ניצלתי מהרהורי חטא

ובפרט בימי אלול...

מזכיר לי אחד שבא לכולל ומספר בגאווה, הצלתי את שכנתי מאונס אכזרי.
הכיצד? שואלים החבר'ה.
פשוט מאוד..... התאפקתי

יש רק מייסד אחד, אז למה המייסדים....?

לא רואים את התמונה של יחיאל

אולי תגלה לי איזה הירור היה לך.
גם אני רוצה להינצל...

איך אפשר לדעת שההרהור, הוא הרהור חטא - כשלמעשה, ניצלת ממנו?

האם ידוע לך מאיזה סוג הרהור חטא ניצלת?

בהנחה שלא בהכרח היו שם תמונות נשים...

חלק מהאופציות: תמונות ילדים, גברים או רשעים...?

הנביאה

הזכרת לי את הספריה העירונית, בימי ילדותי.
בספריה עמדה בפינה מוזנחת ואפילה, ארון ספרים שהכיל את כל ספרי הילדים "החיצוניים".
ספרים נחמדים כמו כל השביעיות והחמישיות למינהן, למי שזוכר.
מה שהיה מצחיק בספרים אלו, הם לא נכנסו ככה סתם לאחר יד לספריה, אלא הם עברו צנזור מהותי וכל דף מדפי הספר עבר בדיקה מדוקדקת וכל מילה שלא התאימה לרוח היהודית צונזרה ע"י מחיקה בטיפקס ולפעמים צונזרו אפילו עמודים שלמים.
וילד, כמו כל ילד סקרן, מה עושה? אכן כן, מצאנו את כל השיטות שבעולם בשביל להצליח לקרוא מה כתוב מתחת לטיפקס. היינו משתמשים בשולחן אור (כמו זה של החסות) ומצאנו עד כמה צנזור הספריה היה מדקדק.
מילים כמו טלוויזיה, חזיר או אפילו קטעים שבו בנים ובנות הסתובבו יחד במהלך הסיפור - צונזר.
כנראה שהצנזור(ית) הושפעה מ'אמא רוסיה' וכל דבר שלא הלך בשופי עם הפסריה - נמחק.

היום אני שואל את עצמי, למה בכלל הכניסו את הספרים הללו? לספרנית/צנזורית הפתרונים...

פעם? בספריות החרדיות זה כך גם היום.. טפטים לבנים, טיפקסים יבשים..
פשוט הופכים את הדף לייד אור חזק ומסתכלים מה יש :)

התשובה פשוטה: לא היתה ספרות חילופית.

מלבד זאת, מהלך החשיבה היה בזמנו - צנזורה נקודתית תפתור את הפרובלמטיות שבענין.

בכל אופן, לא ממש הבנתי את הקשר, [אולי קלוש, ומאד!].

אני חושב שמן הראוי, לפתוח אשכול מיוחד לדיון בנושא הצנזור בספריות החרדיות.

הנביאה,
לא אמרתי שיש קשר, זה פשוט הזכיר לי.

יהודי אחד של"ע עבר עבירה התבטא: זכיתי להינצל מהרהור חטא....
פשוט כי הוא ביצע את זה...
(אין כל קשר להודעת הפותחת)

אני חושב שלא היה צריך להוריד את התמונות, אם יש בתמונה מרכיבים בעייתיים לא שמים את התמונה, השיבוש אינו ראוי כלל וכלל.

שיבוש תמונה זו בעיה אתית, אל תפרסמו וזהו