| נשלח ב-15/8/2005 01:50 |
 |
| |
כל סוף הוא התחלה.
בס"ד
שלום שלום לך הקורא\ת וברוכים הבאים בצל קורתינו...
כל סוף הוא התחלה, והתחלה זו היא סוף של משהו שהיה,
אולם הואיל והכל חוזר חלילה, הרי שסוף שהוא התחלה, הוא אין סוף.
נולדתי כשמדינת ישראל, היתה בת עשר,
בבית העלמין היהודי בשפרעם קבור סבו של סבי ע"ה,
בפקיעין קבורים אבות אבותיי מאז חורבן בית שני.
סבותי קבורים יחד עם כל דורות המשפחה הקרובה
בבית העלמין הישן בטבריה.
שם נולדתי.
גידלו אותי על ברכי השומר הצעיר,
הורי שיחי' עד היום הנם מזקני מרכז מפלגת העבודה.
הייתי לחייל ישראלי, צעיר חזק ויפה, מהטובים שנלקחו לטיס.
כשעמדתי על דעתי, והבנתי שסעיף הלאום בתעודת הזהות שלי
לא מסתכם במנגל השנתי, חיפשתי את זהותי היהודית.
עברתי בין שדרות היהדות לאורכה ולרוחבה, לא ביקשתי מדים,
רציתי ללגום ממעיין החוכמה בן אלפי השנים,
כדי להתחבר לחכמי האמת שעברו את מסע הדורות,
ובכל מקום בו היו, הותירו עקבות החכמה,
"כזה ראה וקדש", "לכי לך בעקבי הצאן"...
ציונות לא היו צריכים ללמד אותי, זוהי אדמתי.
ולו רק מהטעם הפשוט שכאן היה ביתי,
ובית אבותי אב אחר בן ממש, לא הלכנו לגלות, נשארנו כאן!
לא נזקקתי לבורות המיים שנצבעו בצבעי הציונות,
רציתי "נוזל טהור" ללא "צבעי מאכל",
הלכתי להרוות את צמאוני הרב במעיינות הנצח.
עשיתי זאת שנים רבות.
כשהבנתי, שאני צריך ליישם את לימודיי בעולם המעשה,
יצאתי לישע עמך, בנחלת אבות, והייתי ממקימי
עיר של יהודים בלב השומרון, ניכשתי קוצים מן הכרם
ברוחניות, ובגשמיות, גם נטעתי ושתלתי, ובניתי,
בידי האחת וביד השניה אחזתי בנשק, והאמן לי במיומנות גדולה.
בפעם הראשונה שריסקו לי את כל שמשות המכונית באישון לילה באחד מכבישי הגישה לביתי, יצאתי גיבור ויריתי לעבר הדמויות שנמלטו ולא נפגעו, את הנשק לא ראיתי מאז, הוא נלקח.
זה היה בימים הראשונים הראשונים של תחילת האינטיפאדה,
מאז הפכתי לברווז במטווח, וכל אותם יוסופים וחאלדים שהיו
מקבלים את פני בכבוד מלכים בכפריהם שלהם
בבלקון לכוס קפה מהביל, באמת'ין, ובג'נספוט,בפרעתא,
ובדיר איסתיא, הפכו לרוצחים בפוטנציה שהשתכללו עם השנים,
מאבן, לרוגטקה, לקאלאצ', ולמטעני צד.
לא בגלל שהם גיבורים אמיצים ויותר חזקים.
בגלל הקאפואים.
אז לקחתי את עצמי ואת ילדי, ואני אוכל, ואוכל, ואוכל, ואוכל,
ולא מפסיק, בדיוק כמו אותו האיכר גס הרוח מהסיפור.
איזה סיפור?
על הבעל שם טוב:
מסופר עליו שהוא חלם על שהוא מגיע לגן עדן ולידו בגן עדן
יושב יהודי עם הארץ.
כאשר התעורר בבוקר, תהה מי זה היהודי הזה
והחליט ללכת לחפש אותו.
