|
|
| נשלח ב-27/5/2006 21:25 |
 |
| |
"לענ"ד הלקח ההיסטורי מחייב לחפש פיתרון אחר לבעיית הרווקים והרווקות" - גם
לדעתי. אבל כל עוד לא מצאנו פתרון, אי אפשר למנוע מהרווקים והרווקות שנכשלים בעבירה, לעשות
פעולה שיכולה ללמעט באיסורים.
תוקן על ידי - אראלסגל - 27/05/2006 21:29:09
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2007 19:13 |
|
| |
בהנחה, שהסיפור על הר"י סלנטר אמיתי (יש גם סיפור דומה על הרב קוק במסע המושבות), יש להבחין בין "ההיתר" שלו לחילול שבת לבין טבילת רווקות:
א.הלגיטמציה שהר"י סלנטר נותן לטעינה בשבת היא חוץ הלכתית: ההלכה אוסרת אבל פרנסה דוחה את ההלכה. יש כאן אקט עם משמעות פסיכולוגית של הזהות עם נקודת מבטם של הסוחרים אבל "היתר" כזה לא ישפיע על אף אדם שעד עכשיו לא היה מחלל שבת. לעומת זאת טבילת רווקות משנה את מעמדו ההלכתי של המעשה לעבירה קלה יותר וממילא יותר אנשים יעברו אותה ויצא שכרנו בהפסדנו.
ב. חשוב עוד יותר : ר"י סלנטר עם כל חשיבותו כת"ח הוא איש פרטי, המקווה לעומת זאת הוא מוסד הנוהל ע"י הציבור וההיתר לטבילת רווקות נהפך לחטאת הציבור. איני חושב שהר"י סלנטר היה מסכים שהקהילה תתקן תקנה שמשמע ממנה היתר טעינה בשבת
הראיה שהובאה בריש האשכול מפת התנור כלל לא לעניין כי זה לאחר מעשה העבירה ולא לפני.
כמתעסק,
כתבת:"ואם אדם ישאלך האם להתחתן עם חילונית שאינה טובלת ואעבור על איסורי נידה בכרת, או עם גויה, מה תענה?
לענ"ד למי ששואל כזו שאלה אין לפסוק כלל". עדיין אפשר לשאול אפ לשדך ליהודי חילוני גויה או יהודיה חילונית. וראיתי בספר שהרב קנייבסקי נשאל זאת וענה לשדך יהודיה כי אולי יעשו תשובה. וליבי אומר לי שאפילו לא יעשה תשובה עדיף שלא יכרית זרעו מישראל ומסתמא רב ציוני היה עונה כך.
תוקן על ידי nmzilber ב- 12/03/2007 19:28:48
תוקן על ידי nmzilber ב- 12/03/2007 19:43:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2007 23:20 |
|
| |
הנה פירכה נוספת לבדותא שרבים מאמינים בה, כאילו אי פעם נאסרה טבילת רווקות.
"וסתם פנויות בזמן הזה, כיון דאין להם בעל, בחזקת נדות הם, דלמה יטבלו?"
(שו"ת הרא"ש כלל לב סי' טז)
מסתבר שאם אי פעם נאסר, אז הרא"ש, על כל פנים, לא ידע מזה.
כמדו' שהובא באשכול דא לעיל בשם השד"ח אודות "האיסור". אולם אין לסמוך על מובאות משד"ח אלא יש לבדוק כל דבר במקור. ראיתי לאחרונה כמה דברים שליקט בחפזה ללא בדיקה ואינם נכונים.
[מה שמביאים בשם הריב"ש כבר הופרך לעיל . בריב"ש אין אפילו רמז של איסור]
אלא מה? נהגו איסור. ברור שנהגו איסור, שמא ינהגו היתר בדבר שכזה, שמטרתו, לרוב, ברורה - לעבור על איסור קדשה? אבל איסור או גזירה של ממש המכוון ספציפית נגד טבילת רווקות , לא מצינו בינתיים.
