר יחסית שהוא מתנהל תחת הגדרות לא מקובלות. לדעתי, על מי שעושה כן לנופף בשלט ענק "אני משחק לפי כללים אחרים!". בהודעה קצרה זו ניסיתי לנופף בשלט (הקטן והמקובל?) שלי, ובהחלט ייתכן שתוצאת אשכול זה תהיה התובנה שיש להוסיף לו עוד הנחות. מכל מקום, להלן מספר דעות שלדעתי ראוי שמי שמחזיק בהן ינופף בכך בברור בתחילת כל אשכול ואולי תחילת כל הודעה. - שלילת הצורך בהשוואת ההסתברויות להסברים, בשל הקביעה שקבוצת אנשים יכולה לתפקד לעתים כמערכת שאמינותה מוחלטת(!): "עדות [אנושית מספקת] היא לא ענין סטטיסטי, במקרה ואני חושב שאינה שקרית, היא אמיתית." (כאן) "אני חושב שיש מערכות שאפשר לסמוך עליהן ועל המסקנה שלהן מן המציאות, ולכן לא חשוב מה מדת הפריור האמפירי של מה שהן טוענות. אני פשוט חושב שאין סיבה שהמערכת תטעה" (כאן)
-
הגדרות לחלוטין לא מקובלות למדע ולתפקיד ההסתברות בו, ולתת-הקבוצה של מדעי החברה: "בשאלה מדעית אין משמעות להגיון, מדובר אך ורק על עובדות, כל האפשרויות הפיזיות קיימות ושוות ערך, ולכן צריכים לשלול אותן באופן ישיר. בשאלה היסטורית יש מקום להגיון, מה שמתקבל על דעת אנשים הוא מה שיותר הגיוני שהתרחש, והוא הדעה האנושית" (כאן). "בשאלה 'אם סביר שים נבקע מעצמו', אין כאן שום מקום לסבירות, במדע אין שאלה 'האם סביר', אלא 'האם ידוע לנו', או לחילופין 'האם ידוע לנו שלא'. .... בכל אופן אין שום שימוש ל'סבירות' במקרה שאנו לא יודעים משהו על העולם." (כאן). - שימוש בהסתברות מתוך הסבר שאין לו תצפיות מחוץ לתופעה הנידונה:
"השאלה שלך איך בדיוק אלהים פעל בניגוד חוקי הפיזיקה, היא שאלת תם של ילד בן שלש. חוקי הפיזיקה אינם כתובים בספר חוקים ולא עברו בהצבעה דמוקרטית, הם כלל לא קיימים, זו הגדרה אנושית לתצפית שלנו, אין לנו שום מידע איך נוצרו החוקים האלו, מי יכול להפר אותם ומי לא. כך שהשאלה איך אלהים יכול להפר את החוקים היא שאלה חסרת פשר. בדיוק כמו לשאול איך הוא יכול לקיים את החוקים" (כאן). לכך התייחסתי במגרשי המשחקים של הווכוחים.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 13/11/2011 23:06:57
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 10:52 |
|
| |
חלק 3 מתוך 5 - קצת מאד על הסתברויות
הודעה זו איננה מסובכת יותר מהסברות העולות לעיתים בעצכ"ח (והיא נטולת חישובים), אך היא שונה מעט באופייה. מי שרוצה יכול להמתין לחלק 4 (שאופיו שוב דומה יותר) כדי להחליט האם יש לו/לה עניין בקריאתה. (בנוסף, יש הערות בסוף לגבי דיוק הדברים המוצגים.) הסתברויות - איך משתמשים בהן