הוא עבר בין הכפרים השונים ושאל עליו לפי התיאור שזכר בחלומו.
לבסוף הגיע לכפר יהודי ושם הכירו את האיש והפנו אותו אליו.
הבעש"ט הגיע אליו לביתו ונקש בדלת הבית.
אישה קשת יום פתחה את הדלת והבעש"ט ביקש מקום לאכול ולישון, האישה הכניסה אותו לביתם ולאחר זמן מה הצטרף אל הבעל ואישתו לארוחת ערב.
חדור ציפיות המתין הבעש"ט לראות את
מנהגיו הדגולים של שכנו לגן עדן.
למרבה אכזבתו ראה ליד השולחן יהודי גס מראה והתנהגות,
שלא דיבר מילה ולא ברכו לשלום, שהתיישב,
וללא נטילת ידיים וברכה התחיל לאכול ללא הפסקה,
מיד כאשר סיים קיבל תוספת וכך חוזר חלילה, אכל עד להתפקע.
מיד כשסיים קם מהשולחן ללא ברכת המזון,
ללא שום פנייה אליו. קם והלך למיטתו.
בימים שלאחר מכן, חזר הסיפור. היהודי רק אכל ואכל ואכל.
ללא ברכות, ללא מילות נימוס כלשהם. כלום. רק אכל.
הבעש"ט שלא הבין מה יש ביהודי זה שמביא אותו לגן עדן,
כבר לא יכל להתאפק ופנה אליו:
"לפני כמה ימים חלמתי חלום ובחלומי ראיתי אותך
כשכני בגן עדן, אבל אני לא מבין על מה,
על מה אתה מקבל גן עדן, אתה כל הזמן אוכל ואוכל ואוכל.
למה?" הסתכל עליו היהודי ואמר לו:
"לפני שנה היה כאן פוגרום, הקוזקים פשטו על הכפר ורצחו יהודים רבים, את אבא שלי העלו באש ובגלל שהיה רזה עלתה ממנו להבה קטנה והוא נשרף מהר.
בפעם הבאה שיבואו הקוזקים ויבצעו כאן פוגרום ואולי ישרפו אותי, אני רוצה לבעור הרבה זמן בלהבה גדולה שכל העולם יראה איך יהודי נשרף"
שאלה:
יכול להיות שיותר קל לנו לשפוט את אלה
שרחוקים מאיתנו כמה דורות. הרבה יותר קשה לנו ליישם את הלקח על עצמינו.
האם הרמת ידיים?
תשובה:
לא. לא הרמתי ידים.
שיפור עמדות לאחור.
הפקת לקחים.
הרבה לימוד.
המתנה לשעת כושר.
זה יגיע, אעשה הכל להיות מוכן לכשזה יהיה פה.
מה?
הגאולה !
בנתים, עד שתגיע הגאולה המיוחלת, שאיפתי לנסות להבין איך זה שעם עם רקורד
של חכמים לאורך כל ההיסטוריה שלו מגיע לרגע שמתקיים בו מאמר הנביא"
"אבדה חכמת חכמיו"
ננסה..
ידועה מחלוקת חכמי דורנו אנו בענין בנין בית המקדש.
יש הגורסים, חייבים אנו לפעול להקמתו במובן מעשי.
ויש הגורסים, לא עלינו המלאכה לגמור, אלא, הוא יורד ע"י צו השי"ת מן השמים לארץ.
מחלוקת חכמים זו, משקפת לעניות דעתי, את כל הציורים בהם מצליח הבעל דבר להפריד,
ולמשול בעם הקודש.
כדי להמחיש את דבריי, קיראו רגע את הדברים המובאים בשם
הרה"ג הרב מרדכי אליהו בתקשורת המגמתית,
נקח לדוגמא את ynet אע"פ שהדברים התפרסמו בכל אמצעי התקשורת.
