טבילת רווקות - מה היה ר' סלנטר אומר?

[ניתוח מגדרי של ההודעות שמעלי היה מאפשר הבחנות מעניינות, למשל, על העובדה שמתדיינים כאן על דברי אישה בלא לשאול אותה ישירות...

ולשאלותיכם -

אחשל - יש כאלה שזקוקים לחיזוק הדברים כדי להיות בטוחים שהבינו. לכן הכפילות - לא רק שאני אישה, אלא שגם איני גבר.

השכן - "אצל אמשלום" אין מברכין על השלילה אלא על החיוב (לא "שלא עשני שפחה/עבד", אלא "שעשני בת/בן חורין" וכד').

הבעל - כמעט, אבל לא. "שעשני ישראל" (ולא "ישראלית", אלא חלק מעם ישראל); "שעשני בצלמו" (כך גברים ונשים כאחד, אם כי יש האומרות "שעשני אישה", ויש האומרים "שעשני איש").]

"מי ישמע בקולם?" אותם אנשים ששומעים בקולם לגבי איסור טבילת רווקות.

נקלעה בדרכי בשבת זו התיחסות של ר' ישראל סלנטר עצמו (קובץ "יגדיל תורה", אודסה תר"מ; האגרת נדפסה מחדש בספר "אגרות ומכתבים מאת הגאון ר"י מסלנט", ברוקלין תש"ל ומשם העתקתי לקמן) לשאלה שבראש האשכול, וז"ל (כל ההסגרות במקור, למעט הסוגריים הכפולים [[...]] ):

[לאחר דיון קצר בדין טבילה בזמנה מצווה] "...ובזאת כאשר הרבה בתולות נשאות בבואן בימים [לא כמלפנים. ולפי העת כמעט טעם הריב"ש (ב"י סוף סימן קפ"ג) נשתנה] אשר אז אין העת מוכשרת ללמדן ולהרגילן בעניני בדיקה וחפיפה כ', לדעתי, נכון הדבר ללמד הנשים אשר בנותיהן בהגיען לראות יחנכו אותן בסדר עניני נדה וטבילה כדת ע"פ השיטה הנ"ל [[ כוונתו לשיטה לפיה להלכה טבילה בזמנה מצווה, ו"בזמנה" הוא גם לאחר ז"נ כמנהגנו, י"י]], ואין בזה משום מנהג כיון שהענין נשתנה להיפך כמעט מהקצה אל הקצה

ז' שבט תר"מ                                                                            ישראל מסלנט"

מפורש בדבריו שלא חשש למנהג שלא לטבול ע"פ הריב"ש, "כיוון שהענין נשתנה מן הקצה אל הקצה". נראה כי בכוונה לא פרש מה בדיוק נשתנה, האם רק עליית גיל הנישואין, אולי גם מצב יראת השמים של נשים בגילאי טרום-נישואין, שגרם לקושי לחנך את הכלות לטהרה, או שמא היו גם בעיות אחרות שלא פורטו. בגלל העמימות קשה לדמות דבריו למציאות זמננו, אבל לאחר מציאה זו (ובניגוד לדעתי לעיל) לא יפלא אם רי"ס היה מסכים עם אראל, פותח האשכול.

[המדהים הוא שקראתי את האגרת ב"חניכי", פעיה"ק ב"ב ת"ו, בתוך ספר לזכרו של רי"ס ששמו זרח מפרחוני, נדפס תשס"ד]


* http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=utf-8">* name="ProgId" content="Word.Document">* name="Generator" content="Microsoft Word 11">* name="Originator" content="Microsoft Word 11">*--[if !mso]> *[endif]**--[if gte mso 9]> Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 *[endif]**--[if gte mso 9]> *[endif]**--[if gte mso 10]> *[endif]*

*--[if gte vml 1]> *[endif]**--[if !vml]**--[endif]* *--[if gte vml 1]> *[endif]**--[if !vml]**--[endif]*

[quote]file:///C:/DOCUME%7E1/user/LOCALS%7E1/Temp/moz-screenshot.jpg" src_cetemp="file:///C:/DOCUME%7E1/user/LOCALS%7E1/Temp/moz-screenshot.jpg" alt="">נקלעה בדרכי בשבת זו התיחסות של ר' ישראל סלנטר עצמו (קובץ "יגדיל תורה", אודסה תר"מ; האגרת נדפסה מחדש בספר "אגרות ומכתבים מאת הגאון ר"י מסלנט", ברוקלין תש"ל ומשם העתקתי לקמן) לשאלה שבראש האשכול, וז"ל (כל ההסגרות במקור, למעט הסוגריים הכפולים [[...]] ):