התרשים הבא מראה מספר (צפיפויות) הסתברויות. כרגע נתעלם מהעקומה הכתומה.  נתבונן לדוגמה בעקומה הכחולה, המתארת הסתברות של תהליך כלשהו. המספר על ציר הX (האפקי) מתאר תוצאה של התהליך, והגובה של הקו הכחול הוא ההסתברות לתוצאה זו. (שוב מזכיר הערות בסוף בדבר דיוק ההצגה כאן.) השטח מתחת לעקומה הוא 1, כי סכום ההסתברויות של כל התוצאות מוגדר כך. בתהליך זה, התוצאה 0 סבירה יותר מאשר התוצאה מינוס 2. צורתה של העקומה הכחולה איננה היחידה האפשרית, אך יש תנאים חלשים למדי להווצרותה, והיא אכן מופיעה רבות במציאות. היא מאופיינת בערך כלשהו שיש לו ההסתברות המירבית (במקרה זה - 0), ודעיכת ההסתברות ככל שמתרחקים מערך זה. (זו הצורה שתתקבל, לדוגמה, אם מחשבים את ההסתברות לקבל אחוזי הטלות ראש שונים במספר הטלות רב של מטבע הוגן; במקרה זה הערך הסביר ביותר הוא 50.) נניח כעת שארע מאורע, ויש לנו שני הסברים לו. הראשון הוא שהתוצאה בגרף למעלה למעשה היתה בנקודה 0, והשני הוא שהתוצאה בגרף למעלה היתה בנקודה מינוס 2. לצורך העניין, נניח לרגע שההסתברויות הרלוונטיות הן המתוארות ע"י העקומה הכחולה והירוקה (הכתומה איננה קיימת). אם התוצאה אכן היתה 0, אז העקומה הכחולה נותנת לה הסתברות גבוהה יחסית, והעקומה הירוקה הסתברות נמוכה יחסית. נעריך את ההסתברות לתוצאה 0 כמכפלה שלהן. אפשר לחשב את ההסתברות לתוצאה מינוס 2 באותה צורה. העקומה הירוקה נותנת לה ציון כלשהו, אך היות שהעקומה הירוקה רחבה יחסית, והשטח שלה הוא קבוע (כלומר 1), הציון הוא נמוך יותר משנתנה הכחולה לתוצאה 0. מאותה סיבה, העקומה הכחולה תתן ציון נמוך מאד לתוצאה מינוס 2. המכפלה תהיה בהתאם. במקרה זה, ההסבר שהתוצאה היתה 0 סביר יותר מההסבר שהתוצאה היתה מינוס 2. קל מאד לראות שאם העקומה הכחולה היתה מספיק צרה וגבוהה (כמעט שפיץ), והעקומה הירוקה היתה מספיק רחבה - היינו בוחרים בתוצאה שיותר קרובה לקצה השפיץ של העקומה הכחולה. הסתברויות - איך מייצרים אותן
כעת נחזור שוב לתרשים למעלה, אך נדמיין שרק החצי הימני שלו מצוייר (השמאלי ריק), ונתמקד כעת בעקומה הכתומה והכחולה (הירוקה אינה רלוונטית יותר). נניח שאנו רוצים לחשב את ההסתברות לקבל תוצאת ראש במטבע מאד לא הוגן - צד אחד שלו ממוגנט. אפשר לעשות זאת באופן הבא. נטיל את המטבע מספר פעמים באופן בלתי תלוי, ונבדוק את מספר הפעמים שיצא ראש. האם העובדה שתוצאת ראש לא יצאה אי פעם, היא אינדיקציה לכך שההסתברות האמיתית היא 0? אולי, אך הדבר תלוי במספר הזריקות. ככל שנבצע יותר הטלות בלתי תלויות, האינדיקציה תהיה חזקה יותר. אחרי מספר הטלות כלשהו ללא תוצאת ראש, נקבל אולי את החצי הימני של העקומה הכתומה: ההסתברות לכך שההסתברות האמיתית לראש היא 0, היא הגבוהה ביותר. ההסתברות לכך שההסתברות האמיתית לראש היא 0.1 יותר נמוכה, וכו'. (את המספרים הכתובים על ציר הX יש להחליף ב0.1, 0.2, וכו' כדי להתאים לסיפור.) אחרי מספר גבוה יותר של הטלות ללא ראש, העקומה תהפוך להיות אולי הכחולה. ככל שנבצע יותר ויותר הטלות בלתי תלויות ללא ראש, העקומה תהפוך להיות יותר "שפיץ", בו מאד סביר שהסבירות האמיתית לראש היא אפס. דרך עקומות כאלה גוזרים את העקומה הכחולה והירוקה מהקטע הקודם. לעיתים קרובות, אין דרך למדוד ישירות את תוצאות הניסויים. לדוגמה, יכול להיות שאת המטבע מטילים רחוק מאד מאתנו, ואפשר