|
|
| נשלח ב-30/6/2004 11:48 |
 |
| |
איני יודע על מה נאמר , אבל מה שנקבע בגמרא נלמד בפומבי וכך נהגו תמיד . והיו שטענו שאין להימנע מללמוד דברים כאלה גם עם בחורים מהטעם שדברי תורה אינם מטמאים (עזר מקודש ועוד) .
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2004 12:05 |
|
| |
מצו"נ,
יש הבדל בין ללמוד לבין להורות הלכה בפרט בימינו ויתתכן שאם היו מתייעצים ברב שרלו וכו' בצנעא היו מתייחסים אחרת. אני מכיר סיפור מאחד מהאדמורים בימינו שהוא גם ת"ח שעצותיו בתחומים אלה בהצנע מנוגדים לגמרי לעמדתו הפומבית.
העיקר [ונדמה שזה עלה כבר אי שם בפורום] לנסח את הנושא בצורה חכמה. היינו לא להורות היתר אלא להציע בטוב טעם הגיוני וסובלני את הדרגות מה חמור יותר ומה פחות [כרת, דאורייתא, דרבנן, מנהג כל העדות, מנהג עדות מסוימות] ולתת לשואל להחליט עד היכן ובאיזה קצב יעלה בהר השם ויאגור כוח לקום במקום קדשו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2004 12:30 |
|
| |
שו"ת הריב"ש סימן תכה
ומה שנפלאת: איך לא תקנו טבילה לפנויה, כדי שלא יכשלו בה רבים? ואין כאן מקום תמה! שהרי כיון שהפנויה אסורה, כמש"כ. אדרבה! אם היתה טובלת, היה בה מכשול: שהיו מקילין באסורה; כיון שאין אסורה, אלא מדרבנן.... ונראה שנהגו בטבילה זו, בדורות הראשונים: משום טהרות. ... ואעפ"כ כתב הרמב"ן ז"ל: שבטלוה בדורות האחרונים, משום דהויא חומרא דאתיא לידי קולא: שיבאו בה לידי מכשול, להקל באסורא דרבנן...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2004 12:40 |
|
| |
... אבל במקום שברור שמאי הטבילה תצא קולא.....
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2004 12:59 |
|
| |
ההוספה של הדרישה לשבעה ימים נקיים יכולה להיות מוסברת בהסבר סוציו-ביולוגי פשוט - באמצעות מנגנון זה וידאו החכמים שבימי הביוץ יתקיים מגע מיני בין איש ואשתו.
עוד ניתן להוסיף שבימים עברו נשים בגיל הפוריות היו שרויות ברצף של הריונות-הפלות-הריונות-לידות-הנקה עד גיל מבוגר ושוב הריון וחוזר חלילה.
המחזור החודשי לא היה חודשי כלל ועיקר, ויש נשים שכמעט לא חוו אותו! (על כך כתב ניסן רובין בספרו 'ראשית החיים').
בהקשר כזה ניתן איכשהו להצדיק את הדרישה להוסיף את השבוע השני.
אבל בימינו, כשתמונת הדברים שונה, האם יש הצדקה להרחיק בין בני הזוג למשך של מחצית חייהם המשותפים?
תוקן על ידי - שחרית - 30/06/2004 13:01:57
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2004 13:24 |
|
| |
בר בי רב: הריב"ש לא טוען שאסור לרווקה לטבול. הוא רק טוען שביטלו את חובת הטבילה.
בתקופות שונות ובמקומות שונים, היתה ועדיין נהוגה טבילה לשם טהרה, גם לגברים (החל מטבילת עזרא ועד לטבילת החסידים בימינו, ואכמ"ל). כל מה שהריב"ש אומר הוא, שחכמים ביטלו את החובה או את המנהג הזה עבור רווקות.
אבל הוא לא אומר שיש בכך איסור.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2004 13:24 |
|
| |
ווטו,
נדמה לי שאני עצמי הבאתי את דבריה של אדריאן ריץ' (בספרה 'ילוד אישה'), על כך שחוקי הטוהרה הומצאו למעשה על ידי נשים שרצו "להשיל" מעליהן, אם ניתן לומר זאת כך, את תשומת הלב הגברית המסוימת שאולי לא חפצו בה.
אבל, יש הטוענים שכיום אולי אין צורך במנגנונים פורמליים כאלה ואכמ"ל.
כך או כך, עדיפה שיחה גלויה מגדרות הפרדה קטגוריים, לפחות כשמדובר על יחסים שבין בני זוג. לא?
