במהלך הדורות היו רבנים אשכנזים וספרדים שהיו מקובלים על כל עם ישראל, ולא רק על עדתם.
אבל כשהרהרתי בזה, גיליתי שאיני מכיר ולו רב תימני אחד שהיה מקובל על יתר העדות כרב גדול וכפוסק הלכה.
האם היה רב כזה?
ומה לגבי רב בוכרי?
האם יש ספרים של רבנים תימנים מלפני מאות שנים? על פי איזו פסיקה הלכו התימנים, בשאלות שהתעוררו אחר ימות הרמב"ם?
נשלח ב-5/9/2007 22:16
בוודאי שהיה!
ר יחיא צאלח. המכונה המהרי"ץ
נשלח ב-5/9/2007 22:28
איזה אשכנזי בדיוק קיבל פסק אחד מפסקיו?
היכן ראית ספר שהביאו?
נשלח ב-5/9/2007 22:36
עניתי לך על השאלה האחרונה שלך!
תוקן על ידי - ניוטרל - 05/09/2007 22:35:42
נשלח ב-5/9/2007 22:45
רבני תימן לא זכו שספריהם יודפסו, כיוון שלא היה להם דפוס עד המאה ה-20. זה לא כמו ספרי החיד"א למשל שהיו נפוצים במזרח אירופה.
אני מאמין שהיו פוסקים אשכנזים שציטטו את ה"שתילי זיתים" שנדפס בתר"ן בירושלים.
נשלח ב-5/9/2007 22:53
המקובל הגדול הרש"ש.
נשלח ב-16/10/2007 00:41
הרמב"ם באיגרותיו כותב להיזהר משמועות וסיפורים ולחפש אחר המגמה,דרכי ביקורת וכו'.אבל נראה כי הסיפור הנ"ל. שהביא הרב יעקב ספיר בספרו "אבן ספיר" הוא אמת.
החכם הנ"ל לא ידוע לרבים , וכעת מצאתי עדות מיוצא חלציו.
" האם תופתע באם אספר לך שיוסף סעיד מהיישוב ג'ראוח המוזכר בתגובתך הינו סבו של סבי ?? בנו יחידו של יוסף סעיד התקרא גם הוא יוסף , הוא עלה לארץ בשנת 1914 עם שתי נשותיו בניו ובנותיו . אחד מבניו שנקרא חיים ,הוא סבי , עלה עם אימי רבקה ז"ל , דודי אהרון ז"ל ודודתי נעמי ז"ל . לידיעתך יוסף סעיד כתב איגרת על מצבם הקשה של יהודי תימן שהתפרסמה בעיתון ה " לבנון " בירושלים בשנת 1872 . את רוב המידע הגניאולוגי הזה והקשר שלי אל יוסף סעיד קבלתי בעזרתו האדיבה של מר מנשה ענזי ,חוקר ביד בן צבי "
אינני מתמצא בעניין,אבל ידוע לי שיש אחת בבני ברק.ואחת בירושלים לבעלי תשובה.שתיהן מושפעות משיטת הלימוד הליטאית.הירושלמית פחות.
נשלח ב-16/10/2007 02:15
גולם האם היה פוסק אשכנזי גדול שהיה מקובל על רבני תימן ?
נשלח ב-16/10/2007 09:52
בעניין הקבלה, הרי שמרי דארעין דתימן לפי המקובל הינם הרס"ג והרמב"ם אשר אותם קיבלו עליהם יהודי תימן.
א"כ ברורה ההתנגדות הגדולה לקבלה בחלקים מתימן.
נשלח ב-16/10/2007 12:02
אלי,
לא מובן ולא נעליים.
ה "התנגדות הגדולה לקבלה" היא הדבר הכי צעיר ומחודש אצל התימנים וסותרת את כל דרכם השמרנית האדוקה! ואם היה אי מי שהסתייג מהחכמה עצמה < מה שלא שמעתי עד התנועה הידועה > הרי שהסתייג לעצמו ולא יצא נגד בפרהסיא.
כמו כן היא אינה כרוכה כלל בראיית הרס"ג והרמב"ם כמרי דאתרא.אדרבה, בכל הדורות הידועים לנו מעולם לא היתה התנגדות לקבלה בתימן,אלא ההיפך המוחלט פריחה ושגשוג בכל שדרות העם למן הקטנה שבנשים ועד הגדול שבחכמים.
נשלח ב-16/10/2007 14:22
עומק????
בתימן הדרומית הייתה גישה קבלית בעוד שבצנעה ושאר המקומות התנגדו לקבלה ובוודאי לקבלתה ככלי הלכתי ומנהגי.
כמשוער הרי שהרס"ג שכנראה ביקר בתימן ומאוחר יותר גם הרמב"ם בעקבות אגרתו המפורסמת נהפכו למרי דארעה של התימנים (ועיין בהקדמה החדשה למדרש התימני).
בעקבות כך כמו שכתבתי מובנת מאוד ההתנגדות כלפי הקבלה אשר לפי הרס"ג מכילה יסודות קראיים.
נשלח ב-16/10/2007 17:26
השמועה שהרב קפאח עסק בסת"ם - נראית לי מופרכת, ואינה מוזכרת בספר של נכדתו "הולך תמים". מה שכן - הוא עסק בצורפות שנים רבות עד מינויו כדיין.