"צריך להיאבק בתוכנית ההתנתקות, אבל יש גבולות - כך מבהיר הרב מרדכי אליהו, המנהיג הרוחני של הציבור הדתי לאומי, בראיון לשבועון החרדי "משפחה". הרב, מתנגד עיקש להתנתקות, מפתיע כשהוא קובע כללים מחמירים נגד עימותים בין יהודי ליהודי: לא לחסום כבישים, לא להתעמת עם המפנים - ולא לסרבנות פקודה" (ע"כ ציטוט כותרת מכתבה ב ynet)
לעומת זאת, באתר "מוריה", אתר המזוהה עם הרב מרדכי אליהו שליט"א, ובנו הרב שמואל אליהו נ"י, מובאת הכחשת דברים נחרצת ע"י הבן:
"חס וחלילה חס ושלום!! שהרב יתיר להכות מתיישבים. שהרב יתיר לעקור עצים ובתים. שהרב יתיר לתת למחבלים את בתי היהודים. חס ושלום!! הייתי בבית הרב כשהכתב שאל את הרב את השאלות. שמעתי אותו במפורש אומר שאסור לפנות אנשים מבתיהם. חד וחלק!!"(ע"כ ציטוט מתשובה ב-מוריה)
ובכן העולה מהדוגמא הנ"ל, ממחיש היטב, כיצד, מנצל השלטון
(ובהגדרה זו נכלול, את כל זרועות השלטון, וכל אופני המצאת השלטון למי שאוחז בו)
באופן הכי מרושע, ומגמתי, את המושג "אבדה חכמת חכמיו"
הנאמר על מצב חכמי הדור באחרית הימים,
ולמי שיטען נגדי על בזיון ת"ח, במאמרי זה אומר:
לא עלי תלונתך, חז"ל אמרו זאת.
מחמת גודל עניינו של הדין אמרו חכמים כמה זהירות נדרשת כדי לא לסטות מדין האמת.
בשבת קל"ט
תניא "ר' יוסי בר' אלישע אומר אם ראית דור שצרות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל,
שכל פורענויות שבא לעולם לא בא אלא בשביל דייני ישראל" וכו'.
הקלקולים מתחילים מהראש, מהמנהיגות.
המנהיגות היא שורש הציבור כולו, ועל כן היא גם מקור הנפילות.
"מר זוטרא אמר אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור".
בנוגע לציטוטי ynet מכתבי העיתון "משפחה", נוכל לכנות את כתבי "משפחה" בוודאי "דייני בור".
חולשת הדור, והצרות המתרגשות עליו, מעידה כאלפי עדים על מצב הנהגת הדור.
והדברים אמורים בהכללה לכל מי ששם מנהיג מתלווה לשמו.
ריבוי הדיינים, ובתי דיניהם, חוסר הקשר והתקשורת ביניהם,
חוסר בקורת גג אחת שתאכוף את כולם,
רצון כל "מנהיג" לאמר "קבלו דעתי", רצון כל "מנהיג" לפרסם ברבים את דעתו, וכו',
המה המכשירים לשלטונם של אלו, הממיטים על הדור את הגזרות והצרות.
והוא אשר אמרנו ברישא.
מנקודת מוצא זו, (ובהדגשה חמורה, שאין הדברים אמורים לגבי גופי הלכה ופסיקתה, כי אם בהנהגת האומה הכללית)
נשאלת השאלה: אם כך הם פני הדברים, האם לא חזרה ה"הכרעה" לכל אחד ואחד אשר בשם ישראל יכונה? וצע"ג.
ועוד, אם תכריע כך, הרי הוצאת תוקף השם "כלל", ויצרת עדר טועה ללא רועה ! נכון.
לאן אני חותר בדברי? הנה: דייקא לתוך תוקף המבולקא הזו, יבוא ה"מנהיג" !
אולם, עד עתה דברנו התייחס למעשה התחתונים, כביכול ללא הסתכלות למעלה...
