מיישע ניירא במקרר שחימם לי את הלב
אפשר לחלק את האושר שלי לשנים: האושר שלי כשהמקרר שלי חי ובעט, והאושר שלי כשנפח את מנועו.
זה נפל עלי כרעם בלב תמוז. השוק והתדהמה שאחזו בי כשזה קרה, אינם ניתנים להעלאה על הכתב לרבות כתב רש"י.זה כמו שמישהו יבוא אליכם, ויגיד לכם שבפיצה אורי התחילו למכור סיליקון.
אבל עובדה, המקרר האהוב שלי, הפך לגל של עצמות של מקרר, ובמקום להקפיא את העופות, הוא החל לטפטף עליהם גלידה.
וכיון שנפל דבר בישראל, אמרתי - לא יקום. לא יקום ולא יהיה. לא אשאיר את בני ביתי בלי מקרר, גם אם אצטרך ללוות בריבית קצוצה (בהיתר עיסקה) מנושכי נשך.
ויהי היום, ואבוא אל בני השטן לקנות מהם מקרר חדש. הבטחתי שאין לי שום מקרר בבית (פוליגמיה חלילה), והתייעצתי עם אשמדאי, איזה מקרר כדאי לקנות.
שני סוגים - אמר לי - מתגוררים לי בחנות, שניהם טובים ונחמדים ונעימים, שניהם מקפיאים בשר ברמה שוברת שיניים. אחד עולה כך וכך ושלוש מאות, והשני כך וכך ושמונה מאות.
ולמה השני יקר בחמש מאות שקלים מהראשון - שאל הצרכן הנבון שמקנן בי. האם יש בו משהו שאין בשני - הוסיף הקמצן שלידו.
המוכר, סלים פיאד שכמותו, טען כי היקר "עמיד" יותר. יחזיק לך שלוש שנים יותר מהראשון.
לא רציתי להשקיע. חסכן שכמוני. יוליוס שטרייכר התעקש. מה אני צריך לדאוג לעוד כמה שנים? אבל מולוטוב לא ויתר. נדנד נדנד נדנד נדנד נדנד, עד שנשברתי והסכמתי לקנות את היקר.
ואז עבר נבוזראדן לשכנע אותי לעשות ביטוח. שלם שלוש מאות שקלים, ואתה מכוסה לכמה שנים. אין יותר דאגות, חששות, פחדים, סיוטי לילה, אימה ברחובות. כלום. שלוש מאות שקל, והחיים שלך רגועים כמו זוג יונים בירח דבש על מצע של חסה.
התעקש, נדנד, נדנד, התעקש, התעקש, נדנד, נדנד, התעקש.
סירבתי, התנגדתי, סירבתי, סירבתי, התנגדתי, התנגדתי, סירבתי.
עד שפתאם הבריק לי הברק: יודע מה? אני מסכים לעשות ביטוח.
מלאך המוות כמעט קפץ עד התקרה, וכמעט שבר את ראשו על כרעיו מרוב שמחה. באמת? באמת? מה קרה? מה שכנע אותך?
ואני, המשכתי בטון רגוע ושליו: אבל אני חוזר בי, ואני רוצה את המקרר הזול, כי אם יש לי ביטוח, מה אכפת לי העמידות של המקרר?
 |
|
|