תוקן בעקבות בקשה שאי אפשר לסרב לה מצד ועדת הצניעות של הפורום
תוקן על ידי - שחרית - 30/06/2004 13:37:56
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2004 17:25 |
|
| |
רב צעיר,
טענת כי שמירה על השבעה נקיים יכולה להיות מתוך חשש שאין היא נדה אלא זבה. דברים אלה הם פשט התלמוד ממש:
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר רב, התקין רבי בשדות: ראתה יום אחד - תשב ששה והוא, שנים - תשב ששה והן, שלשה - תשב שבעה נקיים. אמר ר' זירא: בנות ישראל החמירו על עצמן, שאפילו רואות טפת דם כחרדל - יושבות עליה שבעה נקיים. [בבלי נדה סו ע"א]
ורש"י שם: בשדות - מקום שאין בני תורה ואינן יודעות למנות פתח נדות מתי הן ימי נדה מתי הן ימי זוב.
כלומר, הסיבה להוספת השבעה נקיים היא החשש שמא אין מי שיוכל לקבוע האם היא נדה או זבה. החשש הזה קיים, לפי התלמוד, במקומות מרוחקים - "בשדות", בהם אין מי שמתמצא ויכול לקבוע הלכה. לכן מחמירים (מחמירות, במקרה זה).
האם יש מקום לחשש כזה כיום? בוודאי לא באופן גורף כלפי כל הנשים. האם זה משנה? תגידו אתן/ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2004 18:03 |
|
| |
אמשלום.
למה היום זה לא שייך. הרי בימינו אין לנשים מחזור קבוע. בוודאי מאד קשה לדעת מתי זה נדה ומתי זה זבה. ואכן בוודאי זה מדאורייתא.
אך שאלת דוד במקרה שזה אכן ידוע. ואז רק זה תקנה מדרבנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2004 18:13 |
|
| |
מסתברא,
כתבת: "הרי בימינו אין לנשים מחזור קבוע" - מדוע אתה חושב כך? האם יש לך נתונים בנושא זה?
לפי המחקרים שאני מכירה (ושאת חלקם ציטטת שחרית למעלה), דווקא בזמנים המודרנים, עם מיעוט הלידות וההפלות, ואיחור גיל הנישואין והלידה, המחזור החודשי של מרבית הנשים הוא אכן קבוע.
בנוסף, היכולות הרפואיות שבידינו היום, מאפשרות בדיקה ואבחנה של מצבי מחלה או פגיעה, ולכן ניתן לדייק הרבה יותר באבחנות בין זבה לנדה. כמעט ואין נשים יהודיות החיות "בשדות", במובן התלמודי, ורובן המכריע של נשות ישראל מתגוררות בתוך קהילה שיש בה רופאים, האמונים על ההגדרות הגופניות והרפואיות, ות"ח האמונים על ההגדרות ההלכתיות.
לכן, איני מבינה את קושייתך, ואשמח להסבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2004 01:29 |
|
| |
אםשלום
מסתברא חי בתוך סביבה שלגביה אין המחקרים שציטטת חלים (מיעוט הלידות וההפלות עוד לא הגיעה לשם) .
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2004 02:29 |
|
| |
מייציץ ואמשלם,
נכון בסביבה שלי מיעוט הלידות (הפלות ב"ה אין) ואיחור נשואין - לא שמענו. אך ביודעי ומכירא קאמינא (=מאלו שאני מכיר ויודע אני מדבר) שבלבול עצום קיים בתחום, וגם מתוך ידע על שאלות נשים בפועל ממש.
(ואם במקום שיש מיעוט לידות אכן הכל סדיר וקבוע, הרי נכון ככל שהאשה פחות חרדית יש פחות חשש זיבה, וממילא זה רק חשש)
תעיין בכל ספר הדן בתחום דנה של רבנים העוסקים בפרקטיקה ושאלת נשים בכל יום שכותבים שבזמן הזה אין וסת קבוע לרוב הנשים לעומת הנשים בזמן הש"ס.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2004 02:54 |
|
| |
א. מחזור קבוע במציאות ווסת קבוע הלכתי, הם שני דברים שונים.
ב. ספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן לשיטת הרמב"ם, וא"כ שאלתי גם במי שאין לה וסת קבוע ממש.
תוקן על ידי - דוד12 - 01/07/2004 3:12:14
|
|
|
|
|