האם לא נראה כסברה פשוטה ש"מלמעלה" מצפים ברגעים של שידוד מערכות זה, כאשר נניח כמו שאמרנו לעיל: "שחזרה ההכרעה לכל פרט ופרט", שאכן הפרטים הנושאים
על גבם את מטען אלפי שנות הלימוד העיוני, והמעשי,
שעל ידם התפתחה "מודעות פנימית כללית" המונחת בכל פרט ופרט,
והיא הזהות הכוללת הנקראת "ישראל",
שדייקא עכשיו, במקום לנהוג כעדר כבשים שהותקף ע"י הזאב,
ומתפזר בפניקה לכל עבר, ננקוט בעמדה ההפוכה?
"עת התכנס הצאן", "איסוף עדרים", "לך כנוס את כל היהודים".
האם לא היו אלו הגורמים לישועתנו תמיד בעת צרה?
התשובה ברורה לעין כל המסתכל בעין האמת. כוחנו באחדותינו !!!
הרב אליישיב אינו פוסק הדור.
הרב עובדיה אינו פוסק הדור.
הרב שטיינמן אינו פוסק הדור.
הרב אליהו אינו פוסק הדור.
אם הם היו משכילים לשבת בבית דין אחד ולהעמיד נשיא בראשם, הוא היה פוסק הדור.
לדורנו אין פוסק הדור.
כפי הנראה, משיח בעצמו הוא יהיה פוסק הדור.
בנתיים כל אחד עשה לו רב שפוסק לו הלכות, איך לחיות את חייו היהודיים.
ובואו ונבדוק עוד דוגמא מהימים האחרונים:
עצרת שלא נראתה כדוגמתה ברחבת הכותל נערכה בשבוע האחרון של
שלושת השבועות בחודש אב התשס"ה,
היו שם המוני עם ישראל, בראשם היו גם רבנים גדולים,
הרב עובדיה יוסף שליט"א, הרב מרדכי אליהו שליט"א,
רבני חב"ד, ועוד.
לא רק שרבני העולם הליטאי והחסידי האשכנזי לא היו שם (למעט האדמו"ר מבוסטון)
אלא אף הס מלהזכיר, אפילו טיפת דיו אחת, לא נכתבה בענין בעיתונות המייצגת
( המודיע, יתד נאמן). הכיצד?
לרבנים הנ"ל לא מוכרים דברי הרמב"ם?
"רמב"ם הלכות תעניות פרק ב (א) אלו הן הצרות של ציבור שמתענין ומתריעין עליהן - על הצרת שונאי ישראל לישראל, ועל החרב, ועל הדבר, ועל חיה רעה, ועל הארבה, ועל החסיל, ועל השידפון, ועל היירקון, ועל המפולת, ועל החוליים, ועל המזונות, ועל המטר: (ג) על הצרת שונאי ישראל לישראל כיצד, גויים שבאו לערוך מלחמה עם ישראל, או ליטול מהן מס, או ליקח מידם ארץ, או לגזור עליהם שמד אפילו במצוה קלה - הרי אלו מתענים ומתריעים, עד שירוחמו. וכל הערים שסביבותיהם, מתענים; אבל אין מתריעים, אלא אם כן תקעו להתקבץ לעזרתם: רמב"ם הלכות תשובה פרק ג (כ) הפורש מדרכי ציבור, אף על פי שלא עבר עבירות, אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצוות בכללן ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן, אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ, וכאילו אינו מהן - אין לו חלק לעולם הבא:" עכ"ל הרמב"ם זצ"ל."
האם כל מה שאנו עוברים בעצם הימים הנוראים הללו, אינו נכנס בגדר צרתן של ישראל???
אבקש את התייחסותכם לנאמר, מתוך הסתייגות מפורשת:
איני בא ח"ו להוציא לעז על אף אחד מישראל, ואבקש להמנע מלשונות מבזים,
אולם בוודאי הנושא ראוי להבדק, ולא להטאטאות בטענת סוביודיצה.