לראות את התוצאה רק דרך טלסקופ. כשבאים להעריך את ההסתברות לכך שההסתברות האמיתית לראש אינה 0, עלינו לקחת בחשבון גם את הסיכוי שהמדידות עצמן (דרך טלסקופ) אינן מדוייקות - ואולי היו הטלות ראש שפספסנו. ברור, לכן, שיש לבדוק את ההסתברות לטעות דרך הטלסקופ, אך גם את זאת אולי אי אפשר לעשות ישירות. בודאי שמשתמשים היום בטלסקופים למרחקים ארוכים יותר מאלה שאפשר לבדוק ישירות בלעדיהם. במיקרים רבים, משתמשים במודל, והבדיקות הבלתי תלויות אינן ישירות על התוצאה, אלא על המודל. לדוגמה, מדענים בנו מודל לפיו עצמת אור הפוכה למרחק ממקור האור בשלישית. את המודל הזה אפשר לבדוק במספר רב של בדיקות בלתי תלויות באורכים שונים, נניח מספר מרחקים בין 1 ל2. לאחר שהמודל מבוסס, אפשר להשתמש בו למרחקים אחרים. כמובן שככל שמשתמשים בו למרחקים שונים יותר ויותר מאלו שנמדדו ישירות - הסבירות לשגיאה יחסית למודל גדלה. כמובן גם שאם למודדים אין האפשרות לשנות את המרחקים בעצמם, ורק לראות תצפיות ממרחקים שנקבעו בדרך אחרת - הסבירות לשגיאה יחסית למודל גדלה. סיכום לאיך מייצרים הסתברויות: - אבן הבניין של ייצור הסתברויות הוא מדידות בלתי תלויות.
- לעתים המדידות אינן ישירות על התוצאה הנחקרת, אלא על מודל. ככל שיש יותר חופש פעולה בבניית המדידות, אמינות המודל הרלוונטית לתוצאה הנחקרת תגדל. (במקרה הקיצוני, חופש הפעולה מאפשר שוב למדוד ישירות את התוצאה הנחקרת.)
------------------------------------------------------------------------------------------ שתי הערות לכל ההודעה, מכוונים הפוכים: - אלה שמכירים הסתברות ברמה כלשהי יזהו שרבים מהדברים בהודעה זו הם בין לא מדוייקים לבין ספק לא נכונים. מדובר בתיאור אינטואיטיווי. נא להעיר על כך רק במקרה שבו נראה שהתיאור מוליך שולל.
- מניסיון קודם, יהיו שיאמרו שהיה אפשר להסביר זאת בצורה יותר פשוטה. אינני יודע כיצד לעשות כן. סליחה.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 14/11/2011 11:28:47
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 12:11 |
|
| |
נהנתי מאוד עד לפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 12:37 |
|
| |
אגב הסתברויות:
הרבה שנים שאני לא מצליח להבין את ההיגיון בהם,
למשל:
ברור לנו שאני יוצא מהבית יש סבירות שאני לא יחזור שלם מהרבה סיבות,
ואז שאני מחליט בכל זאת לצאת האם אני עושה זאת בגלל הסתברות בגלל סקלת האחוזים ??
זה הרי שטיות ? אני עושה זאת ולוקח סיכון, כך גם באוכל אני אוכל אפי' שאני יכול להיחנק,
כלומר נקח את המכוניות לדוגמה: שאני יוצא מביתי ונכנס למכונית אני מודע שכל יום בוודאי יההרג שלש אלף וחמש מאות אנשים בעולם, ושמונה אלף פצועים בכל יום בוודאי,
עכשיו: תלוי איך אתה מסתכל על כך,
כלפי ההרוגים והפצועים זה וודאי, (הם נהרגו ב100%)
החוזר הביתה שלם חזר בוודאות,
אז איפה כאן ההסתברות ?? מה מועיל ההסתברות ? האם ההססתברות מציל אותי ?
