מעשה ממש נורא שקרה לי אתמול

היה זה אתמול בלילה, ליל יום ד', יום טוב בדרך כלל, יום שבו מחלקים יתד חינם, יום שבו נבראו השמש והירח ונולדו בו הכוכבים הגדולים של הזמר המזרחי. בציקור  אחלה יום.
יושב אני מעדנות בביתי, שותה את כוס הקפה החצי מליון, מעשן נרגילה וצועק על הרעיה שתגמור כבר בטלפון כי ביל גייטס כר הפסיק להיות דוד שלי, פונה לי אל משמרת הלילה בפורום "בחדרי חרדים", אך אויה, האינטרנט אינו מתחבר. לא דופק ולא נשימה. נאדה.
ומה עשו יהודים בכל הדורות כשלא התחבר להם האינטרנט? התפללו, והתקשרו למרכז התמיכה. מעשה אבות סימן לבנים, ומביא גאולה לבני בניהם. התקשרתי אליהם  לחברת נטוויז'ן.
החיים אופטימיים, והנציגה עונה מהר, תעשה כך וכך אומרת, עשיתי, לא כיחדתי ולא שיניתי. הועיל ??? לא ולא. תנסה כך/תעשה כך/תבדוק כך/תראה כך, לא הועילו כל תחנוני ובקשותי, נסיונותיה לעזרה ונורופן אחד - והמצב נשאר כשהיה.
תתקשר לבזק אמרה. תנסה. אחזור אליך עוד שעה לראות אם הכל הסתדר.
-טוב, תודה. אמרתי.
המצב היה קשה מנשוא. היה זה אחרי לילה שלא ישבתי על משמרתי, מכל מיני סיבות, והנה - עוד לילה? ואני אנה עניבה.
יושב חושב מבין שהסיכוי כבר עבר, פורץ בבכי קורע סולייטר ולבבות, מלא תוגה מכף רגל ועד ראש.
התקשרתי לבזק - ענו יפה. תעשה כך/תעשה אחרת, תשאל את הדודה, תעשה שכיבות סמיכה, מה לא ניסו לומר - וללא הועיל. תחבר את זה לכאן, תוציא את זה משם, תוסיף קצת מלח, שים מרכך. כלום. נאדה. גור נישט. זירו.
תתקין מחדש את המודם, אמרו. תוריד דרייברים למודם מהאינטרנט.
אבל אין לי אינטרנט.
רצתי לשכן, הבאתי מהדוד, נסעתי לקנות בשוק.
התקשרתי לבזק לשאול איך בדיוק להתקין. 1800340340.
ענו לי שלב שלב. ובסוף - כלום. לא מתחבר. לא עוזר. לא מועיל.
נשלח אליך מחר טכנאי.
- עד מחר אני אחכה? איך אשרוד את הלילה? תבואו היום.
לא הועיל כלום. בזק לא באו אתמול. איימתי שאעבור לכבלים, שאחבר קופסאות ריקות של לבן לכל בתי המדינה, שאשנה את שמי לאיי איי איי בזק בום בום, כלום לא הועיל.
ואני בלי אינטרנט, ובלי הפורום.
יושב לו יהודי גלמוד בביתו, יושב ומבכה את רוע מזלו. קונה כרטיס למגדלי עזריאלי והולך לכתוב צוואה, אי אפשר יותר.
ואז, פתאם, בלי הודעה מוקדמת. בלי תכנון. בלי סיבה הנראית לעין. זה מתחבר. נכנס. גולש. שוויץ. אני יכול לראות מה התחדש בפורום. הידד  -אני רואה.
ופתאם - מתנתק שוב. ואחר כך - אפשר שוב להתחבר.
עד שהבנתי את הרעיון. הבעיה היתה שאי אפשר היה להתבר לאינטרנט ולהתקשר מהטלפון יחד. למה? בזק. בכל פעם שמישהו הרים את הטלפון, אני נותקתי ממכשירי ההנשמה. בכל הזמן שדיברתי עם נציגי השירות זה היה מהטלפון, ולכן לא הצלחתי.
התקשרתי לבזק מלא תובנות. אה, ככה - אמרה הנציגה - מיד זה יסתדר.
אחרי דקה הכל עבר. נותרתי בביתי רק אני קו הטלפון והטראומה.