אני מנסה לבנות דיון שיברר מה היה לנו מתוך כוונה להגיע לתשובות בבחינת תשועה ברוב יועץ,
אל לו לאף אחד לפרש זאת אחרת. אודה לתגובותיכם.
http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
תוקן על ידי mordechay1 ב- 29/12/2008 8:17:51
 http://blog.tapuz.co.il/infinitum888
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2005 21:53 |
|
| |
שלום לכולם אני "נוצ" מהפורום הקודם.
ראשית כל אברך את מרדכי במזל טוב על פתיחת הפורום החדש ואודה לו. יהי רצון שנפיק ממנו את המירב!
ועכשיו לעצם ההודעה:
מרדכי, אתה כתבת :
"ו"להבדיל" ר"ל , ההפגנה בכיכר מלכי ישראל (לא טעיתי) "
ואני לא מבין פה משהו- למה 'רחמא ליצלן'? מה רע בהפגנה הזאת למען א"י?
אני באופן אישי הייתי גם בעצרת התפילה וגם בהפגנה יום למחרת ואני לא רואה סתירה בין הדברים.
אשמח לקבל תשובתך, ושוב שיהיה בהצלחה!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2005 22:03 |
|
| |
למורדכי היקר
קראתי נפעם את מה שכתבתה מאחר וגם אני איני מבין מדוע גדולי הדור לא מתאחדים.{דבר שהקדשתי לו מחשבה מרובה}
והנה סיפור חסידי בנושא
רבי יחיאל מיכל מזולוטשוב סיפר:
נסענו עם מרן אור שבעת הימים רבנו ישראל בעל-שם-טוב בדרך. כשהגיע זמן מנחה הלך אל היער להתפלל,פתאום ראינו שהטיח ראשו באילן וצעק, לאחר מכן שאלנוהו על הדבר, אמר:"צופה הייתי ברוח הקודש, שבדורות הסמוכים לביאת המשיח יהיו הרביים כארבה לרוב, והם הם שיעכבו את הגאולה, כי יגרמו פירוד לבבות ושנאת חינם".
וכבר נאמר שמשיח יבוא בזכות אנשים פשוטים
שיהיו אנשי אמת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2005 22:07 |
|
| |
 מצורף קובץבס"ד
שלום נועם  ברוך הבא.
שמח מאד שהגעת.
לשאלתך, בוודאי שמת לב שהנחתי את הדברים בגרשיים, מרכאות, וזאת הואיל וניחנתי בחוש המאפשר לי להריח הגעתן של תגובות הנושאות את האופי המשתקף מהתגובות של בר הפלוגתה שלי כאן באשכול זה...
ואם לא הבנת, אבהיר, כוונת המרכאות הינה להדגיש שאני מתכוון בציניות מהולה בכאב להגיד שיש כאלו שחושבים שיש להבדיל, ולא היא !
בימים נוראים אלו, מתוך דמע הלב, העין, והנשמה הכללית של ישראל, כל המוציא עצמו מן הכלל, בוודאי אינו שייך לכלל מקודש זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2005 22:16 |
|
| |
בס"ד
שלום גם לך נועם 8 ברוך הבא !
אכן, כיוונת היטב, סיפור זה המובא בקונטרס "מאירת עיניים" בסעיף נ"ה, בהקדמת הספר "בעל שם טוב על התורה", היה הקטליזטור שהעיר בקרבי את רעיון דרישת איחוד גדולי ישראל (http://mifgan.info/) כבר לפני כ - 20 שנה !