שאני זורע חיטה בשדה ומחכה לגשם כן או לא, כאן אני עושה פעולה ועושה חישובים האם יש סיכוי שירד גשם באיזור הזה,
כאן רלוונטי ההסתברות, ואך ורק למידע אם יש לי סיכוי האם כדאי לעמול ולזרוע,
אבל לא היא לגבי להיכנס למכונית, כאן אני לוקח ריזקה על חשבון מות ודאי (הרי לנהרג זה מאה אחוז הרג\מות)
אף אחד לא יקח ריזקה כזו באוכל למשל,
עכשיו: לגבי ההסתברות האם היה סיפור כזה וכזה בעבר:
שוב אותו בעיה,
שאנו שואלים\חוקרים את העבר, אין כאן הסתברות כן או לא, יש כאן מאה אחוז היה או לא היה, מה שייך הסתברות ?
שייך הסתברות האם אני המסתכל מבחוץ האם אני יכול לקבל את הסיפור, אבל זה לא משנה כלום כלפי הסיפור עצמו,
כלומר: שוב אנו רואים שכל המושג הסתברות היא לא ברור האמת ולא מגן עלינו מנזקים ולא מביא גשם על הזרעים,
אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם את מחשבתי בעניין,
תוקן על ידי maxmen ב- 14/11/2011 12:40:34
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 15:26 |
|
| |
אלי_ס - תודה רבה. מקסמן, אני כותב עכשיו את חלק 4, ואשמח לומר לך את דעתי הדלה בנושא ששאלת מחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 15:50 |
|
| |
אני לא מבין מה הקשר להסתברות מדובר בעדות ראיה מה שייך הסתברויות
מה ההסתברות שיהיהו גלי ענק שישטפו ערים שלמות ?
ההסתברות לא גבוהה אבל עובדה זה קרה.
מה ההסתברות שיפול טיל על מישהו שרץ בחוף הים להנאתו ההסתברות 0.0000000001
אחוז אבל עובדה זה קרה.
אתה פשוט לא מוכן לקבל שום דבר שחורג מהסבירות שאתה קבעת שרירותית לחלוטין.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2011 18:09 |
|
| |
דייר, לבנתיים הוא לא קבע הסתברות של כלום, הוא רק מסביר הכיצד אנו מחליטים איזו תאוריה נכונה על פי הסתברויות.
אנסה לפשט מה שהוא כתב בצורה כל כך מוצלחת ע"י דוגמא (שהובאה או מושפעת מקלגמורוב).
אם אדם זכה חמש פעמים רצופות בלוטו, ההסתברות לכך שזה קרה הינה נמוכה מאוד למרות שיש לנו עדות ראיה או שמיעה לכך.
במקרה כזה אנו נפעיל מיידית את המשטרה, מאחר שההסתברות לכך שנעשתה פה הונאה, גבוהה לעין ערוך מההסתברות כי אכן הוא זכה בלוטו חמישה פעמים.
כך - למרות עדיות שונות, אנו מחליטים מהי התאוריה הנכונה, ע"פ הסתברותה.
דוגמא נוספת: אם תהיה לנו עדות ראיה על חללית עם חייזרים שנחתה ברחובה של עיר, נעדיף את התאוריה שהאדם שראה זאת לקח את הכדורים הלא נכונים, מאשר את התאוריה כי אכן חללית נחתה כאן.
לבנתיים, פותח האשכול לא דיבר כלל על העובדות הספציפיות, הדת וכו', אלא אך ורק הגדיר בצורה מסודרת את הדרך לבדוק נכונות תאוריות המתייחסות לעובדות, באמצעות הסתברות.
|
|
|
|
|