ולשאלת האשכול: איני סבור שר"י סלנטר או גדול בתורה אחר היה ממליץ על טבילת רווקות כדי למזער את האיסור. הכלל "קדושים תהיו" ושנאת הזימה עומדים בבסיס ההוראה והיהדות, הרבה לפני שנכנסים לשקול שמא כדאי להציל מאיסור כרת וכיו"ב. מעין "דרך ארץ" שאמורה להיות קודמת לתורה. לדוג' איסור הפילגשות נאסר מטעמים דומים, למרות שהיה אפשר למצוא הרבה סיבות להתיר.
מה שמפליא הוא שישנן צעירות דתיות שאינן נמנעות מקיום יח"מ, למרות שמשתדלות לשמור שאר המצוות ולעולם לא תחללנה שבת למשל, ואף מצהירות שלאחר נישואיהן תקפדנה על טבילה, אבל ברווקותן לא הולכות לטבול כיון שהדבר כביכול "נאסר". למה לגבי איסור כרת אינן מצפות ל"היתר" רשמי, אבל אינן "עוברות" על איזה "איסור" מצוץ מן האצבע? קטונתי מלהבין.
תוקן על ידי - צלצח - 12/03/2007 23:31:01
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2007 01:13 |
|
| |
אז ככה:
חילופי זוגות = כרת ? אין בעיה מתחתנים "אזרחי".
ומה עם המסכנים שכבר נישאו ברבנות, להם אין צרכים אנושיים? אל דאגה. הקידושין כבר הופקעו ע"י הדואגים ל"תקנת" בני ובנות ישראל. (אתם רק חושבים שהתחתנתם..)
הרווקים מסודרים - יען הרווקות כבר החמירו על עצמן ולבד מהגלולות מקפידות הן על הטבילות - תמידין כסדרן.
אך, מה על הנידות המסכנות ושאר העריות (דודות וכו') ? יש פיתרון - לכרוך - "כרכו בסיב!" ו"סיב" הרי הוא קונדום! ושוב אין כאן כרת.
ובא לכריתות גואל וגם "פרנוסה" למי שימהר וימצב את עצמו בתור "יועץ/צת הלכה" (כמו רו"ח/יועץ-מס. שתחמנותו אומנותו. זה כלפי רשות המיסים וזה כלפי "הרבנות")
וזו כל האג'נדה? לא. כשם שנישותיהם שונות (ה"ה אזרחי, גפני ועוד ועכשיו גם הד"ר קהת) כך אג'נדותיהם שונות. אבל, בסופו של דבר כל הנ"ל זורם אל ביב אחד - "התבוללות קדושה" (מבית מדרשו של הרב הציוני יהושע רדלר פלדמן) שהיא-היא ה"גאולה" הדתית-ציונית מכל הכריתות והחטאים.
תוקן על ידי eucp ב- 13/03/2007 1:17:48
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2007 16:45 |
|
| |
צלצח,
זה נאסר על ידי הבלנית
(שכנראה קבלה את פקודותיה מהרב)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2007 16:47 |
|
| |
לכאורה, אם מתכוונים לעשות "נגיעה" בלבד, אם האשה טבלה אפילו איסור קל אין. לכן ראוי לעודד.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2007 20:58 |
|
| |
רוב הסייגים שתיקנו חכמי ישראל מרחיקים את האדם מהעבירה - מי שלא עובר על הסייג, לא יכול טכנית לעבור את העבירה.
האיסור על טבילת רווקות הוא שונה: זוג יכול לשמור על הסייג ועדיין לעבור
על העבירה, רק שבמצב זה העבירה תהיה חמורה יותר. למעשה, האיסור הזה לא
מרחיק את האדם מהעבירה - הוא רק מונע את האפשרות למעט בחומרת האיסור; האיסור פוגע דווקא באלה שמנסים למעט באיסורים.
הרבנים יכולים לעשות סייג אמיתי: לקבוע שאסור באיסור חמור לנגוע באישה אפילו באצבע קטנה, אפילו אם טבלה. בתורה ובתלמוד אין איסור כזה, אבל חכמי דורנו יכולים לעשות סייג לתורה ולתקן שזה יהיה אסור מעכשיו. בכך מרוויחים כמה דברים:
א. עושים סייג אמיתי, שמרחיק את האדם מן העבירה - מי שלא יעבור על
הסייג, לא יוכל לעבור על העבירה; ומי שכן יעבור על הסייג, עדיין תהיה לו
אפשרות להתחרט ולהימנע מהעבירה.
