א-חסידישע מעיישע באדמו"ר וגבאי
ביום הפורים ישב האדמו"ר ר' זושקע בער בשולחן הטהור והתבסם בשיכר.
אחרי הטיש גרר אותו הגבאי לחדרו.
ישב הרבי על הכיסא, שתה טיטו"ן (ובלשון העם עישן סיגר סטייל מכלוף דרעי) וכולו אחוז שרעפים.
לצידו עמד הגבאי והשיב על פניו אויר צח.
לפתע ננער הרבי זושקע בער ולחש לגבאי: עת רצון היא בשמים, אני יכול לעשות אותך אדמו"ר ממש כמוני, האם אתה מסוגל לכך?
אוי רבי רבי, ענה הגבאי.
להתפלל כמוך אני יודע. גם לאכול כמוך אני מסוגל, אפילו לקבל קוויטלך בארשת פנים מעולפת אני יכול. אבל לאסוף את הקערה ולשלשל את השטרות לכיס מבלי לחייך, את זה אני באמת לא יכול.
|
|