רק בימים אלו אני מתחיל להרגיש שהרעיון מצליח לחלחל לתודעה, ועל זאת תודתי לבורא עולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2005 00:55 |
|
| |
שנאת חינם? החתם סופר זצ''ל מביא: בעוון שנאת חינם נחרב ביהמ''ק שבב''א ובזכות שנאת חובה יבנה! מה זה שנאת חובה ? קודם כל אין כזה דבר אהבת חינם! מצות עשה לאהוב כל יהודי! חוץ מאחד שדוד המע''ה אומר בתהילים: הלא משנאיך ה׳ אשנא וכו' תכלית שנאה שנאיתים כאויבים היו לי! מה הם? מחטיאי הרבים המוסרים והמומרים וכו׳ עליהם לא רק שאין מצה לאהוב אותם מצוה לשנא אותם וזה אומר החתם סופר יהיה תשובת המשקל על עון שנאת חינם! ועל זה יצא בתורת ההתבדלות מהתנוע הרפרמית
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2005 01:06 |
|
| |
בס"ד
הבעיה אתך, שנניח לרגע שיש משהו בדבריך, אפילו הכי, יוצא שהנך חי מלוא ימך, ב ש נ א ה !
וכשאתה חי כך, אתה שוכח מהר מאד את ההבדל בין אוהב לאויב, מה שמאפיין את חברתך המכובדה, שרובי ד'רובי מהם מסיימים את הברכה "השיבה שופטינו", ברוך אתה ה' (ח"ו) *אויב* עמו ישראל...
כלך לך מדרך זו, ונסה למצוא מעט אהבה במשכן עולמך מלא השנאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2005 10:39 |
|
| |
ויש תקוה לאחריתך
אנא קראו את דבריו של אלי ישי מש"ס לגבי אחדות בלינק הבא:
http://www.a7.org/news.php?id=123134
מרדכי, נא תגובתך
"והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו"
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2005 10:45 |
|
| |
בס"ד
אלי ישי מנסח את דבריו כפוליטיקאי.
אין לי ספק, שהדברים אותם אנו צועקים שנים רבות, מחלחלים.
בסוף האסימון יפול...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2005 01:41 |
|
| |
לא יודע, אני לא רואה בתמונה הזו סכין אבל יכול להיות שאתה צודק.
לגבי עניין הציונות:
אני לא בטוח שהבנתי אותך (מרדכי) כראוי אבל אני הבנתי שאתה מאוד לא ציוני ואפילו די מתנגד לעניין.
לגבי מה שאמר איזשהו (סלחו לי אני לא זוכר כרגע את שמו) רב סאטמר על כך שאם נפש יהודיה אחת נהרגת זה לא שווה תפילה של מליוני יהודים בכותל.
ניסינו 2000 שנות גלות ולא הלך לנו מי יודע מה (בלשון המעטה והצינית מאוד)
אנשים כאלה מורידים לי את החשק ללכת ולשמור ולטחון (עוד 21 יום אני מתגייס ל"סיירת יעל" למי שמכיר) ובכוונתי להגיע לקצונה בצבא (כמו כל אחיי הגדולים ואבא שלי שהוא אל"מ).
אני רוצה לעשות את זה מתוך אהבה לעם שלי ולמדינה שלי.
וכאשר אני רואה שבתוכנו יש אנשים שמייחלים לחיסולה של מדינת ישראל או של הציונות (שעל ברכיה אני ואבא שלי ואחיי הגדולים גדלנו וד"א אחד מהם הוא קצין בקומנדו והשני טייס "רעם") אני פשוט רוצה לבכות.
קצת מפריע לי שישנם אנשים שלא מוכנים לתת מעצמם כדי להגן על אחיהם היהודים בטענה שהם לומדים תורה.
זה לא סותר.דוד המלך לדוגמא שכתב את ספר תהילים היה ענק מבחינה רוחנית וזה לא מנע ממנו להלחם ולהבטיח את שלומם של בני ישראל.
תארו לעצמכם שבימי דוד אחד מבני ישראל היה בא לאחד מחיילי דוד ויורק לו בפנים ואומר לו שהוא לא שווה כלום כי הוא לא לומד תודה כל היום.
אוי ואבוי לנו לאן נגיע ככה אוי ואבוי!!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2005 19:30 |
|
| |
בס"ד
גילי יקר.