ב. מדגישים בו-זמנית את חומרתם של שני האיסורים - איסור קדשה (הוא
כל-כך חמור שמתקנים סייג במיוחד עבורו), ואיסור נידה ("אפילו אם טבלה" -
קל וחומר אם לא טבלה); בניגוד למצב היום, שההחמרה באיוסר קדשה גורמת
לזלזול באיסור נידה.
ג. מי שבכל-זאת יצרם מתגבר עליהם - עדיין יכולים למעט באיסורים ע"י טבילה, בלי להילחם עם בלניות ועם רבנים.
ד. ההצגה הנכונה של המציאות - "מן התורה זה מותר אבל אנחנו עושים
סייג ואוסרים" - תמנע את התחושה שמרגישים צעירים רבים כאשר הם מגלים את
העובדות שהרבנים מסתירים - תחושה של "גיליתי את הדרך לאמריקה" שגורמת
לליבוי יצרים.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2008 16:41 |
|
| |
אילו נגיע למקום שבו כולם חיים חיי אישות ללא חופה וקידושין וללא שמירה על דיני נדה אז בודאי היה מקום להליך החינוכי שמציע פותח האשכול, המצב בארץ מסובך יותר יש מצד אחד ציבור חילוני שלא ישמור דיני נדה בשום תנאי, מצד שני יש ציבור דתי שלא יחיה חיי אישות ללא נישואים כדת משה וישראל, בתווך יש כאלו שמתנדנדים בין שתי האפשרויות, כל נסיון לצמצם איסורים לאנשים אלו יהיה גם פתח לשינוי התנהגות בציבור הדתי באצטלה הלכתית.
יש מקום לדון האם המקוואות בישראל שהם שירות ממלכתי לאוכלוסייה יכולים למנוע מאי-מי שחפצה בכך שירות זה, אבל זה שאלה ציבורית ולא הלכתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2008 14:07 |
|
| |
סנשו
אל תחשוב שב"שאלה ציבורית" אנו אמורים לקבל מענה הוגן יותר מאשר ב"שאלה הלכתית".
דוגמא: בתחבורה ציבורית האמורה לתת שירות ממלכתי ללא הבדל דת מין וכו', לא נותנים לנשים/ גברים לבחור מקומות ישיבה כאות נפשם, וזאת עקב שיקול כספי של חברת האוטובוסים, אחר שגורמי "מהדרין" מאיימים בהקמת קוי מהדרין חלופיים.
ולעיקר דבריך - כבר אמר הרי"ל שההלכה לא מתיחסת למצב בו רוב עם ישראל אינו רואה עצמו כפוף לה [ולפיכך פשוט אין הלכה פסוקה למקרים מסוימים].
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 22:50 |
|
| |
מה הסיבה שרווק דתי ורווקה דתית יחיו חיי אישות בלי נישואים? הלא הם פנויים ויכולים להנשא כדת וכדין.
אם הם חוששים שמא הולדת צאצאים מיד לאחר הנישואים יכביד עליהם ויפריע להתקדמות מקצועית או לימודית, שיחכו כמה שנים עד להרחבת המשפחה. אין ספק שדחיית הריון היא הרבה פחות חמורה מאישות מחוץ לנישואים. יתכן אפילו שהיא רצוייה מלכתחילה, בעידן שבו אחוז גבוה של נישואים מתפרק.
האם מישהו מהרבנים יכול "להרים את הכפפה"? או שגם דחיית הריון הוא דבר שאסור לדבר עליו בפומבי?...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2008 23:11 |
|
| |
"מה הסיבה שרווק דתי ורווקה דתית יחיו חיי אישות בלי נישואים? הלא הם פנויים ויכולים להנשא כדת וכדין" - לא רק הילדים:
א. לגרוש וגרושה הרבה יותר קשה למצוא שידוך. מלבד העובדה שלגרושה אסור להתחתן עם כהן, כל אתרי ההיכרויות מחייבים לציין מצב משפחתי, ומצב משפחתי של גרוש/ה פוגע באופן משמעותי בסיכויי ההיכרות. רווק ורווקה שקיימו יחסים ונפרדו עדיין נחשבים ל"רווקים", ובאופן פרדוקסלי קל להם יותר למצוא שידוך גם במגזר הדתי.