[לאחר דיון קצר בדין טבילה בזמנה מצווה] "...ובזאת כאשר הרבה בתולות נשאות בבואן בימים [לא כמלפנים. ולפי העת כמעט טעם הריב"ש (ב"י סוף סימן קפ"ג) נשתנה] אשר אז אין העת מוכשרת ללמדן ולהרגילן בעניני בדיקה וחפיפה כ', לדעתי, נכון הדבר ללמד הנשים אשר בנותיהן בהגיען לראות יחנכו אותן בסדר עניני נדה וטבילה כדת ע"פ השיטה הנ"ל [[ כוונתו לשיטה לפיה להלכה טבילה בזמנה מצווה, ו"בזמנה" הוא גם לאחר ז"נ כמנהגנו, י"י]], ואין בזה משום מנהג כיון שהענין נשתנה להיפך כמעט מהקצה אל הקצה

ז' שבט תר"מ                                                                            ישראל מסלנט"

מפורש בדבריו שלא חשש למנהג שלא לטבול ע"פ הריב"ש, "כיוון שהענין נשתנה מן הקצה אל הקצה". נראה כי בכוונה לא פרש מה בדיוק נשתנה, האם רק עליית גיל הנישואין, אולי גם מצב יראת השמים של נשים בגילאי טרום-נישואין, שגרם לקושי לחנך את הכלות לטהרה, או שמא היו גם בעיות אחרות שלא פורטו. בגלל העמימות קשה לדמות דבריו למציאות זמננו, אבל לאחר מציאה זו (ובניגוד לדעתי לעיל) לא יפלא אם רי"ס היה מסכים עם אראל, פותח האשכול.

[המדהים הוא שקראתי את האגרת ב"חניכי", פעיה"ק ב"ב ת"ו, בתוך ספר לזכרו של רי"ס ששמו זרח מפרחוני, נדפס תשס"ד]
]

_________________

השיח נקי, הראש באדמה

נקלעה בדרכי בשבת זו התיחסות של ר' ישראל סלנטר עצמו (קובץ "יגדיל תורה", אודסה תר"מ; האגרת נדפסה מחדש בספר "אגרות ומכתבים מאת הגאון ר"י מסלנט", ברוקלין תש"ל ומשם העתקתי לקמן) לשאלה שבראש האשכול, וז"ל (כל ההסגרות במקור, למעט הסוגריים הכפולים [[...]] ):

[לאחר דיון קצר בדין טבילה בזמנה מצווה] "...ובזאת כאשר הרבה בתולות נשאות בבואן בימים [לא כמלפנים. ולפי העת כמעט טעם הריב"ש (ב"י סוף סימן קפ"ג) נשתנה] אשר אז אין העת מוכשרת ללמדן ולהרגילן בעניני בדיקה וחפיפה כ', לדעתי, נכון הדבר ללמד הנשים אשר בנותיהן בהגיען לראות יחנכו אותן בסדר עניני נדה וטבילה כדת ע"פ השיטה הנ"ל [[ כוונתו לשיטה לפיה להלכה טבילה בזמנה מצווה, ו"בזמנה" הוא גם לאחר ז"נ כמנהגנו, י"י]], ואין בזה משום מנהג כיון שהענין נשתנה להיפך כמעט מהקצה אל הקצה

ז' שבט תר"מ                                                                            ישראל מסלנט"

מפורש בדבריו שלא חשש למנהג שלא לטבול ע"פ הריב"ש, "כיוון שהענין נשתנה מן הקצה אל הקצה". נראה כי בכוונה לא פרש מה בדיוק נשתנה, האם רק עליית גיל הנישואין, אולי גם מצב יראת השמים של נשים בגילאי טרום-נישואין, שגרם לקושי לחנך את הכלות לטהרה, או שמא היו גם בעיות אחרות שלא פורטו. בגלל העמימות קשה לדמות דבריו למציאות זמננו, אבל לאחר מציאה זו (ובניגוד לדעתי לעיל) לא יפלא אם רי"ס היה מסכים עם אראל, פותח האשכול.