לעניות דעתי נראה שלא אחטא לאמת אם אומר שאתה מפרש את המילה "ציונות" = אהבת המולדת ישראל, עם ישראל, ישוב הארץ ושמירה ריבונותו של העם היהודי על ארצו.
אם אכן כך אתה מפרש זאת, אני אתך. ציוני בלב ובנפש.
אולם אם אתה מפרש ציונות = אנשי הבליעל שהשתלטו על עם הקודש שחזר לארצו, וכוננו כת שלטת השולטת בכל זרועות השילטון קרי צבא, משטרה, בית משפט, תקשורת, וכד', וע"י שילטונם הצליחו להשמיד רוחנית יותר יהודים משהשמידו בשואה, והצליחו לכונן בארץ הקודש מנגנון שמעביר את עם ישראל על דתו ואמונתו רבת השנים, באופן שכרתו כל אפשרות של זיקה בין השורשים בני אלפי השנים של תרבותו של העם, לבין אלפי השיות התמימות מבני ישראל הקדושים הניכנסים בחשק וברצון ובעידוד ההורים לתוך כיבשני השמד הרוחני הנקראים בתי ספר של משרד החינוך, הרי שאני בטח לא ציוני כזה.
גילי יקר.
אני יהודי.
את יהדותי קיבלתי בעצם היוולדי יהודי, היא נלקחה ממני בשנות ילדותי נערותי, ובחרותי, כשעמדתי על דעתי, מצאתי עצמי נטול שרשים, ובחיפושי אחריהם מצאתי שוב את יהדותי.
שירתתי בצבא. קרא בראש האשכול.
אני מבין את שפתך היטב, הגיע הזמן שתלמד את שפתי שלי,
שפת היהודים.
אני לא מסיונר.
דת היהודים הינה הדת היחידה שלא רק שאינה כופה עצמה,
אלא אף אינה מחזרת אחר "מצטרפים חדשים".
ואל תקשה לי מקיומם של גופים דוגמת הרב אמנון יצחק,
ערכים, ודומיהם, שכן אלו גופים שקמו כדי לספק ביקוש
עצום הקיים מכח מה שכתוב:
עמוס פרק ח
יא "הנה ימים באים, נאם אדני ה', והשלחתי רעב, בארץ:
לא-רעב ללחם, ולא-צמא למים--כי אם-לשמע, את דברי ה'."
בעיקרון, כדי להבין לעומקם של דברים אומר כך:
הזוהר אומר:
"קודשא בריך הוא, יהיב חכמתא לחכימין.."
(הקב"ה נותן חכמה לחכמים).
אם כך נשאלת השאלה:
הרי הטיפשים הם אלו הזקוקים לחכמה???
מדוע תינתן זו רק לחכמים?
התשובה ברורה:
מי שרוצה לצאת מטיפשותו, הרי הוא חכם,
אם הוא חכם יקבל חכמה.
אולם לתת חכמה לטיפשים?
מה יעשו בה? ירבו טיפשותם?
הקב"ה לא "מבזבז" חכמה על טיפשים.
בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, גם אם יהיה בשאול תחתיות
וגדל וחונך כחילוני גמור (כמוני ממש), אם יחפש אמת,
אין שום מניעה שתעמוד בדרכו למצוא אמת, חכמה, וכל טוב,
אותם מציעה היהדות במלוא חופניים, ושוב בהדגשה, רק למי
שהוא מזרע היהודים!
אני לא אנסה ל"שכנע" לא על פי שכל, ולא ע"י
פניה לרגשות.
ובזאת מונחת נקודת היסוד לחוסר הבנתך את הנושא שדיברתי עליו
בהודעות הקודמות, אנכי איני נלחם את "מלחמתי" כדי לשכנע
את החילוני להיות יהודי שומר תורה ומצוות,
אם תרצה לשמוע על היהדות אפנה אותך למקום בו תשמע על כך
מתוך עונג אמיתי כפי הראוי באמת.
