מיישע ניירא בעניין סוגיית שטח פתוח מצאתי

שמועה שמעתי ותרגז בטני ומעי חמרמרו ונפלו לארץ. על כך שרוב הטילים יראים להיכנס העירה ומוצאים להם קורבן זמין ונוח בשטח פתוח.
מיד אזרתי חלצי, חגרתי אבנטי היטבתי פוזמקאותי על גבי קצות מכנסי וגם אבנט בא בתוכם ויצאתי לחפש שטח פתוח כמאמר הכתוב אחת מאלף מצאתי ושטח פתוח בכל אלה לא מצאתי.

והנה הגעתי לבדי בטרמילי על שכמי, ולגבעות שההרים שלהם רקדו כאילים, והנה בנינים מלא אופק ולא מצאתי את שתאוה נפשי ביקשתיהו ולא מצתיהו עד אשר יצאתי אל מחוץ לעיר וגיליתי דרך כורכר אשר אין מוצא ממנה אלא נהג שבקיא בהטהיה וכך נסעתי ונסעתי שקפצה לי הדרך והפיוז בעקבותיו והנה שטח פתוח מצאתי.

אין בו מקלטים, אין בו חדרי מיגון או ממד"ים למיינם, אשר לא פלא שבשל זאת מכוונים אויבנו את טיליהם ברוב אכזריותם. מיד שלפתי מצלמתי, זו האחרונה שדוד מושקה רכש עבורי ומיד הוציאתי עדשה מנרתיקה והנצחתי למען ידעו הדורות הבאים, כי שטח פתוח מצאתי והדברים מחוברים כשמלה.

שטח פתוח שאינו מוכה עץ ולא נשרו בו עלים, ואף נושרים של בני הישיבה טרם מצאוהו וטרם דשו בו, ולא בא זר אל קרבו.

הנה התמונה לפניכם, עשו בה כטוב בעיינכם.,