ב. להתגרש, גם בלי ילדים, זו פרוצדורה לא פשוטה, הכרוכה במגע מאד לא נעים עם הרבנות, הרבה טרטורים.
ג. לנשים יש חשש מיוחד, שהבעל לא ירצה לתת להן גט והן יישארו עגונות.
ולגבי הצעתך "שיחכו כמה שנים עד להרחבת המשפחה" - לא ברור לי למה בדיוק התכוונת, אם התכוונת שיולידו שני ילדים כדי לצאת ידי חובת פריה ורביה ואז יחכו, אז זה פתרון טוב אבל אני לא בטוח שהוא יספק את הרווקים והרווקות, כי הוא מחייב אותם לטפל בילדים במשך כל החיים; אבל אם התכוונת שלא יולידו ילדים בכלל, אז לדעתי יש בכך משום זנות, אמנם לא הלכתית אבל עקרונית: כשמתחתנים ולא מולידים ילדים, כל הקשר בין האיש לאשתו הוא קשר זמני, זול, שניתן לפרק בקלות יחסית, וההבדל בינו לבין זנות הוא פורמלי בלבד.
כמובן, כשמקיימים יחסים בלי נישואין ולא מולידים ילדים, הזנות היא גם עקרונית וגם פורמלית, וההצעה שלך פותרת לפחות את הבעיה הפורמלית, אך אין היא פותרת את הבעיה העקרונית, ולכן לדעתי יש לחפש את הפתרון בכיוון אחר.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 12/02/2008 23:14:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2008 09:46 |
|
| |
ברצוני למקד את הדיון בהשלכות החמורות (לטעמי) שיווצרו כתוצאה מטבילת רווקות בהיתר רבנים.
עלינו להבין שתהליכים מתפתכים ומתרחבים לאורך שנים. לכן עלינו לקחת בחשבון איך תראה החברה הדתית בעוד עשרים שנה, אם נתיר היום טבילת רווקות.
אם היום יחסים שמורים למשפחה, ורוב הדתיים עוברים בן או בת זוג אחד בלבד, היחסים תורמים לקשר הדוק בין בני הזוג, והמשפחה כולה נראית אחרת. לעומת זאת אם רווקים ורווקות יעשו ככל העולה על רוחם, הרמה המוסרית המינית של החברה הדתית תהיה זהה לזאת של החברה החילונית. לשם המחשה, סטטיסטיקות מדברות על 90 אחוזי בגידות בקרב הגברים החילוניים הנשואים. במקום שבחור יתפתח רוחנית לימודית אישית ומוסרית בישיבה, הוא יעסוק בחיזור אחרי בחורות. אלו כתגובה יהפכו לפחות צנועות, וגם הן פחות ישקיעו בהתפתחותם. הצעירים יבזבזו את מיטב שנותיהם בשטויות, יתבגרו ויצטרפו לחברה שמעתה תהיה מורכבת מאנשים פחות מפותחים רוחנית לימודית אישית ומוסרית. בנוסף לכך, הצעירים יתחתנו יותר מאוחר, וחיי נישואיהם יהיו קשים יותר במקרה שסיפוקם המיני יהיה פחות מכפי שהיה בחייהם הזוגיים הקודמים. בסופו של דבר אינני יכול לראות דבר אחד שייצא טוב מתהליך כזה.
לכן עלינו להבין שהתנגדות הרבנים (הצודקת לחלוטין לטעמי) אינה קשורה להלכה. אלא שהתנגדותם נובעת מהעובדה שמדובר בנושא שהוא השורש לתעודת הזהות שלנו כחברה.
הייתי גם ממליץ שבמקום לעסוק באיך לפטור את הבעיה, נעסוק באיך למנוע מראש את הבעיה. מדוע חלקים בסויימים בחברה הדתית מתמודדים אם בעיה שיכולה להרוס את החברה כולה, ואילו חלקים אחרים עוד לא הגיעו למצב כזה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2008 11:22 |
|
| |
אתרוג,
האם אתה בטוח שיש קשר בין חיי המין של רווקים חילוניים לבין התפתחותם המוסרית/אינלקטואלית?
|
|
|
|
|
