"שלא עשני אהבל"

מעשה ידוע מספר על יהודי הפרוש מכל ענייני העולם הזה, שבירר אצל ידידו בשעת בוקר מוקדמת, מי נבחר אתמול לנשיא ארה"ב.
הידיד ענהו, ושאל - לשם מה חשוב לך כל כך לדעת, ועוד לפני תפילת שחרית?
ענה לו היהודי, לפני שאני מברך שלא עשני גוי, חפץ אני לדעת מיהו הגוי המכובד ביותר בעולם, כדי לכוון שאפילו גוי שכזה איני רוצה להיות, ולהודות לקב"ה על זה.

כל בוקר, בעת ברכות השחר, תוהה אני לעצמי, מפני מה חז"ל לא תקנו לברך שלא עשני אהבל, והרי דבר כה נצרך הוא השכל.
ניגש אני אל הפורום, קורא הודעה של "חד משמעי", והולך לברך בקול גדול.
ואז, אני נזכר שחז"ל לא תקנו ברכה זו כלל.

אולי בגלל שלא היו בדורם אהבלים כאלו גדולים.
אולי בשביל לא להעליב את מי שאין לו.
אולי בגניזות אפשר למצוא סידורים שכתוב בהם "חד משמעי אומר שעשני כרצונו".
אולי.

הבו לי פתרונים.