מיישע ניירא עם יהודי שאשתו הרגיזה אותו והוא שרף לה את הילדים
היא הרגיזה אותו עד כאב, היא שלחה את חיציה כאילו אמרה אתה לא שווה כלום, והוא באמת שווה.
הוא עבד כל השנים, הוא הביא פרנסה הבייתה, הוא אפילו עזר להוריה במצבם הקשה כשהיו מאושפזים בבית חולים גריאטרי בשנים האחרונות לחייהם. אך היא הכתה בו ללא רחמים, לא רצתה לזכור את הימים הטובים.
אמנם היו לה טענות כאלה ואחרות, אמנם צדקה היא באמרה שאת חסרונתיו הוא לא מוכן לתקן ולא רוצה לשמוע ולהכיר בהם.
הוא לא רוצה לזכור שהוא לא ממש שותף לגידול הילדים, הוא לא מתחשב, לא מפרגן, נוזף בה, מקלל אותה ולא מתייחס לאשתו כפי שצריך.
לכן, היא עשתה מעשה ופתחה נגדו בהליכים במחוזי ולא בבית הדין הרבני שם מעמדה מופחת משהו.,בכתב התביעה לגירושין היא הביאה את כל הסיפורים האישיים נגדו. הוא התבזה בשטיבל בחצרות שולמי אמונים ובכל מקום בו כולם הכירו בו כאיש החזק ובעל המשפחה הגאה.
הוא לא יכול היה לשאת את הסבל, הוא חנק לה את הילדים למוות, שתלמד שתבין שאיתו לא מתעסקים.
היום בערב כולם הולכים להלוויה שלהם.
יש מאנשיו שיגידו שזה היה שווה, למען ידעו ויבינו שעל כל איש להיות שורר בביתו ומדבר בלשון עמו.
הוא בא אתמול למטה יהדות התורה, לראות במו עייניו שהם מתו, לוודא הריגה.
אף אחד לא פצה פה, הייתה אווירת נכאים. מבטים כאלה, לא מעבר לכך.
זר לא יבין זאת.
זה קרה וזה מה שיש, עכשיו הוא ייצג אותנו בכבוד ויעשה הכל למען הצלחת מפלגתו - אנחנו מאמינים בו, הוא חיסל את ילדיו רק בכדי שאשתו תלמד לקח, זה לא מרוע ולא מרשעות חלילה, ממש מכוון מטרה והמטרה מכשירה את האמצעים.
צריך לשאול את אשתו אם למדה את הלקח או לא.
נראה שלא.
מה שחשוב הוא שגם הוא וגם אשתו בפנים.
 |
|
|
