השוביניזם ההלכתי

נשאלתי על ידי אשה אחת:
נפסק בקיצור שולחן ערוך: ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם האשה תברך כן, ואם מתה אשתו בלדתה מברך שהחיינו.

וזו השאלה: היתכן שההלכה כה שוביניסטית שאדם שמתה אשתו אמור לברך שהחיינו על כך? מה כל כך רע בנשים? ולמה רק אם היא מתה בלידה מברך שהחיינו?

מה לענות אם היא לא מאמינה לתשובה האמיתית?


(אבישי בן חיים, תחשוב לפני שאתה מעתיק אשכול זה)