[המדהים הוא שמצאתי את האגרת בספר לזכרו של רי"ס (שמו זרח מפרחוני, נדפס תשס"ד) באוצה"ס של בימ"ד "חניכי", פעיה"ק ב"ב ת"ו; כשל חמור של הועדה הרוחנית. אגב, הייתה שם עוד אגרת ובה (לפי הזכרון) רי"ס מתמרמר על כך שאבות לא מלמדים את בניהם מלאכה, ומתוך כך נגררים הם בבגרותם לעולם המסחר שבו שכיחים מעשי מרמה וגזל, ומסירים מעליהם תורה ויר"ש, ומסיים כמאמרם ז"ל כל תורה שאין עמה מלאכה וכו']

_________________

נקלעה בדרכי בשבת זו התיחסות של ר' ישראל סלנטר עצמו (קובץ "יגדיל תורה", אודסה תר"מ; האגרת נדפסה מחדש בספר "אגרות ומכתבים מאת הגאון ר"י מסלנט", ברוקלין תש"ל ומשם העתקתי לקמן) לשאלה שבראש האשכול, וז"ל (כל ההסגרות במקור, למעט הסוגריים הכפולים [[...]] ):

[לאחר דיון קצר בדין טבילה בזמנה מצווה] "...ובזאת כאשר הרבה בתולות נשאות בבואן בימים [לא כמלפנים. ולפי העת כמעט טעם הריב"ש (ב"י סוף סימן קפ"ג) נשתנה] אשר אז אין העת מוכשרת ללמדן ולהרגילן בעניני בדיקה וחפיפה כ', לדעתי, נכון הדבר ללמד הנשים אשר בנותיהן בהגיען לראות יחנכו אותן בסדר עניני נדה וטבילה כדת ע"פ השיטה הנ"ל [[כוונתו לשיטה לפיה להלכה טבילה בזמנה מצווה, ו"בזמנה" הוא גם לאחר ז"נ כמנהגנו, י"י]], ואין בזה משום מנהג כיון שהענין נשתנה להיפך כמעט מהקצה אל הקצה

ז' שבט תר"מ                                                                            ישראל מסלנט"

מפורש בדבריו שלא חשש למנהג שלא לטבול ע"פ הריב"ש, "כיוון שהענין נשתנה מן הקצה אל הקצה". נראה כי בכוונה לא פרש מה בדיוק נשתנה, האם רק עליית גיל הנישואין, אולי גם מצב יראת השמים של נשים בגילאי טרום-נישואין, שגרם לקושי לחנך את הכלות לטהרה, או שמא היו גם בעיות אחרות שלא פורטו. בגלל העמימות קשה לדמות דבריו למציאות זמננו, אבל לאחר מציאה זו (ובניגוד לדעתי לעיל) לא יפלא אם רי"ס היה מסכים עם אראל, פותח האשכול.

[המדהים הוא שמצאתי את האגרת בספר לזכרו של רי"ס (שמו זרח מפרחוני, נדפס תשס"ד) באוצה"ס של בימ"ד "חניכי", פעיה"ק ב"ב ת"ו; כשל חמור של הועדה הרוחנית. אגב, הייתה שם עוד אגרת ובה (לפי הזכרון) רי"ס מתמרמר על כך שאבות לא מלמדים את בניהם מלאכה, ומתוך כך נגררים הם בבגרותם לעולם המסחר שבו שכיחים מעשי מרמה וגזל, ומסירים מעליהם תורה ויר"ש, ומסיים כמאמרם ז"ל כל תורה שאין עמה מלאכה וכו']

אראל היקר.

אנקדוטה: אתה מניח שקיים איסור לבני זוג שגרים יחד לקיים יחסים מלאים לפני חתונה.

מדוע ועל סמך מה? רוב ראשונים מתירים בזה בצורה כמעט גורפת, רק הרמב"ם אומר שפילגש מותרת רק למלך, ואילו לרמב"ן (שהלכה כמותו כנראה, לפחות לאשכנזים) יש בזה היתר גורף.

כבר כתב היעב"ץ:
ובודאי שבמיוחדת לו אין לחוש שמתביישת לטבול, דמאי בושה איכא?