אני מחזיר מלחמה שערה, כנגד הכופרים בדרך היהדות,
המופיעים כאן בין בהחבא, ובין בגלוי, ולא על מנת
ל"שכנעם" בצידקת היהדות, שאינה זקוקה לשכמותי ולהסכמותי,
אלא כדי להשמיע לאותם אלו ש"חונכו כחילונים גמורים" ולא ע"פ
בחירתם, ואולי גם לא כפי רצונם, את סברת היהדות כפי שאני משיג אותה.
אם תתווכח איתי על אופן השגתי את היהדות, מתוך כוונה
להביא לכך שאכן ריבונות עם היהודים, תוחל על ארצם, ומדינתם
באופן הקרוב ביותר לדרך אותה ציוה הבורא, ותוכיח לי
ע"י סימוכין אמיתיים מהמקורות המצויים בידי אומתנו מזה אלפי
שנות דור, שהנחילו לאנושות כולה את כל משנתה המוסרית, שאני טועה,
אודה על האמת, ואקבל דבריך.
התוכל?
תוקן על ידי - mordechay1 - 13/08/2006 12:53:11
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2005 10:14 |
|
| |
בס"ד
שלום מרדכי
דברי אמת ניכרים,בהמשך לדברים שכתבת,אני חוזר לשאלה\תמיה,למה באמת היתה שתיקה כל כך של ראשי החרדים והציבור הגדול החרדי,בזמן הגירוש?
בזמן של צרות לישראל,כידוע צרות מגוונות,הן הגירוש,הן החרבת בתי כנסת ומדרשות,הוצאת נפטרים יהודים מקברותיהם והעתקתם,מסירת חלקי ארץ ישראל,היחס,הרישעות,האלימות,הטיפול במגורשים...
לפחות במספר נקודות אם לא בכולם אין מחלוקת על גודל הגזרה הצער והנזק שנגרמים ליהודים.כמו כן פעולות אלו שנגד ההלכה או שההלכה מציינת היתיחסות במצבים שכאלו.
כמו שהזכרת אל התפילה וזעקה.
למה לא נשמע קולם בזמן ההפגנות בכותל?
איךזה ? הרי ממש הם יוצאים בחירוף נפש על כל קבר יהודי קדמוני הנמצא אי שם בהפגנות,לא מפחדים מנחת העלות והאגרופים של המשטר בארץ.ואילו כאן דממה,אפילו ישבו בכנסת.........מה זה אומר? כבר אז השאלה הזו היתה באוויר
אולי לאנשים אין חשק לעסוק בזה....בסדר...אבל אני עדיין
מתקשה ביותר בסוגיה...וכמובן בהשלכות של תשובות אפשריות.
בזמנו החלטתי שמאחר ואיני יודע סיבתם,גדולי הציבור החרדי
ופוסקי הדור..לכן..לא אני הקטן...יכול לבקר התנהגות כזו.
אך יחד אם זאת איני יכול לשכוח ואיני מוותר על בירור בעינין הזה.
האם הכל נעוץ במחלוקת מראשית הציונות או מזמן הקמת המדינה,יחסי המיזרחי והחרידים,האם יש כאן שמחה לאייד בסגנון אמרנו לכם...כלומר לא חל עליכם מצידינו ערבות ישראל שננהג על פי התורה גם אם זה לא במישרין פוגע בנו.כביכול כן....ומאחר שאיני מבין זאת,לא רוצה לחשוב דברים סתם.
במקום שאדם חושב שם הוא...כן...והייתי שמח מאוד אם לא הינו צריכים לשים דעתינו בזה ...וגם זו יכולה להיות תשובה...
הנידון ברור ...אשמח מאוד לקרוא התיחסות
כול טוב
שרגא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2005 11:49 |
|
| |
בס"ד
השם ירחם
נשאר לי רק להסכים איתך...אכן כך.......עוד נמשיך לדבר מזה...בנתיים מרדכי תודה ושבת שלום
שבת של ת ו ר ה בעזרת השם
|
|
|
|
|
