| נשלח ב-23/8/2007 13:14 |
|
| |
ישראל וורצל הלך לגרנ"צ פינקל להתנצל
לא ברור עדיין על מה, ולמה.
דבב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 13:19 |
|
| |
בכלל לא ברור למה הא ?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 13:22 |
|
| |
דבבה???
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 13:30 |
|
| |
כנראה הלך להתנצל על המשפט המטופש שנפלט לו "מחסה לשפנים פרידמן".
אגב, בניגוד לכל מבזי הגאון הגדול הגרנצ"פ שליט"א, הוא בגדלותו בכלל לא ייחס לכך כל חשיבות, עשה מהענין חוכא ואיטלולא ממש, וממש תמה תמיהה רבתי שאמרו בשמו שעשה מזה "עסק".
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 13:31 |
|
| |
לא ברור גם כמה, דבב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 13:33 |
|
| |
אכן כל הכבוד לוורצל, טעה ומתנצל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 13:57 |
|
| |
אם זה נכון - מדובר בהתנצלות המיותרת והמטופשת ביותר שזכורה כאן. הלך אדם, וחיבר בין שני מושגים מפורסמים שהפכו לחלק מהפולקלור הישיבתי: 1) מחסה לשפנים. ביטוי עם זקן ענק ולבן. 2) פרידמן. מושג חידושי שישיבה נקראת בשם משפחה. הלך וורצל ועשה חיבור הומוריסטי בין שני המושגים המוכרים. יש להניח שהוא לא שם לב שבשורה התחתונה החיבור הזה מצטלצל רע אבל מכאן ועד הטררם שעשו מזה, מכאן ועד התנצלות, מכאן ועד להתלהם כמו ילדים קטנים במקום לקבל עקיצה בבגרותיות - הדרך רחוקה. וכבר אמר מישהו שכנראה וורצל באמת פגע במקום רגיש
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 14:01 |
|
| |
על זה בדיוק יש להתנצל. על החיבור הלא מולצח שיצא מתחת ידו.
אדם מועד לעולם והפדיחה ראתה אור בעיתון בעל תפוצה רחבה.
זה הצתלצל לא טוב והא הלך להתנצל.
כשאתה עושה טעות שלא התכוונת אליה, ולא היית אשם בה, אתה לא מתנצל?
דווקא במקרים שכאלה קל יותר להתנצל...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 14:03 |
|
| |
סערה בכוס מים.
ואלו שליבו את הסערה לא כאב להם כלל וכלל מה שכתב וורצל בטור שלו.
מדובר באנשים שכבר מזמן ניסו ומנסים לסגור חשבון עם יתד נאמן, ואלי גם בצדק.
בכל מקרה וורצל הוא אדם צדיק אמיתי וכל ההתנפלות עליו הייתה מיותרת וחסרת טעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 14:04 |
|
| |
כל כך מסכן, ממש סתם העלילו עליו.
לא יפה לקרוא לגרנ"צ ולר"א חדש ילדים קטנים. ממש לא יפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 14:05 |
|
| |
הוא לא מסכן, ובאמת גם לא עשה דבר כ"כ נורא, משני הצדדים מגזימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 14:06 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 14:07 |
|
| |
אתה הרי ודאי מבין שההתנצלות לא מגיעה באמת ובתמים. הבן אדם משוכנע שאין צורך להתנצל על דבר, שגם אם כן היתה בו כוונה לעקוץ (מה שאני משוכנע שלא), על הנעקץ לקבל זאת בכבוד וממה נפשך, אם אין בזה אמת - שים עליו קצוץ ואל תתרגש. אם יש - אתה בבעיה.
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 14:09 |
|
| |
כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 14:10 |
|
| |
חד משמעי,
אתה נשוי? אם כן, אתה בוודאי יודע שבחיים מתנצלים הרבה, בין אם התכוונו לעקוץ ובין אם לאו, אם השני נפגע, או מספרים שכאילו הוא נפגע, אז מתנצלים.
ככה דרך בני אם, וכך צריך לעשות. חבל לדקדק עד הסוף אם כן או לא צרך ומה היו הכוונות, מתנצלים, מבקשים מחילה, ולהבא נזהרים יותר, וזהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2007 14:11 |
|
| |
והעולה מכלל דבריכם ששוב הכתבן הנ"ל א' בפה וא' בלב.
|
|
|
|
|