התווכחתי עם גערער אחד, שהביא גמרא מסולפת להצדיק את דרכו.
כמובן שהוא לא הבין את הגמרא (כי הרי לא לומדים שם עיון) וסילף אותה עד היסוד בה.
האם הודה? לא ולא. אין דבר כזה אצל גערער.
מה כתב?
אני מצטט:
אז שהקהל יפתח את הגמרא, וישפוט.
כלומר: אני יודע שאף אחד לא יפתח ויבדוק, ולכן אני יכול להמשיך לשקר כמה שאני רוצה.
עוד ציטוט:
יש עוד גמרות, אבל אל תצפה מכסיל ובור שידע אותם.
כלומר: אני יכול להמיא שיש עוד גמרות, ואף אחד הרי לא יכול להכחיש, כי מי מהגולשים כאן בקי בכל הש"ס?
מסקנה: חוץ מדמגוגיה - אין שם כלום.
נשלח ב-9/12/2008 10:07
הגולם
ראיתי את הויכוח שלך איתו. ואני מוכרח לומר שהיצור הזה גם לא ראה את הגמרא שהוא ציטט בפנים, הוא כנראה שמע על זה באיזו דרשה ולא זכר בדיוק או שגם הדרשן לא ידע בדיוק על מה הוא מדבר, וכך זה נראה.
אין טעם להתוכח איתם.
נשלח ב-9/12/2008 10:10
אני לפחות בתקופה האחרונה מתייחס לגורים כבשר הנתעלם מעיני.
נשלח ב-9/12/2008 10:33
ספר מהרי"ל (מנהגים) ליקוטים
מהר"י סג"ל כשהיה מדבר על אשתו עם אחרים היה אומר בלשון אשכנז: מיין הויז פרויא, כדאיתא פרק כל כתבי: אר"י מימי לא קראתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי. פרש"י שהיתה עיקרו של בית. ולשורי שדי פרש"י שעיקר התבואה מכח שור.
וכשהיה קורא אותה אמר בלשון אשכנז: הערט איר ניט. כדרך העולם שהזוגין אין מזכירין שמותיהן כשקוראין זה את זו או זו את זה. וכשהיה מדבר לעצמה היה מכבדה בדבריו כאילו מדבר אל רבים מפני שאלמנה נשאה.
נשלח ב-9/12/2008 10:35
לתשומת ליבכם, הערה 30, עכשיו תתחילו להתפתל.
נשלח ב-9/12/2008 10:41
אשכול עם כותרת נוראית שכל מטרתו להכפיש. גועל נפש.
נשלח ב-9/12/2008 10:43
דגול מרבבה,
מנין הצילום? שוטנשטין? הם בטח גערערס שלא לומדים עיון....
נשלח ב-9/12/2008 10:44
יהודי שמכבד את מוצאו והשתייכותו לעם ישראל, לא ייכנס לדיון אודות מנהג שנשתרש בשום קהילה בישראל.
נשלח ב-9/12/2008 10:46
חזי
אתה לא יודע שעל לייקווד גם השתלטו הגורים ?
בוא נראה אם יש לגולם ולביתרניק יושרה ואומץ להתנצל.
נשלח ב-9/12/2008 10:57
חזי אני חושב שגם הבנת הנקרא זה מידי הרבה בשבילך. או שאולי בעל ההערות בשוטנשטיין כבר טעה בזה.
במנהגי מהרי"ל מדובר שהיה מדבר איתה בדרך מכובדת בלשון רבים "הערט איר ניט" ומסביר מפני שאלמנה נשאה. כלומר שהוא דיבר אליה בדרך כבוד ולא קרא לה ישירות בשמה. מה הקשר לצניעות??
נשלח ב-9/12/2008 10:59
ברור שאותו אדם גדול כנראה לא למד את אותה גמרא אבל יש גרעין קצת אחר בדבריו.
נראה שלעתים נשים שהוזכרו בשמן בגמרא (ולא כ"אשת X" או כ"בת X") הוזכרו בצורה ביקורתית. ראה למשל בין חומא (אלמנת אביי) לבת רב חסדא אשת רבא בכתובות.
הגמרא יכלה לנקוב בשמה של בתו של רב חסדא ויכלה גם להתייחס לחומא לפי יחוסה ולא בשמה אלא שבסיפור בו יש ביקורת מרומזת על חומא העדיפה הגמרא להשתמש בשמה.
כמובן שאין בכך ענין של צניעות אלא, כפי שרמזת, ענין של כבוד לאישה שמכנים אותה בית או שמתייחסים אליה שלא בשמה אלא דרך ייחוסה.
נשלח ב-9/12/2008 13:43
או או
היה שווה לקבל אשכול מיוחד לעילוי נשמתי.
חזי
השתגעת?
אתה מנסה להוכיח בדמגוגיה של גדולים שאני צודק.
(דברתי על סיבת צניעות?)
תפנים כבר,
לא משנה מה אתה אומר, ולא משנה מה המקורות עליהם אתה מסתמך.
משנה מי אתה ולמי הנך שייך.
כל זמן שהנך משייך עצמך לכת המקוללת (עפ"ל) שבשם גור תכונה, אתה לא צודק, ואתה שקרן, מושחת, גנב, בור, וכסיל, (אל תמחק, הכל ביחד)
הי יש לך מקורות? זה ממש ממש לא מענין, ואין למקורות שלך שום סיכוי לבלבל את העובדות הידועות לכל, מככר השבת עד פרס 2.
הגיע הזמן שהחור חכם כמוך יפנים זאת.
(אגב מענין מדוע הגור בעל הידע הבלתי נדלה לא משתתף בחגיגה)
נשלח ב-9/12/2008 14:26
לצערי הרב אני נאלץ להסכים עם הגורים. בציטוט שהובא מספר שמתאר את חיי היהודים בחברון לפני הפרעות, מתואר סיפור שבו התעכבו הגברים בביה"כ והנשים החלו להיות מודאגות ואז כל אחת קראה אישי התשמע הלו וכיוצא בזו כי אין דרך בנות ישראל כשרות לקרוא לבעליהן בשם, בפרט לעיני זרים. כנראה שכבר אז זה היה קיים.
נשלח ב-9/12/2008 14:33
בציטוט שהובא מספר לא ידוע מתואר סיפור שבו נשים קראו לבעליהן שלא בשמם.
וזה מאלץ אותך לצערך הרב.
לך תמכור תותים.
נשלח ב-9/12/2008 16:20
הגולם,קודם טול אתה קיסם מבין שיניך המלאות בשיירי רגל קרושה ורוטטת.באשכול זה* ליטאית הביאה מ"מ לגמרא ואתה טענת שהיא לא מבינה או סתם מקשרת גמרות.למעט ההפתעה אתה זה שלא הבין אבל 'שכח' להתנצל...
ובכל המקורות שהובאו כאן אינם מדברים על אשה זרה אלא על אשתו כשהם נמצאים ברבים דווקא, משום צניעות או סיבה אחרת. וכן יש עוד מקור לא לקרוא באשה בשמה מול הילדים כסגולה לשלום בית, ובעייני ראיתי נוהגים כן.
אבל לא להזכיר שם אשה אחרת בשמה הפרטי, אין שום מקור על זה.
